00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
מדינה בחשיכה

"צרפת" נמצאו 3 פוסטים

יהודים במצור

          מוזר, תמיד חשבתי שהיהודי הנודד הגיע למנוחה ולנחלה אך מסתבר שהמדינה מסתירה מאיתנו את האמת     התקשורת הנשלטת ע"י המדינה-בעלי ההון דואגת וקובעת את שנדע ורק מה שהמדינה רוצה. המתרחש בעולם מטופטף אלינו בטיפין   טיפין, ממודר ומבוקר מאוד, הכל במידה המתאימה לה. לכן 80% מהמפורסם כאן הוא ריאליטי ולא יותר. בידור להמונים. אנחנו שמנו את יהדות התפוצות במצור, לא האנטישמים, לא המוסלמים באירופה, אנחנו !   עברו 68 שנים מתום מלחמת העולם השניה, הזיכרון על מוראותיו הנוראיים נשכחו לחלוטין מהזיכרון האנושי.     אני לא זוכר כמה בני אדם נרצחו או נהרגו במלחמה זו והמספרים 50 מיליון או 60 מיליון איבדו את משמעותם האנושית כי אף אדם לא יכול להכיל מספרים כאלה.     גם אנחנו בני העם היהודי מתייחסים לזכרון המלחמה בעיקר לאובדן והזיכרון הנורא של בני עמנו כמעט ולא מזכירים את האובדן הכללי הגדול, את סבלם של מיליוני בני אדם שנותרו בחיים ואיבדו את בני משפחותיהם.    נכון שכל עם מתרכז מטבע הדברים בכאבו הוא ופחות מתייחס לסבלו של האחר אבל בינתיים קרה דבר אחר, הזיכרון כולו התעמעם, כולם שכחו את שהיה על כל ההשלכות והמשמעויות הכרוכות בשכחה. אני לא רוצה להתייחס כאן לנורא מכל שהפקרנו לחלוטין את הניצולים המסכנים.     ברצוני להתייחס להווה ולעתיד של עמנו.  התקשורת אצלנו כהרגלה ורדידותה בשנים האחרונות מונעת מאיתנו מידע רב שחלקו הינו חשוב. לא מתייחסים מספיק לאנטישמיות הגואה בעולם בכלל ובארצות אירופה בפרט. אני לא יודע כמה מכם נפגשו עם המילה אירועביה, זו המילה שמזה כחמש שנים מופיעה יותר ויותר בין אלו העוקבים אחר המתרחש. אירופה של אז היום  היא כבר  אירועביה.     רבים בעולם כותבים על הקורה והמתרחש באירופה בשנים האחרונות, על מקרי אלימות קשים נגד יהודים, על האזהרות שהפכו כבר לשגרה, "אל תדברו ברחוב בעברית בלונדון או בגרמניה, גם בצרפת לא", אנחנו מתרגלים להכל כי אנחנו פה ולא שם אבל ההתרגלות הזו על מה היא בעצם מצביעה?   - היא מצביעה על כך שאירופה הפכה למקום מסוכן לישראלים בכלל וליהודים בפרט, או להיפך כל אחד וטעמו הוא.     כל שנה ישנם כמה אלפי גילויי
לדף הרשומה

נמאס לי מכל המטומטמים

28/06/2012
  אני לא מתכוון להתייחס לבלוגר זה או אחר באופן אישי אם כי לכל אחד ואחד הכותב על "עד כמה שהפולנים או הגרמנים השתנו ועד כמה הם נחמדים". כל מילה שלהם חורכת את בשרי.     ולא רק פולנים וגרמנים, כל אזרחי אירופה מכל המדינות אשמים ואחראים למותם של בני משפחתי על אדמת פולין הארורה. אין צורך לפרט את רשימת כל עמי אירופה, לא היתה מדינה אחת שהיתה מוכנה לפתוח את שעריה כדי למלט את היהודים ולהגן על חייהם. שאף אחד לא יספר לי עכשיו שלא כולם היו כאלה, שלא כולם רצחו, שלא כולם יכלו להציל.   להגיד לכם שרק תושבי אירופה ארורים? לא, כל האנושות ארורה. גם אנחנו.  כן, גם אנחנו אדישים למראות, אדישים למתרחש סביבנו ברחבי העולם, גם עכשיו בתקופתנו אנו נרצחים בני אדם. אז מה אנחנו עושים בנדון? - כלום.   אז מכאן שאנחנו עצמנו לא בדיוק יותר טובים מכל האחרים, אנחנו לא יותר ערכיים, לא יותר מוסריים, לא פחות אדישים. המרחק בין לרצוח פיסית לבין לדעת שמעבר למעגל חיינו מתרחש רצח המרחק בכלל אינו גדול ומי שלא מבין זאת בדיוק עבורו אני החלטתי לכתוב את הדברים.   לפוסט הזה כאמור שני נושאים האחד שישראלים ובעיקר יהודים לא "יחייכו לשמע החביבות"  המזוייפת של האירופאים, אין שום סיבה לחבב את צאצאיהם של רוצחי עמנו כי כולם היו רוצחים ושנית הגיע הזמן אחרי שישים שנים שנתעשת ונבחן מה אנחנו למדנו משואת עמנו, האם אנחנו נעשינו בני אדם יותר טובים? יותר מוסריים? ואם לא אז אולי הגיע הזמן שנפסיק להיות צבועים. אי אפשר להחזיק את המקל משני הקצוות   - ואולי כן? תפסיקו לחפש שורשים, תפסיקו לכתת רגליכם בכפרים אנטישמיים, תפסיקו לשלוח משלחות נוער לראות את מחנות ההשמדה. אתם רוצים לחנך את הנוער? את הילדים? יש אלף דרכים לעשות זאת כאן. מכירים את המושג לזכור, לא לשכוח אבל לסלוח? מעניין מי אמר את זה פעם. אני לא מתכוון לסלוח. אין לי כל סיבה לסלוח ובטח שלא לשכוח. מי שמאמין עדיין באלוהים אחרי כל זוועות השואה שהשם נתן והשם לקח שיהיה בריא, אצלי אלוהים התפוגג בענני העשן  באוושוויץ ב-1939. מה שהציל את עמנו היתה רק תושייתם ואומץ ליבם של קבוצת אנשים שהחליטה לקחת את גורלה בידיה וכך הוקמה מדינת ישראל. שלא תטעו, אם מדינת ישראל לא היתה קמה גם לשארית הפליטה לא היה
לדף הרשומה

נשיאים מחליפים חוויות

 .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .      .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .        סרקוזי   .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .        < - - - - - - - - >   .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .        אובמה   .  . . . . . . . . . .  .   . . . .. . . . . . . .   .   .  .  .  .  .   .   . .     .  . . . . . . . . . .  .   . . . .. . . . . . . .   . .   .  .  .  .  .   .   . .     - - > אני כבר לא יכול לראות אותו יותר, הוא שקרן - - >   .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .  .   .  .  .  .  .  .  .  .  .
לדף הרשומה
השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת