00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

...ואהבה אהבה כל הזמן ...

 

וולנטיינס דיי

נו שויין!

אנחנו לא צריכים תירוצים להיות באהבה

מבחינתי אפשר לקרוא לכול יום בשם אהבה כל שהוא.

הכי מתאים לי :  יום אפרים!

...ואהבה אהבה כל הזמן...

או.. יום נחמה! 

...אהבה כל הזמן...

גם: יום ליאורה! 

אור ואהבה, אור ואהבה, 

ולמה לא.. יום בני? 

כי מה צריך בסך הכול בן אדם , בשביל לחיות??- אהבה כל הזמן!!

ועוד יום שאוהב כל כך...  את יום לילך!

ואהבה - אהבה לי ולך!!

ויום המשפחה - בשאר ימי השבוע החודש והשנה 

אז למה לי לחכות ליום וולנטיין דווקא ? 

מצידי - כל מי שאותו אוהב......שיקח! 

העיקר שיהיה שמח , מאושר, והמון אהבה לתת ולקבל - תן וקח ! 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה

ט"ו בשבט 2017

 

זמן רב חלף מאז הוספתי משהו חדש בבלוג שלי .  זה לא בגלל שלא היה לי מה לכתוב, או מפני שלא קרה שום דבר חשוב  בכול הזמן הזה. 

היה גם היה לי מה לכתוב, וקרו הרבה דברים שהיו ראויים  להעלותם , אלא שפשוט לא בא לי (בלשון העם) .  

 שנה שלמה חלפה  עם בעיות בריאות,  שלושה ניתוחים וטיפולים בשתי העיניים מאז חודש פברואר - לפני שנה ,

ועוד אשפוז כשבוע בבית החולים בגלל  צלוליטיס בלחיים (דלקת חריפה בעור) .

 בטו בשבט  לפני שנה בדיוק-  התחילה סדרת הניתוחים   שנמשכה כל השנה - עם זמן התאוששות בין  לבין.  לא אלאה אתכם בפרטי פרטים כי יהיה משעמם אפילו לי , רק אומר כי חלפו עברו   שעות רבות  וימים עטורי דאגה .

החודש , כלומר  פברואר 2017 , הגיע סוף  לטיפולים, ניתוחים וכול השאר באישור מלא של הרופאים המומחים . 

שוב חזרה איכות  הקריאה, צפייה בטלוויזיה, וראייה בכלל  בתענוג רב. 

טו בשבט.

יום הנישואין שלנו חל בטו בשבט.  והשנה חגגנו 52 שנים של אושר.    ( נישאנו ב- 17/1/1965 - למניינם  )

 

אתמול, שבת טו בשבט , התאספו אצלינו כל הילדים והנכדים  לעונג ביחד -

(פרט לילד  שאִבדנו - בגלל דת , ועדיין  ללא שום קשר אתנו  אפילו פעם אחת ).

ובכול זאת שמחנו,  בילינו  שעות ארוכות של אכילה, צחוקים, צילומים ובדיחות דעת ביחד.

 

תכף תהיה המפה כולה מכוסה במטעמי  חג ושבת מבושלים, אפויים ומאוכסנים בתנור לשמירה על חום.

לדף הרשומה

הנושא החם: עמונה.

18/12/2016

 

 

עמונה .  הנושא כל כך 'חם'  , כלומר:  זהו נושא שמסרב לרדת  מהחדשות,  התקשורת אינה מפסיקה לדבר בו  ללא הרף. 

אני לא רוצה לדבר בעמונה. לא מעניין אותי עמונה.

 ממש ,  אבל  ממש, נמאס לי מעמונה! (סילחו לי אנשים  ,משפחות עם ילדים שגרים בעמונה. ) 

מה לעזאזל אתם מחפשים שם?   'איכות חיים' ?   נוף יפה?  לגור  בראש ההר  - ולחרבן על כולם?? 

לא אכפת לכם  להיות מעל החוק?  לא אכפת לכם שהמון כסף נשפך בגללכם בשביל לשמור על חייכם , על ידי העסקת  המון חיילים  ...סתם!  אתם הרי הולכים כעדר עיוור אחרי 'מנהיגים'  קהילתיים , כאלה שאוהבים לחרחר מריבות, להיות 'נגד' 

לגור על אף הכול, באדמה  שהוכח שהיא לא שלכם?  

על מה אתם 'שומרים'? על הקרוואנים שלכם??

לא יודעת , ולא רוצה לדעת מה הסיבה האמתית שהגעתם להתנחל  בקבוצות קטנות  בכל מיני 'חורים' על ראשי ההרים  

(אני אפילו לא יודעת את המפה של כל האזורים שמחוץ....  וגם לא רוצה לדעת. עד שלא יהיה סדר .

ויש מי שצריך לדאוג לסדר הזה!

בשביל זה נבחר להיות בראש ממשלה.

 

אני מנסה להתנתק מהחדשות. לא לראות, לא לשמוע, ולא לדבר!  אבל........ אני כועסת!

הכעס מחלחל  בי  מתחת לעור  כל הזמן. 

מדברים בעמונה.

מצלמים את עמונה,  ואת האבן שהמילה 'עמונה ' חרותה עליה בגדול.

אבן!!

לא בעייה לגלגל את האבן משם!

 

משפחות עם ילדים חיים באמצע שום מקום , מנסים להעביר אותם למקום חלופי-  אבל... מה פתאום!

הם רוצים להיות תקועים בראש החדשות! (או להרוויח בכסף מי יודע??)

 

תצאו כבר מעמונה! (מה זה עמונה בכלל? צליל המילה  נשמע לי כמו 'אמונייאק' )

 

ממשלת ישראל-

תתחילו לדאוג גם לתושבי ישראל!!!

תדאגו גם לעניי הארץ האמתים!!  

תדאגו לאלה שחיים מתחת לקו העוני! 

תדאגו לאלה שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה, ואין להם אוכל לילדים או לעצמם!!

תדאגו לאלה שקורת הגג שלהם נשרפה לאחרונה, והם מסתובבים בלי כסות .

תדאגו לקשישים  ולנכים  שכל חייהם עשו בשביל המדינה - והם כרגע  זרוקים לאנחות !!

אתם עוסקים  בזריית חול בעינינו תושבי המדינה   ועסוקים בשלכם - עם כל העסקים שלכם הפרטיים !

 

די!!!

 

 

 

 

 

  

לדף הרשומה

הנושא החם: חורף

 

(הגשם בתמונה - שייך לאחד מהחורפים הקודמים.)

 

...אז הוא הגיע לבסוף.

הוא בא הפלצן הזה, באיחור גדול - אבל בא.

לא היה כאן שהיה צריך אותו דחוף.

לא כיבה שום שריפה ולא היה לו בראש מעייניו למנוע אובך אדיר.

בכלל לא היה אכפת לו שהאוויר יבש,

שהאדמה יבשה, 

שהעור על גופי כולו נסדק מרוב יובש..

ושחיסלתי צנצנות עם קרמים שנספגו בעור תוך שנייה כאילו לא היו.

הוא הגיע .

ברעש גדול - סלק את השמש - שהשתעממה כבר .

אפילו לה היה קר.

הוא המטיר  את מה שהיה לו ,

שטף וגרף את כל האבק האדיר שהתאסף בשכבות ונדחף גם הבייתה דרך הסדקים החבויים שבתריסים...

הגשם.

ככה כמו שהגיע בסערה גדולה בקולות רעמים וברקים  והתריסים נואקים וגונחים...

הוא הטיל את מימיו בתעלה אדירה שנוצרה על הכביש,

טפטף את עצמו  - לדעת-

וזהו.  התעייף.  הלך לנוח.

ושוב הרוח שורקת - האם היא תעזור לדחוף לכאן עוד איזה עננצ'יק דשן??

האם אפשר כבר להכריז כי החורף הגיע??

יום חמישי-  1/12/2016 . חורף.

לדף הרשומה

אחרי החגים- מחשבות.

מחשבות - אחרי החגים.

 

מחשבה רודפת מחשבה

אני שקועה במחשבות.

אין הברקות, אין חידושים -

טוחנת מוחי בהרהורים.

זכרונות מהעבר?

אולי עונת מעבר?

 הקיץ חלף כבר-

ומה על המחר?

אז יהיה קר!

הכול נהיה יקר-

זה הזמן להוריד  מהלמעלה!

אין לי חשק לגהץ.

הארון כבר מתפוצץ.

החגים נגמרו סוף-סוף 

די! באמת נמאס כבר מהחופש לבסוף.

ואני חושבת

משמע אני קיימת

ולעצמי מהמהמת - או נוהמת.. indecision

אוי כמה שאני מהממת! ! wink

לחשוב  מותר..  לא??

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל babushka אלא אם צויין אחרת