44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"קללה" נמצאו 7 פוסטים

האוטופיה שבלחשי הכבילה

"אני כובלת אותך ננסי, אני כובלת אותך נגד פגיעה בעצמך ופגיעה באחרים." אומרת שרה בזמן שהיא עוטפת תמונה של ננסי בסרט משי לבן. היא חוזרת על הלחש שוב ושוב. כמובן שהלחש הזה לחלוטין לא עובד, ולמחרת ננסי תופסת אותה בשירותים ומאיימת עליה ברצח. בהמשך הסרט של אנדרו פלמינג, " הכישוף ", מלחמת המכשפות של שרה וננסי נגמרת בכך שננסי נכבלת, מאבדת את כוחה ושפיות דעתה. תמונת הסיום של הסרט היא כזו שהיא מקבלת זריקה של חומרי הרגעה והיא מחזיקה ברעיון שהיא עפה. יש משהו מפתה ברעיון הזה, להשתמש במאגיה החלטית, חזקה, ברצון וכמובן באור לבן, כדי למנוע פגיעה של מושא הכישוף באחרים, וויג'ילנטיות נוסח אטלנטיס, מוסר מושלם, כמו שהוא צריך להיות. חבל שמאגיה פשוט לא עובדת ככה. רעיון הכבילה כמאגיה לגיטימית קודם על ידי סופרים נאו-פגאנים רבים שכתבו בספרים בסוף המאה שעברה, והטרנד עדיין לא חלף מן העולם לצערי. חלק מן הסופרים הפופולאריים כתבו עליו בצורה יותר ריאליסטית וחלקם פחות.  דוגמא נהדרת קיימת בספר של הזוג פרר- " לחשים וכיצד הם פועלים " שציינתי בעבר בבלוגי זה. הם הקדישו לנושא של הכבילה שני עמודים שלמים (!!) אחרי חצי ספר שבו הם כתבו על לחשי ריפוי, הגנה ואהבה. הם ציינו כי אין להשתמש במאגיה הזו אלא במקרה חירום קיצוני. המתכון? יש להכין בובה של הקורבן ולהטביל אותה ולתת לה שם, וללפף אותה בסרט שחור. מה הבעייתיות של לחש הכבילה? קודם כל, לפני שאנחנו בכלל מתעסקים בשאלה של חסרונות הלחש הזה עלינו להכיר בו כמה שהוא. מדובר בקללה. אולי קללה מקובלת חברתית, או קללה יחסית נעימה (היא לא, אכתוב על זה בהמשך), אבל אכן קללה. מעבר לסתם קללה זה לחש מניפולטיבי שמניח מראש שמטילו מכיר ויודע יותר טוב מה צריך להתרחש במציאות ומונע מגורם שלילי להפעיל את כוחו עליה- משמע, לחש מאוד לא דמוקרטי שמבסס את העניין של בעל הכוח הוא האדם הקובע. לפעמים זה הכרחי. לפעמים זה הכרחי לשלוט ולקלל, אבל השטיפה הלבנה והמתקתקה של האידיאולוגיה המקדמת את הקללה הזו עשויה להיות גורם סמוי היוצרת אשליה של גושפנקה חברתית שאינה שם במציאות. ועתה לבעיות הטכניות. הקללה הזו משתמשת באנרגיה סאטורנית כדי לעבוד. זה לא משנה שאנחנו קוראים לאור הלבן, אם האור הלבן כובל ומגביל, הוא מכיל לפחות רכיב סאטורני אחד.  למי שלא מעודכן,
לדף הרשומה

קללה על ראשו של ישי שליסל

אשו אלגברה, אדון השערים, אני קורא בשמך פעמים שלוש- אשו, אשו אשו. הסר כל הגנה שדמו, ודתו של ישי שליסל מעניקה לו. הסר את כוח תפילותיו וכוח תפילות קרוביו ורביו. אשו, בנוסף פתח את שערי התופת הכואבים ביותר של זודג'י על גופו, נפשו ורוחו של ישי סלישל, ואפשר לי לקרוא לרוחות וכוחות שיעזרו לי בנקמתי. שהאוויר ישרוף אותו שהאש תשרוף אותו שהמים ישרפו אותו שהאדמה תשרוף אותו, שהמוות הטוב ימתין בסף הדלת ולא יבקרו עד שכל קללותי תתגשמנה, שיראה את כל מי שיצר אותו מת לפניו. רוחות הטבע, דאגו שעל כל בשר שהוא חתך, שעל כל שימוש פושע בסכין בשרו ייחדר ויאנס מאה מאה פעמים. שימו מעי תיקנים בפיו, עור חזיר זיפי לגופו, מנעו מנשמתו לחזור לכישור, ועיקרו את עיניו ואשכיו. לפינו הקיזו לבה שהופכת לנמלי אש חמדניות טיספוניה, מאגארה, ואלקטו, את סבלו וטירופו אני משאיר לכן. הביאו דיכאון אפל כמו ערפל אנגלי, שימלא את ראשו, נקזו הדיכאון מן התמימים ורקחו רעל זה, הקשיבו לי, ואת בשרו תטעמו- אני מקריב אותו לכן! לוגון אדה, ימיה ויווה, אורישות המגינות על ההומוסקסואלים והלסביות, עשו צדק! מאמאן בריג'יט, ארזולי דנטור ומרינט יבשת הידיים- אתן היודעות את קולי, היודעות את כהונתי, היודעות את כשפי, שמעו קולי, קבלו נסך זה, זבח זה וקטורת זו, ועשו מדמו איפור לשפתיכן, אבקה מעצמותיו ללחייכן, ערמה מיותרת של בשר אדם, אני מפזר אותה אל היסודות ממנה היא באה. השמידו אותו עד לרמה שאפילו זיכרון או אפר לא יוותר.   כך יהיה!
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

רשומה ובה הרבה דברים לא בהכרח קשורים

המון דברים קורים. אני סיימתי סמסטר א' של תואר שני, התקרבתי לאחדים- איבדתי אחרים... הגבתי בצורה קיצונית ומתונה. התאכזבתי עד כה מהחורף... ציפיתי מאימא טבע ליותר... גדלתי בכוחי, עברתי המון הסרת אשליות- וכולי וכולי. אני מניח שאת רוב האנשים זה לא מעניין. סך הכל הבלוג שלי טרם קיבל איזה יחס נחשק או מיוחד מהבלוגיה. מהיחס האוהד שלי לרשומת השיקויים הקלים החדשה, שאותם קראו שישים אנשים בערך ואיש לא הגיב עליה, כנראה שאין לי המון קהל- או שהעיסוק שלי לא מעניין אנשים. זה בסדר. לא ציפיתי להיות איזה בלוג אוכל שנקרא באובססיה על בסיס יומי. הסיפור שלי מתחיל עם אדם לא קשור, שהיה חלק מהפקה נחשבת ורצה שאהיה ב"אח הגדול". סירבתי בנימוס פעמים כאלו ואחרות, והפנתי את עצמי לעיסוקים אחרים. אבל ליקום, ולאלה הגדולה היו נטיות אחרות. יום אחד, בעודו בפייסבוק שלי, הוא הגיב על תמונה של שרירן אחד שכרגע לא אנקוב בשמו. ארזולי לוחשת. צרף אותו לחברים שלך. אני כבר מזמן הפסקתי להטיל ספק, וצירפתי אותו בזמן שעדיין הגבתי ונתתי לו תשומת לב ומחיאות כפיים מנומסות בכרטיס האישי שלו. נאמר לי לחשוף את עצמי, את שמתי את הכתבה שכתבו עלי ב"במחנה" . הוא כתב שהוא זקוק לייעוץ, אבל מהתמונה שלו היה ברור. הוא מקולל. לא משהו כמו קללה עצמית שנוצרת על אדם מחוסר ביטחון או משהו שמכשפה בשתי שקל רקחה עבור החברה הכועסת שלה. משהו רציני. הוא זה שפנה אלי. הוא רוצה ייעוץ. הוא הרגיש את האור שלי. אני הזמנתי אותו אלי והוא בא. פעם ראשונה, עורך הדין שלו החזיק אותו יום שלם מלהגיע. פעם שנייה, בזמן שהוא נסע עם קבוצה מחבריו אלי, שוטר עצר אותם בעפולה- והנהג, שהוא מוסלמי דתי והיה יום שלם עם אותו שרירן, הואשם בשתייה- למרות שלא נגע בטיפה ונעצר. השרירן התקשר לדבר איתי על הנושא. אני אמרתי שלמחרת אני אצלו, רק כדי בשלוש בבוקר להתעורר עם חום של ארבעים מעלות ורעד. סיפרתי לו במסרים בפייסבוק ובאופן טבעי הוא נפל בחשש עמוק. ביום שני, כשעודי חולה, יצרתי ערכה להסרת קללות: שיקוי מסיר קללות אוניברסלי, עשב מתוק להבערה, קטורת טיהור, קטורת הסרת קללה, רעשן מקודש לדמבלה וודו- נחש הקשת בענן, גביש קווארץ אהוב ומטהר וכו. ערב לפני כן קבעתי עם שאמנית שיש לה דוב, ועם ידיד קרוב שבמקרה השתחרר מהעבודה שלו. קבענו להיפגש בלב המפרץ, אבל שם, שוב ושוב אוטובוסים עברו על
לדף הרשומה

שיקויים ומרקחות

ביוון העתיקה, המילה למכשפה הייתה המילה Pharmekia. זו גם המילה שממנה נוצרו ווריאנטים כמו פרמקולוגיה-תורת התרופות. ביוון, העיסוק בכישוף היה העיסוק ברוקחות. החומרים לרוקחות המאגית הזו היו מגוונים מאוד: בין אם היה מדובר במינרלים, צמחים או חלקי חיות טחונים, הם שירתו מטרות רפואיות וכישופיות כאחד. כאשר אני פונה למאגיה מצרית עתיקה, או מאגיה יוונית ואפילו הלאה- למאגיה כנענית מסורתית או מאגיה וודאנית, הכישוף מכיל חומרים שונים ממקורות טבעיים. בימינו זה פחות פופולארי- היום במיוחד במדינות בפריפריה שצמחי מרפא מדויקים אינם במרחק הזמנת אינטרנט קלילה- או קציר, יש העדפה להשתמש במה שיש, או בתבניות רוחניות שאינן דורשות חומרים אבל הרבה דברים במאגיה המודרנית והעתיקה נקצרו מרוחות הצמחים הללו- והם בשלבים מסויימים ולפי טעמי האופנה חוות רנסנס. כל מי שמכיר אותי מכיר את חיבתי העצומה לצמחים וחומרים. לתוך עלי ומכתש, אבני אודם וזעפרן, כנף עטלף ודמיאנה נכנסים כדי ליצור תרכובת מסוימת, בעלת תכונות מסויימות שנועדה לעצב מציאות חדשה- מרחם המכתש, אל מחתת הקטורת, או לגביע המגולף מאבן חן אחת. אני תמיד הוקסמתי מצמחים. עוד לפני שגיליתי את המאגיה שיננתי רשימות ארוכות של צמחי מרפא והמחלות שהם מרפאים. היו נוהגים לכסות לי מתוך מליצה או הומור את שם הצמח, ורק להראות לי תמונה שלו ואני כבר הייתי מוצא את שמו, מהותו הפנימית והרוחנית וצורת המרפא שלו. עד היום אני יודע איך לרפא יבלות עם מרווה, ואיך להפחית סוכר בדם על ידי תה דבקה זיפנית. אבל מעבר לזה כאשר אני רוצה לדבר על שיקויים- אני רוצה לדבר על מים. מים הם היסוד השני החזק ביותר בכוחו בהרמוניה אצלי- אני יכול להבין אותם, להקשיב להם, לצלול בהם שעות... אפילו בתקופת הבצורת אני לא יכול בלי אמבטיות ארוכות, שבהן ראשי מוחזק דקות, לסירוגין תחת המים. הם כמו כלי קיבול בעצמם בגלל שהם מקבלים לתוכם כל מה שנוגע בהם. אמרלד יכניס למים את התכונה לגלות אמת, טורמלין שחור, הגנה. דמיאנה? תשוקה.... כל הצמחים והגבישים משאירים את טעמם במים והללו. זהו כמו גן שלם, עולם ירוק ופורח תחת פעמון זכוכית מעודן. השיקויים תמיד היו אהבתי אם כי המים היו מתחלפים בנוזלים אחרים: שמן, אלכוהול, ואפילו שעווה מותכת כאשר אני בוחר ליצור משחות. כל זאת הייתה תשוקה אמיתית, ואז גיליתי את
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

קללות והסרתן

זה משעשע לדבר על זה עכשיו כאשר נרות לבנים דולקים, שנמשכו בשמנים מטהרים, שבמבער יש את הרוזמרין בוודון מסיר רוע, יחד עם לוונדר ולימון מטהר, כאשר החדר קורצף, נוקה, ועל השטיח המקום בו הוטלו הקללות הועבר סמרטוט לבן, עם טיפה של שמן גירוש בגון אדום זועם במקום שבו הטלתי שתי קללות היום- זה היה סוג של לחשים של לוחמים שכירים- הבקשה של מטיל הקללה כתובה בדם עטלפים על קלף, והיא בוערת מושלכת לכלי מאבן. שרידים שלה נלקחים על ידי מטיל הקללה, והאפר מפוזר בצומת דרכים כדי שאשו קפה פרטה-  יביא למימושה. אשו, .
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת