33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"דראקו מאלפוי" נמצאו 15 פוסטים

"המחלה" פרק 4

דראקו התעורר מרגיש רענן. הוא כמעט ושכח שהוא נמצא בחדר השינה של גריפינדור, עד ששמע נחירה מרון. הוא נכנס ראשון לשירותים ויצא די מהר.הוא חיפש את הארי שבדרך כלל היה מתלפלף על רגליו בשעה הזאת. אבל הארי לא נמצא בשום מקום. "פוטר?" הוא שאל מרים את הסדינים. לא. הארי לא היה במיטה. "הארי?" ניסה דראקו , אך שוב נחל אכזבה. הוא התחיל לדאוג. מקגונגל תהרוג אותו אם הארי ילך לאיבוד.  הוא התחיל לקרוא בקול רם מעיר את כל השאר. "הו מאלפוי אתה לא יכול לשתוק קצת?" אמר רון חצי עייף חצי מעוצבן. "אם אכפת לך, החבר שלך נעלם" אמר דראקו ורון ישר קפץ כשהוא לובש רק את מכנסי הפיג`מה שלו. "מה עשית לו?" הוא קפץ אגרופים. "הו שתוק כבר בוגד דם, לא נגעתי בחתול המעצבן הזה" יללה נשמעה מלמטה וצחוקן של הבנות נימשע. כולם רצו לחדר המועדון. שם בין הרמיוני, ג`יני, ופאדמה עמד כלב לבן גדול עם עיניים ירוקות גדולות כשצלקת שחורה על מצחו. ברגע שהכלב ראה את דראקו הוא ישר רץ אליו והפיל אותו על הריצפה מלקק עם לשונו הגדולה את פניו. "מה? מה בשם מרלין...פוטר?" דראקו היה המום. הארי השמיע נביחה וליקק שוב את פניו של דראקו. "הארי נהפך לכלב?" שאל רון מלטף את הארי בבטנו והארי בתמורה נשכב על הגב עושה פוזות של מסאג` לחברו הג`ינג`י. "נכון הוא מתוק?" התלהבה ג`יני. דראקו קם מנגב את פניו מהרוק של הארי. "איכס, העדפתי אותו כחתול" מילמל דראקו אבל אז הארי נעמד והניח את שתי רגליו הקידמיות על כתפיו של דראקו ובהה בו. "טוב כנראה שהוא עדיין מעדיף אותך" נאנחה הרמיוני חצי משועשעת. "מסתבר" אמר דראקו בציניות, מה שגרם לו לחטוף עוד ליקוק בפנים. דראקו נאנח לעצמו. "קדימה עצלנים יש לנו שיעור ראשון עם סנייפ" נאנחה הרמיוני וכולם אצו רצו והתלבשו. כולם יצאו החוצה נתקלים בפנסי ובלייז.  "מה אתם עושים פה?" הרמיוני היתה בהלם. "באנו ללוות את דראקו" אמרה פנסי בגאווה. רון נאנח. "יו הארי נהפך לכלב, איזה מגניב" אמר בלייז מלטף את ראשו הפרוותי של הארי וזה הנחית לו ליקוק. הארי הכלב אץ רץ אחרי דראקו. דראקו העדיף אותו כחתול שקט וחמוד, ולא כלב קפיצי קפוצי רעשני שהתמסר למסאג` בבטן לכל אחד. הם עברו במסדרון מגלים להפתעתם את מרקו, תלמיד שביעית מריינבלקו שתיעב סליתרינים, והיה סוג של בריון. חכם, אבל בריון.
לדף הרשומה

"מיס פוטר"- פרק 12 - "נשף יום האהבה" חלק א`

 אז הינה פרק 12 מקווה תהנו:)       יום האהבה תמיד היה חג מקסים בהוגוורטס. אלפי פרפרים לבנים ריחפו ממקום למקום, זרי פרחים שלעולם לא קומלים מילאו את הכול בריח ניפלא. הארי התהלך לו כשכול הקבוצה הולכת אחריו. פיות ריחפו מעל מפזרות אבק פיות מעל ראשי התלמידים. השיעור הראשון היה עם סנייפ, ולפעם הראשונה, הארי חש בהתרגשות מסוימת. הוא נשם עמוק והרגיע את עצמו. אף פעם בחיים הוא לא ציפה לשיעור עם סנייפ. מה פתאום הוא מתרגש כול כך. הם ניכנסו לכתה. סנייפ התחיל את השיעור כרגיל כשחילק להם מרכיבים להכנת השיקוי. איך שהונחו המרכיבים על שולחנם של הארי ורון, התחיל הארנב של הארי לרוץ ולבדוק את כול המרכיבים. הארי נהייה אדום. הארנב רץ מרחרח כול כיוון, בודק כול מרכיב. "את יכולה להרגיע את הארנב שלך מיס פוטר, אני מבטיח לך שאין בכוונתי להרעיל אותך" אמר סנייפ בסרקזם הטיבעי שלו. "סליחה פרופסור" הוא אמר מנסה להתעלם מלחיו הבוערות. כמה בנים השמיעו "הו" חרישי כשראו את הארי מסמיק. זה רק גרם לו להיות יותר אדום. הלוואי הוא חשב לעצמו, הייתי חוזר כבר להיות גבר. לפחות ככה הוא הרגיש שלא בוחנים אותו על כול שטות. השיעור הסתיים (לשמחתו של הארי) וכולם יצאו מהכתה. *** גברת ניקולא אוהבת סדר. סדר ומשמעת. לא פלא שהיא היתה התלמידה הכי מבריקה בבובטאון. וגם לא פלא שבתחילת הקרירה שלה היא זינקה ישר לראש מחלקת "ועד הביקור והשיטור". מחלקה זאת עסקה בלבדוק אם בתי הספר לקוסמים מתנהלים בהתאם לתקנון. היא הסתובבה עם דמבלדור שסביר לה בסבר פנים יפה על כול דבר בבית הספר. היא לעומתה שאלה שאלות חקרה ובדקה. שום דבר לא נעלם מעינייה הצרות של גברת ניקולא. "וכאן נימצאת כיתתו של פרופסור סנייפ" הסביר דמבלדור. הארי יצא החוצה מהכתה לא מודע לזה שהוא כמעט ניתקע בפרופסור דמבלדור. "אוי סליחה פרופסור" הארי האדים כהוגן. "זה בסדר מיס פוטר" חייך דמבלדור. "הו אני רואה יש לך את אחד מארנבי הבלשים הקטנים הללו" אמר דמבלדור, פורס את ידו כדי שהארנב יזנק לתוכה. "ממש חמודים אלו" הוא אמר מגרד מתחת לסנטרו הקטן של הארנב. גברת ניקולא כיחכחה בגרונה. "הו וכמובן איך שכחתי להכיר, זאת גברת ניקולא, מהמחלקה ל..." "המחלקה לביקור ושיטור על בתי הספר בעולם הקוסמים" היא אמרה בקולה הרישמי. "ואתה בוואדי הארי פוטר, יכולתי לזהות אותך ממרחק עם הצלקת הזאת
לדף הרשומה

"מיס פוטר" פרק- 11 - התאומים

אז הינה הוא, פרק 11, מקווה שתהנו   היתה זאת שעת לילה. כול הוגוורטס רדומה. כולם חוץ מאדם אחד. סנייפ ישב אל החלון. מביט בשמי הלילה הזוהרים. הוא נאנח לעצמו שקוע במחשבות. עינו קלטה את המתרחש. הוא ראה היטב את בלייז מרכיב את פוטר על המטאטא וראה אותם גם כשחזרו. הוא נאנח שוב. למה אכפת לו פתאום כול כך מהפוטר הזה. הוא לא דאג כך כשהוא היה בן. הוא דאג לו, או יותר נכון לה. זה לא היה הדימיון ללילי , היה בזה משהו אחר. הארי בתור אשה שידר יותר חופשיות. הוא דאג שלא יהיה זה יותר מידי חופשיות. הגיע הזמן לעשות משהו בנושא והוא ידע בדיוק.   ***   הארי ניכנס דרך החלון. הוא חשב לעשות את זה בשקט כדי לא להעיר את הבנות, אבל גילה שטעה. הבנות היו ערות. "הרייט! נו איך הלך?" שאלה ג`יני. היא היתה לבושה בפיג`מה שלה. "כן כן ספרי לנו" הרמיוני התלהבה. אפילו פנסי היתה שם. "אל תגידו לי חיכיתם כול הזמן הזה כדי שאני אחזור" הארי אמר מופתע. "ברור שכן!" ענתה פאדמה. "אפילו אירגנו מסיבת פיג`מות לכבוד המאורע" ציחקקה הרמיוני. "נו ספר! ספר הכול!" פאדמה תפסה בידו ומשכה אותו פנימה. "אין מה לספר באמת!" אמר הארי מבודח מכול העיניין הזה. "שטויות בטח שיש לך, אני מכירה את בלייז משהו בטח קרה" צחקה פנסי ואז הרצינה בפתאומיות. "הוא לא פגע בך נכון?" היא שאלה דואגת. כול המבטים הופנו להארי. "מה? לא ברור שלא, להיפך הוא היה ג`נטלמן" "בלייז? טוב הוא חלקלק עם בנות" צחקה שוב פנסי. "אבל מה עשיתם?" ג`יני קצצה ציפורניים לחוצה. "הלכנו למסעדה צרפתית מפוארת!" הארי התחיל לספר נהנה מהרכילות עצמה. "הוא שילם עלי" "יא איזה מקסים" אמרה פאדמה אוכלת שוקולד. "ואחרי זה הלכנו לשוטט ליד האגם, ודיברנו" "ואו ניראה שממש נהנת" צחקה הרמיוני אוכלת פופקורן. "כן למען האמת כן" הארי חייך ולקח מהפופקורן שנח ליד הרמיוני. "התנשקתם?" "מה? לא!" הארי הסמיק. "באמת? בלייז בדרך כלל אוהב להפעיל את קסמיו על בחורות" אמרה פנסי. "לא להיפך, הוא ראה שאני לחוצה ולכן לא עשה כלום. הוא באמת בן אדם טוב" הארי חייך. הבנות ציחקקו להן. לפתע נישמע רעש משונה. הרמיוני סימנה לבנות להיות בשקט. הן התקרבו לדלת חדרן ובבת אחת פתחו את הדלת. רון,שיימוס,ונוויל נפלו מבעדה. "טוב לראות אותכם בנים" ציחקקה הרמיוני. "אתם מצותתים לנו?" שאלה ג`יני בכעס. "מה לא מה פתאום" "לא בכלל רק עברנו
לדף הרשומה

מיס פוטר פרק 9

אז הינה זה כאן! מצטערת על האיחור הנוראי, פשוט לא היתה לי השראה. אז אני מקווה שתאהבו אותו.       דראקו שכב במיטה.הוא היה טרוד נורא. כול העיניין עם הארי בילבל אותו. מצד אחד הוא ידע שהארי הוא אותו פוטר המעצבן שתמיד לועג לו, ומצד שני הינה פוטר לבוש כאשה ומתנהג כאשה. דבר אחד הוא ידע בבירור. הארי בתור אשה היה יפיפה. השיער הארוך, הבגדים הקצרים שלבש, אפילו סיגנון הדיבור היו שונים כול כך ממה שהיה רגיל אליהם. הוא מצא שהרבה פעמים הארי מחייך אליו, ודראקו נותר המום. דראקו לא אהב להשאר המום. ביחוד לא מול פוטר. אבל הוא לא שלט בזה. פנסי ניכנסה לחדר, מחפשת משהו במיגרה של בלייז. "תגיד דראקו איפה בלייז מחזיק את הגרביים שלו? אני צריכה את זה בשביל שיקוי" "בשביל מה את צריכה גרביים מסריחות של בלייז?" "אני והרמיוני מכינות שיקוי הפתעה להרייט" שוב הרייט. אפילו השם הדבילי שבחר ,כול כך נשי ומעצבן. "מה לך ולבוצדמית הזאת? החלטת לעבור צד?" פנסי הסתובבה אליו. מבט מוזר שדראקו לא ראה מימיו היה בעינייה. "לידעתך אני אותה פנסי. לא עברתי צד ולא בגדתי באף אחד. תמיד נימשכתי לידע של ג`יינג`ר ותמיד חשבתי שאולי אם יקרה הנס נהיה חברות מתי שהו. אתה הוא זה שמתנהג בטיפשות וקורה לה בוצדמית" "אני? אני לפחות יודע איפה מקומי!" "כן ? עם אוכלי מוות?" "מה? , מה הקשר?" "הקשר הוא דראקו, שאנחנו עוד מעט מסיימים את הוגוורטס, ויש דברים חזקים מעלינו שיבחרו לנו את מהלך חיינו בעתיד. אני לא רוצה להיות אותה פנסי שתחזיק בשרביט ותכוון אותו אל עבר תלמידים רק כדי להוכיח משהו" "מה..?" "מה ששמעת, אולי לך זה מתאים האורך חיים הללו, לי פשוט נישבר מזה" היא אמרה וצעדה מהחדר זקופה וגאה, מנסה לשלוט בעינייה הדומעות. דראקו נישכב על המיטה שלו המום ומבולבל עוד יותר. *** הארי שכב על המיטה שלו. יותר נכון המיטה שהובאה למענו לחדר של הבנות. מקגונגל לא חשבה שזה הולם שאשה תישן בחדרם של הבנים. והארי היה אישה עכשיו. הוא שנא את זה. שנא להיות משהו שהוא לא ועוד משהו שמשבש אותו לחלוטין. בנוסף הכאבים התכופים הללו בבטן חירפנו אותו! בלייז הזמין אותו לארוחה הערב. השעה היתה כבר 8. הוא צריך להתכונן. הרמיוני ניכנסה עם ג`יני ופנסי לחדר. פנסי ניראתה שקטה מידי. הארי היה רק יכול לנחש מה עובר עליה. "נו איך את מסתדרת ?" שאלה ג`יני. "נורא, אני לא יודעת מה
לדף הרשומה

מיס פוטר- פרק 8 האמיתי

אז קודם כול למנוע בילבול, זה פרק 8 האמיתי, הפרק הקודם נכתב בטעות כשמיני:P אז מקווה שתאהבו הוא קצת ארוך יותר.         הארי שכב במיטה. המרפאה היתה ריקה. מאדאם פומפרי התהלכה אנא ואנא מסדרת טפסים ומשחות. הבטן כאבה לו. זה כבר שבוע שהוא סובל מכאבים בבטן התחתונה. "בסדר חומד הינה התרופה, היא קצת מנמנמת, אבל היא תעזור לך. אני יוצאת לכמה זמן, אבל אל תדאג יש לי מחליף מעולה" היא חייכה אליו. הארי לגם מהמשקה המר. עיניו נהיו כבדות והוא נירדם. כשהתעורר המרפאה היתה ריקה, למעט בן אדם אחד. "פרופסור סנייפ?" קרא הארי בתדהמה. "הו אני רואה שסוף סוף התעוררת" "מה אתה עושה פה?" "מחליף את מאדאם פומפרי, מה ניראה לך פוטר?" "אתה יודע רפואה?!" הארי היה המום. "עד כמה שזה ישמע לך הזוי מיס פוטר, אחת ההתמחויות שלי הם ברפואת קסם" הארי שתק. הוא ניסה להתישב אבל הכאב ברגל פקד אותו. סנייפ הביט בו והתקרב. "אל תהיה אידיוט פוטר אסור לך לשבת בלי עזרה" אמר סנייפ ועזר להארי להתיישב. "אידיוטית" אמר הארי. "סליחה?" סנייפ לא הבין. "אמרת לי אידיוט ואני בת עכשיו אז זה אומר שהיית צריך לקרוא לי אידיוטית" הוא חייך אליו. סנייפ בלע את רוקו.אחר עיווה את פרצופו והלך להביא את המשחה המטפלת. כשחזר הוא מצא את הארי משחק באצבעותיו, ולרגע ניצבט ליבו. הוא התכופף פותח את הבקבוק. "אתה יודע לעשות את זה?" שאל הארי בקצת חשש. "אל תדאג , הא תדאגי פוטר אני מודע למה שאני עושה" הוא הוריד מהארי את התחבושת בעדינות מניח אותה בצד. הוא לקח חופן מהמשחה הירוקה והתחיל לעסות את רגלו של הארי. צמרמורת עברה בגופו של הארי למגע העדין של ידו של סנייפ. סנייפ לא שיקר הוא באמת ידע מה הוא עושה. הארי ציחקק לעצמו גורם לסנייפ להרים את מבטו בשאלה. הארי הסמיק. "הא.. זה קצת מדגדג סליחה" הוא ניסה לחייך מנסה להתעלם מהסומק העז בפניו. סנייפ חייך מעט, ממשיך לעסות את רגלו העדינה של הארי. כשסיים חבש את רגלו. "אמ.. תודה" אמר הארי בבישנות. "אין על מה פוטר" אמר סנייפ מנגב את ידיו. הארי חזר לשכב בוהה באויר. התערבלו לו בראש אלפי מחשבות. הוא הביט על סנייפ שהיה עסוק בלסדר תרופות. האם יתכן שהוא נמשך לגברים? הוא בעצמו גבר. לא, לא יתכן, הוא ניער את ראשו. אבל המגע של סנייפ. הוא היה כול כך עדין ונעים. האם יתכן שמסתתר משהו מתחת לחליפות האלו שהוא לובש? דפיקה
לדף הרשומה
123
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל DOCTOR W H O אלא אם צויין אחרת