00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מעשה בחסיד שהלך לירושלים לבית המקדש


מעשה בחסיד ברסלב שהלך לבית המקדש


מעשה בחסיד שהיה גר בארץ רחוקה כמו אוקראינה ורצה ללכת לירושלים לבית המקדש והחל לצאת לדרך הארוכה ועבר בכפרים וערים רבות בדרך וכל עיר שנכנס בה שאלו אותו האנשים לאן אתה הולך ואמר להם אני הולך לירושלים ובית המקדש והחלו צוחקים עליו מה לך ללכת לשם בכלל בוא תישאר איתנו כאן עושים כסף הרבה ועושים סטרט אפ ופותחים חברות שעושות מיליונים רק תעזוב אותך ממלכת לירושלים לבית המקדש ולהיתפלל לקדוש ברוך הוא ולא שמע להם ובכה לפני השם יתברך שיראה לו הדרך וחיפש יהודים שם שיראו לו את הדרך לן שם לילה והראו לו השביל ללכת ויצא לדרכו עד שהגיע לעוד עיר ששם פגשו אותו האנשים ששאלו אותו לאן אתה הולך ואמר להם אני הולך לבית המקדש שבירושלים להיתפלל לקדוש ברוך הוא ואמרו למה לך בוא תישאר איתנו כאן שיש כאן נשים יפות וחברות וחבריות וידידות ונהנים איתם יום ולילה במועדונים ופאבים ועושים חיים משוגעים רק אל תלך להיתפלל לקדוש ברוך הוא בבית המקדש בירושלים ולא שמע להם  ובכה לפני השם יתברך שיהיו מנחים אותו האנשים האלו לדרכו וחיפש יהודים שיראו לו הדרך ולן שם ולמחרת יצא לדרך בשביל שיוביל אותו לירושלים והמשיך בדרכו עד שהגיע לעיר נוספת בדרך ונכנס שם ותפסו אותו אנשים(מצוות אנשים מלומדה) ושאלו אותו לאן אתה הולך ואמר להם לבית המקדש לירושלים להיתפלל לקדוש ברוך הוא ואמרו לו תעזוב בחייך זה שטויות תשובה ותורה בוא תישאר איתנו כאן שיש לנו מהכל וילות ובתים מפוארים בוא תיבנה לך וילה עם בריכה כאן ותפתח לך עסק מכניס מיליונים ותיקח לך נשים לבילוי וניתהולל כל היום והלילה בשתיה וסמים ונעביר את החיים בסבבה וכייף בלי דאגות על העולם הבא או מצוות ותשובה רק סטלבט וצחוק ולא שמע להם והלך ליהודים ושאל אותם על השביל שלוקח לבית המקדש וירושלים תשובה ותורה וחיי נצח והראו לו השביל הנ"ל והלך מישם וכך עבר ערים וכפרים רבים וכל מקום רצו לבלבל אותו בתאוות העולם ולהוציא אותו מהתוכניות שלו להגיע לבית המקדש וירושלים וכך עברו שנים רבות בדרכים(השנים שעוברות על האדם בחייו) עד שבלי שהרגיש הגיע לילה אחד לעיר ונכנס בה וראה שיש בה צדיקים ושאל אותם היכן ירושלים ובית המקדש ואמרו זה כאן ירושלים ובית מקדש אין יש רק כותל מערבי והחלו בוכים כולם שם ואמר לעצמו החסיד אם כבר הגעתי לכאן אני ילך להיתפלל לקדוש ברוך הוא שיבנה בית המקדש וישלח משיח בן דוד וכך עשה והלך לכותל והחל בוכה הרבה הרבה לפני השם והקדוש ברוך הוא שידע כבר את כל הצרות בחייו וכל מה שעבר עליו וכל ההישתדלות שלו לחזור בתשובה ולעזוב תאוות העולם והניסיון שלו לתקן דרכיו שהוליך אותו הקדוש ברוך בהם הכל היה רק דרך שרצה להעביר אותו השם ולא ניתייאש בכלל כי(אין יאוש בעולם כלל) ובאמצע התפילה של החסיד הנ"ל שמע קול מדבר איתו ואומר לו ראיתי ושמעתי אותך על הרצון שלך לבניין בית המקדש ואני השם יתברך רוצה שתיבנה לי את בית המקדש הלך החסיד(משיח בן דוד) לכל העם וביקש מהם שיתנו מתרומתם לבניין בית המקדש וכולם נתנו ברוחב לב ואספו ממון רב ובנו את בית המקדש ושימחו את הקדוש ברוך הוא ועשה להם שמחת בית השואבה וקיבלו כולם על עצמם תשובה וזכו בחיי נצח מאושרים בזכות שלא היתפתו לשקר שבעולם הזה והתאוות שבו ובחר ללכת בדרכי התורה והתשובה

יחי מלך המשיח הניצחי
 וּלֶעָתִיד לָבוֹא הַכּל יִהְיֶה נִכְלָל בְּהַנִּגּוּן הַזֶּה כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל כָּל אֶחָד. בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עַד כּה עֲזָרָנוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִים עֲדַיִן שֶׁהָיָה וְשֶׁיֵּשׁ אוֹר כָּזֶה בָּעוֹלָם, לְעוֹלָם לא נֵבוֹשׁ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, גַּם אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי עַל אֲשֶׁר סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו  שבָּאתֶם הֵנָּה, מַה מְּאד גָּדְלוּ חַסְדֵי ה', נָא בְּנִי חֲבִיבִי אַל תִּצְטַעֵר כְּלָל עַל  העבר זֶה היה רצון השם, תַּאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּי הַכּל לְטוֹבָה עֲצוּמָה וְנוֹרָאָה כִּי חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם, וּמִגּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל וְיאמַר לַמַּלְאָךְ הָרֵף יָדְךָ וְיָשׁוּב אֵלֵינוּ וִירַחֲמֵנוּ בְּקָרוֹב זאת נֶחָמָתִי בְּעָנְיִי כִּי תּוֹדָה לָאֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ [שֶׁ]כַּוָּנָתִי רְצוּיָה לַשָּׁמַיִם בְּכָל הָעֵסֶק הַזֶּה, כִּי לא הָיָה לִי שׁוּם עֵסֶק שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי אִם מַה שֶּׁהָיָה בְּבֵיתִי הַכּל הָיָה בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי שֶׁיַּעֲמד לוֹ לָנֶצַח שֶׁיִּזְכֶּה לִשְׁמעַ אֶצְלֵנוּ דְּבָרַי עַל יְדֵי וְכוּ' וְכוּ', וְגַם כָּל כַּוָּנָתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רַק בִּשְׁבִיל זֶה, וּבְוַדַּאי הוּא לוֹ לְטוֹבָה נִצְחִית כָּל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֶּנִּי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִפִּי הַסָּבָא דְּסָבִין נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה ז"ל, וּכְבָר כָּתַבְתִּי לְךָ בְּמִכְתָּבִי הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּגדֶל הַצָּרָה וְהַפַּחַד הָיִיתִי מִתְחַזֵּק בְּשִׂמְחָה וְכוּ', בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר עֲזָרַנִי עַד כּה וְנָתַן לָנוּ כּחַ לִסְבּל כָּל זֶה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גּדֶל הַפַּחַד שֶׁהָיָה בְּכָאן, כִּי הַדָּאקְטִיר הָיָה בְּכָאן בְּיוֹם א' אַף שֶׁלּא קָרִיתִי אוֹתוֹ וְרָצוּ לִסְגּר בֵּיתִי חַס וְשָׁלוֹם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו חָמַל עָלַי, כִּי רַבִּים מֵאוֹהֲבַי אָמְרוּ שֶׁהָיָה רָאוּי לִסְגּר חַס וְשָׁלוֹם רַק מֵחֲמַת שֶׁגַּם אֵצֶל שְׁכֵנִי רַבִּי יוֹנָה נִפְטָר בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה וְלא סָגְרוּ אֶת בֵּיתוֹ, עַל כֵּן חָמְלוּ עָלַי גַּם כֵּן, וּמֵאֵלָיו תָּבִין שֶׁבְּוַדַּאי הָיָה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וּפְחָדִים עֲצוּמִים בָּזֶה, אַךְ הַכּל הָיָה בְּחֶסֶד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו לא הִנִּיחַ לְצַעֵר אוֹתִי הַרְבֵּה, כִּי חַסְדּוֹ גָּדוֹל עָלַי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֵין לְשַׁעֵר, וְהִנֵּה תּוֹדָה לָאֵל בְּבֵיתִי חַיִּים וְשָׁלוֹם, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, כָּעֵת מֵאֵלֶיךָ תָּבִין שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אֵין מֵהָרָאוּי שֶׁתָּבוֹא תֵּכֶף לְפה, וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַנָּכוֹן שֶׁתָּבוֹא לְכָאן אַחַר שַׁבַּת קדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וּבִלְבַד שֶׁתַּחֲקר תְּחִלָּה אִם מַנִּיחִין לִכְנס לְפה אַנְשֵׁי טוּלְטְשִׁין, כִּי אֵינִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי יִסּוּרִין מִזֶּה חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם. וְהִנֵּה אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מֵאַהֲבָתְךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַכּל בַּאֲרִיכוּת, וְהִנֵּה מִכָּל זֶה יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְעוֹרֵר מְאד לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּעֵינֵינוּ כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּהַצֵּל הָעוֹבֵר הַזֶּה, וְהִנֵּה בִּטְנִי מָלֵא מִלִּים אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים לְהַאֲרִיךְ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה פּה אֲסַפֵּר לְךָ הַכּל בַּאֲרִיכוּת. אוּלַי תִּשְׁמַע וְתָבִין חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו אֲפִלּוּ בְּעֵת צָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן. שֶׁהוּא עִנְיַן בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁבְּתוֹךְ הַצָּרָה עָצְמָה יֵשׁ כַּמָּה הַרְחָבוֹת, וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בָּזֶה הַרְבֵּה, וּבָעִתִּים הַלָּלוּ הֶחֱיֵיתִי עַצְמִי בָּזֶה הַרְבֵּה, בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כּחַ אֲשֶׁר עַד כּה עֲזָרַנִי, וַאֲנִי חָזָק עַתָּה בְּדַעְתִּי תּוֹדָה לָאֵל שֶׁכָּל הָעוֹלָם צְרִיכִים מְאד מְאד לִשְׁמעַ וּלְקַבֵּל דְּבָרֵינוּ שֶׁקִּבַּלְנוּ, אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה, וַאֲנִי כָּל יְמֵי חֶלְדִּי אֲיַחֵל לְהוֹדִיעַ וּלְהַשְׁמִיעַ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה לִשְׁמעַ אֶת כָּל טוּב גִּנְזֵי אוֹצְרֵי אוֹצָרוֹת שֶׁל חַיִּים נִצְחִיִּים אוֹצְרֵי יִרְאַת שָׁמַיִם אֲשֶׁר הִצְפִּין אֶצְלִי עֶצֶם הַיִּרְאָה עֶצֶם הַחַיִּים עֶצֶם הַטּוֹב הוּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע וְכוּ', כִּי מִלְּבַד מַה שֶּׁאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מַגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל הָאָדָם, כַּמָּה וְכַמָּה הִצְלִיחַ בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע שֶׁהָלַךְ בְּדַרְכֵי הָאֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִפְרָט בַּמֶּה שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת וּבַמֶּה שֶׁהָיָה עַל צִיּוּן שֶׁלּוֹ הַקָּדוֹשׁ. ועבר על ספריו הרבים במעשיות והנהגות

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

נבואות משיח בן דוד והקדוש ברוך הוא

משיח בן דוד!!!

 

משיח בן דוד

 

צפה הקב"ה בדורו של משיח ובמעשיו קודם שניברא העולם, וגנז אורו של משיח למשיח
ולדורו תחת כסא כבודו. אמר הס.מ. לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אור שנגנז תחת
כסא הכבוד שלך, למי? אמר לו: למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבושת פנים.
אמר לו: רבונו של עולם הראהו לי. אמר לו: בוא וראה אותו. וכיון שראה אותו
נזדעזע ונפל על פניו ואמר: בודאי זהו המשיח שעתיד להפיל לי ולכל שרי אומות
העולם בגיהינום! באותה שעה התרגשו אומות העולם ואמרו לפניו: מי הוא זה שאנחנו
נופלים בידו? מה שמו ומה טיבו? אמר להם הקב"ה: אפרים משיח צדקי שמו, מגביה
קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו! ואין אומה ולשון יכולה לעמוד בו וכל
אויביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו ואף נהרות פוסקים בימינו.

 

ולא החיים בלבד יוושעו בזמן משיח, אלא אף אותם שגנוזים בעפר. ולא מתים בלבד
אלא אף אותם שמתו מימות אדם הראשון ועד עכשו. ולא אלו בלבד, אלא נפלים
יוושעו. ולא נפלים בלבד, אלא אף מי שעלה בדעת הקב"ה לבראת ולא נבראו.

 

אמר הקב"ה למשיח: עכשו יהיה צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע
והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בָּנָי לבין אומות העולם,
חייך וחיי ראשי לא נכנסתי לכסא שלי!

 

אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בה, כל מלאכי אומות העולם מתגרים זה
בזה וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ואוחזים אותם צירים
כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים: להיכן נלך? להיכן נבוא? אומר
להם: בָּנָי אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה את מתיראים?
אל תיראו! הגיע זמן גאולתכם! ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה. גאולה ראשונה
היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין צער ושעבוד מלכויות אחריה!

 

ובשעה שקב"ה גואל את ישראל, שלושה ימים קודם שיבוא משיח, בא אליהו ועומד
על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ואומר: הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים
בחורב, ציה ושממה? וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו! ואחר כך אומר להם:
בא שלום לעולם! ביום השני בא ועומד על הרי ישראל ואומר: באה טובה
לעולם! ביום השלישי בא ואומר באה ישועה לעולם. באותה שעה מראה הקב"ה
את כבודו ומלכותו לכל באי עולם וגואל את ישראל ונגלה בראשם!

 

בשעת שהמשיח ניגלה, הוא בא ועומד על גג בית המקדש ומשמיע להם לישראל
ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם!
באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורם,
ובאים כולם ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, ונופלים על פניהם לפני המשיח
ולפני ישראל ואומרים: נהיה לך ולישראל לעבדים!

 

והקב"ה מלביש למשיח צדקינו לבוש שזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו, וישראל
משתמשין לאורו. אמר רבי יהושע בן פזי: באותה שעה מגביה הקב"ה למשיח
עד שמי השמים, ופורש עליו מזיו כבודו מפני אומות העולם הרשעים ואומר לו:
עשה בהם מה שנפשך חפצה.

 

מיד הקב"ה עושה למשיח שבע חופות של אבנים טובות ומרגליות וזמרגדין,
וכל חופה וחופה נמשכים מתוכה ארבעה נהרות של יין ושל דבש ושל חלב ושל
אפרסמון טהור, ומחבקו הקב"ה בפני כל הצדיקים. באותה שעה הקב"ה קורא
לרוח צפונית ולרוח דרומית ואומר להן: בואו כבדו ורבצו לפני משיח צדקי בכל
מיני בשמים של גן עדן!

 

באותה שעה מביא הקב"ה אליהו ומשיח וצלוחית של שמן בידיהם ומקליהם
בידיהם, ונקבצים כל ישראל לפניהם, ושכינה לפניהם ונביאים מאחריהם ותורה
מימינם ומלאכי השרת משמאלם, ומוליכים אותם אל עמק יהושפט ונקבצים
כל הגויים שם. באותה שעה מביא הקב"ה עובדי אלילים ואומר: יעברו על גשר
גיהינום! ועוברים! וכיון שמגיעים שם, יהיה לפניהם כחוט ונופלים לגיהינום! ומיד
ישראל מתייראים ואומרים לפניו: ריבונו של עולם, כאשר עשית עם אלה תעשה
עמנו? אומר להם: מי אתם? אומרים לו: אנחנו עמך ונחלתך ישראל! אומר להם:
מי מעיד? אומרים לו: אברהם, יצחק ויעקב! באותה שעה מביא הקב"ה תורה
ומניחה בחיקו, ומבהיק זיום של ישראל מסוף העולם ועד סופו.

 

אומר גבריאל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! יבואו עובדי האלילים ויראו בטובתם
של ישראל! באותה שעה נפתח הגיהינום ויוצאים כל עובדי האלילים ורואים בטובתם
של ישראל ונופלים על פניהם ואומרים: אשרי העם שככה לו!
(פסיקתא רבתי ל''ה - ל"ז, ילקוט שמעוני ישעיה ס')

 

מלך המשיח

 

בילקוט שמעוני, ישעיה תצ"ט מובא:

 

מלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה, ובונה בית המקדש,
ומקבץ נדחי ישראל ויכוף כל ישראל ללכת בדרך התורה, וילמדם תורת ה',
ויורה אותם דרך ה', ויבואו הגויים לשומעו, וילחם מלחמות ה', ויתקן את העולם
כולו לעבוד את ה' ביחד, וכל העולם יחזור בעזרת ה' לתיקונו הרוחני השלם כמו
בזמן אדם הראשון קודם החטא.

 

ויהא הקטן שבישראל צופה, מביט ורואה מסוף העולם ועד סופו, מדורות בראשית
ועד דורות אחרית הימים, ואין שום דבר מאפיל על עיניו מלראות ולדעת. כל אשר
יפתח את ספר תורת אלוקים יגלה בו סודות בראשית וסודות מרכבה, במבט עין
יראה בו נפלאות ואמת יותר ממה שחזו בו רבבות עוסקיו בכל שנות חייהם לכל דורותיהם.

 

בימים ההם יקומו לתחיה משה ואהרון ובניו להורות לעם את הדרך אשר ילכו
בה כימי צאתם ממצרים, ועמהם יקיצו וירננו כל צדיקי ישראל אשר מתו בגלות
וחיכו לישועה. בזמן מלך המשיח ישכון שלום לבטח! לא יהיו מלחמות! לא יהיה
רעב ומחסור! שפע של טובה יציף את העולם והמעדנים יהיו מצויים כעפר!
לא תהיה שנאה! לא קנאה! לא תחרות! ולא יצר הרע!

 

"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" הבריאה כולה תזדכך ותתלבן! הארץ
תצמיח באותו יום כדרך שעשתה בימי אדם הראשון: ביום שנזרעה, בו ביום
עשתה פירות! יהיה אילן ניטע ובו ביום עושה פירות! כל אילנות הסרק
יטענו פירות! חיטה תתמר כדקל בראש ההרים! בימות המשיח עתיד הקב"ה
לשית נהרות נהרות של יין! נהרות נהרות של שמן! נהרות נהרות של
דבש! נהרות נהרות של מעדנים! נהרות נהרות של ממתקים! נהרות נהרות
של אפרסמון טהור! וכל ההרים מנטפים עסיס וכל הגבעות דבש וחלב!
עתידים תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל
באים ונוטלים חפציהם מהם!"

 

מובא בפרקי דרבי אליעזר ל"א:

 

רבי חנינא בן דוסא אומר: אותו איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה:
אפרו של איל הוא יסוד של המזבח הפנימי, גידיו היו לעשרה נבלים של כינור
שהיה דוד מנגן בו, עורו הוא אזור עור במתניו של אליהו זכור לטוב,
שתי קרניו שופרות, קרנו של שמאל היא שתקע בה הקב"ה בהר סיני,
וקרנו של ימין, שהיא גדולה משל שמאל, הוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבוא!

 

לעתיד לבוא אין ישראל לומדים תורה אלא מפיו של הקב"ה,
וכשם שהאלוקים חי וקיים לעולם כך לימודו, מה שלומדים ממנו אינם שוכחים לעולם!

 

מובא במדרש תהילים מזמור פ"ז:

 

אמר רבי יהודה בר סימון: עתידין אומות העולם להביא דורונות למלך
המשיח וכיון שהם באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם
ישראל שהבאתם לי מהגולה? הַביאו אותם לי, שנאמר :
הבו לה' משפחות עמים (תהילים צ"ו), עמים ומשפחות של ישראל הביאו לי,
הבו לה' אותם שכיבדו שמו בעולם. בעת ההיא יובילו כל העמים את ישראל
דורון למלך המשיח, שיהיו מביאין את ישראל, שנאמר (שם ס"ו):
והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה', בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות וכו'.

 

אמר רבי ברכיה:

 

הבחורים מרכיבין אותם על הסוסים, התלמידים שאין בהם כח ברכב,
הנשים והילדים בצבים בעגלות, הזקנים בפרדות שהולכות במנוחה,
והזקנים שבזקנים שאין יכולים להטען עושה להם כמין ערסלאות ומציעין
בהם כרים של מילת וטוענים אותם על כתפיהם, וסומכין אותם בידיהם
ומביאין אותם דרך כבוד. וכשנפטרין לילך מאצל מלך המשיח, מספרים
האומות אצל המשיח בכבודן של ישראל, ואומרים: זה כהן וזה לוי וזה
ישראל. ומהיכן יודעים הגויים זאת? אלא לפי שנמכרו להם ישראל לעבדים,
ושכחו ישראל יחוסיהן מפני שעבוד גלויות, ונשתכחו ונעשו גויים על ידי האונסים.

 

במסכת שבת קי''ח מובא:

 

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי:
אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלין!

 

משה רבינו ומשיח בן דוד בבית המקדש של מעלה

 

באותו יום שנתקרבה מיתת משה רבינו, העלהו הקדוש ברוך הוא לשמי מרומים
והראה לו מתן שכרו ומה שעתיד להיות. עמדה מידת הרחמים לפני משה
רבינו עליו השלום ואמרה לו: אבשרך בשורה טובה תשמח בה: הַפְנֶה פניך
נגד כסא הרחמים וּראה! הִפְנָה פניו נגד כסא הרחמים וראה את הקדוש-ברוך-הוא
בונה בית המקדש באבנים טובות ומרגליות. בין אבן ואבן זיו השכינה שהוא טוב
מהמרגליות, ומשיח בן דוד עומד בתוכו ואהרון אחיו עומד על רגליו ומעילו עליו.

 

אמר משה רבינו למשיח בן דוד: דיבר לי הקב"ה שיבנה בית המקדש בארץ,
בית המקדש לישראל, והן אני אראהו שיבנה בית המקדש בידו בשמים! אמר
לו המשיח למשה: משה! יעקב אביך ראה הבית שיִבָּנֶה בארץ וראה הבית שיִבְנֶה
הקב"ה בידו בשמים, והבין בכל מאודו כי הבית שיִבְנֶה הקב"ה בידו בשמים באבנים
טובות ומרגליות ובזיו השכינה, הוא הבית אשר יעמוד לישראל לעולם ולעולמי עולמים
עד סוף כל הדורות. וכן דיבר בלילה אשר ישן על האבן וראה ירושלים בנויה בארץ
וירושלים בנויה בשמים, וכשראה יעקב ירושלים אחת בארץ ואחת בשמים אמר:
אין זה בית שיעמוד לבנַי לדורי דורות, כי אם אותו בית אלוקים שהוא בונה בידיו.

 

כאשר שמע משה רבינו עליו השלום את הדברים האלה מפי משיח בן-דוד, שמח שמחה
 גדולה והחזיר פניו אצל הקב"ה ואמר לו: ריבונו של עולם! מתי תרד ירושלים זו
הבנויה למטה? אמר לו הקב"ה: העת הזאת, אותה לא הגדתי לבריה, לא לראשונים
ולא לאחרונים, ולך אני מגיד? אמר לו: ריבונו של עולם, תן לי רמז מן המעשים!
אמר לו הקב"ה: אזרה את ישראל בראשונה במזרה בשערי הארץ, ויתפזרו בארבע
פינות העולם בין כל האומות, ואוסיף ידי שנית ואקבצם!

 

באותה שעה ירד משה רבינו מן השמים שמח!
("באוצרות אחרית הימים" לרב חיון)

 

כתר דוד המלך בגנזי ישועות

 

אמר רבי ישמעאל: כשעליתי לרקיע אמר לי המלאך שר הפָּנים: ידידי, שב
בחיקי ואגיד לך מה יהא על ישראל עם קדוש. ישבתי בחיקו והיה מסתכל
בי ובוכה, ודמעותיו נוטפות מעיניו ויורדות ונופלו עלי. אמרתי לו: הדר זיווי,
מפני מה אתה בוכה? אמר לי: ידידי, בוא ואכניסך לחדרי חדרים ולגנזי גנזים.
תפסני והכניסנתי ונטל הפינקסים ופתח, והראני האגרות.... למחר הכניסני
לחדרי חדרים והראני... ובשעה שירדתי שמעתי קול מדבר בלשון ארמי...
באותה שעה נזדעזעתי ונפלתי לאחורי, עד שבא המלאך השר והעמידני
על רגליי ואמר לי: בוא ואכניסך לגנזי ישועות ונחמות. הכניסני, וראיתי
כיתות כיתות של מלאכי השרת יושבים ואורגים בגדי ישועה, ועושים כתרי
חיים וקובעים בהם אבנים טובות ומרגליות, ומרקחים כל מיני בשמים ומעדני עולם,
וממתיקים יינות לצדיקים לעתיד לבוא. אמרתי לו: הדר זיווי, הללו למי? אמר לי: לישראל.

 

וראיתי כתר אחד משונה מכל הכתרים, וחמה ולבנה ושנים עשר מזלות קבועים בו.
אמרתי לו: כתר זה המשובח, למי? אמר לי: לדוד מלך ישראל. אמרתי לו: הדר זיווי,
הראני כבודו של דוד המלך. אמר לי: ידידי, המתן שלוש שעות, עד שיבוא דוד לכאן ותראהו בגדולתו.

 

תפסני והושיבני בחיקו. אמר לי: מה אתה רואה? אמרתי לו: רואה אני שבעה ברקים
שהם רצים כאחד. אמר לי: כבוש עיניך בני, שלא תזדעזע. הללו הם יוצאים לקראת
דוד מלך ישראל. מיד רגשו כל האופנים ושרפים וחיות הקודש וגלגלי המרכבה
וענני כבוד ואוצרות שלג ואוצרות ברד וכוכבים ומזלות ומלאכי השרת ולוהטי זבול
ואומרים: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ-ל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ".
ושמעתי קול רעש גדול שבא מעדן ואומר: "יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד".

 

והנה דוד מלך ישראל בא בראש, וכל מלכי בית דוד באים אחריו,
וכל אחד ואחד כתרו בראשו, וכתרו של דוד מובהק ומשובח מכל הכתרים,
וזיוו הולך עד סוף העולם. ועָלָה דוד לבית המקדש שברקיע, ושם מוכן לו כסא
של אש, ויָשָב עליו, וכל מלכי בית דוד יושבים לפניו, וכל מלכי ישראל עומדים
מאחוריו. מיד עמד דוד ואמר שירות ותשבחות שלא שמעה אוזן מעולם...
(איכה רבה, פסיקתא דרב כהנא).
 
             
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

החסיד הקדוש והאריה

החסיד הקדוש והאריה

מעשיה מחסיד ברסלב והאריה
 
פעם היה חסיד ברסלב בעיר אחת ושמע שיש באותה העיר בעיה של אריה
טורף ביער הסמוך והיה האריה נכנס בעיר וטורף אנשים ולכל העיירה היה
צער וכאב גדולים מבני משפחה שהיו מתים בגלל האריה הזה,וכולם היו
אובדי עצות איך לתפוס את האריה הזה ולהפסיק את הקטל הנורא
(בולע המוות לנצח) שהרג מאות ואלפים של בני אדם בעיר הנ"ל,ומה שגם
לצאת ליער להתבודד לא ניתן שכן האריה היה שם ביער ובשדה(המלך בשדה)
וישבו החכמים של אותה העיר הנ"ל וחשבו על מי שיוכל לצאת ליער ולשדה
ולתפוס את האריה הנ"ל ולא נמצא גיבור כזה שנים ארכות ומרובות עד שהגיע
החסיד הזה(משיח) לעיר והציע את עצמו ללכת ולעשות העבודה הנ"ל לתפוס
את האריה  ולשבות אותו שבי(עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם)
וביקש מכולם בעיר להתפלל עליו שיהיה לו זכות הציבור שתגן בעדו וכן היה
כך שניתקהלו כל בני העיר וביקשו רחמים מבעל הרחמים והסליחות ה"
שיהיה נפסק המות בעולם והעיר הנ"ל,ויצא אותו חסיד ברסלב(לב בשר)
אל היער ונחרדו כולם על גורלו מפני האריה הטורף והלך לו החסיד ביער
והיה האריה שואג שאגות איומות(אריה ישאג מי לא ירא) והתחיל בוכה לפני
השם יתברך אותו חסיד ברסלב שיתן אותו עיצה כיצד לתפוס את האריה והיה
בוכה מאוד מאוד ומרבה בתהילים מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך וכך
היה הולך ביער הנ"ל יום ביומו והיה השם יתברך מצילו
(ימי חינו שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה) עד שיום אחת נירדם ביער
וחלם לו חלום מאת השם יתברך עיצה תתפוס את האריה בחבלים
(חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי) ונתעורר ניפעם מהחלום בחבלים
חשב לעצמו הכיצד ועלתה בדעתו לחכות לערב שהאריה עייף ונירדם לו יגש
ויקשור לו כל פעם חבל אחד פעם חנון פעם רחום פעם ארך אפים פעם רב חסד
פעם אמת פעם נוצר חסד לאלפים פעם נושא עוון ופשע פעם וחטאה ונקה כך
היה קושר לאריה חבלים חבלים בנעימים של תפילין מדי יום וציצית ומצוות רבות
היה קושר אותו אליו עד שקשר אותו לאילנה דחיי וניצח את האריה והחל מושך אותו
אל העיר אל הבית שהכינו כולם מראש (בית המקדש) והכניסו האריה בהיכלו והיו
מעלים קורבנות תודה ושרים לו מזמור של אותו היום ומקטירים לו הקטורת של יכעס
שוב האריה ויצא לטרוף שוב וכך היו עושים בכל יום ושלוש פעמים בשנה היו באים
כולם לראות את האריה(שלוש פעמים בשנה יראה כל זכור בהר ה") והיו כולם
שמחים וחיים עד עצם היום הזה לנצח נצחים
 
יחי מלך המשיח הגואל הניצחי
 
הַהֶכְרֵחַ לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ בְּכָל עֵת וּלְהָסִיחַ דַּעְתְּךָ מִצַּעַרְךָ וְלִבְלִי לִהְיוֹת כָּרוּךְ
אַחַר הַצַּעַר כָּל כָּךְ חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר לְבַל תַּחֲשׁב וְתִדְאַג כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, וְאַל
יִהְיֶה בְּלִבְּךָ כִּי אִם צַעַר אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד, וְזֶה בְּקַל יְכוֹלִין לִסְבּל, גַּם יְכוֹלִין לְהָסִיחַ
דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי מִצַּעַר אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְכֵן בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לא תַּחֲשׁב רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם וּבְתוֹךְ כָּךְ
יְרַחֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹשִׁיעַ לְךָ מְהֵרָה כִּי לא לְעוֹלָם יָרִיב וְכוּ'.ותַּחֲשׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וכְּלָל
וּתְחַיֶּה אֶת עַצְמְךָ בְּכָל הַדִּבּוּרִים וְהַשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁשָּׁמַעְתָּ וּתְהִלָּה לָאֵל עֲזָרָנוּ
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁחִדַּשְׁנוּ בְּעִנְיַן מוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל חִדּוּשִׁים נָאִים הַנִּצְרָכִים לְעֻבְדָא.
וְהָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק וְכוּ' כַּמְבאָר הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה וְיִהְיֶה נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ לְטוֹבַתְכֶם
וְהַצְלָחַתְכֶם הַנִּצְחִית, כּוֹתֵב בְּדִמְעָה מֵרב הַתְּשׁוּקָה שֶׁלּא תִּהְיֶה טִרְחַתְכֶם וִיגִיעַתְכֶם
וִיגִיעָתִי וְטִרְחָתִי בְּחִנָּם חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ לַה' הוֹחַלְנוּ כִּי הוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁכָּל כַּוָּנָתִי
לְטוֹבָה בֶּאֱמֶת, וְגַם כַוָּנַתְכֶם לְטוֹבָה בֶּאֱמֶת, וּבְוַדַּאי לא נִגַּע לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם, אַךְ מִי יִתֵּן
שֶׁיֻּשְׁלַם רְצוֹן  הַקָּדוֹש ברוך הוא הַנּוֹרָא צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית
הַטּוֹב שֶׁהוּא רוֹצֶה לַהֲבִיאֵנוּ אֵלָיו וְלַה' הַיְשׁוּעָה: בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָן עֲזִיזָא, חִזְקוּ
וְאִמְצוּ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה', עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם רוֹצֶה יוּכַל לִפְעל
בבקשה ותפילה כַּאֲשֶׁר כְּבָר רְאִיתֶם וְהֵבַנְתֶּם הַרְבֵּה, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְחַזְּקוּ כָּל יְמֵיכֶם
לַחֲשׁק וּלְהִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאַנְשֵׁי אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַד תִּזְכּוּ לְשַׁבֵּר גַּם כָּל
יֶתֶר הַמְּנִיעוֹת עַד תִּזְכּוּ לַחֲזוֹת בְּנעַם ה' וְכוּ', וְאָז תֵּדְעוּ  מהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שיַעַזְרֵנוּ לִגְמר
הַבִּנְיָן הַקָּדוֹש מְהֵרָה עַד שֶׁיַּעֲלֶה שַׁעֲשׁוּעִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁלּא עָלוּ מִימוֹת עוֹלָם וְעַתָּה
טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא, כֵּן יְהִי ה' עִמָּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהַגְבִּיהַּ הַבִּנְיָן בַּשָּׁבוּעַ
הַזּאת וּלְגָמְרוֹ מְהֵרָה וְלַה' הַתשׁוּעָה, וְגַם עַל יְדֵי הַיְּשׁוּעָה הַזּאת רָאוּי לָכֶם לְהִתְחַזֵק
בַּה' וְלִבְטחַ בּוֹ תָּמִיד שֶׁבְּוַדַּאי יִגְמר גַּם עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְרָטִיּוּת פְּעֻלָּתוֹ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר
הִתְחִיל לְהַפְלִיא עִמָּנוּ, וְתִרְאֶה לְהוֹדִיעַ זאת לִבְרֶסְלֶב יִשְׁמְעוּ עֲנָוִים וְיִשְׂמָחוּ.
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לִשְׁמעַ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד
 
                             
 
 
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

(הקדוש ברוך הוא ופמליתו)

 
מעשה בחסיד ברסלב אחד ותלמידים(הקדוש ברוך הוא ופמליתו)
(
פעם היה הרב אחד שלומד תורה עם תלמידיו והיה שאול אותם והם
אותו שאלות בהלכה על התורה נגיד שאם יהיה אדם הולך בשבת עם
קוץ בידו בתוך ביתו מה יהיה עליו והיו אומרים אותו התלמידים חייב
מיתה ואם יהיה אדם מדליק אש בשבת מה יהיה איתו איתו ואמרו תלמידיו
חייב מיתה ונישרף באש גיהנום ושאלו לרב מה יהיה עם אישה שלא
הפרישה חלה מה יהיה איתה ענה הרבה חייבת מיתה
(על שלושה עברות נשים מתות בשעת לידתן על שמירת הנידה הפרשת חלה והדלקת הנר)
על שלושתם אמר שתמות שאל הרב לתלמידו מה יהיה לו לאדם הישן
באותה מיטה עם אישה בזמן נידתה ענה לו התלמיד טוב היה לו שימות
מאשר יחיה(אליהו הנביא התלמיד הנ"ל) שאלו לרב ואם יהיה אדם אומר
שם המפורש הוויה ברוך הוא ענה ואמר שיסקלו אותו ועל דבר אחר
שימות בחנק ועופרת בגרונו ועל דבר נוסף שאלו אותו וענה הרבה שיהיה
בחרב ועוד שאלו בדבר עניין נוסף וענה שיהיה מת בהרג(ארבע מיתות בית דין)
וכך היו הרב ותלמידיו(הקדוש ברוך הוא ותלמידיו במרכבה) דנים את האדם
במיתות רבות ומשונות,פעם אחת נולד לרב בן יפה תואר וטוב למראה הוא
ותצפינו אימו שלוש ירחים שכן פחדה עליו מפני הגזרות הקשות של הרב
ותלמידיו והיה הילד לומד אצלה תורה הכל ברחמים הכל דרכיה דרכי נועם
וכל נתיבותיה שלום הכל בחסד הכל לדון ברחמים כי אל מלא רחמים הוא
ובעל הגבורות שככול שגברותו גדולה כך היא מידת רחמיו(שגבורתו היא רחמנות יתברך)
והיה לומד הבן הנ"ל כל המידות של הרחמנות בעל פה והיה אומר אותם תמיד
אל מלא רחמים חנון ורחום וארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים
נושא עוון ופשע וחטאה ונקה וכך למד מאימו(שכינתה) אל תשכח תורת אימך
פעם בא הרב לביתו ושאל את אישתו היכן הוא הילד הרך הנולד ולא תוכל
להצפינו יותר ואמרה לו הוא לומד תורה אז אמר לה אביו שיהיה בא לבית
המדרש ולומד תורה עם אחיו,נחרדה האם כי ידעה על כל הגזרות הקשות
שנגזרים שם על באי עולם ופחדה פן יקלקלו אותו וישכח התורה תורת חסד
על לשונה צופיה הליכות ביתה ובא הבן לבית המדרש והיה דורש לפני אביו
מה הם בני האדם וענה לו אביו אני יצרתים ובריתי אותם שאל לו הבן ומה
מעשיהם ענה לו אביו כל מעשיהם כתובים בספר שאל הבן והם יכולים
לעשות דבר מעצמם ואמר לו אביו אין אדם נוקף אצבע קטנה למטה עד
שמכרזין על כך מלמעלה הבן שהיה חכם שאל לאביו ואם הם אינם אשמים
בכלום למה ניגזר עליהם כאלו גזרות של חייב מיתה וחלאים וסבל וצרות כאלו
ואינם אשמים כלל בכלום ענה לו אביו הרי כל אחייך מסכימים איתי על הגזרות
הנ"ל ומה אתה מצאת לנכון להביא לפני את מידת הרחמים
(מאוד היה קשה לי לרדת אלייך תלמידי היקר,לרדת לסוף דעתך) שאל לו הבן
(משיח בן דוד)את אביו אם תביא דוגמא אחת שיש אדם אחד בכל העולמות
שעושה כפי רצונו ולא רצונך אני מקבל את הדין ענה לו אביו אין כולם עושים רצוני
שהכל כבר כתוב מלמעלה שאל הרב את תלמידיו ועל מעשיהם בגילגולים קודמים
יש מי שעושה את רצונו ולא רצוני אמרו אין שבכל גלגול וגלגול אתה גזרת שיהיה
האדם מונח היכן שמונח ויעשה כך וכך שאלו התלמידים את הרבה ולמה גזרת כל
עליהם ואינם עושים כלום שום חטא ועוון ואתה זה שגורם להם לעשותו ואינם אשמים
ולמה עתה יאשמו בכלל שתק הרב(תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה
את ירושלים על ראש שמחתי) ולא יכל להשיב אותם ואמר לו הבן הנ"ל שהיה
מופלג בחוכמת אמו אני יודע למה גזרת מכיוון שהית הרבה  בכעס ומי שכועס
חוכמתו מסתלקת מימנו וכל מיני דני גהנום שולטים בו (ויחר אפו)וזה מה שגרם
לך לגזור גזרות קשות המתרחשות ובאות לעולם חיבק האב את בנו ושיבח אותו
על תורתו שלמד התורה היא חסד ורחמים פיך מפיק מרגליות טוב ומטיב צדיק ה"
בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו וכך למד האביו מבנו את תורתו והיה מתנהג כך עם
הבריות לפנים משורת הדין (וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם)
והפסיק לגזור גזרות על העולם והיה יושב על כסא הרחמים
כל ימיו נצח סלה ועד המלך שהשלום שלו
 
יחי מלך המשיח הנצחי
 
 כִּי לא דָּבָר רֵיק הוּא, כִּי נוֹבְעִים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאד מְאד עָצוּם וְנִשְׂגָּב,
עַתָּה בִּקַּשְׁתִּי שֶׁתְּשִׁיבֵנִי מִיָּד בַּאֲרִיכוּת קְצָת מהבנתך קורא יקר, לְבָאֵר לִי מַה
שֶּׁתּוּכַל לְבָאֵר בַּמִּעשיה הנ"ל הֵם דְּבָרִים יְקָרִים מְאד, וּמִתְחַדְּשִׁים בְּכָל פַּעַם
מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְהֵן הֵן נֶחָמָתְךָ עַל כָּל הַצָּרוֹת, כִּי עִקַּר הַנֶּחָמָה
הוּא הַדַּעַת הָאֱמֶת, שֶׁנּוּכַל עַל יָדוֹ לְהַמְשִׁיךְ עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת לְהִשָּׁאֵר קַיָּם בְּעַבְדוּתוֹ
יִתְבָּרַךְ לָנֶצַח: אַף עַל פִּי כֵן טוֹב וְיָקָר מְאד מְאד מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ,
אַךְ כְּמוֹ שֶׁהוּא מַעֲלָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁאַתָּה מִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ אֶל הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי
וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי, וְעַתָּה קורא יקר קַבֵּל עָלֶיךָ על מַלְכוּת שָׁמַיִם
בְּכָל עֵת וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּכָל מַה שֶּׁתּוּכַל, וּזְכר חַסְדֵי ה' אֲשֶׁר כְּבָר הִפְלִיא עִמָּנוּ לָשׂוּם
לָנוּ שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ לְהַחֲיוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה, עַל יְדֵי מַעְיְנֵי הַתשׁוּעָה וְכוּ' , כֵּן יוֹסִיף
ה' חַסְדּוֹ עִמָּנוּ, וְאַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ לְעוֹלָם:  מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבְךָ זֶה כָּל
הַיָּמִים לְמַעַן יֵיטִיב לְךָ לָעַד    
 
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אריאל2016 אלא אם צויין אחרת