00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

2018 - בלוגולדת לבלוג שלי , וסיכום שנה קודמת.

יש לי הרבה כבוד לבלוג שלי בתפוז.  אתמול היום ומחר - כלום לא חדש אצל בבושקה.

בבושקה זו אני, כלומר , אני נחמה שוורץ , ובבושקה הוא הכינוי שלי שבו בחרתי  להשתמש  לפני חמש עשרה שנים , 

בדיוק היום - כלומר אתמול בלילה  ערב השנה האזרחית החדשה שבין 2003 - 2004 .

הבלוג שלי הוא בן 15 , כיום אני קצת פחות  משתמשת בו וגם פחות כותבת בכלל. 

הוא התבגר הבלוג, גיל הנעורים הוא גיל די מרדן והוא דרש 'פסק זמן'  cheeky cheeky surprise

 

מזל טוב  לך בלוגי הנחמד  !

 

לסיכום שנה קודמת  - 2017 -  אצטרך למלא דפים רבים ואין לי חשק רב לכך - כי 2017 הייתה שנה מלאה ועשירה באירועים 

חגיגיים ומיוחדים לי ולאיש שלי . 

שנינו החלפנו עשור (ולא עושים זאת כל שנה).

אפרים יקירי - חגג 80 שנה בחודש אפריל , והצלחתי להפתיע אותו במסיבת הפתעה מיוחדת בחברת המשפחה, ומיד לאחר מכן, נסענו לחופשה בבארשבע, ובים המלח - שבוע שלם! היה מוי כיף !!

אני, נחמה - מלאו לי ביולי 70 שנה , חגגנו כמובן בעיקר בנסיעה לחו"ל למשך שבועיים , ביקרנו בקופנהגן, אחר כך בלונדון (שם קיבלתי מסיבונת במסעדה  בכיכר פיקדילי בהפתעה גמורה), ועוד המשכנו בטיול  ושהייה בקרדיף (וולס) בחברת המשפחה. 

 

בתחילת  2017 , קיבלנו אפרים ואני  את המשקפיים המעודכנות . אני במספרים גדולים יותר והוא במספר הכי קטן , וזאת בעקבות

שורת ניתוחים בעיניים בשנה שלפני כן . (שנת 2016 הייתה שנה קשה מבחינת בריאות וביקורים רבים בבתי חולים).

 

אנחנו מתחילים את 2018  בתקווה שתהיה טובה לא פחות משנה קודמת .

משימות ותכניות אין עדיין- פרט לשמירה  על הקיים בבריאות ואורח חיים בריא  מבחינת האוכל - זו משימה לא קלה עבורי

כי אני עדיין נלחמת בעצם קבלת העובדה שאני סוכרתית ולא מאוזנת . 

מי יתן והשנה  תהיה רגועה מבחינת פוליטיקה, שתהיה שנה פחות מעצבנת .

שמאל , ימין , שמאל , ימין , קדימה צעד.... עמוד דום!!  - סע בשלום!

לדף הרשומה

שוב זה נגמר...החופש הגדול

03/09/2017

החופש הגדול, זה שמצפים לו בכיליון עיניים בכל שנה  כגלגל הצלה משנת לימודים ארוכה.

נגמר.  עוד חופש גדול  תם  ונגמר.

מוזר עד כמה חופש כזה שכל כך  נחשק ומבוקש  במשך חודשים ארוכים ובלתי נגמרים  של שנת הלימודים לכל ארכה-

היה.. הסתיים.. תם זמנו גם הפעם.. כמעט חדשיים מלאים של כיף, או של שעמום - תלוי את מי שואלים.

 

איך באופן מוזר כל כך - ישנה התרגשות  בציפייה לתחילת שנת הלימודים החדשה - 

לאלה המתחילים לראשונה בחייהם  - אלה העולים לכתה  א'......[שלום כתה א'] 

לאלה המתחילים חטיבת  ביניים  ..... רק הרגע סיימו 6 שנות יסודי   והיו 'הגדולים'  בבית הספר - והם שוב  הכי צעירים אובדי עצות...

לאלה שסיימו 'ביניים'  ועולים לתיכון... וואו!  איזה פחד..... והם כבר גדולים ומנוסים... אז זהו שלא.    הם שוב  'הקטנים'  .

 

החופש הגדול - להורים ... בכל שנה  הוא בעצם 'כאב ראש' לא מבוטל .

מה יעשו עם הילדים בחופש-  כמה יעלו הקייטנות 

כמה יעלה להם  'חוק חינוך חובה' -

כמה יעלה  הציוד שצריך לרכוש  כהתחלה או כהשלמה  או כתוספת למה שהוכן כבר מראש...

החופשה השנתית של ההורים  יחד או לחוד מ'החופש הגדול '  לילדים ??

 

על כל פנים .. או -טו -טו  נגמר החופש הגדול - ושוב שנת לימודים .. עבודה..  דאגות קיום, כלכלה  אוףףףףף.

שנת לימודים פורייה!  הצלחה לכולם ! 

נתחיל לספור את הזמן  לקראת  חופש הגדול הבא! 

[ ולא לשכוח - יש גם חופשות חגים  בין לבין. ] 

 

 

 

 

לדף הרשומה

טיול בספארי רמת גן - רשומה מספר 4

עולם ומלואו הספארי.

 צמחייה , בעלי חיים, בני אדם, שבילים, דרכים שדרות, חצרות, כן, יש גם מסעדות...

גזע עץ שענפיו ועליו מתו מזמן, אך הוא ניצב  בצורתו המשונה   כפסל  מזכיר עברו. הוא יפה בעיני  אפשר לדמיין בו בעל חיים  דומם

 אבל אני שומעת בו זעקה אילמת  ומתריסה...  אולי היה פעם קרוב אליו או צמוד איזה כלוב שהועבר למקום חדש ??

אפשר לראות תכונת בנייה  על יד המשטח . בהמשך הסיור שלנו בספארי, בהחלט ראינו בעלי מלאכה עוסקים בשיפוץ כלובים ומשטחים מרווחים יותר לבעלי החיים.

את הקופיקו הזה צילמתי מרחוק (בעזרת תקריב) מעבר לאגם .  היצור הזה קפץ מענף לענף ממש כמו בסרטי טרזן -

אולי רצה בכוונה למשוך תשומת לבי ?  נראה כאילו הוא גרם לענפים להשבר סביבו  .  (אולי משהו כזה קרה גם לגזע בתמונה הקודמת??) 

אצל הדובים אין סיכוי לראות אותם על העצים  .  הם לא בנויים לקפץ מענף לענף... יש ברכת מים וכמה סלעים  ..ומבנה צנוע עם חומה מסביב. 

חביבים הדובים , אך לא התעכבתי אלא לצילום בלבד.  

עוד כלוב / מבנה / שיפוץ / בנייה מחדש / שיכון זוגות צעירים / הכל יכול להתאים. 

...שאני אפריע לעובד  ואשאל??  מה פתאום!  שיהנו!

לקראת סוף הסיור צלמתי שלט . (לא שנזכרתי פתאום- אלא השלט עמד שם מולי על הגדר  שהקיפה חצר מאוד גדולה )

נראה כמו חמור- אבל הוא לא!  הוא ממשפחת הסוסיים (זה כתוב בשלט- אחרת  מאיפה לי לדעת??)  

בתחילה ראיתי שלושה ערודים. הם התרחקו במהירות מהמקום בו עמדנו (ליד השלט) , חשבתי שאמתין מעט עד שיעשו 'סיבוב' ויחזרו  שאצלם אותם מקרוב , אבל כהרף עין נעלם לי אחד מאחורי ערימת עצים שהיתה שם  ומיד הצטרפו אליו השניים האחרים. בסדר. לא רוצים לא צריך! שלא יעשו לי 'טובות' 

הכי כיף לראות את בעלי החיים אוכלים . (במיוחד שהם אוכלים המון ירקות טריים ומגוונים ) והכי כיף לשים לב שגם להם לחיות יש 'טעם'  באוכל. 

בדיוק כמונו בני האדם.  היו שם המון סוגים של ירק , והם  'בחרו' ונישנשו קודם כל את הירק 'הטעים'  יותר , והשאירו לסוף את המרירים.  

טפיר. זהו שמו. כלומר - טפירים. 

ישנם בעלי חיים שאנו אוהבים יותר ומצלמים יותר  ומתעכבים ליד ביתם / כלובם  - או הבריכה שלהם יותר...

וישנם כאלה שאני אפילו לא נגשת אליהם -כמו הנחשים וזוחלים שלא אוהבת - או מפחדת מהם - שאפילו תמונה מפחידה אותי.

אז בזמן שאפרים ובני  התעכבו שם בכיף שלהם, אני בחרתי דווקא את בריכת הדגים שחלקם לבקנים. 

הבריכה הזו נמצאת תחת צילון / מחצלת מבמבוק נדמה לי, ולכן האור ריצד על פני המים ופאר עוד יותר את הדגים .

לא סתם צילמתי כמה  וכמה פעמים , פשוט התעלמתי משאר הכלובים  ה'מסוכנים'  שהיו מסביב, וסרבתי ללכת לראות מה עוד יש שם.

כבר הזכרתי כמה פעמים ברשומות הקודמות גם כן, שיש  הרבה בריכות  ושטחי מים , ובזו של אווזי העצים , היתה הברכה שלהם מלאה בפרחים על המים.

מספר אפרוחים ראיתי שם,  את האווזה או אווזים -לא ראיתי .

אז האווזים האפרוחים אמורים להיראות  ככה.  

בינתיים מעברים ממקום אחד לאחר עברנו בשבילים יפים ובשדרות  מטופחות ,  לא סתם אני אומרת 'יום כיף'! 

כמעט ועקפנו את חצר הפילים  כי היו רחוקים ועסקו בשלהם ,  רק את זה מצאנו עומד ממש בפינה,  בתוך שלולית בוץ -

שאב עם החדק כמות בוץ והשפריץ על עצמו.  הוא עשה זאת כמה פעמים , כנראה היה לו חם. 

ראינו  הרבה תרנגולים ותרנגולות באופן חופשי  לגמרי מהלכים על השבילים בדיוק  איפה שהיינו אנחנו. נכנסים ויוצרים מחצרות של בעלי חיים אחרים, מהלכים על הדשאים אוכלים ומלקטים  מכל מה שמוצאים - כנראה די בשפע,  אך הפעם נתקלנו בתרנגולת עם קבוצת אפרוחיה כנראה לימדה אותם תורת ליקוט המזון . זו התמונה היחידה שהצלחתי לתפוס אותה. בתוך שנייה, היא נעלמה עם  צאצאיה  אל מחוץ לטווח עין שלי. 

עוד עובד תברואה - עוסק בנקיון השטח ...  

 

זה הכל להפעם . היו בטוב .  ברור שלא סיימתי את כל החוויות מטיול הספארי. 

תמיד אפשר להמשיך...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה

טיול בספארי רמת גן - רשומה מספר 3

18/06/2017

הספארי שלנו מקום מדהים!

מעניין שכאשר נמצאים בטיול בחו"ל.. ההתלהבות מכל מבנה, עץ, ורחוב  שהוא לא הבית שלנו, אנו מתלהבים, מצלמים, מתרפקים על הצילומים  של מקום  זר שנזקקנו להגיע  אליו בטיסה  (או באוניה) ... ואנחנו מאורגנים לטיול כזה בקרוב   wink indecision

אבל כאשר המקומות היפים נמצאים במרחק חצי שעה מהבית שלנו- -פתאום לא רואים את הנוף, את הצבעים, והטבע.

אז אצלי זה לא בדיוק כך.  

יצאנו לטיול כמה שעות מחוץ לבית שלנו.   למרות ששיחי בוגנווילה  נפוצים ומציפים כמעט כל פינה בארצנו , מיד  'נדבקתי'  אל הבוגנוויליה המקשטת 

בכניסה אל הספארי ברמת גן.  (כן, כאן בארץ! לא בחו"ל! ) cheeky

 

לא רק בעלי החיים השוכנים בספארי מעניינים אותי.  אלא גם המבנים היפים והנוף הצמוד הנהדר. ממש פינת חמד! 

חצר ג'ונגלית יש למקסימים הללו.  עליזים משחקים  להביט בהם ובנוף ביתם  הקט,  הם נראים שבעים ומאושרים .

יש לנו זמן  'למשוך את הזמן' ,  גם נהנים מהליכה ברגל, וגם בנסיעה אטית בקלנועית המושכרת ,  שבילי הספארי רחבים  , רובם מוצלים  העצים ותיקים ונותני צל,  השדרות מטופחות בין החצרות המגודרות או הכלובים , אנחנו יכולים לכייף .

לא תמיד אני מבחינה שישנה פעילות  בין העצים - או מנוחה תלוייה עם הרגליים למעלה -  אך משהבחנתי- שלא אצלם??  surprise

לצערי  הפעם לא זכרתי לצלם את כל השלטים  עם ההסברים והשמות של כל היצורים  החביבים . אני חושבת שאני כבר מכירה אותם, אבל לא  אכתוב שם שאני לא בטוחה בו  . 

מעניין מדוע בחרה גורילה זו לשבת דווקא בפינה  רחוקה של החצר  כאילו מסתתרת משאר חברותיה שהיו פעילות  יותר והיו שם גם צעירים , אולי פשוט רצתה מנוחה מהם?  זו סקרנה אותי (הלוואי ויכולנו לדבר...) במשך כל זמן שהתבוננתי בזו- היא לא שינתה מקומה. אז עזבתי אותו.

ברור שלא היינו יחידים בשטח. היו עוד כמה קבוצות  של ילדים ובני נוער  בסיורים קבוצתיים, לאו דווקא ביחד .  לא הרגשנו כלל  צפיפות וגודש של השבילים , גם לא הייתי  מרגישה בהם בכלל. הכול התנהל בסדר מופתי ילדים ממש מחונכים....

פרט למטרד אחד קטן - מדריכות שבחרו לדבר ולהסביר  דרך  רמקולים . (לא שייך דווקא לקבוצה המצולמת הזו) .

בשתי קבוצות נפרדות  היו שתי מדריכות שממש צעקו את ההסברים שלהן  - כאילו רצו להשתיק זו את האחרת  במרחק  מהם. 

הילדים כאמור היו שקטים - אני בטוחה שהיו שומעים גם אם היו המדריכות מדברות בקולן שלהן - ולא בקול הצורם והמרעיש עולמות ברמקולים.

הקשבתי להסבר של מדריך  של קבוצה שחלפה על פנינו - דיבר ללא רמקול-  וכמו כל הכתה שלו - גם אני הבנתי ברור וצלול מה שאמר- גם בלי רמקול! 

שבילים פורחים ממש לא חסר,  גדר חיה  פורחת בצהוב,  לידה אדנית פורחת באדום,  בכלוב התוכים צבעוניים  ועץ בוגר שצמח  ממש במקום הנכון לו.

הבן בעקבות אביו ואני במאסף (הקלנועית מחכה לנו בצל)  wink

הפתיע אותי הטווס על העץ . עד עכשיו נתקלתי רק בטווסים על האדמה . היה עסוק בניקור בצוארו בעזרת מקורו. 

שעת האוכל.  גור ג'ירפים מקבל ביניקה מבקבוק 2 ליטר חלב  מידיו של המטפל שלו המושיט ידו לכול אורכה בכדי להגיע לפיו של הגורון בן ה-8 חודשים.

פיציפון חמוד  (כמעט שני מטר גובה)  יונק בשקיקה חלב המותאם לו - ואנחנו מרותקים כאן  זמן ממושך יחסית. 

ארבעת הגירפות הבוגרות , גם הן קיבלו את האוכל שלהן,  הן עסוקות באכילה, שתייה, ומבטים סקרניים בנו  .

(מה יש? האם אנחנו לא מעניינים כמוהן?) wink

אחרי שסיימו לאכול את המזון הטרי שלהם ,  המטפל מסדר לג'ירפות  קבוצת ענפים / זרדים בתוך עמוד מתקן מיוחד שיתאים לגובה שלהן.

מסתבר שהם מתות על הממתק - הצ'ופר הזה . הסביר לנו המטפל בטוב ליבו וסבלנותו- (חבל שלא שאלנו לשמו) - שהן מכרסמות את הענפים  /זרדים הדקים ואת הקליפות של הזרדים .

ארבעת הנקבות וגורון זכר אחד  שהצטרף  לבוגרות ללקק מעט מהזרדים  (אל מה שהפה שלו הגיע  לגובה העמוד שהזרדים היו תקועים בו.) 

ממש מרתק בהתנהגות שלהם , איך הם ליחכו  כל אחת בצד אחר של הענפים לא הפריעו ולא דחפו  . 

פרשנו משם רק כאשר הזרדים הגיעו לחצי  הגובה. 

המטפל של הגירפות סיפר שהוא אחראי גם על הפילים.   ביקרנו  גם אצל הפילים ... אבל אני משאירה 

המשך  ברשומה הבאה.

 

 

 

 

 

 

לדף הרשומה

הספארי ברמת גן

ממש לא משנה כמה פעמים בקרנו בספארי .  לא משנה כמה פעמים צילמנו בו את בעלי החיים , 

ההתרגשות וההנאה תמיד יתחדשו  עם כל ביקור! 

הפעם שכרנו קלנועית - רכב גולף חשמלי- שהגביר את ההנאה לביקור ממושך ללא מאמץ רב מדי .

ברור שירדנו מהקלנועית מדי פעם-  אבל לצילום היופי הזה כמו קרנף בשטח , לא היה צורך .

גור זברות ממש צעיר  יצא מהחבורה , היה סקרן   הסתכל בנו אך לא העז להתקרב יותר .

יום של קיץ , לא לוהט מדי,  הרבה מאוד עצים נותני צל בשטח הספארי,  בעלי החיים יודעים למצוא לעצמם את המקומות החביבים עליהם,  לפעמים הם בחבורות ולפעמים מסתובבים לבד,  אוכל מוגש להם במקומות הכינוס , החיים נראים להם נוחים ולא תמיד אכפת להם ממבקרים.

כל כך יפות הזברות בעיני. מתהדרות בפג'מת הפסים הקבועה שלהם, מצאתי עצמי מצלמת אותן שוב ושוב בהזדמנויות .

עורב. הוא אורח בספארי - אבל מרגיש כמו בעל בית . מרשים לו , אז למה לא??  ויש הרבה כמוהו .

סיקסק.  גם זו ציפור אורחת , חופשיה בשטח , בכלל לא הזיז לה שאנו לידה . אולי נמנמה לה  שנ"ץ 

ברכות מים ואגמים קטנים פזורים הרבה ברחבי  הספארי. עופות מים מכל המינים ,  זו רק 'טעימה' קטנה למראה.

זוג תרנגולים יפהפה .  חופשיים לגמרי בכל מקום . שום כלוב ולא מסגרת... מסתבר שאלה לא סתם  בטלים.   הם 'עוסקים  מורשים מטעם' - ממש עובדי ניקיון  - אוכלים תולעים, טפילים, וכל מה שלא צריך להיות שם. (אולי יש להם גם כלובים ואנחנו פשוט לא ראינו?? ) cheeky

בכלובי הקופים השונים , יש תמיד הרבה פעילות מושכת עין , אי אפשר לעבור מבלי להתעכב   ולנסות לצלם גם כאשר אינו עומד במנוחה . פתאום הוא על הענף הזה, ומיד כבר על הענף האחר... המבוגרים פשוט ישבו בנחת  בפינה מוצלת .

כלוב אחר, סוג אחר, לא זוכרת שמות (שכחתי לצלם את השלטים ) . ישנם כלובים הנמצאים בשיפוץ, ואז דייריהם מועברים לדיור חלופי .

אלה  'המיוחסים'  נקראים 'טוסיק אדום'  .  היה להם כבוד של מלכים בימי מצרים הקדומה-  והם גם היום נראים כמתעניינים מאוד בנו - במבקרים , משתפים פעולה מאחורי הזכוכית המשוריינת- מושיטים יד לפגוש יד  במגע מעבר לזכוכית . ילדים מאוד נהנים להשתעשיע אתם. 

 

רשומה זו מתארכת מדי.  לכן יהיה המשך  ברשומה הבאה .  

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל babushka אלא אם צויין אחרת