00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X
מדינה בחשיכה

שמעון פרס הלך לעולמו

        
                                        ''

 

היום מדברים על מעשיו, רבים עולים לכלי התקשורת ומגלים רבות שהציבור לא היה מודע להם.

  מדברים על אדם חושב, אדם המתקיים בעולם של פוליטיקאים וצריך למצוא את מקומו ביניהם למרות שבעצם הוא לא מחובר אליהם.
לא נראה לי שהיו לו מביניהם חברים אמיתיים, חברים טובים, היום רבים ממכריו מספרים על כל מיני פגישות אישיות שהיו להם, על רגעים אינטימיים ונסתרים, אבל כל זה היה מוסתר לאורך כל השנים. לא שמענו מהם אף פעם מילה טובה על שמעון, על כוחות הנפש הגדולים שלו, על דרכו היחודית האינטלקטואלית לחשוב בגדול, לחשוב מעבר להווה, מעבר למציאות, להכין דרך לעתיד טוב יותר, להתעלם מהמציאות כדי להכינה לעתיד טוב יותר.
   קוראים לזה חזון, יצירתיות.
אני מנסה לעבור על כל הפוליטיקאים בעבר ובהווה, למי יש את התכונות האלה?
   כנראה שהיו מעטים בלבד ואף הם מחווירים לעומתו.
גדולתו של אדם מתגלית שנים רבות לאחר לכתו, כי הרי אין נביא בעירו, אנשי ההווה אינם יודעים להעריך אדם בעל שעור קומה.
   המפלגה שלו, כמה אנשים קטנוניים היו ויש בה, כל הזמן מריבות קטנות, חתרנות ללא לאות, בגידות ללא חרטה, לא יודעים לפרגן ולא יודעים מהי חברות.
חבל מאוד ששם הוא גדל ושם סבל, יתכן שבמקום אחר היו יודעים להעריך את יכולותיו.
יהי זכרו ברוך

לדף הרשומה

בצערו בכאב

מצאתי שיר מיוחד

בצערו 
בכאב

(לא כל בתי השיר)

יָמִים מַהֵר עוֹבְרִים,
כְּהֶרֶף-עַיִן חוֹלְפִים, 
הַזְּמַן אַף-פַּעַם לֹא מִתְעַכֵּב. 
הַלֵּב תָּמִיד פּוֹעֵם בְּצַעַר וּבִכְאֵב, 
לְרֶגַע קָט אֵינוֹ עוֹצֵר, 
גַּם אִם חָסֵר הֶסְבֵּר, גַּם אִם כּוֹאֵב בַּלֵּב, 
הַזְּמַן עוֹבֵר מְאֹד מַהֵר.          
                                                                      
כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה אֲנַחְנוּ בְּגָלוּת, 
צָרוֹת בָּאוֹת צְרוּרוֹת וּמִתְגַּבְּרוֹת, 
פּוֹגְרוֹמִים מִלְחָמוֹת, פִּלּוּג וּרְדִיפוֹת, 
הִתְבּוֹלְלוּת וּמַחֲלוֹת, פִּגּוּעִים וַאֲסוֹנוֹת,
נִסְּיוֹנוֹת וְאַכְזָבוֹת, חִלּוּל הַשֵּׁם בְּכָל חוּצוֹת.

עָלֵינוּ מְסַפְּרִים שֶׁאֲנַחְנוּ חֲכָמִים, 
גּוֹמְלֵי חֲסָדִים וּבַיְשָׁנִים. 
הֵיכָן אוֹתָהּ חָכְמָה? 
הֵיכָן אוֹתָהּ בּוּשָׁה? 
בִּמְקוֹם מַצְפּוּן יֵשׁ רַק חֻצְפָּה, 
כֻּלָּם מְלֵאִים שִׂנְאָה, 
קִנְאָה וְתַאֲוָה, 
רוֹדְפִים כָּבוֹד לְלֹא בּוּשָׁה.

צָרוֹת וַאֲסוֹנוֹת מַשְׁפִּיעִים בְּלִי שׁוּם סְפֵקוֹת, 
אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה, אֵין סַבְלָנוּת. 
חַיִּים בִּמְצִיאוּת שֶׁל שֶׁקֶר וְעִוּוּת, 
מִתְפַּלְּאִים מַדּוּעַ אֵין אַחְדוּת? 
אֵין יַחַס לַזּוּלַת, אֵין כָּבוֹד בֵּין הַמְבֻגָּר לַקָּט, 
הָאַנְדַּרְלָמוּסְיָה נִהְיְתָה בְּתוֹךְ הַדָּת.

אִם אֵין תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, 
מִי דִּבְרֵי חֲזַ"ל יִשְׁמַע? 
``כִּי טוֹב`` נִשְׁאַר רַק בָּאַגָּדוֹת.
אֵין צֹרֶךְ בְּעֻבְדּוֹת, 
הַהוֹכָחוֹת דֵּי כּוֹאֲבוֹת, 
בּוּשָׁה, חֶרְפָּה וְאַכְזָבָה, 
כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה, 
מְעַוְּתִים אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, 
זֶה כָּל הַסּוֹד לַגָּלוּת הַנּוֹרָאָה.

לְהָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה מְצוּוִים בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה,
דּוֹאֲגִים לְהַחֲזִיר לַבְּעָלִים וְלֹא מִתְעַלְּמִים. 
כִּמְעַט אַלְפַּיִם שָׁנָה אָבְדָה לָנוּ הַשְּׁכִינָה, 
לְמִי אִכְפַּת שֶׁהִיא אָבְדָה וְנֶעֶלְמָה, 
אֵין זֵכֶר לַשְּׁכִינָה,
אֵין מִי שֶׁיְּחַפֵּשׂ אוֹתָהּ, 
וְהִיא כְּבוּלָה זוֹעֶקֶת וּבוֹכָה.

תְּקוּפָה כֹּה אֲרֻכָּה חַיִּים בָּאֲפֵלָה, 
צָרוּת עַיִן, שִׂנְאַת חִנָּם, לָשׁוֹן הָרַע. 
הַמִּלְחָמָה נוֹרָאָה בֵּין הַטּוֹב וּבֵין הָרַע. 
הַלֵּב שֶׁלִּי כָּל יוֹם מִצַּעַר נִקְרָע, 
לֹא הִשְׁתַּנָּה דָּבָר, 
הַמַּצָּב מְצַמְרֵר וָמַר, 
בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה הָעָם לֹא חָזַר.

מָתַי כּבָר נִתְבּוֹנֵן? 
אֵין טַעַם לְהִתְלוֹנֵן, 
חַיָּבִים לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. 
בְּלִי מַעֲשִׂים טוֹבִים וּבְלִי מִדּוֹת טוֹבוֹת, 
הַתְּפִלּוֹת בִּכְלָל לֹא מִתְקַבְּלוֹת, 
אִם נְשַׁנֶּה אֶת הַמִּדּוֹת, 
הַתְּפִלּוֹת יִהְיוּ זַכּוֹת, 
בְּלִי עִכּוּבִים וּמְחִצּוֹת. 

א.ג.
משורר אנונימי
לדף הרשומה

מוש החמוד הלך לאיבוד

   הכלב החמוד הזה הוא בן ארבע ושמו "מוש", 

הוא שיצו מעורב בצבע חום עם שבב ומשפחה אוהבת שנעלם מביתם בתאריך 22/10/15 בערב יום חמישי האחרון.

אם אתם יודעים או שמעתם משהו על מקום הימצאו.

המשפחה מבקשת את עזרת הציבור ואף מבטיחה תגמול למוצא הישר.
נרתמתי למאמץ כי ראיתי עד כמה הם משקיעים בחיפושים.

אני מביא כאן כמה תמונות של מוש

 

 ``

 

 ``

 

``

 

 

יעל תשמח לקבל הודעה על מציאת כלבה
052-322-7364
או
08-921-0012

תשתדלו להפיץ הלאה אם תוכלו
בתודה מראש

עדכון הפוסט

הכלב נמצא לאחר שבוע חי ובריא לא הרחק מבתי הישוב כאשר השמיע קולות מצוקה חרישיים ששני מטיילים שמעו.

הכלב המסכן היה כלוא בין שני סלעים ולא יכול היה להשתחרר מהם.

למרות שעבר שבוע הוא נמצא במצב טוב יחסית

 

 


לדף הרשומה

ירושלים המאוחדת

שכונות ערביות בירושלים

 

כמה ישראלים ביקרו אי-פעם באחת מהשכונות האלה?
סילואן(כ- 20 אלף תושבים), אבו טור(כ- 23 אלף תושבים), ואדי ג'וז(כ- 18 אלף תושבים), שועפאט(כ- 40 אלף תושבים), ג'בל מוכאבר(כ- 25 אלף תושבים), בית חנינא(כ- 30 אלף תושבים), שראפת(כ- 20 אלף תושבים), בית צפאפא(כ- 11 אלף תושבים), קלנדיה(כ- 20 אלף תושבים), אבו דיס(כ- 20 אלף תושבים), ראס אל עמוד(כ- 25 אלף תושבים), כפר עקב(כ- 12 אלף תושבים), שייח' ג'ראח(כ- 20 אלף תושבים),צור באכר(כ- 15 אלף תושבים), אום טובא(כ- 7 אלף תושבים), עיסוויה(כ- 15 אלף תושבים), 
   סה"כ כ- 310 אלף תושבים ערבים רובם שונאי ישראל אדוקים.


16 שכונות ערביות שבעצם היו מחנות פליטים שישראל "חשבה" שבלעדיהם ירושלים לא תהיה שלמה.


  - זה היה נורא חשוב.


זו ירושלים המזרחית, הכוונה לכל אותן 16 שכונות ערביות שב-67 ישראל סיפחה אותן למדינת ישראל ונתנה לתושביהם תעודות זהות כחולות המאפשרות להם לנוע בכל ישראל בחופשיות. 

 

תושבי השכונות האלה לעולם לא הכירו במדינת ישראל, לא חשבו להתאזרח בה.

 

מה השיגה מדינת ישראל בסיפוח כל השכונות האלה, כלום חוץ מלכלוך שהיא עצמה תרמה לא מעט להתפתחותו, בעיות ביטחון, עוני מוניציפלי והוצאות של מיליארדים בביטוח הלאומי.

 

   לא די היה לתת לבני אדם תעודות זהות, הם לא בהמות, מדינת ישראל רצתה לספח את הפלסתינים האלה, אז יש גם מחוייבות:-

לבנות תשתיות, כבישים, מדרכות, תאורת רחוב, תשתיות מים וביוב, בתי ספר, מתנסי"ם, גני ילדים, אין זכויות ללא חובות(של המדינה),

מה עשתה המדינה עבור האנשים האלה חוץ מלחנוק אותם? הם לא ישראלים ולא פלסתינים, הם בני אדם ללא אזרחות! הם בייאוש אחד גדול. האבטלה שם מגיעה למעלה מ-70%, לפחות מחצית הילדים ללא מסגרת לימודית, אנחנו יצרנו את השהידים.

 

1967
עברו רק 19 שנים ממלחמת תש"ח, ניצחנו את הערבים בכל החזיתות, עמדנו בפסגת העולם, האופוריה היתה שאנחנו מלכי הארץ, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, מי יגיד לנו עכשיו מה לעשות או לא לעשות, מחשבה על העתיד?- למי היה זמן לחשוב על כך.

 

את האוכלוסייה הזו לא צריך להרגיז ולעצבן, הם מלידתם עצבניים.
ההתפוצצות הייתה רק עניין של זמן ואני מופתע שזה קרה רק עכשיו.
דקירות? דריסות? אינתיפאדה? תקראו לזה איך שבא לכם, איך שלא נסתכל על זה זו התקוממות עממית שאנחנו במו ידינו יצרנו.

 

עכשיו נמתין ונראה איך מר ביטחון יתמודד עם המצב.


עוד 20 פלוגות?


אם מישהו שואל עצמו מה דעת העולם על האירועים המתרחשים כאן הוא יכול להירגע, העולם מסקר בצורה "מאוד אובייקטיבית" שיש אלימות בארץ, נהרגו מספר פלסתינאים.

 

   מוזר, איפה הם היו חמישים שנים?

לדף הרשומה

המוהיקני האחרון שהלך לעולמו, ג`אקו

 

ג`אקו, יעקב חגואל
20 אוק` 1943 - 4 אפר` 2015
ט"ז ניסן ה`תשע"ה



אתמול היינו בבית הקברות ירקון לגילוי המצבה של יעקב חגואל שהיה ידוע בכינויו ג`אקו ובשם העט אוריאל רפאלי.

האמת שלראשונה ראיתי את בית הקברות "המודרני" בו ההולכים לעולמם שוכנים שם.
   המקום נראה לי גם זר וגם מוזר, קשה להתרגל למראות



הכניסה כבר מפתיעה
``

``

``

מדרגות וקומות

``

לדור הישן השאירו בלב הבנין שטח קטן בו הקברים בסגנון המוכר והידוע,
שטח קטן בו נקברים אלו שבני משפחותיהם יכולים ומוכנים לשלם אלפי שקלים.
לא נעים להגיד, - קברים "לעשירים"
``

גילוי המצבה תמיד מעורר רגשות כמונים, לפחות אצלי,
מתקרבים לקבר ורואים אותו עטוף בניילון נצמד המעורר אסוציאציות משונות
``

המתנו ליד הקבר שיגיע איש צוות המקום שהסיר את הכיסוי וגילה את המצבה
``

``

אתם יודעים שהתאריך העברי מתחיל בשעה שונה מהתאריך הלועזי הנוצרי,
התאריך העברי מתחיל שש שעות לפני התאריך הלועזי, בשש בערב מתחיל יום חדש
אצל היהודים.
ליד הקבר חבריו ואני בתוכם אמרנו דברי הספד מרגשים כולל דברי הספד ששלח 
חבר המתגורר בארה"ב.

אביא כאן קטעים מדברי ההספדים,


 

פולי(יפואית הקטנה),
...איבדנו חבר יקר....את "אחרון המוהיקנים.".. זה הכינוי שאוריאל רפאלי בחר לעצמו וכנראה שהוא צדק בבחירה זו...

כתיבתו הייתה ...הייתה מהולה בהומור מפולפל...ודמויות גרוטסקיות...מרבית הזמן. כתיבתו עסקה בזוגיות ובמערכת "שבינו לבינה"... בתיאוריו המדוקדקים הוא לא חסך מאתנו דבר, אפילו לא את הריח... בסיפוריו ,הדמויות הפכו לקריקטורות של עצמם גברים ונשים המזדקנים כאחד....הוא גיחך במלחמתם הנואשת מול "הזקנה"... מאבקם וכיבושיהם הכושלים של גיבוריו מעלים בנו צחוק מטורף... מהול בצער ובבכי חרישי ... כשבכול סוף סיפור מגיעה תובנה... עבורי דמותו של ג`אקו סימלה את תחילתה של "הישראליות " התל אביבית התמימה ..הבלורית והבריליינטין חלפו מזה שני דורות...חברנו אהב מאוד את החברותא בבתי הקפה שבהם הוא לא פסק מלבקר . שם הוא נהג לדלות את סיפוריו עד יומו האחרון.....אהבתו לארץ ...ובנייתה ...היה סוג של אובססיה. המקצוע שהוא בחר לעסוק...."קבלן שיפוצים ואיטום." מעיד על כך...ובכול הזדמנות הוא הזכיר זאת בכתיבתו ..כשהוא מציין בגאווה שידיו...הם ידיים של "פועל" עברי מזיע...עבורו הן היו סמל לגבריות .


עופר מקליפורניה(עופר D),
... כך זכיתי גם אני להכירך מקליפורניה הרחוקה, דרך אלפי מילים, תמונות, שירים וחיוכים.

למדתי להכיר את האדם שבך, את טוב ליבך, נדיבותך, ההומור האופייני ואהבת החיים שלך. ונהניתי מתובנותיך ומהחיוך ששלחת כל פעם למילים ולצילומים שלי, בהקשרים שונים.

התמזל מזלינו, וזכינו אף להכיר מקרוב יותר, בחיבוק אנושי אמיתי, כשהגעתי לביקור בארץ לפני פחות משנה. כמה שמחתי שהופעת גם אתה למפגש, כמה עצוב לי שלא היה ולא יהיה יותר.

נוח בשלום, איש יקר. אתה כבר במקום אחר, אבל הרבה מסיפוריך, שיריך ורוחך המחוייכת נשארה איתנו כאן... 


חלק מדברי,
... האמת שלא צריך להתאמץ הרבה כדי להספיד אותך יא ג`אקו שכמוך, יעקב חגואל, 
אבל זה גם הדבר הכי קל בעולם.
 הדבר הקשה יותר הוא למצוא את המילים המתאימות וקשה לי למצוא אותן.
   איך אפשר למצוא את המילים שיתאימו לך,
 שמחת חיים, - זה לא מספיק, 
צנוע, - עד כמה? 
עושה חסדים,- מי יכול לדעת עד כמה? 
היית רחמן, - מה זה רחמן?- לידך פני צדיקים מחווירים, 
ידעת לפרגן, - מלך הפירגונים היית, 
היית נשמה, - כגודל האוקיינוס,
נעים הליכות וחביב לציבור,
אבל יותר מכל היית מלך המילים, לא מלך, קיסר.

חייכת וצחקת גם כאשר כולך היית גוש כאב, 
צחקת על הכל גם כשידעת שעוד מעט תצטרך להניח לנו ולעזוב, 

אם לא היית עסוק בבניית הארץ לבטח שהיית משורר רומנטיקן עד אין קץ. 
   תמיד התייחסת אלי כאל אורח חשוב ומכובד, 
ידעת לתת כבוד,   לי,  לחברים,  גם לכל אדם זר שנקלע לסביבתך, 
אנשים שרק לפני רגע הופיעו בסביבתך, 
לאדם, שרק אתה חשבת שצריך לשים בידו עשרה שקלים מבלי לדעת באמת מי הוא,
אבל ידעת שהוא יהיה זקוק להם.


תם ונשלם
תנוח בשלום על משכבך אדם יקר
הייתי מוסיף על המצבה,

"איש תמים ישר וצדיק"
כי זה היה ג`אקו, צדיק אמיתי

 



אגב,
יעקב היה מבני משפחת חגואל הידועה ממרוקו וסיפורה של סוליקה ממשיך להתנגן בבלדות רבות.
יעקב מאוד התרגש כאשר קרא את הפוסט שכתבתי על בת משפחתו הגיבורה
כך בעצם התוודעתי לשמו האמיתי לפני כארבע שנים




הבלוג של ג`אקו
גד איטומים, העסק שלו

לדף הרשומה
12345
השנטי
אנא בכוח

  

לזכר אלו שהיו ואינם
לזכר הבלוגרים זכרונם לברכה

בן ציון תמרי(בני)
כז' שבט התשע"ב 20/02/12

גיטה שצמן-יפה
כג' אדר התשע"ב 17/03/12

ציפי מעיין
טו' אדר ב' התשס"ח 22/03/08

חיה קרפ-צור
ו' סיון התשע"א 19/05/10

אילנה קורן
יז' סיון התשע"א 19/06/11

יוסי לייבמן
ט' תמוז התשע"א 11/07/11

רובן זמיר
ט' אב התשס"ט 30/07/09

אנדרי ברודנר
ט' אב התשס"ו 03/08/06

ענת מרק-קוגמן
כה' אב התשס"ח 26/08/08

גוגי ליפשיץ
ד' תשרי התשס"ט 03/10/08

יהושע צימבלר
ג' כסלו התשע"ב 29/11/11

הדר גרד
ידיד יקר
יב' טבת התשע"א 19/12/10

לזכרם



אילנה קורן ז"ל 19/6/2011

הדר גרד ז"ל 19/12/2010

חיה קרפ-צור ז"ל 19/5/2010

יהודית פילי ז"ל 23/12/2012

ענת מרק קוגמן ז"ל 26/8/2008

לייבה רחמן ז"ל
22/11/1962-25/10/2001
ח' חשון ה'תשס"ב

בני פלד ז"ל 13/7/2002

תפסיקי לשתוק
הרשומות החשובות לי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שמואל אייל אלא אם צויין אחרת