00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רומטי-שיק

הנה כבר מתחילה לה שנה חדשה, ואני כבר רואה באופק את השנה הצפויה לי. קשה, קשה מאד... אבל כרגיל - מעניינת ומהנה, ובעיקר עתידנית. למה, תשאלו? כי בחרתי להתמחות בלימודיי דווקא בתחום העיצוב הדיגיטלי - אפליקציות, אתרי אינטרנט וכו'. באופן אירוני, דווקא בתחום הלבוש והתפירה שולט בי לאחרונה הוינטאג' והחזרה לעבר, לרומטיקה ולמראה הכפרי והמתוק, שאבי-שיק. הסגנון הזה שולט בשנים האחרונות בעולם העיצוב ואני מעולם לא התחברתי יותר, ובשמחה מקיפה את עצמי בתחרה, פרחים ופנינים.

אז כדי להכין את עצמי לשנה החדשה, החלטתי לפנק את עצמי במגוון מתנות ושיפצורים בסגנון האהוב עלי. מבד פרחוני ומקסים שנקנה ב"דנדו" בנחלה (שווה קפיצה! מומלץ ביותר!) הכנתי לי כרית נוי למיטה:

כפתור צדף מבריק וקרושה מצמר ורוד ומתוק עשה את הכרית מושלמת. היא מפארת כרגע את המיטה שלי וקשה לי להחליף מצעים - כי אני מנסה להתאים הכל אליה. :P

משארית הבד המדהים הזה שיפצרתי לי ארנק. הארנק הקודם שלי (פרחוני גם הוא, כמובן) עשה סימני גסיסה ואני החלטתי שכל עוד יש לי זמן פנוי - הגיע הזמן לפנק את עצמי עם ארנק חדש, מרווח ועמיד. ארנק שתואם בדיוק את הקריטריונים האלו ישב לו וחיכה בסבלנות באחת המגירות - רק מה? הוא היה מצופה בבד קורדרוי פשוט וחלק בצבע ירוק זית. לא בדיוק הדבר המפתה בעולם. אז החלטתי להוסיף לו לכל הקריטריונים הנוחים גם מראה מנצח!

החיבורים של התיק-תק קצת הקשו עלי... לנתק ולחבר מחדש לא הייתה אופציה. ולחורר את הבד או לסגור דרכו לא עובד כל כך טוב... בסוף השארתי שארית קטנה מהבד המקורי ו"השחלתי" אותה דרך החור שבבד.

רואים את נקודות התפירה מעל החלק של הכרטיס אשראי? היה שם לוגו. מאחר ועשיתי את הארנק קצת יותר "אני" בחרתי להעלים משם את הלוגו ואני שוקלת ברצינות לשים שם משהו חמוד אחר... אולי תווית. יש הצעה?

ואחרון חביב - גם ללימודים הרומנטיקה צריכה לבוא איתי, לא? נזכרתי שאני זקוקה נואשות לקלמר חדש שיהיה גדול אבל צר, ויתאים בנוחות לתיק הלימודים שלי. מבט אחד על ערימת הבדים שקניתי מ"דנדו" (אל תשאלו, זול זה לא היה...) ונזכרתי בבד הכלבלבים המתוק שקניתי. 5 דקות אחרי כבר המצאתי לי גיזרה קלילה לקלמר צר ופשוט.

החלק התחתון צריך כמובן להיות עמיד יותר, אז שילבתי בו רצועת עור חום (שחתכתי באמצע הרחוב מספה משומשת... כן, אני גם מהאנשים האלה )

וגם הוא הוחלק לתוך תיק העור הוינטאג'י שילווה אותי בשנה הקרבה והולכת.

 

למקרה ואעלם שוב מהנוף - מאחלת שנה טובה ומוצלחת, רומנטית, מעוצבת ומקסימה לכולכם! :kiss

לדף הרשומה

נסיכת האגדות

הערה: אני מתנצלת, בלי כוונה לחצתי ביטול פרסום ולכן רשומה זו מפורסמת שוב. עמכן הסליחה.

 

(אזהרה: מגה פוסט לפניך!)

תמיד רציתי להיות נסיכה (אני חושבת שזה די ברור בהתחשב בשמלות מהפוסט הקודם). אגדות תמיד ריתקו אותי. אני זוכרת שכילדה היו לי המון ספרי מיתולוגיה, אגדות ילדים וכו'. הספר שזכור לי במיוחד הוא אגדות אפריקה... יש משהו קסום בסיפורים על הבת היפה של השמש והירח או על האישה היפה שנחטפה על ידי שד מים בדרכה לאהוב נפשה, שלא לדבר על התמונות שעלו לי בראש כששמעתי על ילד הכסף וילד הזהב! אבל מי צריך את התמונות שעלו לי בראש כשיש כאלו איורים.... אוח! אני חושבת שהספרים האלה הם שדירבנו אותי להיות מאיירת.

כשצליל המקסימה ארגנה בקומונת המפתח ליצירה החלפת אגדות ברור שהצטרפתי! הבעיה הייתה לבחור אגדה אחת שאהובה עלי במיוחד... בסוף צימצמתי את הרשימה הארוכה להפליא לשתי אגדות סופיות - פיטר פן (שהיה האהבה הראשונה שלי) ובת הים הקטנה (בנות ים.. האם אני צריכה להוסיף?). ברצינות שקלתי לזרוק פנימה גם את הקוסם מארץ עוץ (שהוא אחת האהבות הגדולות שלי בשנים האחרונות, לפחות מאז שהכרתי את המחזמר wicked) אבל החלטתי שזה סתם להעמיס... מי באה החלפה פרטית?  מצליל קיבלתי 3 אגדות מקסימות שבהשראתן הייתי צריכה ליצור מתנה עבורה: פיטר פן, הנסיכה על העדשה והנסיך הקטן.

פיטר פן

בתור חובבת פיטר פן מושבעת הכנתי את המתנה הראשית ברוח הסיפור. התלבטתי קשות מה להכין, אבל כשראיתי בבלוג של צליל שמצבה המשפחתי עומד (כרגע) על שלושה בנים ובת חדשדשה ויפה... מה יותר מושלם מזה? בדיוק פיטר, ג'ון, מייקל והגבירה וונדי מויירה אנג'לה דארלינג (אמרתי לכן שאני מכורה אמיתית ). וזה כמובן הביא אותי למסקנה המתבקשת... מיני אלבום! חצי דיגיטלי, כי זה כל כך כיף לי והתוצאה כל כך יפה ואלגנטית (בכלל, החצי דיגיטליים נהיו ממש הקטע שלי). חרזתי סיפור קצרצר ברוח הסיפור המקורי, התאמתי, עיצבתי, הדפסתי ושידרגתי, והרי הצצות לדפים:

כל כפולה מעוטרת באותם אמבלישמנטים/סגנון, במקרה זה בלינגים.

תפרתי את הדפים זה לזה, כמו באלבום הקודם... אני חושבת שזה נותן סיומת יפה לדף.

שמרתי על צבעוניות רכה ווינטאג'ית, עם ורודים ובז'ים כמו שצליל אוהבת (ומיטיבה ליישם בעצמה)

והנה ההוכחה שגם אני מפקששת (לא חשבתן אחרת, נכון?) - את הכריכה לאלבום הכנתי פעמיים. היה לי ברור שאני משתמשת בסילואטות של פיטר והילדים (כשכמובן וונדי מקבלת גרסה גברית ומייקל הקטן - נשית). חשבתי לשים אותם על רקע שמי לילה, מעל העיר, עם כוכבי אמבוזינג כסופים...

עשיתי מיקס מדיה, חתכתי, הדבקתי, אימבזתי, ו.... איכס. פעם ראשונה שעשיתי אמבוזינג ולא היה לי שמץ לגבי איך להסתדר עם זה. ה"עיר" עברה כמה פעמים מקום ולכן נשארו לי שאריות דבק ובכללי, זה פשוט היה נראה רע. החלק היחיד שהיה מוצלח היה מאחור:

אימבזתי בכתב ידי חתימה וזה דווקא יצא לא רע. בקיצור... לא הלך לי. מה עושים? עושים חדש!

אותן סילואטות מצאו את מקומן על כריכה בהירה יותר, בליווי תחרה וסרט, כמו שאני (וצליל) אוהבת. ומאחור:

חותמת קסם שימושי וחתימה. בחיי שהחותמות האלו פשוט נוחות, ו"מפיינלות" (מלשון final) כל עבודה.

הנסיכה על העדשה

פה דווקא היה לי ברור מה אני עושה. בראש שלי היה לי תיק, עם כנף שנסגרת מעל שמורכבת מרצועות נפוחות סטייל מזרונים, וסגירה עם פנינה בתור עדשה. ייעדתי את זה במקור לנסיכה הקטנה של צליל. התלבטתי בין כל מיני נרתיקים ובסוף זה היה נראה לי הכי חמוד. התחלתי לתפור לפי ההוראות וכבר בשלב הגזירה קלטתי שה"נרתיק" הוא כל כך קטן, שהוא יכול להיות מקסימום ארנקון לכסף קטן ואשראי.

התלבטתי אם לעשות שוב או להשאר עם זה, בסוף היה נראה לי שדווקא הגודל הקטן הזה יכול להיות חינני, והסגירה עם הפנינה לא תלך לאיבוד. אז נשארתי עם זה.

ל"מזרונים" בחרתי בדים בגווני ורוד וירוק שנראו מקסים עם הג'ינס והתחרה של הנרתיק.

השילוב של הג'ינס, התחרה, הורוד והפנינה יצר לי נסיכה "מגניבה" על העדשה... משהו קצת יותר עדכני ולאו דווקא קלאסי.

אבל כמובן שזה ישב לי על הראש שזה כל כך קטן, ולא הייתי שלמה עם זה ולכן במשך חודש התעכבתי עם השליחה. בסוף החלטתי שאני שולחת אותו, אבל מוסיפה לו עוד משהו, כתוספת. הנסיכה הקטנה קיבלה ממני שמלה חדשה תוצרת בית, כיאה לנסיכות!

עם ורדים, וקשירה בכתפיות, וסרט ורוד קשור מקדימה

ואפילו תחרה ורודה עם ורדים ברקמת איקסים, שנקנתה במחיר מצחיק בנחלה.

וסוף סוף הייתי מרוצה.

הנסיך הקטן

פה באמת התלבטתי. הכנתי משהו לילדים, משהו לקטנה, ומה עם צליל עצמה? כשחשבתי על הנסיך הקטן, ברגע שביטלתי את הבנים שלה (כי נסיך קטן יש רק אחד ולצליל יש שלושה!) נשארתי עם הכבשה והשושנה. הכבשה לא עשתה לי את זה... אז שושנה. במקרה יש לי בבית שלל סוגי פרחי בד יפהפיים... בינהן שושנים באדום ורוד ולבן. בחרתי לי שתיים בורוד ולבן (הצבעים שצליל אוהבת), התייעצתי עם חברה שחובשת מטפחות ראש ותהיתי... איך מקשטים אותן? אותה חברה המליצה לשים פרח או קישוט על סרט תחרה או סיכה... בסיכה היה נראה לי משהו חכם יותר - גם קישוט למטפחת וגם לכל מקום אחר.

לשושנים היפות חיברתי חתיכה מאותו בד ג'ינס ששימש אותי לנרתיק ועליו כתבתי את המשפט:

שזה כמובן מקטע קטן מהציטוט המתוק "אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים וכבר הוא מאושר..."

וזהו. תמה לה עוד החלפה ארוכה וכיפית! כמה אני אוהבת אגדות...

לדף הרשומה

שופינג בשלט רחוק

אני לא מהטיפוסים הקונים. באמת. אני חושבת 700 פעם לפני שאני מוציאה כל שקל מכיסיי. יש שקוראים לזה קמצנות, חסכנות... לדעתי, אני פשוט מחושבת. (וכן... קצת קמצנית )

אבל לאחרונה, כנראה בגלל הפרידה הסמי-טראומטית שחוויתי, או בגלל הקיץ המוזר ומשעמם מעט שעבר עלי, הרשיתי לעצמי טיפה יותר לאחרונה. התחלטתי לשוטט במרחבי הרשת, נכנסתי לתפקיד המייבאת ויצאתי למסע שופינג אונליין. קניתי לעצמי, מיפן, שמלות מאופנת ה"לוליטה" (אל תצחקו עלי). בתור ילדה-נסיכה, שאוהבת כל מה ש"קסום", איך אני יכולה לוותר על השמלה הזו? (שימו לב לגופת הראש מקלקר שמאחורי....)

ורק תראו את הפרינט! והתחרה!

ומה תגידו על חצאית המקארונים והמתוקים המטריפה הזו? (למקרה שתהיתם על איזו גופה אני דיברתי... סימנתי אותה)

אני מאוהבת באופנה הזו ומעולם לא היה לי האומץ (והסכומים) לרכוש אותה... אז מה אתם חושבים? מגוחך, או יפהפה? אחותי הקטנה כבר בונה על לגנוב לי אחת מהן (ממש... מישהי לא הייתה קולטת שדבר כזה נעלם לה מהארון?)

אגב אחותי הקטנה - הגברת חזרה לאחרונה מחודש וחצי בארה"ב, במשלחת. בין מחנה למשפחות מארחות שלחתי אותה עם רשימות קניות מצומצמת אך מפורטת היטב. כמעט כל מה שרציתי לא הגיע בדיוק כמו שתיארתי לה (המלאי שמופיע בחנויות האונליין הוא, מתברר, ממש לא המלאי שנמצא בחנויות), אבל למרבה המזל לאחותי יש טעם לא רע בכלל, והיא גם מכירה אותי לא רע (וכמובן, יש גם סקייפ כדי להתעדכן תוך כדי) והיא חזרה עם השלל הבא:

ארבעה סטאקים של דפים, סט אבקות פלוק, דיימונד גלייז (גלוסי אקסנט, למען הדיוק), ואמייל קר. וכי אני חייבת קצת השווצה... הצצה לסטאק ניירות דו"צ של הקוסם מארץ עוץ! אני מאוהבת....

ובתמורה היא ביקשה מתנה צנועה - אלבום לחוויות שלה מהמשלחת. שאני אסרב??

יום לפני שהיא חזרה, אחי הגדול עזב גם הוא לארה"ב. עם חברה שלו (כן, וכך יצאתי הדפוקה היחידה במשפחה שלא יצאה מהארץ בקיץ הזה...). הפעם הייתי חכמה יותר - קניתי אונליין ופשוט שלחתי אליו. קיבלתי את הקופסא כמעט כמו שהגיעה אליו (כמובן, אחרי שבדק שאכן כל מה שהזמנתי הגיע):

והשלל בקופסא (הסטאק הזה של מרתה סטיוארט פשוט מטריף ובדיוק בדיוק הטעם שלי... אני תוהה אם אי פעם אעזור את הכוחות להפסיק ללטף אותו ולהתחיל לעשות איתו משהו):

וסטאק זליון טרליון דפים של k&company (טוב, לא זליון טריליון, יותר לכיוון 360... אבל זה המון!):

ומאחר ומה שקניתי לעצמי לא נחשב מתנה, אח שלי פינק אותי גם בספר הבא (ובעוד כמה דברים שפחות שייכים לבלוג הזה...), לא בטוחה כמה אשמור את הספר, ויש לי הרגשה שיימכר בעתיד הקרוב:

מסקנתי מהקיץ הזה... ייבוא זה מקצוע קשה ומבאס. במיוחד כשכולם סביבך בחו"ל ואת רק מייבאת מתנות :P שנה הבאה אני אדאג "לייבא" בעצמי, ישר מחנויות המקור.

אה, ואני יודעת שלאחרונה אין פה כל כך סקראפ... הפוסט הבא, אני מבטיחה, יהיה סקראפ - החלפה אגדתית שזה עתה עושה דרכה "הביתה".

לדף הרשומה

אז מה את עושה בעצם?

אז, כמו שאתם אולי יודעים (אם עקבתם) אני סטודנטית לתקשורת חזותית.

נשאלתי במהלך השנתיים האלו למה אני לא מספרת קצת על הלימודים ועל מה שאני עושה... אז החלטתי לעשות במיוחד בשבילכם, עכשיו שנגמרה השנה, סיכום שנתיים קצרצר של שנה א' וחצי ב'.

יסודות העיצוב (שנה א') - הסיוט המתמשך של השנתיים האחרונות. הותיקות שעקבו אחרי אולי ייזכרו שנאלצתי לעשות קורס מסויים פעמיים, כי הכשילו אותי. אז זה הקורס המדובר. הוא מבוסס ברובו על שילוב היסודות של כל סוגי העיצוב שבית הספר מלמד (גרפי, פנים ותעשייתי) מה שמביא למצב שכל סטונט מתנסה בבנייה, בעיצוב מוצר כלשהו, בעיצוב כרזה כלשהי וכו'. שנה שעברה מחיתי קשות על רוע הגזירה של לעשות שוב את השיעור הזה, בעיקר כי הרגשתי שאני נבחנת על יכולות הבנייה שלי, וכי המורים שהיו לי היו זוועת עולם בלשון המעטה שעשו את שיקולי הדעת שלהם בצורה... איך אגיד את זה בעדינות? לא כל כך אובייקטיבית. מאז עברתי חוויה מתקנת עם שני מורים מקסימים, ואף על פי שאני עדיין מוחה על העובדה שאני נכשלתי על משהו שאני בכלל לא צריכה לדעת (מתי תשמש אותי היכולת לבנות?), בדיעבעד התברר שהכל לטובה. טפו טפו, הכל בסדר.

כרזה בשילוב תמונה וציור, לשולחן נייד לציור שיצרתי בעצמי מפרספקס

טיפוגרפיה (שנה א) - לא, לא טופוגרפיה, טיפוגרפיה. כתב, פונטים, העברת מסרים בעזרת סוג הכיתוב וכו'. המון המון זמן ניסיתי להבין מה בעצם רוצים ממני... ואף על פי שלא אתיימר להיות בקיאה בנושא, אני יכולה להגיד שאיזה אסימון שמה בפנים עושה דרכו למטה. משהו מתחיל ליפול. זכיתי ללמוד אצל אחד המורים המדהימים ביותר השנה, ובלי לחץ של ציון (עברתי את הקורס בשנה שעברה בציון לא רע, אבל לא רציתי להשאיר לי שנה ריקה מטיפוגרפיה אז נרשמתי כצופה חופשייה ופשוט הקשבתי והפנמתי) הכל נראה הרבה יותר טוב.

עיצוב מחדש של הצטלבות בין שני שלטי רחוב. למעלה - המקורי, למטה המחודש.

המחשה (שנה א')- קדם איור. אחד השיעורים הכי מדהימים שיצא לי לחוות, עם מורה נהדר. זו הייתה הנאה צרופה (אם כי מעט מתסכלת), אבל זה השיעור שגרם לי להיות בטוחה לחלוטין - אני הולכת להיות מאיירת.

אחת מתוך סדרת כרזות, אייקונים לדמויות מהמחזה של חנוך לוין "רווקים ורווקות"

איור (שנה ב')- נכנסים עמוק יותר לתוך האיור. המורה שלי היא אחת הנשים המוכשרות והמצליחות בארץ (אני כמעט בטוחה שאם יש לכם ילד, יש לכם ספר שהיא איירה), שהיא גם נחמדה ומקסימה ואני לחלוטין רואה את עצמי שומרת על קשר איתה גם מחוץ למסגרת הלימודים. מעבר להזדמנויות פז שלא יחזרו על עצמן, שהמורה הזו הגישה לנו במתנה (הגשה באמצע הדיזינגוף סנטר, למשל), המורה הזו שאבה ממני הרבה יכולות שלא ידעתי שיש לי ואני פשוט רואה את עצמי משתפרת מרגע לרגע. עכשיו אני בטוחה עוד יותר... אני אהיה מאיירת.

כרזה מאויירת בנושא "אנחנו 2011", נתלתה בדיזינגוף סנטר.

צילום (שנה א') - השיעור שתיסכל את רוב הכיתה שלי ואותי דווקא פחות. מצטערת, אני לא ידעתי כלום על צמצמים ועל ISO ועל מיקרואים ומאקרואים למיניהם. לא התחברתי לתחום. בשיעור הזה גיליתי את החיבה שלי לתחום. עדיין לא מטורפת עליו, אבל בהחלט נהנית הרבה יותר.

אחת מתוך סדרת תמונות המדברות על התנתקות מהעולם בעזרת אוזניות

פוטוגרפיקה (שנה ב') - עמוק יותר בתחום הצילום. אחרי שרכשתי מצלמת SLR פתאום הכל יפה יותר, פשוט יותר ונוח יותר. אפילו שהמורה לא מדהימה, אני מוצאת את עצמי ממש מחבבת את התחום. אפילו מסתובבת עם המצלמה ומציעה לעזור לאנשים בצילומים, כי חורה לי צילומים גרועים.

מיתוג לחנות צמר, אחת מתוך סדרה של כרזות וסרטון סטופ מושן

יסודות המחשב (שנה א') - פוטושופ ואילוסטרייטור. הוצאתי פטור כי אני מכירה את התוכנות.

לשיעורים העיוניים ברשותכם לא התייחסתי בכלל... רובם היו בסדר, לא משהו מלהיב במיוחד ולא גרוע במיוחד.

וקצת מעבר ללימודים - הכיתה שלי בשנה א' הייתה פשוט נהדרת. התברגתי (כמה מפתיע) בכיתה של החנונים, מצאתי לי חברים טובים שאני אוהבת ומעריצה, וכל כך בכיתי כשגיליתי שבזכות הכישלון המפואר שלי, אני נאלצת לעזוב אותם. בדיעבעד, התברר שלא כזה נורא היה לעזוב אותם. הדינמיקה השתנתה אחרי שכמה אנשי מפתח עזבו או עברו כיתה, ואחרים נכנסו במקומם. האווירה נעשתה פחות נעימה ובסופו של דבר, טוב שיצאתי משם. נשארתי עם החברים שלי שאני רואה בלי שום קשר, ונמנעתי מדרמה מיותרת. את השנה מתחתינו, שאליה הצטרפתי, אני רק לומדת להכיר. גם שם, כמובן, מצאתי את החברים הקרובים שלי, אבל אני עוד לא בטוחה איך ולאן אני ממשיכה.

בכלל, השנה הזו הייתה מאד טובה ברמת הלימודים, ובחיים האישיים דווקא הייתה קשה ובודדה. לאחר שהחבר שלי (שעכשיו הוא כבר לשעבר...) עבר לצפון, והכיתה שלי התנתקה ממני ברובה (מלבד הטובים באמת... ככה מגלים מי חבר טוב באמת), ובלי כיתת עוגן (למדתי השנה בלפחות 4 כיתות חדשות לגמרי), התקשיתי למצוא את המקום שלי. אבל אני עוד מחפשת, והשד לא כל כך נורא. למעשה, כל הסיפור עבד לטובתי, כי בגלל הכישלון המדובר אני זוכה באופציה להתמחות באיור, שזו, כמו שכבר הזכרתי, האהבה הגדולה שלי בחיים. כמו שסבתא הייתה אומרת - כל דבר קורה לטובה.

לדף הרשומה

פרחים במאי

שזה כמובן סופו של המשפט שבאנגלית זה נשמע יותר טוב - April Showers Bring May Flowers. גשמי אפריל מביאים פרחים במאי.

אז נכון שישראל לא טובה כל כך בגשמים באפריל (אם כי היה גשם אחד או שניים). אבל יש מאי (אני, והחודש... בקרוב יומולדת!) ויש אביב (משוגע משהו, אבל יש) ויש החלפה אביבית, שזה אומר פרחים. ופרפרים. וצבעים אביביים.

הצטרפתי להחלפה ברגע האחרון, בעיקר כדי להציל את שולי, מארגנת ההחלפה, שנשארה עם מספר לא שווה של משתתפות (מה שבסופו של דבר לא עזר לה כי הייתה עוד אחת כמוני שהצטרפה ברגע האחרון). לא ידעתי אם אספיק ואם אני מסוגלת להתמודד עם החלפה כרגע, בזמן הלימודים ועם כל הלחץ. אבל בדיוק היה חופש פסח, ואמרתי לעצמי שבטוח אני אמצא זמן.

בתור מוחלפת קיבלתי את רויטל וייס, שהיא מוכשרת ומקסימה! אבל אחרי כמה דקות של מחשבה הבנתי שאני לא יודעת עליה כלום! ביקשתי שאלון העדפות ובינתיים ניסיתי לברר מהבלוג. כשראיתי שהיא מנחה חוגי יצירה לילדים, ישר ידעתי שאני מכינה לה קראפתיק לפי ההדרכה הנהדרת של נמשים. ככה היא יכולה בקלות ובסטייל לקחת איתה את כל מה שהיא צריכה- טושים, כלי כתיבה וכו', כיס לדברים גדולים יותר וכמובן התיק עצמו, לדברים הגדולים ביותר (וגם לדברים שלה, כמובן).

הכיס המתוק והמקומות לעטים (וזו גם הזדמנות נהדרת להראות קצת את הבדים שהשתמשתי בהם... הורוד האחורי הוא וינטאג' אמיתי)

וההפתעה הגדולה - מהצד השני וויתרתי על הכיס והעטים ובחרתי ליצור אפליקציה הפוכה מתוקה ואביבית של פרחים ופרפר (היה נסיון לחתוך אותה בהתחלה באי-קראפט... הוא חותך את הסקאי, אבל הוא טיפה עבה מדי והטוש של האי-קראפט שלי צייר עליו. מה גם שצריך להצמיד אותו למשטח כי אחרת הוא זז, בכל זאת בד. בסוף חתכתי ידנית).

תפרתי ידנית, כי רציתי שהתיפור יהיה מדוייק ודקורטיבי... הבד הוא בד סקאי (דמוי עור) לבן, כך שהאפליקציה ההפוכה לא תיפרם. כמובן שזה הקשה לי על התפירה ועל החיים, אבל אני כל כך אוהבת את התוצאה שלא אכפת לי.

הביטנה כמובן תואמת לחיצוניות, מפוספסת ומלאה צבעים יפים ונעימים.

וכמובן שזה הרגיש לי לא מספיק, אז צירפתי לה גם פנקס קטן שבו תוכל לכתוב את כל הרעיונות שעוברים לה בראש. בעטיפה תואמת כמובן (איך לא?)

וכמובן אפליקציה קטנה, כדי שיתאים כמו שצריך.

קינחתי בכרטיס מתוק עם איור שיהיה זמין דיגיטלית בחנות שלי בקרוב.

והייתי די מרוצה. התחלתי לארוז כבר למשלוח כי מעוד השליחה היה מאד קרוב, ואז... התחיל ה-משבר.

הלכתי לבדוק במסרים שלי מה הכתובת של רויטל, וניצלתי את הזמן להצצה אחרונה בשאלון ההעדפות שקיבלתי משולי תוך כדי העבודה על התיק. חשכו עיניי. בשאלון נכתב פעם ועוד פעם שהבחורה אוהבת בטירוף.... וינטאג'! ואני הרי כל כך אוהבת וינטאג' בעצמי! איך יכולתי לוותר על ההזדמנות ליצור וינטאג, ועל הדרך גם לאכזב את רויטל המקסימה?

השיקולים היו להוסיף משהו וינטאג'י, או לשים בצד את התיק ולתפור אותו מחדש בוינטאג' אמיתי. הייתי הולכת על אופצייה ב' בלי היסוס אם היו לי בדים וזמן... הבעיה היא שהגיע מועד השליחה, וגם מועד החזרה ללימודים, כך שידעתי שזמן לקנות בדים חדשים ולתפור חדש - לא יהיה לי.
ניסיתי לחשוב מה אני עושה ואז עלה במוחי רעיון... לא מזמן קניתי במכירה אצל נתנאלה קבושוני פרחים של פרימה, בלי מטרה מסויימת. מיהרתי להוציא אותם, ואת חומרי יצירת התכשיטים שלי (אני כבר מזמן מפנטזת להכין לעצמי תכשיטים), הפשטתי את הדבק מהגב של הקבושון (רק זה מה שאני צריכה, שהשרשרת תידבק לה לחולצה) והכנתי מהר שרשרת וינטאג'ית לתפארת:

וזהו. יש בהחלפה גם וינטאג'.

רויטל, אני מבטיחה לך בהחלפה הבאה - וינטאג' אמיתי! ובינתיים נראה שהיא דווקא די מרוצה ממה שקיבלה... לא מאוכזבת כמו שחששתי שתהיה. רווח לי

אני קיבלתי את ההחלפה שלי מלילך2, שהכינה לי החלפה קסומה ומלאת מחשבה.

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל gogatsu אלא אם צויין אחרת