44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מכשפה" נמצאו 11 פוסטים

המכשפות וצמח הכותנה

כנפיהן היו אפלות יותר משחור הלילה עצמו, הן עפו על פני אימן, הירח,  ונחתו על עץ האירוקו למפגש הלילי שלהן. נושא המפגש היה מרגיז במיוחד- צמח הכותנה. צמח הכותנה הגאוותני שפרחיו הצהובים מפיצים ריח עדין, שמשי זרעיו מלביש את האנשים ויוצר תרבויות ומסחר. אפילו בעודן עפות הצמח סונט בהן, זוקר פרחיו אליהן ומראה את תועלתו. המכשפות החליטו פה אחד: עלינו להשמיד את צמח הכותנה! לא רק עכשיו, אלא לנצח נצחים. הן עפו אל אימן הירח, וביקשו עזרה- הן תקבלנה אותה: סופות גשם עזות בלילה שיטביעו את שורשי הכותנה. הן פנו אל השמש, שהיה חייב להן טובות רבות, והוא יבשל באמצעות קרניו את שורשי הכותנה ביום. המכשפות לא היו מרוצות לחלוטין עדיין, הן פנו אל תולעי האדמה שיאכלו את השורשים המוצפים והנרקבים. המכשפות דמויות הציפור ירדו מן השמיים, עטו על הצמחים ואכלו את כל זרעי הכותנה- אלו שבצמחים ואלו שבאדמה כדי שכותנה לא תוכל להתרבות. כך, בעזרתם של ארבעת היסודות,  אש, אדמה, אוויר ומים התחילו לתקוף את כל צמחי הכותנה בעולם והקללת ההרס החלה לפעול פעולתה. רוח צמח הכותנה חשה בזעזוע בכאב ילדיה והבינה כי היא מתקרבת לחידלון, מיד עזבה את צמחיה ורצה אצה בכאב רב לביתו של חוזה העתידות המוכשר מופה (Mofa). מופה ראה את מצבה העלוב של הכותנה ואמר לה "את במצב כזה בגלל שאת כזאת גאוותנית." אבל לאחר זמן מה בעוד הוא מביט בה, רוחה של הכותנה החלה להתפרק, הוסיף, "אבל אסור לך להיכחד, את חשובה מידי לעולם." רוח הכותנה ביקשה בתחינה שמופה יחזה את האופן שבו ניתן להציל אותה. מופה השליך את צדפי החיזוי על המגש מספר פעמים. פעמים אחדות הוא נראה עצבני, פעמים אחרות חייך ואמר: "עלייך להכין מנחה לאובטלה, מן החוטים שלך עלייך לארוג אריג, ומן האריג עלייך לתפור גלימה לבנה וחדשה." בכאב עצום כותנה החלה לעבוד, לטוות חוט כותנה, ולארוג אריג, וכמעט תש כוחה, אבל לבסוף הגלימה הושלמה. "הניחי אותה על הסלע שעל ראש ההר." אמר מופה. ורוחה של הכותנה בכוחות אחרונים עשתה את מסעה לפסגת ההר וחזרה לשדה ולילדיה הצמחים. על ראש ההר, אובטלה ירד מן גני העדן של אולודומרה על גבי קשת בענן, ובו ברגע שרגליו נגעו באדמה, בוץ התיז על גלימתו הלבנה משלולית ובגדיו הוכתמו. הוא הביט קדימה וראה חבילה של בגדים לבנים ונקיים המחכים רק לו.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בקבוק מכשפות למתחילים

כמכשפה אני נהנה מאוד מלשחק עם מיכלים. רק תיתנו לי בקבוק למלא, או קופסה נאה לאיחסון ואני אודה לכם מאוד. לפיכך אין פלא אפוא, שמצאתי עניין רב בבקבוקי מכשפות. יש גירסאות רבות לבקבוקים כאלו בספרי לחשים, מודרנים ועתיקים, אך כפי שציינתי ברשומה קודמת, גירסא שאני אוהב עוד לא מצאתי בשום ספר. מעט היסטוריה אם יורשה שלי: את בקבוק המכשפות הראשון תיאר ג'וסף גלנוויל, בספרו: "עדויות בקשר למכשפות ורוחות", במאה ה-17. בקבוק מכשפות נועד בעצם להגן על בית או אסם או מקום עסקים מפני כישוף שלילי או נזק כלשהו. לרוב נבחרו בקבוקים מחימר ששמם, בלארמין או בארטמן,  עליהם היו טבועים פנים של איש זקן. הם מולאו בסכינים שבורות, סיכות, צמחים שונים, רוק ושתן. כלי הנשק המוסתרים בבקבוק עצמו נועדו בעצם לתת לרוח האיש הזקן את הכוח להילחם באויב המתקרב לבית. דבר זה מקסים בעיני מכיוון שבמסורות כמו וודון ניתנים "הלוחמים" משמע, פטישים של רוחות לוחמים כמו אשו, אוגון, אוסו, אוצ'וסי ואוסניין לחניכים חדשים כדי לשמור על דלת ביתם, ואני יכול למצוא דמיון בין מאגיה בריטית למאגיה אפריקאית. בנוסף כאן יש שילוב מקסים של גם של בובת וודו בצורת בקבוק שמכיל מאגיה סימפטטית, וגם בעצם מיכל שניתן למלאו בכל טוב. אם כך, מה המתכון שלי? 1. מיכל מתאים- יש כאן כמה ווריאציות, ניתן עדיין להשיג בקבוקי בלאמרין מהמאה ה-17 במחיר של אלף ומשהו שקלים. פחות מתאים למכשפה עם תקציב מוגבל, אבל אולי שווה למכשפה בעלת רצון להתחבר למאגיה בריטית עממית; בהעדר בקבוק שכזה, אפשר לייצר אחד מחימר ולפסל עליו תבליט של איש זקן. בהיעדר כישורים אמנותיים וסטודיו חימר, אפשר לקנות צנצנת תבלינים זולה במספר שקלים ולצייר עליה פני איש זקן עם צבע זכוכית עמיד (שזמין בחנויות יצירה). 2. מספר זרעי אברוס. 3. מסמרים. 4. סיכות ומחטים ישנות. 5. עלי קיסוס. 6. שברי מראה או מראות קישוט קטנות שעוברות דרך צוואר הבקבוק או הצנצנת. 7. זרעי שמיר. 8. חתיכת אוניקס שחור. 9. מעט שתן או רוק מבעל הבית או מדייר שגר בבית שנרצה להגן עליו.   הוראות: הכינו את המיכל: טהרו אותו במי מלח וקטורת- ורפדו אותו בחומר שנועד בעצם לשמור עליו מבפנים. במסורת שלי מפזרים מעט אבקת שורש חץ (Arrowroot powder) כחלק מההכנה, אבל זה לא לחלוטין נחוץ. קדשו
לדף הרשומה

למה אם את מכשפה את חייבת להטיל קללות?

כל מכשפה יודעת, שהכישוף בעולם האמיתי שונה מזה מהכישוף של עולם הקולנוע. אי הזמנה למסיבה לא באמת גוררת קללה על העולל, ומישהי יפה יותר ממני והיא "חייבת למות!"  קיימת רק בשלגיה. דברים כאלו, לרוב לא באמת גורמים למכשפות אמיתיות לפתוח את תיבת הרשע שלהן. בעולם האמיתי המכשפות האמיתיות סובלות סבל אמיתי- זה הרבה יותר חשוב מכל השטויות של הוליווד ודיסני. מכשפות נאנסות, מכשפות סובלות מעוני, מכשפות נרמסות מבעיות חוקיות ואחרות, והחשוב מכל, מכשפות יכולות לעבור כל סבל שאדם נורמלי עובר, רק שיש מימד נוסף לחייהן, שבדרך כלל נסתר מעולמם של אחרים, ומביא עמו תענוגות וסבל נוספים. באותו עולם המתקיים עם חוקים של עצמו, יש קשר ייחודי עם הטבע האלוהי. הקשר יכול להוביל לריפוי, ויופי וגם לדברים- פחות טובים. מדוע שמכשפה תרצה ללכת לשם? אז קודם כל, דיסקליימר. לא כל מכשפה חייבת להטיל קללות. אבל קללות מוטלות פעמים רבות גם כשמכשפה לא פותחת ספר ולא אומרת מילות קסם. כמו שיש את הכוח הבלתי נראה שממלא את ניבי הצפע בארס, כך אלי ואלות הרס מסויימים ממלאים את "בלוטות הארס" של המכשפה באנרגיה מסויימת. האנרגיה הזו מוצאת מימוש כאשר המכשפה מותקפת, או כאשר היא חשה רגש שלילי (קיצוני או בכלל). דברים כאלה מתחזקים מבלי שהמכשפה תמיד מודעת אליהם כאשר היא מטילה לחשי הגנה. גם כאשר ישות מגינה עליך, לפעמים ההגנה שאותה ישות מפעילה עשוייה לפגוע בתוקף. כביכול, חלק מהמכשפות תגידנה, שכדי להגן על עצמן הן מטילות כישוף הגנה: במערב, היסודות העיקריים משמשים להגנה מתוך ארבעת היסודות האמפדוקליים, הם יסוד האדמה ויסוד האש. החלוקה המתוחכמת שעוזרת להבין את זה, מכילה אלמנטים פלנטריים. אדמה היא אדמה אוורירית כמו של כוכב וונוס, כמו שניתן להכיר בכשפי שפע, או כדור הארץ לפיריון. אבל לחשי הגנה דורשים אנרגיה של כוכב הלכת של המגבלה, הזיקנה והקירות- כוכב הלכת סטוראן, שכוחו נקרא גם לקלל. אותה בועת הגנה יפה שמחזיקה מעמד, מכילה את הכוח לשאוב את החיים ואת האוויר מאלה שאינם רצויים בה. ההגנה של יסוד האש, אינה מכילה את הכריזמה של השמש, או התקשורת של מרקיורי, אלא את כוחו של מארס, כוכב המלחמה, שגם כוחו משמש לקללות והורג אויבים.(המוכשרות שבמכשפות מצליחות גם לגייס את פלוטו, שאשו קטלנית פי שלושה משל מארס) רובין ארטיסון עושה את ההבחנה בין
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אורישה אוקו- צייד המכשפות

אוקו היה צייד גרוע. לא היו לו חברים מלבד כלבו וחלילו. הוא היה מקבל משכורת צנועה מלכידת תרנגולות בר בשדות חקלאיים. בגלל שהוא היה שתקן, אנשים התייחסו אליו כבעל חכמה מיסטית נשגבת. כשהוא הזדקן, הוא התחיל לקבל קהל ושימש כחוזה עתידות מוצלח ואהוב. אנשים מכל רחבי הממלכה היו מגיעים לשמוע לעצתו והצליח לחיות בכבוד.כשהזקין מאוד, הוא עזב את נוחות ביתו ועבר לגור במערה, שם הוא דר בכפיפה אחת עם שד בשם פולו. באותם זמנים העונש על כישוף היה מוות. אם מישהו היה מואשם בכישוף, הוא היה מובל למערה של אוקו. אם אוקו היה אוחז בידו ויוצא עם הנאשם, הוא היה נחשב חף מפשע. אבל אם האדם השתמש בכשפים, אז השד פולו היה כורת את ראשו ואוכל את גופו. אחרי שאוקו מת, אנשים רצו להמשיך את המנהג- אז הם שילמו לאדם גדול וחזק לגור במערה של אוקו. כל מי שהיה נכנס, ראשו היה נערף. יום אחד איש גדול וחזק ביותר הואשם בכשפים- הוא נכנס למערה, והרג את מחליפו של אוקו והמנהג הופסק. הערות: אורישה אוקו הוא אורישה של חקלאות. בגלל שחקלאות נסמכת על הטבע וחילופי העונות בזמנם, מכשפות יכלו בקלות לעשות דברים הפוגעים בזה בגלל שליטתן על כוחות טבעיים. כיום, למרות שציד המכשפות נעשה נדיר באפריקה, במקומות בהם אורישה אוקו נסגד, המכשפות מחוייבות להשתתף בטקסיו במקדש ובכך בעצם, להראות לקהילה שאין להן כוונות רעות לפגוע ביבול או באנשים. הסמלים של אורישה אוקו כוללים שני אגוזי קוקוס צבועים באדום ולבן, וחרב (פאליות ופריון האדמה), ופסל מתכת של אדם החורש שדה עם שוורים.   ארדן, של הגן.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פוליתאיזם מודרני- דעה

ברשומה זו, אתאר בקצרה את הצורה שבה אני רואה פולתאיזם אקלקטי נכון, ואני מנסה בעצם לתת את מערכת החוקים שבהם ראיתי שזה עובד עם הזרימה הטבעית של האנרגיה והטבע: 1. האלים הם אלים. כוחות טבע שהאדם מכניס לתבניות ולצורות בתודעתו. כולם מגיעים מתרבות מסויימת שסגדה להם בצורה מסויימת. בין אם התרבות מתה (וזה מאוד פופולארי היום לשאול אלים מתרבויות מתות) או חיה, יש לקרוא ולחקור איך אותו אל או אלה נסגדו בעבר. אותם קשרים רוחניים שנוצרים ב"תקשור" אינם מספיקים. להסתובב ולומר שאת כוהנת של הקטה, מבלי לערוך סעודות הקטה ליליות בחגים שלה, זה פשוט עלבון לאלה ולא ייגמר טוב, מניסיון. 2. האלים הם אלים. האדם לא משתמש בהם, האדם אולי סוגד להם, משתחווה אליהם, מכיר בכוחם האין סופי, אבל הם לא עבדים שלו. אותו לחש של אפרודיטה שאמור לעשות אותך יפה? מה נתת לאפרודיטה כמנחה עבור היופי שלך? אפרודיטה ידועה כאלה מאוד מאוד דורשנית- ויש הרבה מאוד סיפורים על בני תמותה שלא שילמו מספיק עבור ברכותיה- וסבלו נוראות. אז כאן רצוי לעמוד על טקס. 3. האלים הם חלק ממערכת שלמה- בין אם היא שרדה בשלמותה או לא: זה לא משנה אם אתה נדבק לאלה אחת. ברגע שאתה פוליתאיסט או פגאני, אתה צריך לזהות את מערכת הקשרים שלה בפנתיאון כדי להבין את מכלול הפונקציות הכוחות שלה ובעצם להבין את תחום סמכותה. ככל שהשנים מתקדמות, ככה נוצר קשר עם אותם אלים מאותה תרבות או אחרת- בגלל הצרכים המורכבים של האדם, ומערכת היחסים היותר מורכבת שלו עם הטבע. 4. גם הפוליתאיסטים הקדומים היו אקלקטיים (אוספים ובוחרים ומגדילים את הפנתיאון) קצת קשה לא להיות כזה כשיש אל לכל נהר, אגם או עץ- אבל, האיסוף כלל הכשרה בארץ המקור, לפני שהפולחן קיבל טעמים מקוריים: כן, אפשר לשים על מזבח אחד את אוזומה היפנית וסובך המצרי- אבל חשוב מאוד לדעת שסובך מקבל מור, ואוזומה מקבלת תערובת של סנדלווד וכורכום. 5. דעו את המנחות שלכם! המנחות הן לא בשביל האלים, אלא בשבילכם. עבור מעט אהבה והשקעה כל הכוח האלוהי הזה יבוא לקראתכם: יש שלושה סוגים של מנחות: מנחות יומיות, מנחות מזון וקורבן. המנחות היומיות משרתות לחזק ולערוך טקס ברמה היומיומית- ולאו דווקא מגיעות עם בקשות מיוחדות מלבד התפילה הרגילה. אלה שאליה אתם סוגדים באופן קבוע צריכה לקבל מנחת קטורת לפחות פעם בשבוע כדי לייצג את הקשר
לדף הרשומה
123
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת