44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"וודו" נמצאו 58 פוסטים

אורישה אוקו- צייד המכשפות

אוקו היה צייד גרוע. לא היו לו חברים מלבד כלבו וחלילו. הוא היה מקבל משכורת צנועה מלכידת תרנגולות בר בשדות חקלאיים. בגלל שהוא היה שתקן, אנשים התייחסו אליו כבעל חכמה מיסטית נשגבת. כשהוא הזדקן, הוא התחיל לקבל קהל ושימש כחוזה עתידות מוצלח ואהוב. אנשים מכל רחבי הממלכה היו מגיעים לשמוע לעצתו והצליח לחיות בכבוד.כשהזקין מאוד, הוא עזב את נוחות ביתו ועבר לגור במערה, שם הוא דר בכפיפה אחת עם שד בשם פולו. באותם זמנים העונש על כישוף היה מוות. אם מישהו היה מואשם בכישוף, הוא היה מובל למערה של אוקו. אם אוקו היה אוחז בידו ויוצא עם הנאשם, הוא היה נחשב חף מפשע. אבל אם האדם השתמש בכשפים, אז השד פולו היה כורת את ראשו ואוכל את גופו. אחרי שאוקו מת, אנשים רצו להמשיך את המנהג- אז הם שילמו לאדם גדול וחזק לגור במערה של אוקו. כל מי שהיה נכנס, ראשו היה נערף. יום אחד איש גדול וחזק ביותר הואשם בכשפים- הוא נכנס למערה, והרג את מחליפו של אוקו והמנהג הופסק. הערות: אורישה אוקו הוא אורישה של חקלאות. בגלל שחקלאות נסמכת על הטבע וחילופי העונות בזמנם, מכשפות יכלו בקלות לעשות דברים הפוגעים בזה בגלל שליטתן על כוחות טבעיים. כיום, למרות שציד המכשפות נעשה נדיר באפריקה, במקומות בהם אורישה אוקו נסגד, המכשפות מחוייבות להשתתף בטקסיו במקדש ובכך בעצם, להראות לקהילה שאין להן כוונות רעות לפגוע ביבול או באנשים. הסמלים של אורישה אוקו כוללים שני אגוזי קוקוס צבועים באדום ולבן, וחרב (פאליות ופריון האדמה), ופסל מתכת של אדם החורש שדה עם שוורים.   ארדן, של הגן.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איך לסגוד לפאפא לגבה?

כחלק מתפקידי כמורה באילה בעלת טבע, נשאלתי לא פעם- אחרי הסברת קונספטים מורכבים של מאגיית קונגו ויורבה: כיצד אפשר להתחיל וודו? התשובה היא לא אוניברסלית. יש לוודו טעמים שונים במקומות שונים. אבל במסורת שלנו, אנחנו תמיד מתחילים מפאפא לגבה (או אלגואה, או אשו- אלו שמות של אותה אורישה). מדוע? בגלל שפאפא לגבה פותח את השערים בין העולמות ומאפשר תקשורת עם שאר כוחות הטבע. הוא מוודא שהמנחה שנתנו תגיע ליעדה והברכות תגענה אלינו. בסופו של דבר, היה זה מן הבלתי נמנע שאלמד איך לסגוד לו בצורה נכונה. כדי שאעשה זאת, אני צריך קודם כל לכתוב את ההתכתבויות שלו ולהסביר את תחומי כוחו המקודש: תחומי כוחו של פאפא לגבה: הסרת מכשולים, סיפוק הזדמנויות, תקשורת, צמתים, דלתות פתוחות וסגורות- רוחניות ופיזיות, מפתחות, סקס, שערי בית הקברות ועולם המתים, ילדים, הגנה, למצוא דברים אבודים. פאפא לגבה קיבל כוחות רבים מאולודומרה, ואחד מהם זו היכולת לפצל את עצמו עד אין סוף, מבלי להיות מסוגל להתאחד עם חלקיו המפוזרים, האוטנומיים. למעשה, נטען, כי כל חפץ מאגי הוא בעצם פאפא לגבה קטן, שמשקף בתוכו את הכוחות של האורישות (כוחות הטבע) האחרים. אז אלו שעונדים מחרוזות מקודשות ללגבה, למעשה הולכים עם פאפא לגבה מסביב לצוואר- ואבוי למי שיעז לנסות לפגוע בהם. צבעים: שחור, אדום ולבן. מספרים: 3, 4, 7 וכפולותיהם. י מים מקודשים: כל יום שני ושישי, כאשר יום שני נחגגים פניו המגוננים, וביום שישי פני המלחמה שלו. גם השלישי בכל חודש מקודש לו, ויש חגים מפוזרים בכל השנה. מקומות מקודשים : צמתים, דלתות, כניסות, סיפים, ארבע פינות. חיות אהובות : תרנגולות, כלבים, אופוסום, ועכברים וחולדות. דברים אהובים : שלוש אבנים, מקלות עקומים, מקטרות, מפתחות, דלתות, גולות, צעצועים קטנים, שקי יוטה וקש (במיוחד אם היה בהם קפה פעם) משחקי קלפים, פרחים אדומים, סיגרים, טבק ואלכוהול. טקס פשוט לדוגמא: מי שרוצה לתת מנחה ולדבר עם פאפא לגבה מבלי להתחיל להכין דברים או להתחייב, יכול למצוא פינה צפון מערבית במזבח הקיים שלו או שלה, ולפנותה. (אם אין מזבח אז כל שולחן עבודה או מדף יהיו בסדר) לאחר מכן לשים שם מפתח, אבן אשו בצורת חצי כיפה או נר אחד או יותר. (נרות תה קטנים בצורת מרובע למשל, או שלושה נרות שחורים בצורת משולש). לגבה מקבל גם מקלות קטורת בריח
לדף הרשומה

ג'ון הכובש- מקל בעל שלושה קצוות ותרנגול הודו

היו תקופות של שלווה שבהן ג'ון הכובש היה נוהג ללכת עם האדון הזקן לדוג. האדון היה נהנה לנוח מחובות החווה, והוא וג'ון היו דגים שפמנונים בנהר, מנקים אותם ומביאים אותם לאחוזה, שם ג'ורג' היה צולה אותם לארוחת הערב, עם תערובת של פלפל שחור, זנגביל וציפורן. באחד הימים השקטים הללו, ג'ון חיכה לאדון שיצא מהבית. האדון יצא בלבוש הרגיל שלו לדיג השפמנונים, ובא עם מקל הליכה חדש מלאכת מחשבת- גופו עשוי מעץ הובנה נדיר, וקצהו עבודת צורף של פיתוחים בכסף, ובקצה קצהו, אופל אש נדירה מאתיופיה. ג'ון לא אמר מילה והם הלכו לדוג. האדון הניח את מקלו בצד, ופנה לחכה. אחרי מספר דגים שמנים וטובים, ועישון סיגר אחד, האדון פנה לג'ון. "אתה לא אמרת מילה על מקל ההליכה החדש שלי". ג'ון הביט במקל ואמר, "אדון, זה מקל מופלא ביותר! מקל בעל שלושה קצוות." האדון הביט במקל ואמר, "ג'ון, החום בוודאי גורם לך לאבד את שפיות דעתך. למקל יש רק שני קצוות." "אני לא רוצה להעליב את האדון, אבל האדון טועה. למקל ההליכה הזה יש שלושה קצוות." האדון הבטיח לג'ון תרנגולת שמנה אם הוא יראה לו את שלושת קצוות המקל. ג'ון החזיק את המקל והצביע על גולתו. "זה קצה אחד." ואז הוא הצביע על תחתיתו של המקל. "זה קצה שני." ואז הוא לקח את המקל, והשליך אותו לאגם שם הוא נבלע בתאוותנות על ידי המים. "וזה הקץ השלישי של המקל." האדון נאלם דום, הוא ידע שהוא לא יכול להעניש את ג'ון כי הוא נתן את הפקודה, והוא העניק לג'ון תרנגולת גדולה בהתאם להתחייבות שלו. בכל חג מולד היה זה התפקיד של ג'ון לטפל בתרנגול ההודו. הוא היה בוחר אותו, כורת את ראשו, מורט נוצותיו, מבתק את ביטנו, מוציא את מעיו, ומושח את עורו החם עדיין בתערובת של תבלינים, שמן ומיצי חמוציות בטרם הוא נכנס לתנור. יום אחד האדון החליט להשתעשע עם ג'ון. הוא בא למגורי העבדים, ואמר לג'ון- "אתה יודע, אני והמשפחה שלי החלטנו בחג המולד, שהשנה, כל מה שתעשה לתרנגול ההודו, נעשה לך." פניו של ג'ון נפלו. עבדים באותה תקופה, שימשו קורבן לכל מיני סוגים של בדיחות אכזריות, תלייה, שריפה ועוד. אם ג'ון יכרות את ראש ההודו, ראשו שלו יתגלגל. אם הוא יבתק את ביטנו, עורו שלו יוסר מעליו, אם
לדף הרשומה

ג'ון הכובש- מי הטיפש עכשיו?

במטע בלואיזיאנה היו שני סוגי עבדים, עבד בית ועבד שדה. שניהם ישנו באותם מגורי עץ עלובים, אבל חייהם היו מאוד שונים אחד מהשני- ג'ון היה עובד בשדות הכותנה, מרים, גודע, חורש בשמש הקופחת כל היום, ואילו ג'ורג' עבד באחוזה עבור האדון הזקן וגבירתו. הוא הגיש, ניגב, יצק והבריק את כלי הכסף. זו הייתה עבודה קשה, אבל לא קשה כמו שבירת הגב הרגילה שאירעה בשדות. ג'ון לא אהב את זה שג'ורג' סיפר לאדון הזקן הכל. הוא לא אהב שג'ורג' מספר לאדון מתי הוא באמת חולה ומתי הוא לוקח יום חופש, הוא לא אהב שהאדון גער בו כי הוא לקח מנת מזון שניה, ומי עשה מה שהוא לא צריך לעשות ברחבי האחוזה. "אתה לא תאמין מה עשיתי היום!" אמר ג'ון לג'ורג'. הוא התהלך כמו תרנגול בבוץ, מבליט את חזהו. "מה עשית?" שאל ג'ורג' חובב הרכילות. "ובכן," ענה ג'ון "היום קיללתי את האדון. קיללתי אותו בדיוק כמה שרציתי לקלל אותו. קיללתי אותו ישר, קיללתי אותו הפוך, לצדדים, ואמרתי לו איזה זבל אנושי הוא." ג'ורג' הביט בג'ון בתוכחה: "נו, ואיך נענשת? בטח הכו אותך נמרצות!" ג'ון ענה: "האדון לא העניש אותי, לא הרבה ולא קצת, והוא גם לא יעניש אותי אי פעם על זה." ג'ורג' ענה "ובכן, אם זה המצב, אני גם אקלל את האדון בפעם הבאה שיתחשק לי!" ג'ורג' לא היה צריך לחכות זמן רב. למחרת הוא הביא מגש כסף וכלי תה, עם חטיפי אחר צהריים לאדון ולגבירתו שישבו במרפסת הגלופה והמוצלת. ג'ורג' הניח את המגש מעט בגסות, וטיפה של תה הכתימה את צדודיתו של מקטורן האדון. "אתה עבד חסר תקנה, מגושם, וחסר..." האדון לא סיים את מילותיו וג'ורג' החל להחזיר לו רהב מילולי: "אדון, אין לך זכות לדבר אלי ככה! בן חזירה שכמוך.." האדון הפסיק לדבר והוציא את שוט הרכיבה שלו. הוא הכה את ג'ורג' כל כך חזק, שג'ורג' היה צריך לזחול על הקרקע כדי להגיע למיטתו שבמגורי העבדים.  ג'ון הביט בו בתמיהה- "מה קרה לך?" ג'ורג' ענה "עשיתי כמו שאמרת וקיללתי את האדון! אותי הוא הכה!" ג'ון הביט בדאגה מעושה ואמר: "לא קיללת אותו במקרה בפניו נכון? אני קיללתי את האדון
לדף הרשומה

קטורת לשבירת קללות

אנשים מתפלאים שאני אומר את זה, אבל העבודה המרכזית שלי כאן היא טיהור והסרת קללות. מעט מאוד כישופי אהבה. אני צריך להסיר קללות ולטהר על בסיס כמעט קבוע. בשלב זה אני מחזיק מלאי של קטורת הסרת קללה בנוסף לחומרים אחרים. זה כבר פק"ל. אם אין לי צנצנת אחת מוכנה ומושקעת במגירות אני מרגיש כמעט עירום. הטיהור שערכתי בשישי בערב סיים את מלאי קטורת הסרת הקללה שלי. זו אינה קטורת טיהור או פתיחת שערים, אלא קטורת אלימה ביותר בעלת ריח רע שמכילה כמויות עתק של חומרים שהורסים את הקללות הסאטוריות ומארסיאניות. לבדה, בלי תהליך שלם כוח שלה פגום וחסר, אז אני ממליץ ללמוד תהליכים של הסרת קללות. בנוסף, אין להחליף רכיבים כאן באחרים- כל רכיב נבחר בקפידה. כן, גם הרכיבים שצריך להזמין במיוחד מחו"ל: שלוש כפות קפה שחור שתי כפות מור שתי כפות שרף קופל לבן רוזמרין קצח אגרימוניה אנג'ליקה מלח ים זרעי אניס יש להתחיל עם הקפה השחור- לטחון אותו ולשים אותו בקערת זכוכית לפני שאר הרכיבים. לכתוש בעלי ומכתש רכיב רכיב ולערום בקערה. יש לערבב בכפות היידיים תוך כדי אמירת לחשים מתאימים לפי המסורת של המכשפה שיוצרת את הקטורת. בזמן זה ניתן לפלות גושים שלא נטחנו טוב ולהעביר אותם טחינה נוספת בעלי ובמכתש. לבסוף, יש לכסות את הקערה באריג לבן ולהניח בצד. יש להכין מנחות מזון לכוחות הטבע שאחראים על קללות והסרתן. יש להעניק את המנחות ולהסיר את הכיסוי של הקערה, בזמן שמעבירים אותה בקטורות או בלהבות הנר של כוחות הטבע הנ"ל. לחלק את התערובת או למלא איתה צנצנת. לשמור במקום חשוך וקריר. ווריאציה: אם שוברים קללה על מקום ולא אדם, יש לערבב שני חלקים של קטורת עם חלק אחד של פלפל סודאני גרוס וגופרית. בזמן שהקטורת בוערת על הגחל, יש לפנות את המקום לשלוש שעות לפחות. ארדן, של הגן.
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת