00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"כרטיס" נמצאו 173 פוסטים

אושפיזין

נכון, עכשיו אמור להיות פה פוסט על סוכה, עם קישוטים ורעיונות מדליקים. יש כזה, בקנה. אבל כמו כל דבר אצלי בתקופה האחרונה, גם הוא יגיע באיחור מה. בנתיים, משהו אחר. חיפשתי משהו בתיקיות המחשב הענפות שלי ונתקלתי בכלמיני כרטיסים אקראיים, שלא היו שייכים לשומדבר ולכן לא זכו לראות אור כאן בבלוג. החלטתי להזמין אותם להתארח כאן אצלי בסוכת הבלוג.  הכרטיס הראשון הוכן ליום ההולדת של אחותי שנחגג ביולי. סיפרתי כאן כבר איך התיישבתי להכין כרטיס לצרויה, שחוגגת יום הולדת די הרבה זמן לפני אחותי, ובלי כוונה יצא לי כרטיס פשוט לא נכון. הוא ישב והמתין ליום ההולדת של אחותי, ואז לחגיגה המשותפת שלנו שנדחתה די הרבה לרגל הלידה של אמיתי, ובסופו של דבר הוא נמסר ליעדו: בסיס ריבועי מדף שחור עם זיגזג מנצנץ להפליא, באמצע חלון אליפסי אפור, פיה מוחתמת וגזורה מדף וורוד ואיחול בחיתוכים וורודים. מא' עד ת'- אחותי. לכרטיס הזה נלווה אוסף של שלוש טבעות שבחרתי בקפידה מרחבי הרשת, בסיועה כמובן. שתיים מהן היו של המעצבת הנפלאה- PUNCHAOS , ממנה רכשתי לי גם את מתנת יום ההולדת הראשונה שלי לשנה זו- צמיד מקסים ומיוחד. לצערי אני לא מוצאת תמונה של הצמיד שלי באתר, אבל אני בכל זאת ממליצה לכן בחום רב לבקר באתר. כשרון מופלא ומיוחד בבחורה קטנה ומיוחדת בפני עצמה (לצערי אין לי היכרות אישית איתה מלבד שיחות טלפון וביקור יחיד בחנות שלה, אבל לגמרי התאהבתי, ואני לא מפסיקה להרחיב את הקולקצייה הפרטית שלי ושל אחותי).  זוג הכרטיסים הבא הוא ספיח מרשומות השנוטובות שלי. נדמה לי שסיפרתי על סשן הכנת השנוטובות בצבעי מים של יעלה ושלי, אבל לא הראתי את התוצרים. היה לי רעיון מאוד מגובש בראש ואיכשהו הצלחתי להלהיב את יעלה לשתף עם זה פעולה. הכנתי שני כרטיסים לפי הרעיון הזה. נתחיל דווקא מהשני והפחות מוצלחבעיני: החתמתי את חותמת הכוורת הנפלאה שלי בדיו שקופה והבלטתי באבקת אמבוסינג שקופה. מעל ההבלטה צבעתי בשלושה גוונים של צבעי מים ומעל הדבקתי שני חיתוכים של כוסות יין, מתבנית חיתוך חדשה, שעדיין לא הספקתי לחנוך. הגרסה הראשונה דווקא הייתה הרבה יותר מוצלחת בעיני, והיא הלוותה למתנת החג שקניתי ליעלה:  כאן עשיתי את ההבלטה באבקת אמבוסינג לבנה, והאפקט של זה הרבה יותר יפה. החיתוך קלאסי יותר- תפוח. מקרוב: את המתנה
לדף הרשומה

לך אמא

לא יאומן כי יסופר, אבל הגענו. הגענו אליו, אל "הרגע האחרון". אבל באמת. זה שאחריו אין עוד משימות של הרגע האחרון, כי ראש השנה כבר כאן. אין יותר "מחר" להשלים בו את כל המשימות לקראת החג, ואיכשהו, תמיד יש עוד משימות שצריך להספיק. אני לא ממש יודעת להסביר את זה, אבל השנה אני ממש מתרגשת לקראת ראש השנה, הרבה יותר מבשנים האחרונות. כנראה שזה שילוב של כל השינויים שעוברים לי בחיים, ההורמונים וכל ההכנות המוגזמות שעשיתי עם הילדים :). אבל עכשיו אני מוכנה- הכרטיסים מעוצבים וכתובים, מעט המתנות שקניתי ארוזות, הבית הכי נקי שהוא יכול להיות בהיעדר עוזרת, הספקתי את רוב הפעילויות שתכננתי עם יעלה, וכמובן- מאפינס הדבש אפויים וריחניים. כמה שאני אוהבת מאפינס דבש. ועוגות דבש. ודבש. יאמי.  הבטחתי להוסיף עוד שנוטובות לסדרה שהתחלתי בפוסט הקודם. כמו שכתבתי שם, אלו השנוטובות שאני מחבבת יותר. מצאתי שרידים מחבילת כיתובי ה"שנה טובה" של "תוצרת הארץ" מלפני כמה שנים. זו הגרסה הראשונית, מבד קטיפתי. מסיבה די תמוהה קניתי מדבקות כאלו בוורוד. מה לוורוד ולראש השנה? סתם, האמת שאפילו השתמשתי בחלקן, אז כנראה היה בזה היגיון מסויים...אבל רוב מדבקות הנגטיבים שבחבילה נותרו ללא שימוש, החלטתי להפוך אותן לשבלונה. אני חושבת שזה מה שהפך את מקבץ הכרטיסים השני למוצלח יותר. הניסיון הראשון היה קצת...קיצוני, אבל הוכתר כהצלחה גדולה. הכרטיס הזה ממש משמח אותי, ואם הייתי מכינה כרטיס לעצמי, זה היה זה: הדבקתי 5 שורות של שבלונות וטפחתי על כל האיזורים הלבנים בכרית איפור ספוגה בדיו צהוב חזק ומהמם. הוספתי פינצ'וץ' תפוח ו"אבן" אדמדמים וזה הכל. מינימליסטי ומלא איחולים.  בכרטיס השני הכיתוב הוא לא העיקר, אלא דווקא זוג דגיגים: הדגיגים המתוקים האלו נגזרו מפלייסמנט שקניתי במקסטוק- חבילה של 5 פלייסמנטים ו-5 תחתיות לכוסות ממפל בדוגמה מתוקה להפליא. פלייסמנט אחד גזרתי על דגיגיו- חלקם ליצירה, חלקם לפעילויות עם יעלה. שנים מהם מצאו את מקומם על פיסת דף משובץ מחבילת הדפים הענקית עליה סיפרתי בפוסט הקודם, יחד עם מדבקת בורדר, שתי מדבקות לבבות שמנמנים ושוב שבלונה, הפעם בירוק.  אחרון חביב הוא האהוב עליי ביותר. ככל שהתמונה של הכרטיס שיש לי בראש יותר מדוייקת, אני יותר
לדף הרשומה

לדוד גיבור

ממש מעבר לפינה, הוא מציץ וכבר מגיע- ראש השנה. השנה, אפילו יותר מתמיד, כל ההכנות אצלי נעשו בדוחק. עם אמיתי שלא יורד מהידיים/מנשא, נדירים הרגעים בהם אני מצליחה ממש לשבת מול שולחן היצירה שלי וליצור. אבל על שנות טובות אי אפשר לוותר, נכון? אז ניצלתי כמה דקות שאבא החזיק את אמיתי ויעלה סופסוף ישנה וארגנתי לי קיט להכנת שנוטובות. ארזתי הכל בשקית והתחלתי לנדוד איתה בבית. בכל פעם שהיו לי כמה דקות פנויות פיזרתי את תכולת השקית והתקדמתי עוד קצת בפרוייקט הכרטיסים. התוצאה די רחוקה מלהשביע רצון, אבל עם תינוק בן חודשיים, אני אדבוק בטענה שהעיקר הכוונה, ואני מתכוונת מכל הלב לאחל שנה טובה לקרוביי ואהוביי. חילקתי את הכרטיסים לשני מקבצים- הראשון מוצלח קצת פחות, השני (לפחות בעיני) מוצלח קצת יותר. בין החומרים בקיט שלי הייתה חבילת ענק של דפים דקים בנושא בית ספר. אידיאלי לראש השנה. שידכתי שני דפים מהקיט, יחד עם חיתוך כיתוב שמרמז "שנה טובה" בלי להגיד במפורש: הכרטיס השני מאוד מצא חן בעיני בשלב התכנון, בשלב הביצוע משהו קצת השתבש. החתמתי את בסיס הכרטיס בחותמת הכוורת הנהדרת שלי, בשלושה גוונים של דיו. על הרקע יצרתי סוג של לב מאולתר ממדבקות המילים הנפלאות של יעל יניב-מילים של איחולים לבביים לשנה החדשה. הוספתי עוד שתי חתיכות וושי טייפ בצבעים תואמים ותפוח מפונצץ': אולי בתמונה הזו רואים קצת יותר טוב את ההחתמה היפה שברקע: הכרטיס הבא הוא לא ממש כרטיס...עדיין. הכנתי בסיס ולא הצלחתי להתקדם איתו, אז בנתיים הוא ככה, ונראה שככה הוא גם ישאר. גם פה העיקר הוא הרקע- אוסף של וושי טייפ בצבעי החג, ודבורה אחת שחורה: אחרון חביב כבר שייך בעיני למגמת השיפור,למרות שגם הוא לא נפלא: חותמת הכוורת שוב בפעולה, אבל הפעם בשחור, מתומן שמתחזה למשושה מדף צהוב בדוגמת כוורת, תפוח אדום, שני מתומנים קטנטנים ופס וושי: יש עוד רשומת שנוטובות בקנה, אבל בנתיים מתחילים להרגיש את אווירת ראש השנה באוויר. אצלנו בגן הביתי אינספור פעילויות ראש השנה מהנות במיוחד, על חלקן אתן יכולות לקרוא בפורום " בילוי יצירתי עם הילדים ", זה גם פוטוגני: ויש כאלה שמוצאים את זה משעשע: מאחלת לכולנו לסיים את השנה באווירת יופי, חיוכים, סיפוק ותקווה, כדי להיות מוכנים כמו שצריך לקראת השנה החדשה!
לדף הרשומה

אינדיאנית

האמת? אני לא לגמרי בטוחה איך בדיוק כותרת הרשומה הזו התגלגלה...פעם פעם, כשעוד הייתי בהריון, צרויה חגגה יומולדת. יש לנו הסטוריה לא כ"כ מוצלחת בנושא ההריונות שלי ויום ההולדת של צרויה, אחרי שבהריון של יעלה נאלצנו לבטל חגיגה גדולה שתכננו ליום ההולדת, כי אני התאשפזתי. אז היה לי ברור שהפעם אני לא מוותרת. אז מה אם הייתי שנייה לפני חודש תשיעי, אחרי כמה חודשים שלא נהגתי בגלל התרופות, החגיגה הייתה במרחק שעתיים וחצי נסיעה ממני, בלילה, ובכלל הייתי אמורה להעביר סדנה באותו תאריך? אז מה? אז הפכתי עולמות, יצאתי ל road trip וביליתי עם צרויה ביום ההולדת. כמובן שהמאורע המרגש  לווה בתקופה של הכנות מהנות ומאתגרות בהחלט. החלטתי להתחיל מכרטיס הברכה, בעיקר מכיוון שחלקי במתנה נגמר בשלב הרעיון. הביצוע נעשה ב"מיקור חוץ" (מתעצלת לעבור לאנגלית), תיכף תראו. חשבתי שהכרטיס יהיה קלי קלות. הקדשתי ערב לעניין (הו, פעם היו לי ערבים פנויים, בלי מנשא ובלי נענועים...). זה באמת הלך די מהר. ישבתי, תכננתי, החתמתי, חתכתי ויצא לי כרטיס די חמוד- אבל ממש לא מתאים לצרויה. הוא היה בול, אבל בול, אחותי. מזל שימי ההולדת שלהן קרובים. הוא נשמר למועד המתאים והתיישבתי להכין כרטיס חדש. הפעם זה יצא מתאים בול: בסיס לבן, עליו מאטינג מנייר קראפט עם הבלטה משגעת של עץ. כבר חפרתי על הדף המשגע הזה , שקיבלתי בקיט החודשי של simon says, בגודל A4, וניצלתי עד הפיסה האחרונה. לדף המושלם הזה ציוותי מדבקה נהדרת לא פחות מקיט אינדיאני, כמיטב הטרנד בעולם הסקראפ. לוכד חלומות- אידיאלי ליום הולדת של הגשמת חלומות: למטה הדבקתי רצועה של וולום, גם כן מאותו קיט חודשי, ועליו כיתוב במדבקות עתיקות של basic grey: לסיום, מכיוון שבכל זאת מדובר בצרויה, הוספתי מקבצון, אבל לא של כפתורים, אלא של דמויי אבנים מסוגים שונים: את המעטפה קישטתי בצורה קשורה למחצה: לגבי המתנה, היה לי רעיון שמאוד הלהיב אותי, ולקח לי יחסית מעט זמן למצוא דרך להוציא אותו אל הפועל. רציתי משהו מיוחד, יצירתי ויפה. נשמע פשוט לא? הבעיה היא שמדובר פה בלא פחות מ-צרויה. כל דבר שאני אכין, היא יכולה לעשות טוב יותר, מדוייק יותר ובעיקר יפה יותר. אז מצאתי פתרון "הפוך על הפוך"- אני אכין לצרויה מתנה שהיא תעצב בעצמה. למרות שזה מתבקש, דווקא
לדף הרשומה

משתמשת

אני אוהבת לקנות. כמו הסטיגמה הכי שחוקה על נשים, אני ממש אוהבת קניות. אני משתדלת להיות קצת פחות נדושה מהקלישאה, לפחות בגדים אני ממש לא אוהבת לקנות. לעומת זאת לקנות צעצועים, שטויות מחנויות "הכל בשקל" או (ובעיקר) חומרי יצירה- אני מסוגלת כל היום וכל הלילה. מן התמכרות שכזו. אני מאמינה שלא מעט מקוראות הבלוג יכולות להזדהות עם ההרגשה. וגם עם רגשות האשמה. כשהם צצים אני מיד מתיישבת ליצור. הרי אם אני משתמשת במה שאני קונה- יש תמורה בעד האגרה.  פעם, בעידן שטרום שני הילדים והחינוך הביתי ואפס הזמן, היה לי התקף כזה של פיצוי על קניות מפנקות במיוחד, וניצלתי אותו ליצירה של שני כרטיסים, לשני ימי הולדת שאז היו קרובים. את הכרטיס הראשון הכנתי לרגל רכישת הדיואים החדשים (לפני שהם הגיעו, כן?  הקטע הוא להשתמש בחומרים הקיימים): השתמשתי ב-3 חותמות פחות או יותר בלתי תלויות של קאפקייק (שתיים קטנות של PTI משני סטים שונים, ואחת גדולה ובודדה, לא יודעת של  איזו חברה), בהמון גוונים של דיו (וורוד בהיר וכהה, טורקיז חזק ותכלת בהיר, סגול בהיר וכהה), בשארית נייר טורקיזית עם נקודות, שארית בכחול כהה ואותיות קטנות וכחולות: ההשראה  לכרטיס הזה הגיעה מכרטיס יפיפה הרבה יותר משלי שמצאתי בפינטרסט. אני מאוד אוהבת אותו: את הכרטיס הזה תכננתי לתת לענת חברתי המוכשרת, אבל איכשהו, למרות שאנחנו נפגשות כמעט כל יום, עד היום לא נתתי לה אותו...והיא חוגגת יומולדת ביוני, והכרטיס היה מוכן לפני הזמן :) הכרטיס השני הוכן לכבוד יום הולדתו ה-30 של גל, בן דוד של בח"ל שעם הזמן הפך להיות גם בן דוד שלי, אולי אפילו קצת יותר...כבר סיפרתי על מתנה שהכנתי לו, וכמובן שנלווה לה כרטיס: פעם פעם,באיזה מסע קניות משותף, מור גיסתי האהובה ואני רכשנו יחד פד מתוק להפליא של דפי "בנים" רטרואיים, בגודל 15*15 ס"מ. מאז לא נגעתי בו, מידי פעם ליטפתי, וזה הכל. מזל שהגיע אירוע שפשוט תפור על הקולקצייה הזו. לרקע השתמשתי בדף של חלליות מקיפות כדורארצים. שלמות של דף. הבורדר הגיע כבר מוכן כחלק מהקיט. הוספתי את הגיל במדבקות ויניל כתומות ואהובות של "תוצרת הארץ", חותמת ברכה מסט היומולדת המושלם של PTI ומקבצון של שני כפתורים ונקודת לק קטנה: את יום ההולדת של גל חגגנו במסיבת פסטה
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת