33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"הרמיוני" נמצאו 13 פוסטים

מיס פוטר פרק - 31

      כן כן זה מה שאתם חושבים!! הפרק שכב אצלי הרבה זמן והחלטתי שהגחיע הזמן לחזור לעינינים! אז אם יש לכם רעיונות או הערות בנוגע לפיק אני אשמח לשמוע. ואל תשכחו להגיב! אם שכחתם אפשר לחזור אחורה בקובית מיס פוטר לפרק 30.           הארי התעורר מחפש בעיניו את סנייפ. הנ"ל ישב ליד משרד, עוטה משקפיים וכותב דברים כשינשוף בצבע חום יושב על מסעדת הכסא מחכה. מידי פעם סנייפ נתן לו חטיף. "סוו`? מה אתה  עושה?" שאל הארי משועשע למראה מאהבו. סנייפ העביר את מבטו אל הארי וחייך. "רק כמה עיניני הנהלה של הוגוורטס, דוחות וכדומה" חייך סנייפ וחזר לכתוב. "ממתי יש לך משקפיים? אתה נראה מדליק" צחק האר גורם לסנייפ להאדים. הארי קם והתלבש. הוא חשב ללכת לחדר השני לבקר את רון והרמיוני , אבל איך שפתח את הדלת, הגברת בעלת השיער החום  קפצה עליו מנשקת אותו. "הו הרייט, אני חייבת לדבר איתך!" היא קפצה באושר. שתי הבנות בהו בסנייפ. "ממתי הוא לובש משקפיים?"  לחשה הרמיוני. הארי משך בכתפיו משועשע. הן ירדו אל בית הקפה. הן הזמינו לעצמן שוקו. האר חיכה למוצא פייה של הרמיוני ששתתה באיטיות מהשוקו שלה.  בסוף הארי לא יכל להתאפק. "נו?! אז איך היה?" הוא שאל לחוץ. הרמיוני חייכה ועינייה נצצו. "זה היה לגמרי נפלא! הו הרייט זה היה מופלא וקסום, ורון הוא פשוט מושלם!" אמרה הרמיוני מאדימה אבל מאושרת. הארי חיך אליה. "תודה לך" היא נשקה להארי על לחיו. "את לא צריכה להודות לי, תודי לסנייפ הוא לקח את רון לשיחה" צחק הארי. הרמיוני האדימה וחייכה. הן חזרו לחדר מגלות שסנייפ עדיין עובד על הדפים.  הוא נראה די מתוסכל. "על מה אתה עובד?" התעניינה הרמיוני. "על דוחות שנתיים" אמר סנייפ במרירות. הרמיוני  הביטה בדוחות וצחקה. "זה הכול? אני יכולה לעשות את זה. הינה תן לי" היא אמרה דוחפת אותו מהכסא ומתחילה לחשב. סנייפ עמד מביט בה בהשתאות. "איך את יודעת את זה?" הוא שאל המום. "מתמטיקה  תמיד היתה הצד החזק של, וחוץ מזה ככה אני יכולה להודות לך
לדף הרשומה

"המחלה"- פרק 7

המצב מפחיד אבל אנחנו ננצח אני מאמינה. הנה משהו קטן שאני מקווה יעודד אותכם קצת:-)       דראקו עטף בזרועותיו את הארי הישן. כול השאר הלכו בשקט אל עבר שיעור שיקויים מנסים לא להעיר את העולל. "איפה הארי הנמר? הבאתי לו משחק" אמר בלייז כשפגש אותם, מחזיק בידיו כדור לעיסה לחתולים. "טוב זה הארי" הרמיוני החוותה להם בראשה על התינוק שדראקו החזיק. "הוא כזה חמוד!!!" אמרה פנסי. "הוא באמת חמוד, חבל שאין שימוש לכדור כבר" אמר בלייז קצת באכזבה. "החלטת להביא משחקים לשיעורים שלי מר זאבני?" שאל סנייפ וכולם הסתובבו באחת. "אני מאוד מעונין לדעת, איזה עוד עיכוב יוצר מר פוטר שוב בכניסה לכתה שלי? מה זה הפעם ארמדילו?" שאל סנייפ. רון ונוויל החווירו. דראקו הסתובב אל סנייפ אוחז בהארי. סנייפ כמעטו נחנק. "מצטער פרופסור הוא פשוט השתנה היום" אמר דראקו. סנייפ הביט בעולל הקטן שהחליט לפקוח את עיניו היפות ופיהק, גורם לכולם לומר הוווו ארוך מאוד. סנייפ הביט בו והארי עשה את הדבר הכי חמוד שיכל לעשות. הוא ציחקק אל עבר סנייפ. כולם חייכו ופלטו הוווו ארוך יותר. רק רון מילמל משהו על זה שהארי כנראה אוהב סליתרינים. "כ..כנסו לשיעור" מלמל סנייפ וכולם נכנסו לשיעור. בלייז התמקם ליד דראקו. הארי בהה ברכיבים שנחו על השולחן בעינין. "אתה רוצה קצת אספרגוס הארי?" בלייז אמר לוקח את האספרגוס ומשחק עם הארי שהתחיל לצחקק. "25 נקודות יורדות לסליתרין" אמר סנייפ. כולם הסתכלו על בלייז בעצבים חוץ מהארי שניסה לתפוס את האספרגוס בידיו. דראקו נראה חסר אונים עם הארי בידיו. הוא ניסה ביד אחת לשפוך את החומר הורוד לתוך הקדירה אבל הארי ניסה לתפוס גם את זה. סנייפ התקרב אל דראקו. "בעיות מר מאלפוי?" הוא שאל. דראקו החוויר. "אני פשוט,,,הא" "הינה הבא לי את העולל" אמר סנייפ ולקח מדראקו את הארי התינוק. ברגע שהיה בזרועותיו של סנייפ החליט הארי שהאף של סנייפ מאוד מעניין. הוא תפס באפו וציחקק צחוק תינוקי. סנייפ הבט בו בהלם כשהארי עדיין אוחז באפו. כולם החניקו ציחקוק. אפילו דראקו.  "סורווס , סליחה שאני מפריעה לך, יש לי פשוט כמה בקשות.." נכנסה בדיוק מקגונגל לכתה נתקעת פותחת את פיה למחזה המוזר. "הוא  כזה חמוד" נשמע צווחה מפיה של הפרופסור הקשוחה. "תן לי להרים אותו" היא אמרה חוטפת מסנייפ את הארי. היא דיגדגה את ביטנו של הארי (לא של סנייפ-הערת
לדף הרשומה

מיס פוטר פרק- 30

אני מקדישה את הפרק לבנות המהממות שמתגיסות, שתספיקו לפחות לקרוא את הפרק לפני שצה"ל יתפוס אותכן:) לגילי ורוני המדהימות:)         הארי שכב במיטתו מאושר. הוא בהריון! מי היה מאמין! אם היו מספרים לו שככה יתגלגלו הענינים מאז שתה את השיקוי של התאומים הוא לא היה מאמין. הוא קם לארוחת הבוקר זורח. שולחן גריפנדור היה הומה וגועש מרוב התלהבות למשחק הקווידיץ הקרוב. הארי התישב אוכל להנאתו עסוק בחלומותיו. "אתה נראה מאושר הארי" צחקה הרמיוני. "כן הרמ` אני באמת מאושר" חייך הארי. "מתרגשת למשחק הא?" שאל שיימוס. "כן די.." חייך הארי. "תגידי נסיכה רוצה לצאת לסיבוב ניצחון בהוסגמיד?" שאל בלייז מתישב עם פנסי לצידם. "הא... נראה" הארי האדים ובלייז צחק מכול הלב. "מהר יש לנו התמודדות נגד כוחות האופל" אמרה הרמיוני בולעת במהירות את החתיכה האחרונה. למרות שלוקהרט כבר עזב סנייפ עדיין לימד רק את שלושתם שיעורים פרטיים. השלישיה הלכה לעבר חדרו של סנייפ. דפיקה נשמעה על הדלת והחבר`ה נכנסו. השלושה התישבו בוהים בסנייפ שמסדר את השיקויים. הארי כיחכח בגרונו. סנייפ הסתובב ובהה בם בעצבים מדומים. "הא שוב שלושתכם, לא משנה מה אני לא מצליח להפטר ממכם" הוא אמר. הרמיוני ציחקקה. "ומה כול כך מצחיק אותך העלמה גרינג`ר?" שאל סנייפ משלב את ידיו. "שאתה מנסה להראות כל כך רציני" אמרה הרמיוני משועשעת. "רציני באיזה הקשר העלמה גרינג`ר?" רון בלע את רוקו. "עצם זה שאתה מנסה לא להתנפל על הרייט ועדיין להשאר עצבני עלינו" היא צחקה. סנייפ לפעם הראשונה האדים. הוא בהה בהארי בבהלה. "הם..הם ניחשו" אמר הארי נבוך. סניפ הניח יד על פניו מנענע את ראשו הנה והנה. "נו טוב שיהיה....אם מילה אחת יוצאת מפיכם אני נשבע שאני אישית אהפוך אותכם ללטאות ואכין ממכם שיקויים!" הוא אמר. "הרמיוני הרימה את ידה ונישבעה. רון נראה עדין מפוחד. "אם כך אתם יכולים לעשות מה שתירצו , אני מאשר לכם אישור יציאה" הוא אמר. הם קמו ללכת, אבל סנייפ עצר אותם. "כולכם חוץ ממיס פוטר, היא באה איתי" חייך סנייפ חיוך ממזרי. הארי הסמיק בעוד הרמיוני ורון גיחכו. "אנחנו צריכים לנסוע לאיזה שהוא מקום" הוא אמר . "לאן?" שאל הארי. "זאת הפתעה" הוא חייך. "אנ רק החליף בגדים" הוא אמר שולף את שרביטו, ובהינף שרביט החליף לגופיה וג`ינס. "הרמיוני נהיתה אדומה כמו עגבניה. הוא באמת נראה
לדף הרשומה

המשך פאנפיק משפחתי

אז הינה הוא כאן ההמשך לסיפור של אבא שלי, פאנפיק משפחתי שבינתיים הוא בלי שם:). מחכה להמון תגובות! אז הינה הוא!       מורה חדשה בהוגוורטס דראקו עקב כל היום אחרי הארייט , סליחה פרופסור הארייט, המורה החדשה להתגוננות מפני כוחות האופל, שהיתה מישרה חלוקה על המורים. כל מורה שעסק בה קולל. דראקו פחד מאוד ממנה, אבל כל פעם שראה אותה, ניצתה בגופו אש שלא רצתה להיכבות. הוא כל הזמן חלם שהיא בזרועותיו כנויה לחלוטין ונושאת את שמו בפיה כאשר הם נצמדים בלהט. הארייט נעלמה , דראקו התבונן לצדדים הוא לא היה בטוח בצעדיו. לפתע התנגש בפרופסור סנייפ. "סליחה פרופסור" אמר דראקו. ופסע מספר צעדים אחורה בהפתעה. הוא לא הבין מהיכן סנייפ הופיע. "אתה מחפש משהו דראקו?" דראקו חש חולשה, קולו של סנייפ היה קר ומהפנט, דראקו החל לחוש חולשה בגפיו, משהו לא עבד, הוא ניסה להסתובב , לבקש עזרה, רגליו קפאו, ופיו נסגר, " דראקו לך לחדר המועדון שלך, ותרגע, אני כבר אגיע" ובמילים אלו , הסתובב סנייפ ונעלם בהמשך הפרוזדור. גופו של דראקו השתחרר והוא פנה לאחור ורץ אל המעונות לפתע נתקל בסנייפ, "דראקו מה קורה לך?" פנה אליו פרופסור סנייפ בכעס. "כלום פרופסור, אני מצטער, אני ממש מצטער" ודראקו המשיך בריצתו. פרופסור סנייפ התבונן בו, ואז המשיך בדרכו.   הארייט לחשה כמה דברים באוזנו של דמבלדור. הם ישבו בחדרו של דמבלדור. סנייפ אמר בקולו השקט, שניכר בו מתח רב, "אני לא חושב שזה רעיון טוב, זה פתח לצרות, אף אחד לא צריך לדעת את זה". הארייט הרימה ראשה וצחוקה המתגלגל שלח גלי חשמל בגופו של סנייפ. "הארייט תפסיקי עם זה" אמר סרווס, "אני לא עושה כלום סרווס, נשבעת, תאמין לי, אני נשבעת בזקנו של מרלין", ואז הפסיקה צחוקה, ופניה התרקמו במבט של עצב. סרווס חש בתחושה של עצב , והוא רץ אל הארייט, חיבק אותה והצמיד פיו אל פיה "רק כך אפשר להרגיעך " אמר סנייפ כשהוא מתבונן בה וחיוך על פניו. "אני מצטערת סרווס לא התכוונתי לפגוע, זה פשוט דבר שאני לא שולטת בזה", "אני יודע הארייט, תהי חייבת לתרגל חסימות", אני אנסה בכל כוחי לעשות זאת" אמרה הארייט, והיא פנתה אל דמבלדור, "אתה מסכים שאני אנסה לפחות זאת פעם אחת?", "בסדר הארייט, אבל תשתדלי לשלוט במצב" ענה דמבלדור."מבטיחה פרופסור" אמרה הארייט, היא שלחה חיוך קליל אל סנייפ ויצאה מהחדר.   חדר
לדף הרשומה

מיס פוטר -פרק 16

 ואו כמעט חודש לא פירסמתי כלום!  אז הינה פרקון קטנטון שייתן טעם של עוד.  מקווה תהנו ותיסלחו לי על הזמן הארוך  שלא פירסמתי, ועל זה שהפיק קצרצר.  מקווה לעבוד בהמשך ולתת פרקים ארוכים  יותר.                   הארי התגנב בשקט לחדרו. השעה היתה חמש בבוקר וכולם עדיין עוד יושנים. הוא חמק דרך התמונה של האישה השמנה שהחליטה לשאול אותו מה הוא מסתובב בשעות כאלו. הוא הצליח להגיע לגרם המדרגות וראה שכולן עדיין יושנות בחדר. איך שהוא ניכנס למיטה שלו והזיז את הכילה הוא כמעט צרח. הרמיוני היתה שם ערה ועצבנית. "שלום הרייט" היא אמרה בעצבים. "הא..היי?" שאל הארי הנבוך. הרמיוני משכה אותו פנימה וסגרה את הכילות. ליתר ביטחון היא גם עשתה קסם לחש שלא יוכלו לשמוע אותם מחוץ לכילה. "איפה את חושבת היית? את יודעת כמה דאגתי לך?" היא שאלה בעצבים. "אני..אני.." "ומה קורה אם וולדרמוט היה בחוץ?" היא שאלה. "אוי הרמיוני אל תגזימי" "לא להגזים?!" היא הרימה את קולה ללא יותר מלחישה. "אני באמת מצטערת, הייתי פשוט...." הארי עשה פרצוף נבוך. הרמיוני התרכחה מעט. "איפה היית?" "מבטיחה לא לצעוק ?" היא הנידה בראשה. "הייתי אצל סנייפ" "סנייפ?" הקול שלה איים לפרוץ את הלחש של הלחישה. היא הורידה את קולה בשנית. "מה עשית אצל סנייפ?" קולה היה בטונים מוזרים. "בעיקרון ניסיתי להשכיב אותו..." "מה?!?!" היא צעקה. "ששש! אל תצעקי הבטחת!" "סליחה" "מה זאת אומרת ניסית להשכיב אותו?" הארי סיפר לה הכול. משתיית כול הויסקי אש עד שהוא השכיב את סנייפ ואיך שסנייפ דאג לו בבוקר. הרמיוני ניסתה להסתיר את צחוקה בלי יכולת אמיתית לשלוט בו. ניראה שכול הכעס עבר לה. במקום זה היא צחקה. חזק. "שששש!" היה זה הארי שכעס עכשיו. "מצטערת, הלוואי והייתי רואה את הפרצוף של סנייפ כשהתיישבת עליו", היא גיחכה. הארי האדים מה שגרם להרמיוני לצחוק שוב. הארי חייך. "רק שאלה אחת, למה דווקא סנייפ? הייתי מבינה אם היית עושה את הקטע הזה לשיימוס או בלייז,אפילו רון או נוויל אבל למה סנייפ?" הארי הסמיק והסיט את ראשו. "בשם זקנו של מרלין! אתה דלוק עליו!" היא הניחה יד על פיה. הארי רק הסמיק יותר. "על סנייפ?" הרמיוני לא יכלה להתאפק ולגחך. הארי משך בכתפיו. "אבל למה דווקא הוא? אוי מיי גאד עכשיו אני מבינה למה אתה שונא כול
לדף הרשומה
123
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל DOCTOR W H O אלא אם צויין אחרת