44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"קומדיה" נמצאו 5 פוסטים

אנחנו המילרים- עשבים שוטים

במקור:  We`re the Millers במאי:  רוסן מרשל תרבר שחקנים: ג`ייסון סודיקס, ג`ניפר אניסטון, אמה רוברטס שנה: 2013 אורך: 110 דקות ז`אנר: קומדיה   לפעמים הכי כיף להגיע לסרט בלי ידע מוקדם. היום כשכול סרט מגיע עם אלפי טריילרים, פרסומות וכתבות שמספרות בפירוט את העלילה, נחמד שמדי פעם יש סרט שמגיע יחסית בהפתעה, עבורי לפחות. לא ציפיתי ממש ל`אנחנו המילרים`, לא קראתי עליו הרבה (קראתי את התקציר שלו ברפרוף) ולא ראיתי את הטריילר שלו או חומר קידומי על הסרט. הגעתי לסרט כשאני לא יודע הרבה על הסרט. רק ידעתי שהוא להיט הקומדיה התורן כרגע.   וזהו הייתה הפתעה חיובית ביותר.   דיוויד (ג`ייסון סודיקס) הוא איש בסביבות גיל ה-30 לחייו שמתפרנס ממכירת סמים לאנשים שונים. לאחר שחבורת מופרעים פוגעת בו ושודדת את כספו, הוא מסרב לענות לשיחות של הבוס שלו. בעקבות כך העוזרים של הבוס חוטפים אותו למשרד שלו. שם הבוס מבקש מדיוויד בקשה קטנה: לנסוע עד לגבול מקסיקו ולקחת משם משלוח קטן של גראס.   אך דיוויד לא יכול סתם ככה לעבור את הגבול למקסיקו כי יחשדו בו. לכן הוא `מקים` משפחה מזוייפת שתלווה אותו לגבול וכך לא יחשדו בו. המשפחה שלו כוללת את החשפית רוז (ג`ניפר אניסטון) כאמא, ילדה שחיה ברחוב כבת וחנון מוזר ובתול וכבנו. ביחד המשפחה המאושרת יוצאת לגבול כדי לאסוף את הסמים. מסע שיעמיד אותם בשלל סיטואציות מופרכות ומשעשעות ואף יכיר ביניהם לעומק.   `אנחנו המילרים` הוא לא סרט מורכב ועמוק במיוחד. אין בו עומק מתחת לפני השטח, רגש או מסרים חד משמעיים (סמים זה רע, ממק`י?) מה שיש בסרט, והרבה ממנו, זה בדיחות. הבדיחות בסרט מצחיקות מאוד. רובן גסות אבל אותי אישית הסרט הצליח להצחיק לא מעט פעמים וזה טוב מאוד.   גם השחקנים בסדר גמור. ג`ניפר אניסטון חביבתי לא רעה בכלל בתפקיד החשפנית, ג`ייסון סודיקס מוצלח כדמות הראשית וגם שאר השחקנים בסדר גמור בתפקידיהם. אף אחד לא יקבל אוסקר על הסרט הזה אבל השחקנים בסרט אמינים מספיק בכדי שאפשר יהיה להנות מהסרט. גם התסריט, כראוי מקומדיה כזאת, לא מתעכב הרבה על התפל והוא זורם ושומר על עניין בסרט.   לסרט אין חסרונות משמעותיים, אבל הוא לא מחדש כלום בתחום הקומדיה. הסרט הוא קומדיה תבניתית למדי. אין לסרט משהו חדש להציע וכבר בערך משלב
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

צעקה 4- הצעקתה

17/04/2011
במקור: Scream 4 או: Scre4m במאי: ווס קרייבן שחקנים: נב קמפבל, אמה רוברטס, אדם ברודי שנה: 2011 אורך: 103 דקות   ז`אנר: אימה, קומדיה תקציב: 40 מיליון דולר   לכול אחד יש את הראשון שלו: הסרט הראשון שלו, הפעם הראשונה שהוא עשה בסיר, הפעם הראשונה שהוא קרא ספר וכו`. אני גאה להכריז כי היום, יום שבת, ה-16 באפריל 2011, ראיתי בפעם הראשונה סרט אימה בקולנוע. והסרט הזה הוא `צעקה 4`.   11 שנים אחרי הצעקה האחרונה, סידני פרסקוט (נב קמפבל) הוציאה ספר עזרה עצמית שנקרא `נגד החושך`.היא חוזרת בעקבות מסע הפרסום של הספר שלה לעיירה וודסברו, בדיוק בזמן ליום השנה המי יודע כמה לרצח הראשון של הרוצח במסכה הלבנה (או כפי שייקרא מעכשיו: הרבמה"ל).   כשהיא חוזרת לעיירה, סידני נפגשת עם כמה חברים ותיקים, כמו השוטר דיואי ריילי וכתבת העיתונות הביצ`ית גייל (שבנתיים הספיקו להתחתן) וחברים חדשים ומשפחתיים, כמו הדודה קייט, בת הדודה ג`ייל וצמד חובבי קולנוע יודעי כול. ומעל כולם נמצא, כמו תמיד, הרבמה"ל, שחוזר לרדוף את סידני.   מי רודף את סידני? האם סידני תצליח להיפטר פעם אחת ולתמיד מהרבמה"ל? האם `צעקה 4` הוא סרט ששוה לראות?   ובכן, קחו פופקורן וקולה ותראו.   `צעקה 4`, בדומה לסרטים שקדמו לו, הוא שילוב בין סרט סלאשרים מדמם לקומדיה שנונה ומודעת לעצמה על סרטי אימה. ואני שמח לומר כי את שניהם הסרט מבצע בהצלחה רבה.   מאפיין די בולט בסרט הוא הסרט בתוך סרט. מדי פעם ישנה סצנה מתוך סדרת סרטי `דקירות` (אם אתם לא יודעים מה זה דקירות, לכו לראות את הסרטים הקודמים) ואז אנו רואים סצנה של מישיהו שרואה את הסרט, ואז אנו מבינים שגם זו סצנה מתוך סרטי `דקירות`. למרות שזה מאוד מבלבל (קצת כמו החלום בתוך חלום של אינספשן, רק יותר מדמם) זה מכניס את תחושת המודעות העצמית (מה שהופך את סדרת סרטי `צעקה` לכול כך טובה) לתוך הסרט.   מאפיין בולט נוסף בסרט, שמאפיין את סרטי `צעקה` זהו המודעות העצמית. בדומה לסרטים הקודמים, גם הפעם הדמויות הם חובבי אימה מושבעים שיודעים את כול מאפייני הז`אנר ואת כול הקלישאות שלו. קשה מאוד להפתיע אותן. בנוסף, בסרט הנוכחי ישנה תוספת חביבה של שני בחורים חנונים וחובבי קולנוע (ובעיקר אימה,
לדף הרשומה

בדרך לחתונה עוצרים בוגאס- הבוקר שאחרי

במקור: the hangover במאי: טוד פיליפס שחקנים: ברדלי קופר, ג`סטין בראתה, ג`פרי טמבור, הת`ר גרהאם שנה: 2009 אורך: 97 דקות ז`אנר: קומדיה   בהתחלה, בדרך לחתונה עוצרים בוגאס נראתה לי כמו עוד קומדיה סבירה ולא מזיקה על גברים בני 30 שעושים שטויות, אך כאשר הסרט יצא בארה"ב ושבר הרבה מאוד קופות (עד עכשיו הסרט הרוויח שם 250 מיליון דולר, והיד עוד נטויה), רמת העניין שלי בסרט גדלה, מה יש בסרט הזה שמושך הרבה צופים, אז החלטתי לראות את זה.   ואכן, זה באמת קומדיה סבירה ולא מזיקה על גברים בני 30 שעושים שטויות.   בחור בשם דאג שעומד להתחתן, יוצא ביחד עם שלושת חבריו השושבינים לחופשה בלאס-וגאס, לאחר לילה של השתכרות ואיבוד הכרה, הם מתעוררים ביום למחרת כשהם לא זוכרים כלום, הם מגלים כי בחדר שלהם נמצא נמר מסוכן, תינוק נטוש וגם כי דאג נעלם, מספר שעות לפני החתונה.   לכן, שלושתם מחליטים לצאת למסע כדי למצוא את דאג, תוך כדי המסע הם משיגים ניידת, מסתבכים עם המשטרה, עם מייק טייסון ועם מאפיונר סיני, מתמודדים עם התינוק והנמר שמצאו, וגם מריצים דאחקות.   אם ראיתם את אחי איפה האוטו שלי, העלילה תשמע לכם מוכרת באופן חשוד, ובכן, הסרט עם וגאס הוא כמו הסרט עם האוטו, רק עם יותר הגיון.    אבל בדומה לסרט עם האוטו, גם הסרט עם וגאס מצחיק מאוד, ההומור מסתמך סעיקר על הסיטואציות המופרכות אשר הגיבורים נתקלים בהם, ודרכי ההתמודדות איתם, וגם על דיאולוגים מלאי קללות ועל סלפסטיק.   כקומדיה לימי הקיץ הלוהטים, בדרך לחתונה עוצרים בוגאס הוא קומדיה מצחיקה באופן סביר ולא מזיקה, אשר מתאימה לצפייה עם חברים, רק אל תשכחו את החמרמורת שתהיה לכם.  
לדף הרשומה

מדגסקר 2- you like to move it

  במקור:  madagascar: escape 2 africa במאים: כל מיני במאי אנימציה לא מוכרים שחקנים: בן סטילר, כריס רוק, דיווד שווימר, אישתו של וויל סמית שנה: 2008 אורך: 89 דקות ז`אנר: אנימציה, קומדיה, לכל המשפחה   כידוע, סרטי המשך נוטים להיות פחות טובים מהסרטים שקדמו להם. אם מדגסקר הראשון היה סרט סביר באופן טוב, איך יהיה הסרט השני?   לא, טעיתם.   בסרט זה, כל גיבורי הסרט הראשון (מישהו יכול להזכיר לי את שמותיהם?), נפרדים מתושבי מדגסקר, לאחר שהפינגויינים בנו מטוס (מעצים וקרשים, ועוד כזה שעובד!), הם טסים לניו-יורק, אבל עקב תקלה, הם מתרסקים באפריקה (החדשות הטובות: אנחנו נוחתים, החדשות הרעות: אנחנו מתרסקים!!).   תוך כדי שהם באפריקה, אלכס האריה (אה, בעצם אני כן זוכר את השמות של הדמויות, טוב, של חלק מהדמויות) פוגש את משפחתו, ומגלה כי הוא נמצא בפארודיה על "מלך האריות", וגם קורים כל מיני דברים.   מדגסקר 2 זה סרט שהמילה סביר נוצרה עבורו, אין בסרט שום דבר טוב מאוד, או דבר רע מאוד, העלילה צפוייה (טענה נפוצה בסרטי ילדים), מרבית הבדיחות הם משהו שלא יגרום לכם להתגלגל על הרצפה, ושיר הנושא (נו, הזה עם הטוסיק) עלול לגרום לדימום באוזניים. אבל יש גם דברים טובים, הדבר הטוב העיקרי הוא דמויות המשנה, ביניהם הפינגויינים (שמישהו ייתן להם סרט משלהם!), מלך הלמורים ועוד...   אם יש לכם אחים קטנים שאתם צריכים להשתיק לשעה וחצי, מדגסקר 2 יבדר אותם כמו שצריך, לכל השאר זהו סרט "3 כוכבים" אופייני, מהסוג שרואים ושוכחים.    
לדף הרשומה

בתול בן 40- בתול ללא חתול

  במקור: The 40 Year Old Virgin במאי: ג`וד אפטאו שחקנים: סטיב קארל, קתרין קינר, פול רוד, סת` רוגן שנה: 2005 אורך: 127 דקות ז`אנר: קומדיה   כבר הרבה זמן תכננתי לראות את בתול בן 40, כל שבוע הבטחתי לעצמי שהשבוע אקח את הסרט מספריית ה-DVD הקרובה (אני מנוי לספריית DVD) , אך בכל פעם לקחתי במקום סרט אחר (לא בהכרח סרטים על בתולים בני 40), עד שהשבוע, סוף סוף לקחתי את בתול בן 40 וצפיתי בו.   אז האם כל זה היה שווה? רגע, חכו, קודם כל העלילה (האנשים של היום פשוט חסרי סבלנות,אה? )   אנדי סטיצר (סטיב קארל, בסרט שגרם לו להפוך לכוכב), הוא מוכר בחנות מוצרי חשמל, הוא שמרן במיוחד בכל הנוגע לבנות, הוא אף פעם לא שכב איתם, מה שגורם לכך שהוא בתול, רק מה, הוא בן 40, כך שמשהו קצת לא הגיוני בכל זה.   חבריו של אנדי (בינהם סת` רוגן, שקצת לאחר סרט זה נהפך לכוכב כמו סטיב קרל), לא מוכנים לקבל את העובדה המרעישה הזאת (בתול בן 40?!, מה זה צריך להיות!?), והם מנסים לגרום לו להפסיק להיות בתול, באמצעות שלל דייטים וקופסאות סרטי פורנו. למרות כל אלו, אנדי עדיין נשאר בתול, עד שלחייו נכנסת בחורה הנקראת טריש (קתרין קינר), אשר מתאהבת בו ומנסה לגרום לו לאבד את בתוליו.   ובתשובה לשאלה מתחילת הביקורת (לא מי רצח את ארלוזרוב, אלא אם כל הדחיות היו שוות את זה), התשובה היא כן.   הבדיחות בסרט נורא מצחיקות, הם כוללות בדיחות גועל בסגנון סרטי אמריקאן פאי ודומיהן, בדיחות על סקס (דא!), קללות, רגעי סלפסטיק ודמויות שתפקידן הוא להגיד "לך תזיין עז" (ברצינות). סטיב קארל מגלם באופן משכנע את אנדי, לעמות זאת, השחקנים המגלמים את חבריו של אנדי משעשעים קלות, אבל אינם מפגינים משחק טוב במיוחד (כנראה שהם לא שחקנים טובים בדמקה).   אז בכללי, מדובר בקומדיה מצחיקה מאוד, לא עד דמעות, אבל גם זה מספיק.  
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עוף בשומשום אלא אם צויין אחרת