00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

7 הון חברתי

הון חברתי הוא מושג במדעי החברה המתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם. הון חברתי כולל את הקשרים שבין חברי הקהילה, הבאים לידי ביטוי בכמות הקשרים, איכות הקשרים, ומידת השימוש בהם. ההון החברתי מתייחס למידה שבה פרטים בקהילה פועלים יחד על מנת לקדם את מטרות המשותפות, בהתבסס על רשתות חברתיות, ערכים משותפים, ורמה של אמון, בין חברי הקהילה, ובינם לבין המערכת השלטונית.
ישנם שני סוגים של הון חברתי:
הון חברתי מקשר (Bonding) - מתייחס למשאבים שנובעים מהקשרים בין חברים ברשת שהם דומים בתכונות החברתיות. מדבר בעיקר על שייכות, זהות ומוטיבציה. אנשים רוצים להיות חלק מקבוצה כלשהי. 
הון חברתי מגשר (Bridging) - מתייחס לקשרים בין אנשים שהם שונים במאפיינים שלהם: על פי גיל, מגדר, סטטוס סוציו-אקונומי. זהו הסוג שמביא יחד קבוצות או אנשים שלא הכירו זה את זה. מדבר בעיקר על חדשנות.
בעוד שהון חברתי מקשר מתייחס לקשרים חזקים, הון חברתי מגשר מתייחס לקשרים חלשים. 

לפי הספר שכתב רוברט פוטמן (bowling-alone), לא ירחק היום שבו נשחק באולינג לבד. הכוונה היא שההון החברתי הולך ומתפורר, וככל שעובר הזמן אנחנו פחות פעילים בארגונים חברתיים, וככל שהשנים עוברות הקשרים החברתיים נהיים חלשים יותר ויותר. 

פוטמן מונה 3 סיבות להתפוררות ההון החברתי:

1. הטלוויזיה - זוהי לדעתו הסיבה העיקרית להתפוררות ההון החברתי. אנשים לא יוצאים מהבית וצופים בטלוויזיה במרבית שעות היום. 

2. "הדור החדש" - הפערים בין הדורות, המנטאליות השונה.

3. תהליך הפרבור - אנשים החלו לעבור לפרברים, הקהילתיות נחלשה.

בגרפים שהוצגו בכיתה ניתן היה לראות שהפעילות בארגונים שונים הקשורים לקהילה הולכת ודועכת. כל הגרפים שהוצגו מעידים על פחות ופחות השתתפות חברתית לעומת שנים קודמות (ארוחות משפחתיות, ביקורים אצל ההורים, ליגת הבאולינג ועוד).

עם זאת, יש להדגיש כי להון החברתי גם חסרונות משמעותיים: לחץ על הפרט, כפיית דעה, הגבלות על חופש הפרט ועוד.

נקודה נוספת מעניינת שעלתה בשיעור היא האפקט של ההון החברתי על טכנלוגיית המידע ולהפך. סיכום הדיון הראה כי אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, וישנם ממצאים לשני הכיוונים. ישנם מחקרים שמראים כי האינטרנט פוגע בהון החברתי, ורוב משתמשי האינטרנט הם אנשים בודדים ומסכנים (מחקר שנערך ב-1998), ולעומת זאת לפי מחקר שנערך מאוחר יותר (2003), ניתן להבחין כי משתמשי האינטרנט הם דווקא אנשים חברתיים ושמחים. הדבר נקרא "פרדוקס האינטרנט". 

לסיכום, ישנן טענות לפינן האינטרנט גורם להתמכרות,בדידות, דכאונות ובכך להקטנת ההון החברתי, בעיקר ההון החברתי המחבר. עם זאת, ישנן טענות לפיהן האינטרנט דווקא עוזר לנו להגדיל את ההון החברתי המחבר, דוגמאות לכך היא מחאת הקוטג', וכן פוסטים שונים בפייסבוק על עזרה לזולת ורתימה של אנשים רבים לטובת הפרט.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

6 קהילות מעשה ושיתוף ידע

 דיברנו על הערך המוסף של קהילות ידע ועל החשיבות שלהן בארגונים. בנוסף דיברנו על פעולות מאפיינות, חסמים לשיתוף ידע ומשמעויות אסטרטגיות.
90% מהמידע הנגיש בארגון מנוצל רק פעם אחת . האם יש דרך כלשהי לייעל את זה ואפילו להגיע למספרים נמוכים יותר?
למדנו על דרכי חיפוש בגוגל בעזרת סימנים, כמו למשל ~, ", +, - .. ועל ההשפעות שלהם על החיפוש. לדוגמא אם נרצה לקבל את הביטוי המדויק שאנו מחפשים נשתמש ב – ", כך התוצאות יכילו את הביטוי המדויק שאנו מחפשים.
אתר בשם GOOGLE HACKING DATABASE נותן מידע "עסיסי" לפי חיפושים בגוגל. מרבית האנשים פונים לאנשים אחרי בכדי שיסייעו להם למצוא מידע. מי אלה האנשים האחרים: stack exchange  ( לפעמים גם עוזר בלנסח את השאלה.
קהילת מעשה : קבוצת אנשים שיש להם זהות משותפת או תחום עניין משותף והם מוכנים להשתתף בפרויקט קהילתי ל שיתוף ידע , על מנת לשתף ידע ולהגביר למידה , כמעט תמיד יהיה התנדבותי. אגודת מהנדסים למשל – סוג של COP. יש כאלה שהפעילות שלהם היא און ליין ויש גם FACE TO FACE  רובם משלבים את שניהם ולעיתים עושים מפגשים. פנים מול פנים יוצר אמון הרבה יותר גבוה, לא תמיד קיים גבול גיאוגרפי וגם לא מגבלה של יחידה עסקים, אלא תחום עניין משותף. קהילת מעשה היא חלק מתהליך למידה.
אז מי נחשב מרכזי ברשת קשרים:
1.     מי שיש לנו הכי הרבה קשרים ((degree. ההתפלגות ברשת היא אקספוננציאלית (20-80) השם של זה : נטולת סקאלה, מעטים עם דרגה מאוד גבוהה ורבים עם דרגה נמוכה – " זנב ארוך" . רבים מהרשתות החברתיות והלא חברתיות מתפלגות באופן הזה (דוגמה רשת נמלי תעופה) . כנראה ש"יד" מסוימת כיוונה את הדברים (החזקים נעשים חזקים יותר ," חוק מתיו") . ברששת שבה ההתפלגות מערכית היא יחסית עמידה למתקפה.
2.     בממוצע יש לו את המרחק הכי קצר לכל האחרים (הם ידעו דברים הכי מהר) (closeness).
3.     הכי הרבה נתיבים קריטיים עוברים דרכו ( betweenness). נניח שנרצה לחסל וירוס נבחר בזה, כי יש בו הכי הרבה אנשים שעוברים דרכו.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

5 ארגון לומד

למידה ארגונית  תהליך של חשיפה ותיקון טעויות. הגדרה זו הינה הגדרה צרה המתמקדת בתהליך של חשיפה ושל תיקון טעויות בלבד. ההגדרה הבאה רחבה יותר ומתייחסת לפיתוח ולצבירה של ידע ביחס לסביבה:
למידה ארגונית - תהליך שבאמצעותו ארגונים מפתחים וצוברים ידע על אודות פעולות ארגוניות ועל תוצאותיהן בסביבה. בעוד ששתי ההגדרות הקודמות אינן מתייחסות לתפוקות, ההגדרה הבאה נוגעת בהרחבת היעילות של הארגון: למידה ארגונית היא הרחבת היכולת של הארגון לבצע פעולות אפקטיביות. ואילו ההגדרה הבאה, בניגוד לקודמות, קושרת את הלמידה עם תהליך האחסון והשימוש בזיכרון הארגוני. למידה ארגונית  - תהליך של רכישה, של נגישות ושל בקרה של הזיכרון הארגוני. מההגדרות הנ"ל עולה, שהלמידה הארגונית מתרחשת באמצעות סוגי תהליכים שונים: תהליך של חשיפה ותיקון טעויות, תהליך של פיתוח וצבירת ידע, תהליך רכישת ידע ואחסונו בזיכרון ארגוני זמין ותהליך של  הרחבת היכולת לבצע  פעולות אפקטיביות. נראה שכל אחת מההגדרות הנ"ל נובעת מהדיסציפלינה של החוקר. יש חוקרים המדגישים את הלמידה הארגונית כתהליך טכני ואחרים כתהליך חברתי. נקודת המבט הטכנית מניחה, שלמידה ארגונית הינה פרשנות או תגובה לתהליכים המתרחשים בתוך משתנים ארגוניים. ואילו נקודת המבט החברתית של הלמידה הארגונית מתמקדת בדרך שבה אנשים נותנים משמעות לניסיון שלהם בעבודה. למידה מתרחשת באינטראקציה חברתית טבעית בתוך מסגרות עבודה קיימות. בניגוד להגדרות למונח למידה ארגונית המתמקדת בהבנת האופי והתהליכים, ההגדרות למונח ארגון לומד שיובאו להלן, מתייחסות להיבט המעשי והמתמשך של היכולות ושל דרכי הפעולה היישומים שמסייעים לארגון ללמוד, כמו: התנסויות ולמידה מההתנסויות, יכולת לפתור בעיות, הסתכלות עצמית, הסקת מסקנות, הפקת לקחים ויישומם, יצירה, רכישה והעברת ידע.
מספר הגדרות למונח  ארגון לומד:  
·        ארגון לומד - ארגון בעל יכולת ליצור, לרכוש ולהעביר ידע, ארגון המסוגל להתאים את התנהגותו באופן שישקף את הידע ואת התובנה החדשים שנרכשו ונצברו. בעוד שההגדרה הראשונה מתייחסת  ליכולת הארגון ליצור, לרכוש, להעביר ידע, לשנות ולהתאים את התנהגותו בעקבות פעולות אלו,  ההגדרות הבאות מתייחסות ליכולת חקירה ודרישה של העשייה הארגונית בתהליך מתמיד לצורך שיפור: ארגון לומד הוא ארגון שבו מתקיים שיפור מתמשך באמצעות יצירה והשבחה מהירה של היכולת שנדרשת להצלחה עתידית.
·        ארגון לומד - הוא ארגון בו קיימת אוירה של למידה, אוירה של יכולת הסתכלות עצמית, הסקת מסקנות, הפקת לקחים ויישומם. תרבות הלמידה הינה חלק אינטגרלי מהתנהגות. הארגון שבו מתרחש תהליך מתמיד של שיפור. בשונה מההגדרות הקודמות, הגדרה זו מתייחסת גם לתרבות הלמידה כחלק חיוני בארגון שבו מתבצע תהליך מתמיד של שיפור.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

4 חוכמת ההמונים

חוכמת ההמונים היא הדעה הקולקטיבית של קבוצת יחידים. איסוף תשובות של קבוצה גדולה לשאלות הכרוכות באומדן,ידע כללי וחשיבות מרחבית נמצאו, באופן כללי, כטובות, ולעיתים טובות יותר, מאשר כל תשובה שניתנה על ידי אותם יחידים בקבוצה. הסבראינטואיטיבי לתופעה זו הוא ה"רעש" הייחודי ליחיד בקבוצה – לכל אדם דעות אישיות ושיקול דעת פרטני, וכאשר לוקחים את ממוצע התשובות של קבוצת יחידים, יש לתשובות נטייה להתכנס סביב נקודה מסוימת, ובכך לבטל את השפעת "רעש" זה. 
 ניסיתי לערוך ניסוי דומה לזה שדיברנו עליו בכיתה. בכיתה דיברנו על ניסוי מסויים שבו הציגו בפני קהל רחב בהמה ששוקלת המון, ושאלו כל אחד בתורו מה המשקל של הבהמה כל אחד הימר בסתר על דף. ומי שהיה הכי קרוב צדק, ניתן היה לראות שהממוצע של כלל הנסיינים היה זהה למשקל של הבהמה. מכך אנו למדים על כך שאם היו שואלים את כולם ועורכים ממוצע היינו מגיעים למשקל המדוייק. הניסוי שאני ביצעתי היה שהצגתי לעשרה אנשים משחק קופסא מסויים שכולם מכירים, ושאלתי אותם מה מספר הנקודות שיש לשחקן המוביל ולשחקן הכי פחות מוביל. כאמור בדומה לניסוי הקודם, גם כך כאשר ביצעתי ממוצע לשתי השאלות האלה הגעתי לתשובות ממש קרובות לתוצאה האמיתית ( עד כדי 0.2 שתי יחידות סטייה). בנוסף, דיברנו בכיתה על כך שיש לתת מוטיבציה על מנת לגרום לאנשים לבצע את משימתם כראוי , כפי שעשו באחד מהניסויים עם השיבס. כך גם אני עשיתי כאשר הבטחתי בירה למנצח. ואכן, כלל האנשים ביצעו את משימתם על הצד הראוי ביותר.

לסיכום, חכמת ההמונים הוא נושא מאוד מעניין שעדיין מעלה מספר שאלות שאין לגביהם תשובות חתומות, כמו כמה אנשים שנוסיף באמת יועילו לנו. האם זה כמו חוק התפוקה השולי הפוחת אשר מתישהו ככל שנוסיף אנשים העבודה תגרע. או תחת אילו תנאים אנו מדברים , האם כל בנאדם שנוסיף בטוח יועיל לנו? האם יש סוגים של אנשים שיועילו יותר. שאלות אלו נשארו פתוחות. וכנראה ישארו פתוחות לעוד כמה שנים טובות.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

בלוג 3 - למידה הפוכה

בשיעור האחרון נחשפנו לסוג של הרצאה שלא הכרנו - למידה הפוכה. קיבלנו סרטוני טד לראות בבית וללמוד בעצם את החומר מחוץ לכיתה.  במסגרת הלימוד היו 6 סרטוני טד ומאמר.

סרטון ראשון עסק בנושא הנוף המשתנה של אמצעי התקשורת, ועל משמעות השינוי עבור כל מי שרוצה להעביר הודעה למקום כלשהו בעולם.  דובר על ארבע תקופות בהן אמצעי התקשורת השתנו במידה הראוייה לכינוי "מהפכה" במשך 500 השנה האחרונות. הראשונה- המצאת הדפוס כלומר מכונת הכתיבה, לאחר מכן תקשורת קולית שכללה טלגרף וטלפון, מאוחר יותר תקשורת חזותית המכילה גם סאונד ותמונות ולבסוף תקשורת חדשנית של רדיו וטלויזיה. דובר על כך שהאינטרנט הופך להיות אמצעי העברה עבור כל שאר אמצעי התקשורת דרך עיתונים, שיחות טלפון וכו. בנוף החדש  קיימים יותר ויותר אמצעי תקשורת גלובליים, חברתיים, זולים, הנמצאים בכל מקום.

סרטון שני עסק בעודף תודעתי. מדובר על כך שבני האדם אוהבים ליצור וגם לחלוק. שני הדברים הללו ביחד -המוטיבציה העתיקה של האדם והכלים המודרניים המאפשרים למוטיבציה זו להתאחד לכדי מאמצים בקנה-מידה רחב. בעקבות השימוש בעודף תודעתי אנחנו מתחילים לראות השקעה במאמצים מדעיים, ספרותיים, אומנותיים, פוליטיים ובכלל תחומי החיים. 

הסרטון השלישי התמקד בתכני משתמש. באמצעות שלושה סיפורים שמביא המרצה, הוא מנסה לשכנע בטיעון שלו שהטכנולוגיה הדיגיטלית היא ההזדמנות להחייאת התרבות שבה אנשים יוצרים מתוך אהבת הדבר שהם עושים ולא למען הכסף. בהמשך הוא מדבר על זכויות היוצרים ועל הפלטפורמות השונות בהם אמנים מפרסמים את יצירותיהם בעיקר בעזרת הטכנולוגיה. 

הסרטון הרביעי היה מעניין מאוד לדעתי ועסק בויקפדיה, אתר בו אנו משתמשים בתור סטודנטים כמעט על בסיס יום-יומי. המרצה בסרטון הוא המקים של קרן וויקימדיה, שמטרתההייתה להביא אנציקלופדיה חופשית לכל אדם בעולם. ויותר מזה- להעצים אנשים בכל מקום כדי שיהיה להם את המידע שהם צריכים כדי לקבל החלטות טובות. נתונים מספריים מרתקים שעלו- ברשות ויקפדיה מעל 90 שרתים בשלושה אתרים, הם מקבלים 1.4 מילארד צפיות דפים בחודש, 600-1000 תורמים קבועים לאתר, 40 רשימות דוא"ל. 

הסרטון החמישי היה בנושא הצורה שבה אנשים רואים ומארגנים מידע. מוסבר על כך שרשתות מגלמות את רעיון הביזור, של חיבור הדדי, של תלות הדדית. ודרך החשיבה החדשה הזאת קריטית עבורנו על מנת לפתור הרבה מהבעיות המורכבות שאנו מתקלים בהן ביום-יום, החל מפענוח המח האנושי, ועד להבנת היקום כולו. 

הסרטון השישי מנסה לרתום את הקהל לרעיון של "מיקור-המונים": איסוף, קישור והתחייבות בעזרת האינטרנט והתקשורת הסלולרית. 

לסיכום, אני חושב שהקונספט של השיעור היה מרענן ושונה ממה שאנחנו חווים בדרך כלל באוניברסיטה ונתן לנו הזדמנות לצפות בסרטונים מעניינים שכנראה לא היינו נתקלים בהם סתם כך.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lior19913 אלא אם צויין אחרת