00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פוסט אחרון..

שלום שלום לכם/ן, הרבה זמן לא הייתי כאן (-:

נושא השיעור היום: תחקיר והפקת לקחים.... נשמע כמו תחילתו של שיעור על הפוליטיקה הישראלית.

לא זו הכוונה בשיעור היום...

הרעיון בגדול הוא "תרבות בה מותר לטעות אבל אסור לחזור על הטעות" ואני אומרת האומנם? אני לא בטוחה שהעניין הזה מיושם בחברה שלנו היום.

אנשים עושים את אותם טעויות יום אחר יום אחרי יום , הדרך היא זו שמשתנה מיום ליום. יחי ההבדל הקטן!

לאפשר טעויות זה דבר נפלא, כולנו אנושיים.. זו לא הבעיה, הבעיה היא שאנשים בטוחים שהם מצאו את הנוסחא לתוצא הרצויה ביותר, עושים את הדרך החדשה ואופס!

אותה הטעות נעשית שוב. ומדוע העניין מתסכל. כי מי שצופה מהצד רואה שהדרך תוביל לאותה התוצאה! פלא של ממש.

אפשר להשמיש את ההסבר הזה בכל תחום. אני לא מרגישה צורך להציף דוגמאות. אני מאמינה שכל אחד מכם ייקח את הרעיון לכיוונים שמתאימים לו ואיתו אתם מתמודדים ביום יום ...

 

אז הניסוי הקטן שלנו נגמר, הסמסטר הגיע לסיומו (כמעט) היה מעניין, מתסכל, משעשע ומלמד לכתוב את הבלוגון הזה.

תודה רבה לעל קוראיי הנאמנים, אם כי, למען האמת, שמתי לב שכמות הצפיות ירדו מפעם לפעם... נו נו נו..

 

רות, סוף!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פוסט 6- ויקי?

התגעגעתם? אני יודעת שכן...

תגלית!

ויקי זה לא בהכרח הקיצור לוויקיפדיה. ולהפתעתי יש ערך בווקייפדיה על ויקי.

ויקי זה למעשה שיטת בניית אתרים ומאגרי מידע שבהם התוכן נערך על ידי הגולשים עצמם, מה שאנו מכירים "כמיקור ההומנים".

או במילים אחרות: ויקי זה גם ויקיפדיה וגם דברים אחרים.

וקיפדיה לגמרי שינה את עולם ניהול הידע. אני לא זוכרת מה עשיתי לפני וקיפדיה כדי לדעת דברים נקודתיים בנושאים שונים. למעשה כל נושא שאני רוצה אני מקלידה במחשב ובלי לחפש, אני במאיות השניה נכנסת לערך הרלוונטי בוויקיפידה ומגלת את כל האינפורמציה שאני זקוקה לו (כמובן לא ברמה אקדמית אבל מספיק לידע עולם רחב).

וקיפדיה היא אינציקלופדיה מיניאטורית בכיס האישי של כל אדם שיכולה להפוך אותו מטמבל הקבוצה לחכם ביותר,

(כמובן אם הוא יודע לבנן את הערך הרלוונטי לסיטואציה בה הוא נמצא).

אם כי, וכאן יש בי את התהיה, האם קריאת חומר כמו תוכי לאורך זמן, באמת תעשה אותנו חכמים יותר?

למידת החומר בעל פה דרך ויקיפדיות למיניהם לא יגרום  למוח להתנוון? לא נשכח לחשוב? לתהות? להסיק מסקנות? ועוד מיליון דברים שהמוח שלנו, שהוא למעשה שריר, צריך לעשות בכל יום על מנת להתקדם? אני לא מדברת על השנים הקרובות, כי תהליך שכזה, של התנוונות בעקבות קריאה על בסיס קבוע של חומר ללא תרגילים למוח ייקח מאות אלפי שנים... אבל בכל זאת?

הרי אנחנו יותר ויותר תלויים בוויקפדיה.. לא?

אני תוהה....

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פוסט 5 חוכמת ההומנים

שלום לכולם!!! DID YOU MISS ME??

חוכמת ההמונים? מה המשמעות עבורי? מה זה אומר? זו בכלל אמירה נכונה?

תלוי מי ההמונים... מי קבע שהרוב יודע מה נכון? אני יכולה לחשוב על כמה אירועים היסטוריים שהרוב הוביל שהובילו לאסונות...

רציחות עם למיניהם, כל מיני גישות חינוך הזויות למיניהם שהובילו למה שאנחנו רואים היום... (המבין יבין).

מכנסי הפדלפון (-: (-:

והנה הפלא ופלא, המרצה מלמד אותנו כי על מנת שחוכמת ההמונים תהיה באמת כזו, ישנתם מספר תנאים שחייבים להתקיים :

מגוון דעות  (שלאדם הפרטי יש לפחות קצת מידע)

עצמאות (הדעות לא מושפעות זו מזו)

ביזור (התמחות והסתמכות על מידע מקומי)

התקבצות (תיעול החלטות פרטיות)

ופתאום הפתיחה שלי לא כל כך הזויה.

החברה שלנו היום, היא חברה שמושפעת בקלות מאוד (הנה כבר תנאי אחד שאינו מתקיים). ומה עם עצמאות? אממ... כמה אנחנו באמת עצמאים היום? (אם נשים בצד כל מיני תיאוריות קונספירציה של האח הגדול, וניתוב המסלול של חיינו על ידי אחרים) האם אנחנו גדלים ומתחנכים בבתי הספר לחשוב באופן עצמאי? ואם לא? אז איפה חוכמת ההמונים שלנו?

הנה כבר 2 מתוך 4 התנאים לחוכמת המונים חסרים בחברה שלנו... (וכוונתי לא רק בישראל). אני בטוחה שיהיו אנשים סביבי שיצליחו לבטל את כל הסעיפים בעזרת דוגמאות על התנהלות קלוקלת של החברה שלנו כיום. מעניין...

אז מי אמר שהמידע שיש לנו והדרך בה אנחנו מנהלים אותו היא נכונה, כי "הרוב" הרי יודע, "חוכמת ההמונים".

חומר למחשבה.

רות. סוף.

.

 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פוסט 4 בודדים ברשת

IM BACK!!!

אז מה למדנו היום? או יותר נכון, מה תפס אותי? מה גרם לי לתהות?

כלכלה מודרנית/ חדשה גלובלית מנוהלת באמצעות ידע. מה הכוונה?

"מהגרים דיגיטליים" (לא קלטתי את שם האדם שתבע משפט זה). אבל מה המשמעות? שאנחנו למעשה זרים בעולם שלנו?

הרי העולם היום הוא דיגיטלי, לחלוטין, הכול נעשה דרך המחשב, ומה שלא, יעשה תוך זמן קצר. אז למעשה. אני כל הזמן עוברת במימדים שונים (דיגיטלים)

לנצח כלואה בזרות מוחלטת... או אולי.. הכוונה היא בכלל המעבר שלי בין אתרים בינלאומים שונים? למשל כשאני רוכשת פריטים שונים באתרים בריטים, אמריקניים, צרפתיים, תמיד זרה בתוך נבכי התרבות הכה שונה ממני. או אולי, היא כבר לא כל כך שונה, הרי "בזכות" הגלובליזציה התרבויות השונות -גם בעולם הדיגיטלי כבר לא כל כך שונות זה מזה...

יש לי ילד בן 1.1, הוא לא חשוף כלל לממסכים, לא טלוויזיה, לא מחשב, לא פלאפונים? למה כי לדעתי ולדעת מחקרים רבים זה לא נכון לחשוף ילד בגיל שכזה למסכים. אין לזה שופ תועלת אולי אף נזק.. אבל אולי... התת מודע שלי, רוצה להימנע מלחשוף אותו לעולם בודד? קרי מהגרים? דיגיטלים? אולי בסופו של דבר אנחנו באמת מהגרים דיגטלים? נידונים לשוטט באטמוספירה האשליתית שנקראת הרשת?

בפוסט של שרון ברגר אולי.. יהיה מענה לחלק משאלותיי..

 

רות סוף

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פוסט 3 ניהול ידע יד ושם

חזרתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 

אז כל מי שמכיר אותי יודע, שהשואה הוא אירוע שהינו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי  ועל כן איזו התרגשות אחזה בי כאשר המרצה 

בחר לפתוח את השיעור בניהול מידע באמצעות הדגמה מתוך אתר יד ושם המנהל כ4 מיליון דפי עד (חלקם כפולים).

מן הסתם ההקשר והדוגמא נעשו בשל הסמיכות של השיעור לערב יום השואה שיתקיים מחר (11/4/2018).

האמת היא שהנושא גרם לי לצלול לתוך דפי העדות (באופן תיאורטי לא מעשי), וגרם לי להיזכר בניסיוני לאתר את יהדותה של אימו של חבר משפחה, אשר בהגיעה לגיל ה90,

עדיין אינה יודעת אם היא יהודיה או לא. (שם משפחתה יהודי ומקורה מכפר נידח בפולין, אשר היה באופן מובהק יהודי) אך היא גדלה בידיעה שהעבירו אליה הוריה כי היא קתולית. לא יהודיה.

היא אינה יודעת אם הדבר הוא נכון או לא. מעניין. אעדכן אם ואשר אגלה משהו.

בכל מקרה, באמת כיצד יד ושם מתנהלת מול דפי העדות שלה, איך היא מנהלת את כמות החומר האדירה הזו? יותר מזה, מדוע היא לא ממזגת את דפי העד שלה, ישנם אנשים שהגיעו ומילאו במהלך השנים מספר דפי עד על אותו האדם, למה לא למזד אותם לכדי אחד, ואם כך אכן הדבר שהרי אין באמת 4 מיליון דפי עד, אלא הרבה פחות.

אני מניחה כי הדבר מצריך כוח אדם, זמן וכסף רב מכפי שיש ליד ושם, אם כי, לא זכור לי שאי פעם נתקלתי בכתבה או מאמר המתריע על גירעון תקציבי של יד ושם. 

איזו אחריות אדירה יש ליד ושם, הם אוחזיםלמעשה מידע ששווה יותר מכל דבר שאני יכולה לחשוב עליו בעולם. אבוי אם המידע הזה יילך לאיבוד. איזו אחריות ניהול ידע ומידע יש להם.

בנימה אופטימית זו.... נתראה בשיעור הבא!

 

רות... סוף! 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Kerenh3 אלא אם צויין אחרת