44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בעלי ברית

28/11/2016

תוצאת תמונה עבור בעלי ברית פוסטר

במקור: Allied

במאי: רוברט זמיקס

שחקנים: בראד פיט, מריון קוטיאר, ג'ארד האריס

שנה: 2016

אורך: 124 דקות 

ז`אנר: דרמה, מתח

(לא, אתם לא הולכים לשמוע שום דבר על היחסים של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי אחרי הסרט הזה). 

רוברט זמיקס הוא אחד הבמאים היותר מוכשרים וקלאסיים שעובדים בהוליווד. הסרטים שלו לא תמיד טובים אבל הם תמיד מלאים בעשייה אולד סקולית, רגש (לפעמים עד כדי קיטש) ווירטואזיות מרשימה מאוד. לאחר כמעט עשור בו זמיקס עשה סרטי אנימציה ביזאריים שאת רובם לא טרחתי לראות, הוא חזר לפני כמה שנים לעשות סרטים בלייב אקשן. 'הטיסה' היה אחלה סרט (טוב, חוץ מהסוף), את 'על חבל דק' פספסתי ועכשיו מגיע 'בעלי ברית' שנראה כמו סרט שנלקח משנות הארבעים. 

בצפון אפריקה של שנת 1942, קצין מודיעין אמריקאי (בראד פיט) מתאהב בלוחמת מחתרת צרפתייה (מריון קוטיאר) במהלך פעולת ריגול בקרב כוחות הנאצים. לאחר שהם מתחתנים ומביאים ילדה לעולם, מגלה הקצין כי אשתו הטרייה היא לא מה שהוא חושב שהיא ויוצא לגלות אם יש אמת בדבר. איזה מתח! 

כמו רוב סרטי זמיקס, 'בעלי ברית' מבויים בוירטואזיות מרשימה המראה על שליטה בכלי הקולנוע. כבר משוט הפתיחה הממוחשב להחריד זמיקס מבריק בבחירות בימוי שהופכות את הסרט למהנה למדי. למרבה הצער, כול הוירטואזיות הנ"ל לא מפצה על תסריט חלש מאוד וריקנות כללית. 

הסרט מלא במחוות לסרטים כגון 'קזבלנקה' (ו'בעלי ברית' מאוד מנסה להיות 'קזבלנקה', שלא תטעו), 'לורנס איש ערב', 'הפצוע האנגלי' (רחמנא לצלן) ו'ממזרים חסרי כבוד'. יש כמה רגעים יפים של אהבה לקולנוע בסרט, אבל רוב הזמן המחוות הן ריקניות מאוד ומרגישות כמו סטודנט נלהב מדי לקולנוע שרוצה להשוויץ בכך שהוא ראה המון סרטים ודוחף את זה לסרט גמר המושקע שלו. 

האפקטים בסרט מאוד מביכים. מוזר, חשבתי שזמיקס אמור להבין משהו ב-CGI. מלבד שוט הפתיחה המרהיב והמביך באותה מידה, 'בעלי ברית' מלא באפקטים שנראו כאילו נלקחו ממעברונים של ערוץ הילדים מהניינטיז. כול פעם שמטוס ממוחשב למוות או הבעת פנים לא אמיתית נראו על המסך הובכתי מאוד. 

אבל הבעיה הכי גדולה של הסרט היא התסריט. מעבר לעלילה הטיפשית למדי שמתאימה יותר לספר טיסה קליל מאשר לסרט שמלא באהבה לקולנוע, אין כמעט פיתוח דמויות בסרט. בין בראד פיט למריון קוטיאר יש כימיה אבל הדמויות שלהם אף פעם לא מתפתחת מעבר ל'זוג נשוי מגניב', מה שמנטרל את הקסם מהכימיה שלהם. שאר הדמויות בסרט הן לא יותר מבשר תותחים שעומד בדרך של הזוג הנשוי והמגניב שהם גיבורי הסרט. 

בשורה התחתונה, 'בעלי ברית' הוא סרט מאוד מאכזב. זה נחמד שזמיקס יודע איך לביים סרטים אבל זה פחות נחמד שהוא לא יודע לבחור תסריטים טובים. אין מה לבזבז על הסרט הזה זמן כש'המפגש' ו'מנצ'סטר ליד הים' הטובים ממנו בהרבה יותר מוקרנים באולמות הסמוכים אליו.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

המפגש

20/11/2016

המפגש - Arrival

במקור: Arrival

במאי: דניס וילנב

שחקנים: איימי אדמס, ג'רמי רנר, פורסט וויטאקר

שנה: 2016

אורך: 116 דקות 

ז`אנר: דרמה, מד"ב

בלי שכמעט שמנו לב, הבמאי הקנדי דניס וילנב הפך להיות שם חם בקרב חובבי קולנוע. אומנם הסרטים שלו עד עכשיו לא שברו קופות אבל לאט לאט ועם סרטים משובחים כמו 'אסירים', 'אויב' ו'סיקאריו' הוא מגייס מעריצים חדשים שעוקבים אחרי סרטיו (ביניהם אני) ונראה שהוליווד שמה עליו עין.

רגע לפני שההמשך של 'בלייד ראנר' בבימויו מגיע, וילנב מוציא סרט חדש בשם 'המפגש'. כבר ראינו המון פלישות חייזרים לכדור הארץ בקולנוע: הם פלשו אלינו, השמידו אותנו, שיעבדו אותנו, הפכו אותנו ליצורים מצחיקים, אנחנו פלשנו אליהם, הפכנו להיות חברים שלהם, נשבענו להשמיד אותם וכו' וכו'. אבל באחריות, סביר להניח שפלישת חייזרים כמו ב'המפגש' לא ראיתם בקולנוע אף פעם. 

כשקבוצת חלליות מסתוריות נוחתות במספר נקודות ברחבי כדור הארץ, נשלחת קבוצת מדענים וביניהם חוקרת השפה לואיז בנקס לחקור את החלליות ולהבין מה בעצם הם רוצים. הנחיתה גורמת למשבר בקרב בני האנוש ועל לואיז ושאר הצוות למצוא תשובות למפגש המסתורי לפני שתפרוץ מלחמת עולם שלישית. 

'המפגש' הוא כול מה שלא ציפיתם מסרט כזה. במקום פיצוצים, סצנות אקשן מדהימות ווויל סמית' זורק הערות שנונות יש לנו עלילה מינורית המתרחשת בלוקיישן מצומצם ושאלות על אנושות, תקשורת ושפה משותפת. הסרט מתרחש כמעט כולו בתוך אחת החלליות שנחתו בכדוה"א וכול מי שבא בציפייה לבלוקבאסטר מד"ב מגניב יתאכזב בענק (אבל זה בטח לא יפריע לכמה ילדים להיכנס לסרט במחשבה לסרט פלישת חייזרים עתיר אקשן). 

כדרמת מד"ב קטנה, 'המפגש' הוא אחד הסרטים היותר טובים שיצאו השנה. דניס וילנב מביים את הסרט במיומנות מרשימה ומצליח להוציא את המיטב מהמינימליזם של הסיפור. הוא הופך את סצנות הדיאלוגים למרתקות ואת השאלות שהסרט מעלה הוא מביא כך שאחרי הצפייה יהיה אפשר לדון עליהם ברצינות. 

אומנם ב'המפגש' אין אקשן או פיצוצים אבל כן יש אפקטים מדהימים. הוויזואליה בסרט מרשימה מאוד. הצילום מרהיב והחלליות נראות מאיימות, ענקיות ובעלות נוכחות בנוף הלא ממוחשב. שאפו ענק לצוות האפקטים של הסרט. 

'המפגש' הוא פחות או יותר מופע יחיד של איימי אדמס. אומנם יש עוד שחקנים בסרט כמו ג'רמי רנר ופורסט וויטאקר אבל הדמויות שלהם לא ממש מתפתחות והם לא עושים משהו ראוי לציון בסרט. הדמות של אדמס עגולה ומתפתחת והיא בהחלט מוציאה את המיטב ממנה. נראה לי שהמועמדות שלה לאוסקר מובטחת. 

אבל למרות הכול, הבעיה הכי גדולה של 'המפגש' היא שלקראת הסוף הוא טיפה מתקשקש. רעיונות שדווקא על הנייר היו להם פוטנציאל נזרקים פתאום בלי סדר ובלי להגיד משהו משמעותי ובכך מורדים במקצת את החוויה הכוללת של הסרט. יכול להיות שבסיפור הקצר עליו 'המפגש' מבוסס הרעיונות הללו הוסברו בצורה קצת יותר טובה. 

אבל בסופו של דבר, 'המפגש' הוא אחד הסרטים הטובים שיצאו השנה. חכם, מרתק, מרהיב ומענג לצפייה, במיוחד על מסך גדול. סוף סוף אפשר להנות מסרט מד"ב מבלי להעליב את השכל.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חיות הפלא והיכן למצוא אותן

חיות הפלא והיכן למצוא אותן - Fantastic Beasts and Where to Find Them

במקור: Fantastic Beasts and Where to Find Them

במאי: דיוויד ייטס

שחקנים: אדי רדמיין, דן פוגלר, קולין פארל

שנה: 2016

אורך: 132 דקות 

ז`אנר: פנטזיה

אחד מהפרנצ'ייזים הכי מכניסים בקולנוע בעשור האחרון הוא 'הארי פוטר'. הילד הקוסם והממושקף הופיע בסדרת ספרים עם מכירות וקהילת מעריצים מעוררת קנאה וסדרת סרטים שלקרוא לה שוברת קופות לא מתארת את הישגיה במכירות הכרטיסים. 

אבל אבוי! הסדרה נגמרה. עברו 5 שנים מאז הסרט האחרון בסדרה ונראה קצת כאילו הקהל המשיך הלאה לדברים אחרים. מה עושים? מוצאים ספר חדש למרות ההבטחה שהסדרה נגמרה ('הארי פוטר והילד המקולל') ומתחילים סדרת סרטים חדשה שתהווה הקדמה לסדרה הראשית. 'חיות הפלא והיכן למצוא אותן' (שם קליט בלי ספק) הוא הסרט הראשון במה שאמורה להיות סדרה בת 5 (!) סרטים שתקדים לעלילותיה של הסדרה הקולנועית הראשית. 

בשנת 1926 ניוט סקמנדר מגיע לניו יורק הקסומה כחלק מסיורו העולמי בחיפוש ותיעוד יצורים קסומים וחיות פלא. לאחר שבטעות כמה מחיות הפלא של ניוט משתחררות ממזוודת הקסמים שלו, הוא יוצא לחפש ולהחזיר אותן למקומם בעזרת אנשים נוספים ובמקביל כוח מרושע מחריב את ניו יורק ומאיים על כול תושביה. 

עבור כול מי שהתגעגע לעולם הקסום של ג'יי קיי רולינג הסרט הוא בגדר חובה. 'חיות הפלא והיכן למצוא אותן' הוא כמו שיבה הביתה עבור חובבי הסדרה. כול כך הרבה המצאות, משחקי מילים קסומים והשקעה בכול פרט קטן יש בעולם הזה ומהרגע שהסרט התחיל הרגשתי כמו בלונה פארק שמוקדש לסדרה. משמח לדעת שכרגע עולם הקסם פה כדי להישאר. 

אבל מלבד השיבה הביתה, 'חיות הפלא...' הוא גם אחלה סרט. התסריט אומנם לא מדהים ומנסה לשלב בחוסר הצלחה בין סיפור קטן ומשעשע (המרדף של ניוט אחרי חיות הפלא שברחו) לסיפור אפי ורציני (הכוח המרושע ההוא) אבל מלבד זאת הסרט מאוד מהנה. 

האפקטים מאוד מושקעים ונראה שמיטב מחשבי העולם הזיעו עליהם שעות. חיות הפלא נראות אמתיות לחלוטין ומשתלבות בצורה חלקה עם בני האדם הלא ממוחשבים שמסביבם והקסמים בסרט נראים אמינים ולא כמו הדבקות לא מוצלחות על הרקע. האפקטים אפילו נראים יותר טוב בתלת מימד, בסצנות מסוימות הקסמים וחיות הפלא 'יוצאות' מהפסים השחורים שמקיפים את התמונה ואפשר להרגיש כאילו עוד רגע נוכל ללטף אותן. 

בניגוד לרוב הפריקוולים והספין אופים שנוהגים לעשות לסדרות מצליחות, 'חיות הפלא...' לא מנסה להתחנף לקהל צעיר יותר אלא בדיוק להפך. כבר מתחילתו הוא מכיל לא מעט רגעים מאיימים וקטעים שנראים כאילו נלקחו מסרט אימה על טבעי. אני מודה שגם אני קצת רעדתי מפחד באותם קטעים. אל תלכו עם האחים הקטנים שלכם. 

הסרט מבויים בצורה מוצלחת. הבימוי של דיוויד ייטס שומר על עניין בסרט וקטעי האקשן וההומור מבוימים בצורה יעילה שעושה טעם לעוד. מזל שייטס מביים גם את הסרטים הבאים בסדרה. 

השחקנים עושים את עבודתם נאמנה. אני לא סובל את אדי רדמיין אבל בסרט הזה הוא יוצא בסדר גמור וגם שאר השחקנים, ביניהם דן פוגלר וקולין פארל, מבצעים את תפקידם כמו שצריך. לא משהו מיוחד אבל כן נראה שהם באו לעבוד ולא לדפוק כרטיס וללכת הביתה. 

בשורה התחתונה, 'חיות הפלא והיכן למצוא אותן' הוא שיבה מוצלחת לעולם הקסום של ג'יי קיי רולינג. סרט מבדר מאוד ששווה לראות באיימקס בתלת מימד. נתראה בסרט הבא!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מנצ'סטר ליד הים

מנצ'סטר ליד הים - Manchester by the Sea

במקור: Manchester by the Sea

במאי: קנת' לונרגן

שחקנים: קייסי אפלק, מישל וויליאמס, מתיו ברודריק

שנה: 2016

אורך: 137 דקות 

ז`אנר: דרמה

עונת הפרסים החלה! מעכשיו ועוד סוף פברואר אנחנו הולכים לשמוע על האוסקר ועל המתמודדים עליו כול כך הרבה פעמים עד שהם ייצאו לנו מהאף. לפי התחזיות, 'לה לה לנד' של דמיאן שאזל (הסרט הכי מצופה שלי בזמן הקרוב, אגב) הוא המוביל לזכות ובמקום השני נמצא 'מנצ'סטר ליד הים' של קנת' לונרגן, דרמת סאנדנס מפתיעה מאוד שכנראה תזכה על תסריט מקורי ושחקן ראשי. 

הסרט עוסק במשפחת צ'נדלר, משפחה ממעמד הפועלים שגרה במסצ'וסטס. לאחר שהאח הבכור ג'ו נפטר בפתאומיות הופך האח הצעיר לי לאפוטרופוס של בנו היתום של ג'ו. האחריות החדשה מאלצת את לי להתמודד מחדש עם עברו הטרגי ועם הטראומה שגרמה לו להיפרד מאשתו. 

'מנצ'סטר ליד הים' הוא סרט מינורי. אין בו רגעים עוצרי נשימה, קטעים קשים לצפייה או אפקטים מרהיבים. הוא דרמת סאנדנס במלוא מובן המילה: שקט, איטי, מהורהר. אך האווירה הזאת מאפשרת לקנת' לונרגן להפתיע מדי פעם עם סצנה עוצמתית למדי או בחירת בימוי ייחודית שהופכת את החוויה הכוללת לכזאת שתחשבו עליה גם אחרי הצפייה. 

הסרט לא מושלם. הוא מאוד ארוך (מי החליט שהאורך הנכון לסרט הוא שעתיים ורבע?) והוא לא חף מקלישאות אבל מלבד הבימוי המוצלח מאוד יש לסרט גם תסריט כתוב היטב שמצליח לשמור על עניין ולעורר הזדהות עם הדמויות. אומנם היה אפשר להוריד כמה דקות מהסרט אבל מלבד הרגעים הללו התסריט עובר חלק רוב הזמן ונמנע מרגעי קיטש ומלודרמה מיותרים. 

התגלית של הסרט בעייני הוא קייסי אפלק, אח של. אני מודה שלא התלהבתי ממנו בתפקידו ב'נראתה לאחרונה' אבל בסרט הנוכחי הוא מפציץ לחלוטין. זה מדהים איך מבחינת מראה קייסי אפלק דומה לחלוטין לאחיו אבל מבחינת כישורי משחק הוא ההפך הגמור ממנו: יש לו המון הבעות פנים, אפשר להאמין לדיאלוגים שיוצאים לו מהפה והוא יודע להעביר רגשות בצורה משכנעת. יש מצב שהסרט הזה יביא לו אוסקר ואני בהחלט בעד. גם שאר השחקנים שמסביבו נהדרים לא פחות. 

בשורה התחתונה, 'מנצ'סטר ליד הים' הוא מהסרטים היותר מוצלחים שיצאו השנה. דרמת סאנדנס מרתקת, כתובה היטב ועם הופעות מוצלחות של כולם. אני בהחלט שמח עם היותו מועמד מוביל באוסקר הנוכחי. 

נ.ב. כתוביות הסיום של הסרט הם אחד הדברים הכי מרגיעים ונעימים לצפייה שראיתי לאחרונה. שווה להישאר.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

דוקטור סטריינג'

תוצאת תמונה עבור דוקטור סטריינג' פוסטר

במקור: Doctor Strange

במאי: סקוט דריקסון

שחקנים: בנדיקט קמברבאץ', צ'יווטל אג'יפור, טילדה סווינטון

שנה: 2016

אורך: 115 דקות 

ז`אנר: פעולה, פנטזיה

היקום הקולנועי של מארוול הגיע עם 'דוקטור סטריינג' לסרט ה-14 שלו ובשלב זה, כשהיקום קיים כבר יותר מ-8 שנים ועם סגנון מובחן, אתם יודעים איזה רגשות סרטים של מארוול מעוררים בכם. מי שאוהב יילך ומי שנמאס לו יקטר. בעוד היקום הקולנועי של DC הולך ומתפורר, היקום הקולנועי של מארוול עומד יציב כסלע ולא נראה שהוא הולך להיגמר או לרדת מגדולתו בשנים הקרובות. 

'דוקטור סטריינג' הוא על סטיבן סטריינג' (בנדיקט קמברבאץ'), מנתח מוח גאון ושחצן שנפצע בתאונת דרכים שכמעט והורסת את הקריירה שלו. בעקבות המלצה הוא יוצא למסע של החלמה שם הוא הופך להיות מומחה באומנויות מיסטיות עתיקות. 

הסרט הוציא אותי ברגשות מעורבים מאוד. למרבה הצער, התסריט ופיתוח הדמויות של 'דוקטור סטריינג' מאוד לוקה בחסר והרגיש לי כאילו מארוול חזרו לימי הפייז הראשון בו מטרת הסרטים הייתה להכיר את דמויות היקום הקולנועי בלבד מבלי לתת להם עומק או סיבה לעקוב אחריהם מלבד ההבטחה שהם יתאחדו בסרט משותף. סטיבן סטריינג' הוא שחצן שבטוח שהכול סובב סביבו אבל הצורה בה הסרט מציג זאת היא ב-On the face בוטה למדי שמזכיר שיחות כועסות עם ההורים. גם הרגעים הדרמטיים לא מעניינים יותר מדי וכול פעם שיש שני אנשים מדברים רק חיכיתי לסצנת האקשן הבאה. 

אבל למרות זאת, אם יש סיבות עיקריות בגללן כדאי מאוד לראות את 'דוקטור סטריינג' על המסך הכי גדול (ובתלת מימד!) אלה האקשן והוויזואליה. זוכרים את העיר המתקפלת של אינספשן? אז תכפילו את זה ב-11 ותוסיפו לזה אקשן נהדר בסצנות בהן למושגים כמו 'למטה' ו'למעלה' אין ממש חשיבות. הסרט גם מכיל המון סצנות מרהיבות ופסיכדליות של מעבר בין מימדים ואשליות בסגנון ציורים של אשר שהופכות את 'דוקטור סטריינג' לסרט ששווה לראות עם קצת LSD בצד. 

השחקנים בסרט לא רעים. בנדיקט קמברבץ' בעיקר משחזר את דמות הגאון השחצן שהוא כה אוהב לעשות ב'שרלוק' ולא מוסיף לזה משהו חדש או מעניין יותר מדי. שאר השחקנים בסדר פלוס וראויה לציון טילדה סווינטון בתר המנטורית שהיא נהדרת כהרגלה (אבל נראה שגם אם טילדה סווינטון תשחק צנצת מיונז היא תהיה נהדרת כהרגלה). 

'דוקטור סטריינג' הוא סרט שווה צפייה בסופו של דבר. אומנם רגעי הדרמה והפיתוח דמויות לא ממש מלהיבים אבל האקשן הנהדר והוויזואליה הייחודית והפסיכדלית הופכות את הסרט לכזה ששווה לכם לרכוש כרטיס עבורו בתלת מימד. בדירוג מארוול האישי שלי 'דוקטור סטריינג' נמצא במקום טוב באמצע והוא בוודאי עדיף על סרטי היקום הקולנועי של DC שיצאו השנה. 

נ.ב. תישארו אחרי הקרדיטים.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עוף בשומשום אלא אם צויין אחרת