00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"תינוקת" נמצאו 46 פוסטים

חמש שנים על מיכאל

אחרי כל ההקדמות והבטחות מאתמול, הנה הוא הגיע- יום הולדת חמש 5 (!) של הבלוג היקר והאהוב שלי! ממש היום לפני חמש שנים לחצתי בפעם הראשונה על כפתור ה"פרסם" ולא ידעתי לאיזו הרפתקה אני מכניסה את עצמי. לא דמיינתי שאחזיק מעמד ואתמיד במשך חמש שנים. ובאמת, בשנה הזו ההתמדה שלי עמדה במבחנים קשים. מאז יומולדת 4 של הבלוג הספקתי לעבור דירה ולהתחיל לגמרי מחדש, להתחיל עבודה חדשה, להתנתק לגמרי מהמציאות לכמה חודשים- כולל הקפאת כל חיי הווירטואליים ולהתאושש בהדרגה. לאורך כל התקופה הקשה מאוד שעברתי השנה, בניגוד לתקופת התנתקות דומה לפני שנתיים וקצת, היה לי מאוד ברור שברגע שאצליח, אחזור לבלוג. הבלוג הפך לחלק כל כך מהותי בחיים שלי, שאפילו בתקופה שהוא היה שקט ומוזנח, הוא נשאר חלק ממני. ונכון, הוא עדיין לא חזר לעצמו ולא התאושש, והקשיים הטכניים שתפוז מערימה על קוראיה בהחלט לא מוסיפים, אבל...בנתיים הבלוג ואני כאן וכאן אנחנו נשארים.  אתמול פתחתי את החגיגות עם החצי הראשון של ספר הילדים שהכנתי ליעלה לכבוד יום הולדתו של בח"ל (מסובך? כל הפרטים ברשומה הקודמת...), והיום אני כאן כדי להמשיך- קודם עם האלבום ואחר כך עם החגיגות ועם הפרסים. אז ממשיכים ממש מהמקום בו הפסקנו ברשומה הקודמת: אין לי ספק שיעלה ירשה מאבא את הנטייה לעשות אינסוף פרצופים מצחיקים, תמיד, אבל במיוחד כשיש מצלמה בסביבה. למרות הנושא המשעשע, יצא לי שילוב דפים די דרמטי, מקיט "חלומות שמורים" של צרויה. כדי לאזן הוספתי שני עלמי חמודות, כמובן גם הם מבית היוצר של צרויה, והוספתי להם כתרי לבד משעשעים וכמה בלינגים: הכפולה הבאה חביבה עליי מאוד: התמונה בעמוד הזה היא התמונה היחידה באלבום שהיא ממש תמונה גרועה, מבחינה צילומית. זו אפילו לא תמונה חמודה של בח"ל או של יעלה. אבל הסיטואציה הזו, שהוא מלמד אותה שיעורים ראשונים בנגינה, כל כך אהובה עליי...וגם הכפולה שהגיעה בעקבות התמונה. התמונה זכתה למסגרת וושי טייפ מלובב אדום, ורקע של דף תווים. בתוספת החתמה נפלאה וכמה אבנים. ממול דף קראפט עם החתמה נהדרת של גיטרה (הכיתוב שממול והגיטרה מאותו סט שאני מאוד אוהבת!) ומדבקות שחורות של סימנים מוסיקליים, שקניתי אי אז בבאר שבע: הכפולה הבאה בהחלט שייכת ל"לא הכי מוצלחים", אבל התמונות חביבות עליי מאוד, וגם שילוב הדפים: זכיתי להשתמש
לדף הרשומה

כי רק בגללי

הנה הוא, קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות- ה-18.5. היום לאתגר "סמני דרך" החודשי שלי ותרועת הפתיחה לחגיגות יום ההולדת החמישי (! כלומר 5!!!) של בלוגי היקר והאהוב. את מילות הרגש נשאיר למחר, תאריך יום ההולדת הרשמי, אבל האות הרשמי לפתיחת החגיגות, כמו בכל השנים האחרונות, ניתן ממש עכשיו, עם אתגר "סמני דרך" החודשי.  האתגר בחודש שעבר, לרגל יום הולדתו של בח"ל, היה משפט מוכר משיר אהוב "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". הרעיון למוטו יום ההולדת הגיע מכיוון שבח"ל רמז בעדינות שכדאי מאוד לקנות לו השנה משקפי שמש חדשים, בטרם מצב המשקפיים הישנים יביא לאסון. מכיוון שאני משתדלת לארגן יום הולדת סביב קונספט ולא רק לקנות מתנה, מהר מאוד התגבש בראשי הקונספט הזה... היחידה ששיתפה איתי החודש פעולה הייתה צרויה, שלא זונחת חברה בשעת צרה, וזה מה שהיא כתבה:  "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" התחבר לי מצוין לסוף פסח.  זה שאנחנו אשכנזים לא מנע מאיתנו לאתגר את עצמנו ולנסות לעשות מימונה בבית....  מוזיקה מתאימה היתה, גם מצברוח נכון, כל המשפחה, ים מופלטות, דבש וחמאה -  הדרך הנכונה להחזיר את החמץ הביתה!  בדף תמונה של המופלטות, של נתנאל ושלי במהלך הכנתן. " אין כמו הדפים של צרויה. פשוט אין: כמו שאמרתי, אצלי, הבסיס לנושא התחיל ממשקפי השמש שבח"ל איחל לעצמו ליום הולדתו. באופן מקרי, כמעט פלאי, יהודית רביץ, שהיא אחת הזמרות האהובות עלינו (למרות תקרית פלייבק אומללה מלפני כמה שנים שאנחנו מתקשים לסלוח עליה), הייתה אמורה להגיע להופיע בפארק הסמוך לביתנו (! סמוך לביתנו! אין כלום סמוך לביתנו!) יומיים אחרי היומולדת, אז מיד צרפתי את ההופעה לרשימת המתנות (בסופו של דבר זה לא יצא לפועל, אבל ברמת התוכנית זה קרה :) ואז נותר לי לחשוב רק על החלק "בעבודת יד". בח"ל מאוד תומך בתחביב שלי, ללא ספק, אבל הוא די שבע ממיני אלבומים עם תמונות של יעלה, מסגרות עם תמונות של יעלה, ותמונות שלו מאז ועד עולם. בכל זאת, לא עלה בדעתי שיום ההולדת שלו יעבור בלי שאצור משהו. לקחתי את הכותרת הזו והפכתי בה עוד ועוד "דברים שרואים מכאן....". מהר מאוד עלתה לי בראש נקודת המבט של יעלה. ככל שהיא מדברת יותר אנחנו מבינים עד כמה נקודת המבט שלה על הדברים שונה. איזה הקשרים מדהימים נוצרים במוח שלה, איך היא רואה את
לדף הרשומה

בלי שתי צמות

בתקופות מלאות מוזה קצת יותר מהשבועיים האחרונים, לפעמים אני נכנסת לרצף אסוציאטיבי (הכל אצלי רצף אסוציאטיבי...) של יצירה. כבר תיארתי פה כמה וכמה רצפים כאלו- אני מתחילה ליצור משהו, ואז איזה שילוב דפים מאוד מצא חן בעיני אבל לא מוצא את מקומו ביצירה המקורית וממנו נוצרת היצירה השנייה, ואז יש איזו תמונה שלא משתלבת בדף ומתחילה את היצירה השלישית ברצף ואז יש איזו טכניקה שאני חייבת לנסות ו....לרוב זה נגמר בערימה לא רעה של עבודות חדשות. בד"כ כשאני מסיימת את הרצף, קשה לי מאוד לשחזר אותו. אני לא זוכרת מה היה הטריגר שהוביל אותי מדף לדף, אבל אני יודעת שאיכשהו הם קשורים. גם הפעם זה המצב- אני לא זוכרת מה הוביל אותי ליצור את הדף הזה, אני רק זוכרת שהוא חלק מרצף כזה ונוצר בהתאם, בצ'יק-צ'ק. נדמה לי שזה התחיל משילוב הדפים, אבל אני לא בטוחה...בכל מקרה נעזרתי בסקיצה הנהדרת הזו, מ-page maps החביבים עליי כ"כ. הסקיצה כבר מסובבת לזווית הנכונה, לנוחיותכן: וזו הפרשנות שלי (שבמציאות אין לה בטן כמו בתמונה): שמלת הנקודות המהממת הזו של יעלה, שנקנתה בחנות "קולב" שליד ביתנו הקודם, פשוט נהדרת, וגרמה לנו לצלם אינספור תמונות של יעלה לובשת אותה. כאן החלטתי להקדיש לה דף. יצא שכל התמונות גם צולמו במאורע אחד, למרות שבמקור תכננתי לשלב תמונות של יעלה לובשת את השמלה בכמה אירועים שונים. זה היה מאוד מתבקש לבחור לרקע דף אדום מנוקד, מידי מתבקש. אז לא בחרתי. במקום זה בחרתי דף בסיס תכלת עם משבצות ובורדר אדום עם דוגמה גיאומטרית מגניבה. בין שתי הדוגמאות, כמתבקש מהסקיצה, יש שני בורדרים- אחד שחור מזוגזג ואחד פעם היה שחור גם הוא, אבל נצבע בספריי לבן. לא אהבתי את הצביעה בספריי (סתם הוא היה בחוץ בשביל משהו אחר, אז ניסיתי)- אז הוספתי עוד כמה שכבות בצבע אקרילי, עד שהייתי מרוצה מהתוצאה: שמעתי שעומס דוגמאות (או "שילוב פרינטים") זה מאוד אופנתי עכשיו, אז החלטתי ללכת עם זה עד הסוף. מתחת לתמונה בסקיצה מופיע דף פנקס לגו'רנלינג, אז בחרתי בכזה עם שורות, שיתלווה למשבצות, ללבנים ולנקודות שתיכף תראו...הדף הזה נתלש מפנקס מאוד מיוחד ותכננתי לכתוב עליו גו'רנלינג...זה עוד לא קרה: כל דף בפנקס הזה מכיל בחלק התחתון שלו יש ציור- בצד אחד זוג ג'ירפות מהמם (עכשיו ברור למה קניתי את הפנקס נכון?) ומצד השני מעין באנר עם צמד
לדף הרשומה

ילדות ישראלית

כשישבתי להכין את  פוסט הזוכה החודשית  שלנו ב"יוצאות מהקווים" (שהתפרסם היום), עברתי על כל העבודות שהוכנו לאתגר ההשראה שהעלתה פיית מרציפן המופלאה. בתחילת חודש מאי ענת אתגרה אותנו ליצור בהשראת מאכל אהוב. אז יצרתי בהשראת האתגר את  הדף הזה , אבל דפדוף בעבודות שהועלו בידי הקוראות המוכשרות, הזכיר שיש לי עוד דף מתאים שעדיין לא העלתי כאן... משום מה בתמונות הדף נראה מקומט לחלוטין. אני חושבת שמדובר במשחקי אור וצל שנובעים מהצילום הלא מוצלח אבל לא בטוחה בדיוק מה הגורם...בכל מקרה התמונות ממש גרועות וזה מה שגרם לי להתמהמה עם פרסום הדף הזה עד עכשיו (הדף הוכן איפשהו בדצמבר נראה לי...). בכל מקרה, די לדיבורים, הנה הדף: את התמונה הנהדרת הזו של יעלה אוכלת פסטה צילמה חברה שלי במפגש חברות (ויעלה) באיזו מסעדה תל אביבית. זו הייתה חוויה קצת מפוקפקת ולא חזרתי עליה מאז...(מפגש חברות עם יעלה, לא מסעדה תל אביבית...למרות שגם זו לא החוויה החביבה עליי, איכשהו זה תמיד כרוך בנזק ליעלה, כמו כוויה ענקית בסנטר, או הקאות בכל הדרך הלוך וחזור...). בכל מקרה, החברה שלחה לי את התמונה הנהדרת הזו, בה יעלה עושה כאילו היא אוכלת המון פסטה בהנאה (והרצפה אכן נהנתה...), ואני מיד שלחתי אותה לפיתוח. התלבטתי הרבה מאוד לגבי העיצוב שלה, אחרי שבחרתי לה דף רקע היא שכבה על השולחן שלי כמה שבועות, עד שקיבלתי השראה לסקיצה. האמת היא שאני לא זוכרת מאיפה הגיעה ההשראה הזו...דף הבסיס הוא של צרויה המקיט "זרעי קיץ", והרצועות מדף מחברת מקיט ה-BASICS של basic grey. התמונה הודבקה "על הגובה" ומתחתיה מגוון גדול של קישוטים: הכיתוב מתוך סט צ'יפבורדים (מאיקסמיקס), נצבע בלבן והוחתם בחותמת רקע בדוגמת עץ. יש כאן גם פרח נייר, קבושון פלסטיק, שני כפתורים- כוכב ולב, מדבקה נפוחה ועוד מדבקת פרפר. גם בחלק העליון של התמונה יש קצת קישוטים: פעם פעם נגה אהובתי הביאה לי במתנה שקית מלאה אבני רמיקוב, שבץ נא ועוד פאזל מקסים לילדים. חילקתי את השלל השווה בערך חצי חצי בין שולחן היצירה שלי לבין העבודה שלי...כאן ג'וקר אחד מצא את מקומו, על מדבקת מסגרת שהתאימה בדיוק.  בפינה העליונה של הדף הוספתי שורות לכיתוב (נגזרו מתוך דף השורות), עם בראד קאפקייק לסיומת. לצערי עד עצם היום הזה לא הוספתי עליהן את הכיתוב, וזה חבל...:
לדף הרשומה

פוטושופ

חג שמח! איך אתן מבלות? אמנם החג עוד לא נגמר אבל יום רביעי הוא בכל זאת יום רביעי, והגיע הזמן לאתגר החדש שלנו ב"יוצאות מהקווים".  בזמן האחרון התמכרתי לסקיצות בצורה חמורה. אם לא היה את האלבום של אחותי (שדורש מקסימום תפוקה במינימום זמן) כנראה שהייתי יוצרת באופן בלעדי אך ורק עם סקיצות. איזה מזל שבדיוק עכשיו הגיע הזמן ל אתגר סקיצה ב"יוצאות מהקווים" , ומומין אתגרה אותי בסקיצה המהממת-אך-מאתגרת הבאה: אמנם במבט ראשון זו סקיצה מאוד "נקיה ופשוטה" כמו שאני אוהבת, אבל אם בוחנים את הפרטים- יש כאן 6 שכבות של נייר, ששה דפים שונים ומשונים בתוך דף מעוצב אחד! בהחלט לא איזור הנוחות שלי, אבל אתגר זה אתגר, אז הלכתי על זה בכל הכוח. לא סתם, אלא (שלא כהרגלי) נצמדתי לסקיצה לחלוטין וכמעט ולא ביצעתי אף התאמה (אולי מלבד הטייה קלה בסידור הקישוטים בצד הימני): השלב הראשון היה כמובן בחירת התמונה. יש לי (לצערי) ערימה מאוד מרשימה של תמונות שממתינות לתורן, ו(עוד יותר לצערי) הערימה גדלה מהר יותר משהיא קטנה...כל פעם אני נוברת מחדש בתמונות ומחליטה איזו לקחת לפי מצב הרוח שלי, ככה שאין שום קשר בין כרונולוגיה לבין דפי האלבום שלי. הפעם נחו עיני על צילום מופת שנראה לחלוטין כמו מניפולציית פוטושופ- אך לא כך הוא הדבר. מדובר בצילום אקראי לחלוטין שצולם במצלמת הכיס הפושטית (הכי פושטית שיש) של חמותי היקרה, כנראה שבידי חמותי היקרה, בלי שום כוונה, עם האור שהיה בחדר באותו רגע. התמונה צולמה ביום ההולדת של יעלה והיא לוכדת בצורה מושלמת את השמחה של הילדה המדהימה הזו. ידעתי שהתמונה הזו מתאימה לדף עשיר ומינימליסטי, כזה שיצליח לתת לה את הכבוד הראוי- בול מתאים לסקיצה. הוצאתי בערך 40 דפים עד שהגעתי לקומבינציית הדפים הנבחרת בחלק המרכזי: דף הבסיס הוא קארדסטוק שחור עבה עם טקסטורה עדינה. את החלק הפנימי התחלתי מהתמונה, ולאט לאט יצאתי החוצה, עם מיליון נסיונות וטעויות ותהיות בכל שלב. התמונה עצמה קיבלה מאטינג דק מנייר צהוב עם כוכבים (שרק נרמזים בתוצאה הסופית). הדף של המאטינג הוא היחיד שהיה משומש. למרות שזו סקיצה כ"כמושלמת לשאריות, הפעם החרבתי מספר דפים חדשים לחלוטין כדי להגיע בדיוק לתוצאה הרצויה. הרצועה הימנית חתוכה גם היא מדף שמשות בלבן-אפור-צהוב שאני אוהבת מאוד (כמעט בטוחה שנקנה ב"פייפר הארט". ראיתי דפים מאותו סגנון,
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת