44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"וודו" נמצאו 58 פוסטים

המכשפות וצמח הכותנה

כנפיהן היו אפלות יותר משחור הלילה עצמו, הן עפו על פני אימן, הירח,  ונחתו על עץ האירוקו למפגש הלילי שלהן. נושא המפגש היה מרגיז במיוחד- צמח הכותנה. צמח הכותנה הגאוותני שפרחיו הצהובים מפיצים ריח עדין, שמשי זרעיו מלביש את האנשים ויוצר תרבויות ומסחר. אפילו בעודן עפות הצמח סונט בהן, זוקר פרחיו אליהן ומראה את תועלתו. המכשפות החליטו פה אחד: עלינו להשמיד את צמח הכותנה! לא רק עכשיו, אלא לנצח נצחים. הן עפו אל אימן הירח, וביקשו עזרה- הן תקבלנה אותה: סופות גשם עזות בלילה שיטביעו את שורשי הכותנה. הן פנו אל השמש, שהיה חייב להן טובות רבות, והוא יבשל באמצעות קרניו את שורשי הכותנה ביום. המכשפות לא היו מרוצות לחלוטין עדיין, הן פנו אל תולעי האדמה שיאכלו את השורשים המוצפים והנרקבים. המכשפות דמויות הציפור ירדו מן השמיים, עטו על הצמחים ואכלו את כל זרעי הכותנה- אלו שבצמחים ואלו שבאדמה כדי שכותנה לא תוכל להתרבות. כך, בעזרתם של ארבעת היסודות,  אש, אדמה, אוויר ומים התחילו לתקוף את כל צמחי הכותנה בעולם והקללת ההרס החלה לפעול פעולתה. רוח צמח הכותנה חשה בזעזוע בכאב ילדיה והבינה כי היא מתקרבת לחידלון, מיד עזבה את צמחיה ורצה אצה בכאב רב לביתו של חוזה העתידות המוכשר מופה (Mofa). מופה ראה את מצבה העלוב של הכותנה ואמר לה "את במצב כזה בגלל שאת כזאת גאוותנית." אבל לאחר זמן מה בעוד הוא מביט בה, רוחה של הכותנה החלה להתפרק, הוסיף, "אבל אסור לך להיכחד, את חשובה מידי לעולם." רוח הכותנה ביקשה בתחינה שמופה יחזה את האופן שבו ניתן להציל אותה. מופה השליך את צדפי החיזוי על המגש מספר פעמים. פעמים אחדות הוא נראה עצבני, פעמים אחרות חייך ואמר: "עלייך להכין מנחה לאובטלה, מן החוטים שלך עלייך לארוג אריג, ומן האריג עלייך לתפור גלימה לבנה וחדשה." בכאב עצום כותנה החלה לעבוד, לטוות חוט כותנה, ולארוג אריג, וכמעט תש כוחה, אבל לבסוף הגלימה הושלמה. "הניחי אותה על הסלע שעל ראש ההר." אמר מופה. ורוחה של הכותנה בכוחות אחרונים עשתה את מסעה לפסגת ההר וחזרה לשדה ולילדיה הצמחים. על ראש ההר, אובטלה ירד מן גני העדן של אולודומרה על גבי קשת בענן, ובו ברגע שרגליו נגעו באדמה, בוץ התיז על גלימתו הלבנה משלולית ובגדיו הוכתמו. הוא הביט קדימה וראה חבילה של בגדים לבנים ונקיים המחכים רק לו.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בובת הוודו שהופיעה ב"ישראל היום!"

בן של משפטנים הכין בובת וודו . הבובה הונחה בקופסא שחורה מנוקדת בלבן, עם מכתב שמתאר את הקללות והמארות שיפלו על יעל. שמה לא צוין בכתבה אבל נרקם על הבובה ביד מיומנת. העיניים של הבובה כפתורים כחולים. האם גם עיניה של יעל? שיער הבובה הוא סוג מאוד מסוים של בלונד חום. האם גם שיערה של יעל? בבלוג הזה כתבתי מתכון מפורט על איך להכין ולקדש בובת וודו המתכון זכה באופן כללי להתעלמות. האם אחד מחמישה עשר האנשים שקרא אותו הכין את הבובה? נשאלתי גם, האם אני הכנתי את הבובה? התשובה לאחרונה היא, לא. הכישרון והאמנות הדרושים לתפירה של בובה כזו אינם זמינים לי. אבל כיצד אני "קורא " את הבובה הזו? והאם זה מטופש לשלוח את הבובה לקורבן הכישוף ? ובכן כמו שאמרתי במקומות אחרים, הקישור בין מאגיה סימפתטית לוודו הוא מאוד קלוש. בכל תרבות יש מאגיה (מאגיות!) ובכל תרבות מאגית יש שימוש בבובות . במסופוטמיה, כנען, מצרים, יוון, רומא וגם כן, בקבלה היהודית. אחד המתכונים העתיקים ביותר בעולם ממסופוטמיה הוא קללת מוות לאויבים שלך- משהו כמו "אתה לוקח חומר מגדות שלושה נהרות ועושה ממנו בובה, אתה מכין קשת וחץ מכפות דקלים ואתה יורה בבובה שלושה חצים. אם פגעת בבובה, אז האויב שלך ימות." את הנוסח המדויק ניתן למצוא בכרך הראשון של האנציקלופדיה למאגיה וכישוף באירופה. הבובות שימושו לריפוי, אהבה וגם פגיעה. בובת וודו לכשעצמה אינה דבר רע או אפל. אבל הוא מעניק כוח למכשף לערוך שינויים בגופו ונפשו של " הקורבן". ומה בנוגע לבובה של יעל ? הבובה של יעל מהוקצעת, נוצרה על ידי בן של משפטנים. הקופסא מהקרטון בה היא הייתה   ) בצבעים של פאפא לגבה, שחור ולבן) הייתה שווה כסף. הייתה גישה לאדם למחשב ומדפסת והבובה נעשתה לבקשתו על ידי אשת מקצוע בעלת ידיים מדויקות מאוד . האם הבובה מכילה שיער מראשה של יעל? דוגמית כתב יד, ציפורן או סתם תמונה ? אין לדעת- למרות שזה ישפיע מאוד על היכולת של הבובה להשפיע על הקורבן . נשאלה השאלה: מדוע לשלוח את הבובה לקורבן, האם זה לא דבר מטופש? התשובה היא מורכבת. מחד, לבובה יש יכולת להפעיל לחץ על תת המודע של הקורבן, ולפעול יותר מהר. מכיוון שהקורבן היא אישה כנראה שזה לא הכי אפקטיבי להאיץ בזה , הרי המחזור החודשי מחבר אישה מהר יותר לאנרגיות חדשות מאשר גברים, וזה היה גם עובד
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

למה אם את מכשפה את חייבת להטיל קללות?

כל מכשפה יודעת, שהכישוף בעולם האמיתי שונה מזה מהכישוף של עולם הקולנוע. אי הזמנה למסיבה לא באמת גוררת קללה על העולל, ומישהי יפה יותר ממני והיא "חייבת למות!"  קיימת רק בשלגיה. דברים כאלו, לרוב לא באמת גורמים למכשפות אמיתיות לפתוח את תיבת הרשע שלהן. בעולם האמיתי המכשפות האמיתיות סובלות סבל אמיתי- זה הרבה יותר חשוב מכל השטויות של הוליווד ודיסני. מכשפות נאנסות, מכשפות סובלות מעוני, מכשפות נרמסות מבעיות חוקיות ואחרות, והחשוב מכל, מכשפות יכולות לעבור כל סבל שאדם נורמלי עובר, רק שיש מימד נוסף לחייהן, שבדרך כלל נסתר מעולמם של אחרים, ומביא עמו תענוגות וסבל נוספים. באותו עולם המתקיים עם חוקים של עצמו, יש קשר ייחודי עם הטבע האלוהי. הקשר יכול להוביל לריפוי, ויופי וגם לדברים- פחות טובים. מדוע שמכשפה תרצה ללכת לשם? אז קודם כל, דיסקליימר. לא כל מכשפה חייבת להטיל קללות. אבל קללות מוטלות פעמים רבות גם כשמכשפה לא פותחת ספר ולא אומרת מילות קסם. כמו שיש את הכוח הבלתי נראה שממלא את ניבי הצפע בארס, כך אלי ואלות הרס מסויימים ממלאים את "בלוטות הארס" של המכשפה באנרגיה מסויימת. האנרגיה הזו מוצאת מימוש כאשר המכשפה מותקפת, או כאשר היא חשה רגש שלילי (קיצוני או בכלל). דברים כאלה מתחזקים מבלי שהמכשפה תמיד מודעת אליהם כאשר היא מטילה לחשי הגנה. גם כאשר ישות מגינה עליך, לפעמים ההגנה שאותה ישות מפעילה עשוייה לפגוע בתוקף. כביכול, חלק מהמכשפות תגידנה, שכדי להגן על עצמן הן מטילות כישוף הגנה: במערב, היסודות העיקריים משמשים להגנה מתוך ארבעת היסודות האמפדוקליים, הם יסוד האדמה ויסוד האש. החלוקה המתוחכמת שעוזרת להבין את זה, מכילה אלמנטים פלנטריים. אדמה היא אדמה אוורירית כמו של כוכב וונוס, כמו שניתן להכיר בכשפי שפע, או כדור הארץ לפיריון. אבל לחשי הגנה דורשים אנרגיה של כוכב הלכת של המגבלה, הזיקנה והקירות- כוכב הלכת סטוראן, שכוחו נקרא גם לקלל. אותה בועת הגנה יפה שמחזיקה מעמד, מכילה את הכוח לשאוב את החיים ואת האוויר מאלה שאינם רצויים בה. ההגנה של יסוד האש, אינה מכילה את הכריזמה של השמש, או התקשורת של מרקיורי, אלא את כוחו של מארס, כוכב המלחמה, שגם כוחו משמש לקללות והורג אויבים.(המוכשרות שבמכשפות מצליחות גם לגייס את פלוטו, שאשו קטלנית פי שלושה משל מארס) רובין ארטיסון עושה את ההבחנה בין
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אשו והמכשפות

בעבר לא היו מכשפות. ברגע שאוגון העניק לגברים את כלי הנשק, הם צדו והרגו, בזמן שנשים ישבו בבית, ניקו, בישלו, ילדו והניקו. אבל הכוח שניתן לגברים היה לא מאוזן ונשים רבות חשו את אי הצדק שיש בכוח הזה. לאט לאט גברים הפכו להיות מרכז התרבות והן נדחקו החוצה, והגברים עשו דברים לא הוגנים כלפיהן, אנסו, רצחו- הרגו תינוקות, עד שהחזקות בנשים התאגדו ודיברו בינהן. "עלינו לקבל את הכוח להרוג! בדיוק כמו הגברים!" הנשים הכינו סעודה גדולה לאשו וביקשו את עזרתו. אשו קיבל את המנחה וענה: "אתן לכן את הכוח להרוג, אבל עליכן לדבר עם אורונמילה קודם לכן." הנשים הכינו מנחות לאורונמילה, ופנו אליו. אורונמילה שמחזיק את הידע הקוסמי המלא והעשיר, הוא גם מעט שוביניסט והומופוב, והיה מאלו האחראים לזה שגברים יקבלו את כוחם המוגזם. כאשר הוא ראה נשים, חלקן מניקות ובשמלות דורשות את הכוח להרוג את הזדעזע. "לתת לכן את הכוח להרוג?! מדוע ולמה? לאיש אין זכות לתת לכן את המתת הזה! עליכן לפנות לאולדומרה בעצמה, רק היא יכולה להחליט מי יחיה ומי ימות." וכך הוא העביר את הנטל הבירוקרטי של ההחלטה לאולדומרה. כאשר הנשים הראשונות נכנסו לאולם הבלתי מושג של אולודומרה, אולודומרה הזדעזעה, העולם נברא כך שבני אנוש אף פעם לא יוכלו להגיע אליה. רק אשו היה יכול לאפשר דבר כזה. "אשו! מה פירוש הדבר הזה?" אולודומרה דרשה."ובכן," אשו גרס, "הבטחתי לנשים הללו שאם הן תדברנה עם אורונמילה, אעניק להן את היכולת להרוג." אולודומרה שאלה "והאם הן דיברו עם אורונמילה?" "אשו ענה "כן" "אז תן להן את היכולת להרוג." ומאז נשים מסוימות בכל דור ודור הן מכשפות ויש להן היכולת להרוג. מאז, גם, בשעות חירום כל אישה יכולה להפוך להיות מכשפה ולהרוג. עם הזמן המכשפות למדו להפוך לציפורים, להטיל כשפים שונים. מאז יש להן גם תודעה קולקטיבית, אגונגון משלהן והן מדריכות מכשפות ומכשפים דורות רבים לאחר מותן.     ארדן של הגן.
לדף הרשומה

אז איך יוצרים בובת וודו?

אחת השאלות שעולות מולי כבר זמן רב, ולרוב עם בדיחות הדעת היא לגבי בובת הוודו. בפסטיבל האחרון בסדנתי הצגתי בובות מאגיות רבות מרחבי העולם- מבובות קוקשי יפניות, ועד בובות פוריות אפריקאיות. בכל זרם מאגיה מסורתי יש ביטוי לכישוף סימפטטי, בובות ופסלים. זו הייתה אנה ריבה, שהדביקה ב-1937 אם השם וודו לבובות מאגיות ראשונות ורבועות שהיא מכרה. למעשה דת הוודון (שוב, דת, בשונה משיטה מאגית- כמו שיהדות היא אינה קבלה) מעולם לא עסקה בבובות יותר מכל דת אחרת והמאגיה שלה תמיד הייתה מאוד מופשטת ובלתי אישית, אבל המושג בובת וודו נדבק. כאן היום, אחשוף סוף כל סוף מתכון הקלאסי לבובה צלמתית המשמשת גוף נוסף המגיב ומעביר תחושות ואנרגיות למושא הכישוף,ומעבר לכך, אחשוף אותה בלי מלכודות או מכשולים. יש הרבה טקסטים בנושא במקומות שונים, אבל משום מה טקס הקידוש בחלקו או במלואו לא ניתן ולמעשה נותר בידי המכשפה הלומדת מספרים, חפץ יפה ופעמים רבות נטול כוח מאגי. קודם כל, צריך לשאול: מדוע להשתמש בבובה? בובה לרוב היא אינה חפץ נוח לקללה. בשביל זה יש אין ספור אבקות, טקסים שיקויים שקל לייצר וקל לשחרר מבלי לאפוף את המשתמש בהם באנרגיות לא רצויות לזמן רב. השקעה של יצירת בובה דורשת תהליך ארוך יחסית, ולפיכך שימוש כמו ריפוי, הגנה ושליטה נפוצים יותר, מאשר אותה סיכה בלב, שאמורה להמית לכאורה (וזה אף פעם לא עובד ככה על סיכות במאמר אחר). העיקרון שעליו הבובה עובדת הוא כזה- זהו גוף נוסף של האדם עליו יש להשפיע, לטוב ולרע, וכמו גוף אנושי נדרש לחלק את התהליך לשני חלקי היצירה: חלק ראשון הוא חלק היצירה הפיסי והחלק השני הוא העברת החפץ מסע רוחני והענקה לו משמעות וחיים. 1. את הבובה אפשר לייצר מ בוץ או חימר, שעוות דבורים או אריג. במקרה הזה כאן אסביר את בובות האריג. האריג צריך להיות לבן, כי לבן מכיל את כל הצבעים- ובוודו הוא מסמל את אובטלה, יוצר הגוף האנושי. יש לקחת שני אריגים בגודל אחיד, לשים אחד על השני בצורה מקבילה ולהחזיק אותם בסיכות במרכז. על האריגים יש לצייר עליהם קו מתאר אנושי פשוט ביותר. יש לשמור על האיברים כמו הצוואר והידיים עבים במיוחד- כי צריך למלא אותם. יש לגזור את האריגים המוחזקים בסיכות יחדיו. אפשר להשתמש ב תפר שמיכה כמודגם בסרטון לתפור את הבובה מסביב. יש לתפור מסביב למתאר הגזור, אבל לא את אזור הראש שדרכו נמלא
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל RainBird אלא אם צויין אחרת