00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אימא צעירה וחד הורית

הכל התחיל  לפני 4 חודשים אחרי שחזרתי לארץ מטיול ארוך בדרום קוריאה שערך חמישה חודשים,

חמישה חודשים של אהבה ידידות אכזבה והמון למידה, 

חזרתי לארץ בחשש שאני בהריון ...וכבר אחרי שבוע וחצי שאני בארץ אני כבר די בטוחה שאני בהריון

זה כאילו אני מרגישה את זה מבפנים ! צועק לי שאני בהריון!

אז עוד לפני האיחור במחזור עשיתי בדיקה וכמו שחששתי שני קווים הופיעו להם על המקל ובלי לשים לב התחלתי לבכות 

הפחד מהלא נודע , הפחד שאני לבד פה הרי האבא של העובר בדרום קוריאה חי את חיו ולא מודע בכלל למה שקורה ולאיך שהכל השתנה בשנייה אחד 

אני מפחדת להראות את הבדיקה לאימא שלי כי אני יודעת מה היא הולכת להגיד מה אני צריכה לעשות לגבי זה "ושאסור שזה יפריע לי בחיים 

ועדיף להיפטר מזה עכשיו שזה עוד כלום משהו קטן זה עדיין לא עובר" אני מבטלת את דבריה במידית ויודעת שגם שאני צעירה וגם שהאבא לא בתמונה 

אני לא "נפטרת מזה"! 

ישבתי מול הפלאפון שלי במשך שעות והתלבטתי אם לבשר לו את הבשורות או שלא? האם להרוס גם לו את החיים?

הרי זה לא שהיינו זוג מאוהבים היינו חברים שלילה אחד השתכרו וקרתה תאונה ושממנה נוצר הריון.

אחרי שחזרתי לארץ נותק בינינו הקשר ...הבדלי השעות הפריעו גם די נמאס לי ממנו הוא התחיל להתנהג ממש כמו תינוק ולהציק לי 

אז באמת לא ידעתי אם לומר לו או לא...לא ידעתי אם אני רוצה שהוא ידע ויהיה שותף ושאצטרך לסבול אותו גם שאני לא רוצה אותו בחיי.

אחרי יומיים שלחתי לו הודעה אפילו לא העזתי להתקשר בשביל לומר לו את זה "אנחנו צריכים לדבר, אני בהריון" 

אבל שום עונה ושום קול אז אחרי כמה ימים ניסיתי שוב "אני בהריון עם הילד שלך" שלחתי שוב כי אולי, במקרה, בטעות, הוא לא ראה את ההודעה הראשונה אבל גם אחרי ההודעה הזאת 

אין עונה ואין קול ואז הבנתי שהוא גם לא ישמיע קול ושהכל נופל עלי עכשיו ושאני הולכת להיות אם חד הורית כמו אימא שלי ודי שמחתי שאני לא אצטרך 

להישאר איתו בקשר אבל די הייתי עצובה בשביל התינוק כי אני יודעת מה זה לגדול ללא אבא והרצון התמידי לאבא.

אז הכל נופל עלי ,ללכת לבדיקות לבד, לעבור את הכל לבד ולשלם על הכל לבד.

הסובבים אותי אמרו לי והסבירו לי שאני בחיים לא אוכל לגדל ילד לבד ושאני אפילו לא מתארת לעצמי כמה קשה זה לגדל ילד אז לגדל ילד לבד זה קשה פי שניים,

אבל לא ויתרתי לא יכולתי רק חשבתי על הילד הקטן והחמוד שמסתמך עלי עכשיו איזו אימא אני יהיה? איזה בן אדם אני יהיה? אם אני אתן לקצת פחד וקצת קושי 

להפריע לי בדרך המחשבה שלי ובאמת שלי ואני מאמינה בכל ליבי שאני אצליח א-נ-י  א-צ-ל-י-ח !

בתור ילדה מאומצת הרגשתי את העוצמה והחובה שאני לא נוטשת את הילד שלי אני לא אעשה מה שהאימא הביאולוגית שלי עשתה אני לא אהיה פחדנית! 

"החיים קשים עם ובלי ילדים אני החלטתי שאני מבינה את התינוק הזה לעולם! אם תמיכה או בלי" אמרתי לאימא שלי "את איתי?" שאלתי בחשש 

"את יודעת שלא משנה מה תעשי אני תמיד איתך, לצידך ,גם אם אני חושבת אחרת ממך" אומרת אימי ומחבקת אותי. 

הדברים ששמעתי מאז שנכנסתי להריון היו קשים ,

מבני משפחה ועד חברות שלא הבינו וגם לא ניסו להבין רק לבקר ולחשוב שהם יודעים מה הכי טוב בשבילי 

"עדיין לא התבגרת?!" "למה את מתנהגת כמו תינוקת?" "לעולם הילד שלך לא יהיה מאושר" "אני נותן לך חצי שנה עם התינוק ואת בורחת לח"ול ומשאירה אותו פה" 

"את אגואיסטית" "חשבת על אימא שלך? היא תרצה עוד כמה שנים לצאת לפנסיה והיא לא תוכל כי היא תצטרך לטפל בך ובילד" ועוד המון דברים שהיו נורא קשים לשמיעה ולא ידעתי איך להגיב על זה ועל חלקם פשוט שתקתי ולא הגבתי ,

יום שישי אחרי ריב גדול שדוד שלי אמר דברים נורא קשים ופוגעים...

פשוט שכבתי במיטה ובכיתי אני עושה את הדבר הנכון? אולי אני צריכה להפיל? אולי אני באמת לא בנויה להיות אימא? איך מפילים עכשיו? לא עברתי יותר מידי שבועות

בשביל להפיל? יש כדורים או שזה גרידה? יש תה שהורג את העובר לא? לא! לא! על מה את חושבת?! להרוג? להרוג?! למה כי אמרו לך משהו שאפילו לא נכון?! 

הרי לכל אחד יהיה מה להגיד בין אם הוא מכיר אותי באמת או סתם שופט על זה שנכנסתי להריון ללא חתונה או זוגיות

אבל צריך לפתח עור של פיל ולא להתייחס לדברים שאחרים אומרים כי בסופו של יום אני נשארת אם ההחלטות שלי ולא הם אני נשארת אם התינוק בבטן וחיוך על הפנים ולא הם!

  אז החלטתי אני את התינוק הזה מביאה לעולם, לבד!

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ליאורנסה אלא אם צויין אחרת