00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
מדינה בחשיכה

אסונו של העם הקמבודי

 

אסונו של העם הקמבודי

קמבודיה ממוקמת בדרום מזרח אסיה בין תאילנד לאוס וויטנאם.

אוכלוסייתה היום מונה כ-15 מיליון תושבים.
עיר בירתה פנום-פן
העם הקמרי בעל התרבות העתיקה העשירה עבר תהפוכות רבות דווקא במאה ה-20.
בעברה הלא רחוק רק לפני כשלושים וחמש שנה קרו שם פשעים כנגד האנושות ברמות שקשה להעלות על הדעת.
אני לא רוצה לתמצת את שקרה לה, ניתן לקרוא על התקופה הנוראה בויקיפדיה 
כאן.

  האירועים בקמבודיה מזכירים שואות רבות שקרו במאה האחרונה בכל מיני מקומות בעולמנו המכוער כאשר מיליוני בני אדם נרצחים ללא כל סיבה.

   אני חושב על מה שקרה שם וקשה להיפתר מהמחשב עד כמה שבני האדם כל כך טיפשים וכל כך אכזריים ברמות שהדעת כלל לא יכולה לסבול.

גם למדיניות החוץ של ארה"ב יש קשר בלתי אמצעי למה שהתרחש שם.
זוכרים את מה שקורה היום בעירק עם יציאת כוחות הצבא של האמריקאים משם? קוריאה, אפגניסטן, פקיסטן?

אותו דבר התרחש בקמבודיה. מעורבותם שם גרמה לעלייתם של הח`מר רוז` שגרמו לאסון הלאומי שם.

אני נזכר בפתגם המקושר לשרות דב ולאמרה שזה עתה המצאתי, - רצה טוב-יצא רע.

כוונות טובות לא תמיד מפיקות תוצאות טובות, בפוליטיקה מסתבר שדווקא להיפך אם ההתנהלות חובבנית ולא מקצועית. מזכיר לי במקצת את הקטע עם ג`ון קרי שלא יודע לקרוא את המתרחש מולו, את ארה"ב שרצתה להטמיע דמוקרטיה במצרים ותמכה בצורה מטורפת באחים המוסלמים.

ללא מעורבותם של האמריקאים בית המלוכה הקמבודי היה ממשיך וכל רצח העם היה נמנע. כן, השחיתות היתה נמשכת אבל לפחות לא נרצחו אז כשני מיליון בני אדם.

העולם שלנו,
אחרי 33 שנים הועמדו לדין שנים מהאחראים לרצח העם בקמבודיה. רצחו את עמם שלהם.

לא להאמין, אחרי 33 שנים!

אם מישהו מביט בנו מכוכב אחר...


לדף הרשומה

זו דעתי על מבצע צוק איתן

04/08/2014

זו האמת הפשוטה ולא חשוב אם אתה ימין או שמאל תל אביב או תושב כרם שלום

 אחרי ששלשום ראש הממשלה הוציא הודעה מאוד מבלבלת ולא ברורה לאף אחד הדבר היחידי שהיה ברור הוא שהוא נתן הוראה לשר הביטחון להוציא את צה"ל מעזה. מה היתה מערכת השיקולים הרי אף אחד אינו יודע אך היה ברור שאף אחת מהמטרות אותן הציג לציבור ב 8 ליולי לא בוצעה כאשר הוא החליט לתקוף את עיירות עזה.

ההססנות האופיינית לו הנמדדת על ידי חבר יועציו המוסברת כזהירות ותבונה התבררה בהמשך ככישלון אחד גדול.

הוא התמהמה עם הכנסת הכוחות הקרקעיים, גרם להרס שמהותו בלתי מתקבל על הדעת של מגורי תושבים שם, מאות אלפים שביום שלאחרי כולם ישאלו,- היכן יתגוררו?

איך הוא יסביר זאת לכל העולם? איך הוא יסביר את כל התמונות שיגיעו לכל פינה בעולם?

כן, נצטרך לתת תשובות לעולם גם אם אנחנו היום חושבים שמותר לנו לעשות הכל כדי להגן על עצמנו, לא כל הנחת יסוד שלנו תתברר כמוסרית בעיניי משפטנים ומדינאים בעולם ובצדק. אפילו אני כישראלי ואני לא שמאלן או ערבי חושב כך. לא מוסרי בעליל!

אם מישהו חושב שכל תשובה שלנו תתקבל על ידי העולם בהבנה הוא טועה ובגדול.

 

אבל נחזור לצד המזרחי של המערכה המבולבלת הזו.

לאיזו מציאות חדשה אנחנו חוזרים?

האם תושבי הישובים הסמוכים לגבול מרגישים עכשיו בטוחים לחזור לבתיהם?

האם ביטחון התושבים הושב להם אחרי ארבע עשרה שנה של ירי בלתי פוסק של מרגמות ורקטות?

לאור מה שקרה רק אתמול אחרי שכוחות צה"ל החלו לסגת נורו לכל הדרום כולל אשקלון 119 רקטות!!!

אז מה עשינו במשך חודש ימים מעבר שאמללנו אלפי בני אדם מעבר לגבול?

 

   צה"ל דיווח כל גילוי והריסתן של למעלה מ 30 מנהרות, אבל אף אחד בצה"ל אינו משוכנע שלא נמצאות עוד חמש או עשרים מנהרות נוספות שלא התגלו.

אז בואו ונודה על האמת, תושבי עזה הרוסים, (נניח שלא איכפת לנו), אבל במה "המבצע" המגוחך הזה הועיל לתושבינו

בכלום לא הועלנו! הכל כשהיה ואפילו גרוע יותר, עכשיו התושבים לא רק חושבים שאיבדו את השפיות עכשיו הם יודעים שצה"ל איבד את השפיות, הוא זה שאמר להם כל הזמן ובזדון שהם יכולים להיות שקטים ובטוחים.

 

עכשיו ברור שלא היה לנו כאן איזה שהוא סוג של נפוליאון שניהל מלחמה זו.

 

   כל הזמן יצאו הודעות מאותו "גורמים בכירים עלומים" בממשלה וצה"ל על היחלשות החמאס, על רצונו להפוגה כזו או אחרת, כל יום ממשלת ישראל ביקשה הפסקת אש בטענה כזו או אחרת,

   אגב, השר שטייניץ היה נהדר, הוא תמיד ידע מה החמאס חושב ומה מצבו, רק חבל שהחמאס לא חשב כמו השר שטייניץ

מישהו ראה או שמע על אחד ממנהיגי החמאס בעזה בחודש הזה?

הכל היה רק בדימיון שלנו!

תושבי עוטף עזה לא מוכנים לחזור ליישוביהם,

86 אלף אנשי מילואים מבוזבזים,

המשק כולו משלם מחיר כבד,

עד מתי תימשך ההרפתקאה הזו?

 

   לא זורקים פצצה של טונה מהאוויר על בתי ספר, מרפאות או בניינים גם אם ישנן שם מנהרות או חשד לנוכחות מנהיגי חמאס, - שולחים לשם מחלקה רגלית לוחמת. איפה הרחמנות היהודית?

בשביל זה יש לנו לוחמים.

 

רוצים לחסוך בחיי אדם? - תשכרו שכירי חרב!

 

    מעניין שלאף אחד במדינה הזו לא היה איכפת מחייהם של תושבי שדרות והישובים בסביבה במשך למעלה משלוש עשרה שנים, עכשיו כולם מודאגים ממותם של חיילים.

האם חייהם של חיילים יקר יותר מחייהם של אזרחים? ממתי התחלנו לחשוב כך??? אנחנו שפויים???

 

אם עולה בדעתו של מישהו לצאת לחופשה באירופה בימים אלה שלא יצפה לקבלת פנים עם שטיח אדום

לדף הרשומה

מפגש הבלוגיה 2014

 


    ההזמנה למפגש בשילוב צפיה בסרט התקבלה אצלנו ברגשות מעורבים בגלל התזמון עם מלחמה המתרחשת מדרום עד צפון כאשר ברקע שומעים את שמותיהם של ההרוגים ורואים את דמויותיהם.
לא קל היה להענות להזמנה אבל בסופו של דבר החלטתי לקחת את בת זוגתי ולנסות לכמה שעות להתרחק מהחדשות שמציפים אותנו כבר שבועות. 
הערב החל אצלנו עוד לפני הכניסה לאולם הקולנוע, טיילנו במרחבי הקניון וראינו מאות בני נוער הנהנים במסעדות השונות, קולות הצהלה הנעריות שלרגעים ספורים החזירו אותנו למציאות שעדיין מנסים לקיים כאן שגרה למרות כל האזעקות והקשיים שמלחמה זו גורמת לאלפי משפחות ולכלכלה בארץ. 
ניסיתי לשכוח את מה שקורה בחוץ הרי באנו דווקא כדי לתת לעצמנו כמה שעות של פסק זמן מכל המתח שמסביב. 
אותן כמה דקות במפלס הבילוים בהחלט הפיגו במשהו את ההרגשה איתה באנו. 
נכנסנו לאולם ונפגשתי שם עם כמה בלוגרים שהכרתי וראיתי גם בלוגרים רבים שכנראה זה מקרוב הצטרפו לפורום הבלוגרים. 
היו כמה רגעים מרגשים לפגוש בלוגרים שעושים מאמץ אישי גדול כדי להקליד משפט אחד וראיתי גם בלוגרית שבנה עמד להתגייס למחרת היום, הידיעה לרגע החזירה אותי למציאות בחוץ.
מאחל לצביה שהגיוס של בנה הנאה(טוב, דומה לאימו ..) יעבור בשלום ורוצה לבקשה שלא תדאג יותר מדי כי זה מוסיף קמטים וזה לא מומלץ חחח, בכל  מקרה האווירה במקום היתה טובה כצפוי. 
אחד השלבים המוקדמים לצפיה בסרט היה טקס חלוקת תעודות הוקרה לכמה בלוגרים שהגשימו את הנהלת הבלוגיה ושמחתי בשמחתם.

עכשיו לגבי הסרט שושנה חלוץ מרכזי. 
משחקם של השחקנים היה בהחלט ברמה טובה, גם הבימוי היה מוצלח, אישית אותם קטעים מועטים עם אלימות שובבה שהוצגו בצורה הומוריסטית אותם לא אהבתי כי בעקרון איני אוהב לראות אלימות בכל צורה אבל הם היו מחוייבי המציאות בגלל התסריט והמוטיב(הרעיון) אליהם הובילו, שחקן בקבוצת כדור רגל ירושלמית בדיונית שנאלץ להציג את עצמו כהומו היוצא מהארון. רק הרעיון בימינו לשמוע על שחקן כדורגל עם זהות מינית שכזו אינה מתקבלת בטבעיות נאורה. אולי בעוד אלף שנים זה יהי מקובל כאשר בכלל לגברים כולם כבר לא תהיה גבריות .. אנחנו כבר בתחילת בדרך ..

עדיין לא הבנתי איך האוהדים לא פרקו לו את הצורה, במציאות אמירה כזו הרי לא תעבור בשלום, אין סיכוי. 
אהבתי את התגלגלות התסריט למצבים מביכים שעורר את צחוקם של הצופים. 

סרט מומלץ לכל המשפחה וכנראה שיצליח להלהיב את הקהל הישראלי. 

   מעניין מה תהיה תגובת הצופים הירושלמים, מעניין ..


 

 
לדף הרשומה

הלוואי והייתי גילה אלמגור

 


הלוואי והייתי גילה אלמגור או אורנה בנאי או אחינועם ניני
 

לאיזה תחתית הגענו שלאדם אסור כבר להביע את דעתו.


   
הורסים לבני אדם את החיים לא כי אלו המבקרים עושים זאת אלא בגלל שהם כל כך רגישים שאף פעם

לא העלו בדעתם שיקבלו אי-פעם תגובות כאלה. הם פגועים כי לא שיערו את העליהום שציבור רחב יעשה עליו.


   קחו למשל את מנו ספנות.

מי עומד בראש החברה הזו?

אז הוא פיטר את אורנה בגלל שאמרה משפט כמו אני אוהבת כלבים וערבים.

למה אורנה צריכה להיפגע מתגובתו? יכלה בשקט גמור להגיד לעצמה שילך לעזאזל אם זו תגובתו על אמירה

שנאמרה בנסיבות מסויימות.

שמעתי את דבריה ולא הרגשתי שאני אמור לכעוס עליה.

אמרה מה שאמרה ומותר לה. מותר לה!

הצטערתי לשמוע שהיא היתה צריכה להתנצל בפניהם. זו הבושה האמיתית בסיפור זה.

   
לגבי הכותרת שהכעיסה את הישראלים, ממתי כל כותרת בעיתון מרגיזה את הישראלים?
אף כותרת בעיתון לא תוציא אותי מהכלים, מה בדיוק היה נורא גם אם זה היה נכון שגילה מתביישת להיות ישראלית?

מה קרה?

   האם אמירה כזו משנה אותה במשהו? היא מעכשיו שחקנית תיאטרון טובה פחות?

ואם לדייק מה גילה אמרה ובאלו נסיבות, לאחר פרסום שרפתו בחיים של נער ערבי וכולנו הזדעזענו מהאכזריות הנוראה

היא אמרה"בושה להיות ישראלי בימים אלה",

למה ידיעות אחרונות סילף את דבריה?

האם הכתב אין לו את הבנת הנקרא?


   היא לא אמרה "אני מתביישת להיות ישראלית" יש הבדל רב בין שני הדברים.


אם היו שואלים אותי לדעתי לרצח הנתעב הייתי בהחלט מסוגל להגיד את אותם מילים בדיוק, "בושה להיות ישראלי בימים אלה"!

   שיגיד מישהו שהוא לא מרגיש אשמה שאחד מבני עמו מסוגל לבצע רצח כזה, שיגיד מישהו שאינו יכול להזדהות עם דבריה

של גילה?
 
 
אבל בעצם כלפי מי הביקורת?

כל אלו שעושים את הלינץ` בבני אדם המביעים את דעתם הם הרי בכלל לא מהחוגים שלנו, הם הרי עם הארץ,  הם בכלל לא אמורים

להיות נחשבים, אלו חסרי הדעת והדעה.

מותר להגיד "אני אוהב ערבים", מותר להגיד "שיש מקרים שצה"ל עשה מעשה שאינו מוסרי", מותר להגיד ש-"ראש הממשלה אינו

מתפקד טוב" ומותר להגיד שאנחנו לא גאים בכל המתרחש בארץ.
 

  צריך להזכיר לכולנו שעד לפני עשר שנים כדי להגיב על כתבה היה צורך להעלות את התגובה על דף נייר, להכניסו למעטפה, לבייל

אותו ולגשת לתיבת הדואר האדומה ולשלשל בה את המכתב.


   היום כל אלו שלא יודעים מי היה איינשטיין, הרצל, דוד בן גוריון או זאב ז`בוטינסקי ובורוכוב הם מרשים לעצמם להעביר ביקורת

על גילה אורנה ואחינועם???


לסיום, אני אוהב את גילה אלמגור כמו את אורנה בנאי ואחינועם ניני.

נאמץ לעצמנו שני דברים,
לאהוב את השונה ולהתעלם מהרפש





 

עכשיו נראה כמה חסרי דעה ישנם כאן

 

לדף הרשומה

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

ימים של גיהנום

הלו סג`עיה הלו בית לאהיה 
עד אתמול לא ידעתי על קיומכן
עד שלשום מאחורי חומות הסתתרתן
עוטות אבק ומרבצי בטון

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

הלו סג`עיה הלו בית לאהיה הלו ג`באליה
אתן לא ישנות ולא נחות
יומם ולילה רועשות
מתחת לקרקע רוחשות

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

הלו בית חאנון הלו סג`עיה הלו וואחש
אתן כבר לא צעירות וגם לא יפות
מדממות בעלטת הלילה
רוטטות לקול שאון הפצצות

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

הלו דיר אל-בלח הלו ג`רארה הלו עבסאן,
ח`ירבת אח`זעה,  אל-פוח`ארי ואל בויוכי
ערי מסכנות, ערי פרזות,
ערים של חורבן והרס
את אשר אתן מנגד צפיתן בא עכשיו על ראשכן

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

רק בכי הילדים וריח בשר גופות שרופות
עוטה בין רחובותיכן
ואם יש אלוהים או אללה
איה הוא היום? איה היה אתמול? האם יופיע מחר???

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

לא הכל ברצון אללה, ולא הכל ברשותו,
הבחירה ניתנה לאדם
ירצה יעשה טוב, ירצה יעשה רע

אלוהים לא היה באוושוויץ ואללה אינו בעזה

צדק, חמלה, שנאה, דת, אמונה, מלחמה, שלום ומוות
אלוהים, אללה, ישו, אלוהים, אללה, ישו,
מילים, מילים, מילים, מילים, מילים, מילים,
והשמש זורחת ועולה הירח וגלי הים נשברים בחוף


    והרוח חולפת בין ההריסות והשריפות
        חולפת גם על האדם הטיפש המבזבז את חייו
 
 
לדף הרשומה
השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת