00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"כרוב" נמצאו 3 פוסטים

איך אוכלים את זה?

18/06/2013
ערב טוב חברים יקרים! מתנצלת על היעדרותי הממושכת ועל חוסר פעילות בתגובות. כמו שנאמר "זה לא אתם, זו אני". ולא שיש תירוץ הולם לדממת האלחוט, ולא שחסר מה להעלות (ספרתי 17! מתכונים שכבר צילמתי וגם כמה פוסטים של צילום אני יכולה להמציא בלי מאמץ) ולא שחסר מהפוסטים המעניינים שלכם להגיב, פשוט אין לי כל כך חשק "לזוז". מקווה שזה יעבור בקרוב כי אני כבר מרגישה לא נעים להזניח את העניינים כאן וגם מתחילה לשכוח איך בדיוק הכנתי את המאכלים ואילו הערות עלי לרשום. ובינתיים בשעת ערב מתקדמת זו בחרתי במתכון קל וקצת מוזר של שניצל כרוב כדי להזכיר לכולם על עצם קיומי. וכן! אין שגיאת כתיב כאן מדובר אכן בשניצל כרוב- מנה צמחונית, קלה להכנה וטעימה מאוד באופן די מפתיע. אולי קחו רגע להפנים ולהתרגל לרעיון, ואם עדיין לא ברור לכם איך אוכלים את זה אני אדגיש- עם סקפטיות מתונה ובהנאה יתרה. תיהנו!     *את מקור המתכון (ברוסית) מצאתי כאן *   בעיקרון אין ממש מתכון אלא יותר טכניקה לטיפול בעלי הכרוב לפני ההכנה. אחרי השלב הזה עוברים ל "קמח-ביצה-פירורים" המסורתי, מטגנים, מספיגים בנייר סופג וזוללים כאמור בהנאה. אז ככה: מפרידים את העלים מראש הכרוב. חולטים אותם במים רותחים עד התרככות. *לחלופין מוציאים מראש כרוב את הליבה וחולטים אותו בשלמותו. מפרקים לעלים בודדים*. מעבירים למסננת ומשאירים לצינון עד למצב פושר. חותכים מכל עלה את ה"ווריד" המרכזי הקשה או משטחים אותו בעזרת פטיש שניצלים,כדי שיהיה גמיש דיו ולא יפריע לקיפול. מקפלים כל עלה לצורת מעטפה טובלים בקמח-ביצה-פירורים ומטגנים במחבת עד הזהבה משני הצדדים . מוציאים לנייר סופג ומצננים מעט. מגישים עם שמנת חמוצה. הפרופורציות לראש כרוב הם: 1/2 כוס קמח, 2 ביצים, 1/2 כוס פירורי לחם.   הערות ומסקנות לאחר המעשה: חשוב מאוד לתבל את בלילת הביצה או את הפירורים. אני הוספתי לביצה מלח, פלפל שחור גרוס טרי, שום גבישי דק וחרדל.בעצם התיבול הרגיל שלי לשניצל עוף. כדאי לבחור בעלים "שטוחים" ככל הניתן, כאלה שאין בהם חלקים מקומטים שיוצרים יותר משכבה אחת אחרת לאחר הקיפול זה סתם מעבה את השניצל וקצת מרגיז בנגיסה. לטעמי כדאי לבחור עבור המנה הזו כרוב בגודל בינוני כדי שהשניצלים לא יצאו גדולים ועבים מדי. אפשר לנסות ולהגיש את השניצלים עם מטבל של
לדף הרשומה

הגלידה של חורף

  נכון, אני נודניקית! נכון, כבר שמעתם את זה ממני הרבה פעמים!  אבל קר לי, כל הזמן! אז אני חוזרת ומצהירה (מעניין אם זה נחשב לפעילות גופנית ממריצה?) : אני לא אוהבת חורף! אני מבינה שיש צורך בגשם כדי שנוכל להמשיך להתקלח ולאכול מושטים, ואני מבינה שצריך קור כדי שהדובדבנים לא יעלו 70 ש"ח לקילו בקיץ, אבל למה צריך חושך? ולמה צריך רוח?  ולמה יש קשר בן הגשם והקור, כלומר כמה שפחות גשם ככה יותר קר? למה שהגשם לא יעשה הגירה לקיץ כמו במדינות נורמליות? ולמה לא נולדתי דוב?עכשיו הייתי ישנה שנת חורף וגם מרזה תוך כדי! נראה לי זו פשוט קונספירציה של חברת החשמל, שנמשיך לצרוך יותר ויותר חשמל והם ימשיכו לשלם משכורות עתק לכל המשפחה הסגל... מה שלא יהיה, כאמור קר לי. ומה עושים כשקר? מתכסים בשכבות לרוב ומכינים מיני מזונות מחממים (ולא, כוסית וודקה לא נחשבת). בשבילי אחד היתרונות הבודדים של החורף זה מרק. ההביל, הריחני, המחמם והמנחם. לגימה אחר לגימה, הגוף חוזר לטמפרטרה נורמלית ומצב הרוח משתפר פלאים. פתאום לכמה רגעים זה רק אתה והמרק ושום דבר מסביב לא מטריד ולא מפריע , רק הנחמה הנוזלית שמתפשטת בכל הגוף... זה בדיוק אותה תחושה שמקבלים כאשר אוכלים גלידה קרה בקיץ הרותח, משהו מרוכז וטוב שפשוט חייבים כדי לשמור על השפיות! יש כל כך הרבה סוגים של מרקים שבטח אפשר להכין כל יום מרק אחר והחורף הקצר שלנו עוד לא יספיק בשביל כולם, אבל בשבילי יש רק שניים שהם ה-מרקים. הראשון הוא מרק עוף כמובן ( עליו כבר דיברנו פעם ) והשני הוא בוֹרש והוא הנושא של היום. אולי בזכות הצבע הבורדו המפתה, אולי בזכות הרכיבים הלא שגרתיים ואולי בגלל השמנת החמוצה שמתווספת אליו בהגשה, אבל משהו בבורש עושה לי את זה ובגדול. אני מכינה כמות קטנה כי בן זוגי לא נוגע ב"דברים מוזרים" אבל לא מוותרת, כי גם לי מגיע להתפנק מדי פעם! את הבורש המקורי כמובן מכינים מציר של בקר עם עצמות (כזה שמסננים דרך בד חיטול) אבל לפעמים מותר לקצר קצת את התהליכים ולהכין גרסא צמחונית טעימה כמעט באותה מידה. שפע של תבלינים ואהבה ויש מרק מיוחד ומנצח שיפשיר איברים קפואים וישכיח צרות מציקות :-)     *המתכון המקורי באדיבות ילנה אייזיקוביץ' "* בורש צמחוני הרכיבים (ל-4 מנות):
לדף הרשומה

סלט כרוב שאסור להחמיץ

  כלומר, חייבים להחמיץ כדי לקבל סלט... כלומר זה טעים שאסור להחמיץ... בקיצור, לא להאמין שכרוב בתחמיץ יכול להיות מעדן אמיתי, אבל אין לי מילה אחרת לסלט המעולה הזה! אז אם אתם אוהבים את הכרוב שלכם פריך, בטעם חמוץ-מתוק עדין וממכר אל תחמיצו! כלומר רוצו להחמיץ!  (אוף, מבלבלת העברית הזו :-) ...פשוט לא להאמין שפעם הייתי קונה כרוב כזה מוכן מהסופר!   את המתכון מצאתי בבלוג רוסי מפואר ומלא במתכונים נהדרים. בכלל, לאחרונה גיליתי עולם שלם של בלוגים מושקעים ויפיפיים בשפה הרוסית. מתברר שגם ברוסיה יש מלא כישרונות כתיבה, בישול וצילום :-) כבר שמתי לי במועדפים כמה קישורים מעניינים ועוד אמשיך לנסות מנות מבטיחות כמו הסלט הזה כאן. כמו שנאמר "המשך יבוא..."           *אם אתם דוברי רוסית,  כנסו למקור המתכון בבלוג נהדר של זפירה *   סלט כרוב חמוץ-מתוק הרכיבים: 1 ק"ג כרוב חתוך לרצועות דקות 1 גזר גדול חתוך לגפרורים 2 שיני שום חתוכות לרבעים 1/4 כוס שמן צמחי 200 מ"ל חומץ רגיל (5%) 1 כף מלח 60 גרם סוכר 500 מ"ל מים 10 מסמרי ציפורן, 10 גרגירי פלפל אנגלי, 2עלי דפנה ההכנה: מערבבים בקערה את הקרוב, הגזר, שיני השום והתבלינים. בסיר קטן שמים את המים, החומץ, מלח וסוכר ומביאים לרתיחה. שופכים מעל הכרוב את השמן ואת התחמיץ הרותח ונותנים לעמוד לילה בטמפרטורת החדר ובבוקר להכניס למקרר. לאחר כ-24 שעות הכרוב מוכן לאכילה!     הערות: אני השתמשתי בשמן זית בטעם מעודן בהתחלה בשל נפחו הגדול של הכרוב התחמיץ יגיע ל1/2 מגובהו, מומלץ לערבב כמה פעמים את הכרוב כדי לתת כיסוי אחיד לכל השכבות. יום למחרת הכרוב "מוותר" והתחמיץ כבר מכסה את כולו. כאמור, ניתן לאכול את הסלט כיממה לאחר הכנתו , אבל כדי שהטעמים יגיעו לשיאם צריך לחכות עוד קצת. פשוט תטעמו ותחליטו אם זה מוכן לכם כמות הגזר והתבלינים כמובן ניתנים לשינוי על פי הטעם האישי ובעיקרון אני לא הרגשתי בטעמים מובהקים של הציפורן או הפלפל האנגלי.   בהצלחה ובתיאבון!
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל IliAsh אלא אם צויין אחרת