44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"שמן" נמצאו 5 פוסטים

מתכונים לשמן שליטה: מסורתי ומהיר

את המתכונים הללו קשה למצוא בשלמותם במקומות אחרים. הם גם אלו המתכונים שנותנים למאגיה את השם הרע שלה: לא קללות איומות או זימוני שדים- אלא רק מתכונים שגורמים לאחרים לכפוף את עצמם לשליטתכם. מדוע? מכיוון שאין שלום או צדק בעולם, אין מקום שבו באמת אלו שאוחזים בכוח מסוגלים לנופף בו מבלי לרמוס את אלו שמתחתיהם ובשביל אלה המתכונים הללו נוצרו. השמנים הללו הם גם רכיבים שונים בלחשים כמו שיחזירו לכם כסף שנילווה מכם ולא הוחזר, ויורידו את הבוס מהגב שלכם, אלו המתכונים שיתנו לכם כוח בבית שלכם- אבל זיכרו- "זה הנמשך לכוח נמשך לשחיתות, זה הנמשך לכוח מוחלט נמשך לשחיתות מוחלטת". את השימוש בשמנים הללו מומלץ לשקול פעמיים. או שלוש, או יותר. הרכיב המככב במתכונים הללו הוא קומרין . קומרין נמצא בצמחים רבים והוא משמש לשליטה בצמחים אחרים. הוא מפוזר באדמה ומלמד צמחים אחרים לא לגדול שם. הוא יכול לעצב את צמיחתם של צמחים בטבע, אבל המכשפה יכולה לכופף את הכוח הטבעי הזה ולהפוך אותו זמין ואפקטיבי גם לבני אדם. יש כאן שני מתכונים, הראשון הוא המתכון הנכון והמדוייק ביותר. אני ממליץ להשתמש בו, אבל מכיוון שלעיתים צריך שליטה מהירה והמצב הוא מצב חירום, אני משחרר לאוויר העולם גם מתכון מהיר וקצר יותר. זכרו, כשפי שליטה יכולים להיות ממכרים ומסוכנים. מניעים של אנשים יכולים להיות מורכבים מאוד והתוצאה הפכפכה. לפני שימוש- ערכו חיזוי עם עצמכם או עם מכשפה מנוסה בלבד!   מתכון לשמן הישן והטוב: שלושה פולי טונקה חצי החופן זרעי כוסבר כף שבבי שורש שוש קירח (ליקוריץ) כף שורש אקורוס קלמוס (Acorus Calamus) שלוש כפות עלי Woodruff שורש שלם של Master wort וכפית זרעי פרג   הוראות: לחטא ולקדש צנצנת להכנת השמן, למלא אותה ברכיבים ולכסות בשמן חמניות (אם אפשר אז בלתי מזוקק, יש במעדניות רוסיות). להמתין שלושה חודשים, לתת מנחה לפותח השערים ולאלות או מלאכי האהבה השונים והשמן מוכן. ברור לי שהשמן הזה לא רק דורש סבלנות אלא גם שולח אותנו לקניות און-ליין, אבל התוצאה ממש שווה את זה. אני מציע למכשפות שעושות שימוש תדיר בכשפים לשמור על המתכון הזה תמיד באמתחתן לכל מקרה שלא יהיה. זה בהחלט משהו נהדר בערכת החירום.   מתכון לשמן מהיר וזמין יותר: לתוך 25 מיליליטר שמן שקדים, פול טונקה כתוש
לדף הרשומה

מאגיה והגנה ממצב של עוני

בישראל של 2014, לפני כן, עוני הוא בעיה אמיתית. שכבת הביניים הדרה בין העושר הדקדנטי לבין העוני המרוד הולכת ונשחקת. מאגיה של כסף מתחלקת בצורה גסה ל- 2, דברים שכוללים בתוכם זהב, פנינים יהלומים וכו' ונועדו לתמוך במצב של אנשים שיש להם כסף להוציא על מאגיה "עשירה" שכזו, ואלו שלא. כאן זה המקום להזכיר את נוסחאת הבסיס של "שי שי" (Shi Shi): פירוש המילה הוא משהו עשיר, או מדוקדק, משהו שקיבל אולי עיטור מיותר ולא הכרחי. נוסחת הבסיס היא זולה, קלה להכנה ומאפשרת הגנה מאובדן והוצאות מיותרות. הנוסחה מכילה שלושה רכיבים בלבד: שורש אנג'ליקה, תבלין ציפורן ועלי דפנה: שורש אנג'ליקה: שייך למלאכים ולהגנה האלוהית. הוא שירת כרכיב הכרחי בהגנה וריפוי מגיפות. הוא מוסיף את החיבור הרוחני שנועד לדאוג לכל אחד מאיתנו בתערובת. בעיקרון הוא רכיב ההגנה כאן. תבלין ציפורן: מלבד תכונותיו כפותח שערים, הוא ממתיק מצבים מרירים, מאפשר שבירה של קללות ורצפים לא רצויים ומאפשר להעלות את המצב למעלה קצת. עלי דפנה: מלבד הקשר שלהם לניצחון על מכשולים ויריבים, עלי דפנה מאפשרים לראות צעד אל העתיד, ולדעת להתמודד איתו (בגלל הקישור שלהם לאפולו ולאורקל מדלפי). משלושתם, לכאורה הכי קשה להשיג את שורש האנג'ליקה. אבל אותו ניתן לקנות בחנויות טבע שונות ברחבי הארץ, כי הוא צמח מרפא נפוץ בארון הצמחים המערבי. הוא משמש לטיפול בבעיות עיכול, ברונכיטיס, כאבי פרקים ושיגרון. את שני התבלינים האחרים ניתן להשיג בחנויות תבלינים ואפילו בסופר מרקט כי הם תבלינים נפוצים. איך נשתמש בצמחים כדי לייצר מרקחה או קמיע יעילים? קטורת: עם מעט שרף בנזואין, לכתוש את שלושת הרכיבים ולהניח על גחל נרגילה בוער, ולאפשר לעשן למלא חלל שיש להגן עליו מעוני (בית למשל). לערבב כף של צמחים כתושים ומפוררים בעלי ומכתש עם כף תערובת שי שי. שמן: להשרות שתי כפות של צמחים כתושים במאה מלימיטר של שמן חמניות פשוט. אחרי שבועיים ניתן למרוח את זה על הגוף (מה שנותן אידוי איטי של אנרגיה אל קוסמוס עד שהשמן נגמר), על נרות לבנים או על קמיעות של הגנה (כדי להגיע לעוצמה מלאה יש להמתין שלושה חודשים למיצוי מלא של השמנים האתריים לתוך השמן, אבל למי יש את הזמן הזה אם הוא לא מכשפה מקצועית?) קמיע: את תערובת הצמחים להכניס לשקיק מאריג תפור ביד עם
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איך לסגוד לפאפא לגבה?

כחלק מתפקידי כמורה באילה בעלת טבע, נשאלתי לא פעם- אחרי הסברת קונספטים מורכבים של מאגיית קונגו ויורבה: כיצד אפשר להתחיל וודו? התשובה היא לא אוניברסלית. יש לוודו טעמים שונים במקומות שונים. אבל במסורת שלנו, אנחנו תמיד מתחילים מפאפא לגבה (או אלגואה, או אשו- אלו שמות של אותה אורישה). מדוע? בגלל שפאפא לגבה פותח את השערים בין העולמות ומאפשר תקשורת עם שאר כוחות הטבע. הוא מוודא שהמנחה שנתנו תגיע ליעדה והברכות תגענה אלינו. בסופו של דבר, היה זה מן הבלתי נמנע שאלמד איך לסגוד לו בצורה נכונה. כדי שאעשה זאת, אני צריך קודם כל לכתוב את ההתכתבויות שלו ולהסביר את תחומי כוחו המקודש: תחומי כוחו של פאפא לגבה: הסרת מכשולים, סיפוק הזדמנויות, תקשורת, צמתים, דלתות פתוחות וסגורות- רוחניות ופיזיות, מפתחות, סקס, שערי בית הקברות ועולם המתים, ילדים, הגנה, למצוא דברים אבודים. פאפא לגבה קיבל כוחות רבים מאולודומרה, ואחד מהם זו היכולת לפצל את עצמו עד אין סוף, מבלי להיות מסוגל להתאחד עם חלקיו המפוזרים, האוטנומיים. למעשה, נטען, כי כל חפץ מאגי הוא בעצם פאפא לגבה קטן, שמשקף בתוכו את הכוחות של האורישות (כוחות הטבע) האחרים. אז אלו שעונדים מחרוזות מקודשות ללגבה, למעשה הולכים עם פאפא לגבה מסביב לצוואר- ואבוי למי שיעז לנסות לפגוע בהם. צבעים: שחור, אדום ולבן. מספרים: 3, 4, 7 וכפולותיהם. י מים מקודשים: כל יום שני ושישי, כאשר יום שני נחגגים פניו המגוננים, וביום שישי פני המלחמה שלו. גם השלישי בכל חודש מקודש לו, ויש חגים מפוזרים בכל השנה. מקומות מקודשים : צמתים, דלתות, כניסות, סיפים, ארבע פינות. חיות אהובות : תרנגולות, כלבים, אופוסום, ועכברים וחולדות. דברים אהובים : שלוש אבנים, מקלות עקומים, מקטרות, מפתחות, דלתות, גולות, צעצועים קטנים, שקי יוטה וקש (במיוחד אם היה בהם קפה פעם) משחקי קלפים, פרחים אדומים, סיגרים, טבק ואלכוהול. טקס פשוט לדוגמא: מי שרוצה לתת מנחה ולדבר עם פאפא לגבה מבלי להתחיל להכין דברים או להתחייב, יכול למצוא פינה צפון מערבית במזבח הקיים שלו או שלה, ולפנותה. (אם אין מזבח אז כל שולחן עבודה או מדף יהיו בסדר) לאחר מכן לשים שם מפתח, אבן אשו בצורת חצי כיפה או נר אחד או יותר. (נרות תה קטנים בצורת מרובע למשל, או שלושה נרות שחורים בצורת משולש). לגבה מקבל גם מקלות קטורת בריח
לדף הרשומה

לחש סנטריה- זימון המלאך השומר

הרעיון של מלאך שומר אישי צויין בראשונה על ידי אברהם של וורמס, מחבר גרימואר אברמלין הידוע לשמצה, אומץ על ידי מאת`רס משחר הזהב, ובסופו של דבר התקבל על ידי אליסטר קראולי: המלאך השומר הוא החלק הקדוש ביותר בטבע האנושי שהוא לחלוטין אלוהי. "בעבודה הגדולה" להגיע למקום של שיחה וידיעה של המלאך השומר, על ידי השקטת המחשבות וזה אחד התהליכים החשובים והמרכזיים בה. אישית, זה ממש לא הקטע שלי. להפך, מבחינתי הכל טבע והכל קדוש- מקישקוש הפלסטיק הזול ביותר, ועד הארה רוחנית- המחשבה שהם נפרדים זה מזה במהותם זה חילול קודש בעיני. אחרי שנכחתי באי אילו טקסים של אנשים שונים שמזמנים לתוך עצמם את המלאך השומר (והשתעממתי). בכל זאת חמדתי את הפרקטיקה הזו לעצמי. המאגיה שלי מגיעה מהאיד, המקום ההישרדותי.מהתשוקה והמיניות. לא מתפיסה כלשהי שאם אפסיק להקשיב למחשבות שלי ואזמן וארטיט את קולי משהו חזק יותר יגיע. אבל מתוך מקום של מכשפה טבעית, אותגרתי- כיצד אני מייצר אופציה "טבעונית" או טבעית לזה? מסתבר שלא הייתי צריך לטרוח או לחשוב על זה יותר מידי. קרלוס מונטנגרו, הידוע לשימצה- כתב מתכון מקוטע של לחש סנטריה למטרה זו בספרו Santeria: Formulary & Spellbook. הוא ניגש למשימה על ידי שימוש בשמנים מקודשים לאורישות אפריקאיות. אבל לפני המתכון, כמה דיסקליימרים: סנטריה היא מסורת חניכה דתית אחת שנוצרה מהתפוצה האפריקאית בארצות הברית. היא נפוצה בקובה ובדרום אמריקה  ווריאציות שונות שלה קיימות במקומות שונים- מזמן הדת הזאת התערבבה עם נצרות והאותנטיות של הצמחים והרפואות כפי שהיו באפריקה הופקעו ממנה בכוח הזרוע והנסיבות. לא נדיר למצוא במתכונים שלה דברים כמו "שמן סיגליות". אין צורך לרוץ ולחפש שמן אתרי נדיר ויקר שמשמש רק את תעשיית הבשמים. אין גם צורך להשרות פרחי סיגלית בשמן, למשך שלושה חודשים (פרקטיקה הנפוצה בוודון). תמצית בריח סיגליות שנמכרת למבערי שמן, גם אם היא עשויה חומר סינטטי לחלוטין תספיק כאן. הניחוח הנעים יספק את האורישה גם אם זה לא הצמח המקורי. שוב, מדובר כאן בהקשר של סנטריה, לאו דווקא בהקשר של אפריקה עצמה. בנוסף, עלי לציין שהישות המרכזית בלחש הזו היא אובטלה. אובטלה, מלכת הבד הלבן, היא היוצרת של הגוף האנושי, והיא הקרובה ביותר למה שהאדם יכול לתפוס כ"אלוהים". אותו איש עם זקן לבן בשמיים. זה נראה הולם כישות שממנה
לדף הרשומה

עולם המתים

זה היה מסע, שהתחיל בטקס. הסרתי את בגדי, ומשחתי את גופי בשמן של הקטה שרקחתי באותו הרגע, הבערתי קטורת עבור שמה של לובשת הזעפרן הקדושה, זו שיש לה את כל המפתחות, והבטחתי לעצמי מסע לארץ המתים. אמרתי את המילים שליבי הכיל- מילים של הקדשה עצמית, של הבטחה. ערבבתי בגביע הזכוכית הכהה והפיוטר העמום דבש דקלים, יין ודבש דבורים. בצומת אפלה, באחת בלילה נסכתי את הנסך הזה. הנוזל הכהה נבלע בצמא על ידי הקרקע. הכל היה שקט, הקסם התפצפץ בכל מקום, אנרגיות צבעוניות, מסיחות את הדעת. השנה האחרונה באמת חייתי- באמת באמת, .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת