00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"השראה" נמצאו 45 פוסטים

ספטמבר

גם בחודשים העמוסים והמשוגעים ביותר, ה-18 בחודש מגיע כמו שעון, לעולם אינו מכזיב, לא משנה כמה לא מוכנה אני :). בהשראת "פרוייקט היומן השמח" הכיפי שלי (מזכירה שאצן מזמנות להצטרף ל קבוצה שפתחתי למשתתפות בפרוייקט הכל כך כיפי וכל כך ממכר הזה), זה היה הרמז באתגר "סימני דרך" לחודש אוגוסט: מתמידת המשתתפות, שכבר זכתה לרשומה משלה השבוע, הלא היא צרויה, הייתה המשתתפת היחידה חודש, וזה מה שהיא כתבה: "ישבתי והסתכלתי ברמז שנתת. חוץ מהצבעוניות הכיפית שלו, הוא נראה כל כך מזמין - עם המון ג'ורנלינג, תגיות, מדבקות ותוספות. זה מה שהנחה אותי ביצירת הדף. הכנתי דף מיום ההולדת האחרון של נתנאל, אותו העברנו בסופשבוע מפנק בים המלח, התמונה היא מטיול בנחל ערוגות. יש שם דוילי, תגיות מכל מיני סוגים, קצת וושי, כפתורים, ראב-און, מדבקות והרבה שמחה!" אני תכננתי לעצב בהשראת הרמז דף בלוח השנה שלי. כשעינת המופלאה מ "מזמינים" פרסמה את לוח השנה לעיצוב עצמי שהיא עיצבה ויצרה, מיד הזמנתי כזה. ליתר דיוק- מיד הזמנתי 3. ואז דואר ישראל החליט לפצוח בשביתה מרגיזה להפליא בשירותי הדואר הנע והלוחות הגיעו אליי באיחור משמעותי, שכנראה לר יאפשר לי לסיים אותם  בזמן לקראת ראש השנה...מרגיז בהחלט, אבל לא מונע ממני לנסות. עד כה יש לי 7 עמודים מוכנים מתוך לוח אחד. אולי אני אסיים להכין אותו עד החג :). כמובן שבהמשך אראה כאן את הלוח בשלמותו, אבל בנתיים- את חודש מאי שבלוח עיצבתי בהשראת תמונת האתגר. התייחסתי לתמונה כמו מתכון: טורקיז-צהוב-וורוד וקצת שחור, וושי טייפ, כרטיסיות, קצת מדבקות ופוסט איט: הפעם לא עבדתי מול תמונת ההשראה, אלא רק מהזכרון, וכשהסתכלתי על הדף המוגמר מול תמונת ההשראה, הרגשתי שהקשר בינהם ממש ברור. אני לא בטוחה שהתמונה הזריזה לגמרי מעבירה את המסר. השתמשתי ב-3 כרטיסיות מהחבילה הענקית שקיבלתי מגיסתי האהובה, שתי דוגמאות של וושי טייפ, פוסט איט בצורת עננים, דיו שחור ומדבקות שונות מקולקציית "סנאפ". ככה החלק העליון נראה מקרוב: א כרגיל, נהניתי מאוד מהאתגר! ואני מחבבת מאוד את התוצאה, ללא ספק היא לא הייתה נוצרת בשום דרך אחרת! עכשיו, לחודש הבא- בחודש הבא, ב-18 בחודש, אחגוג את יום הולדתי, ואתגר "סימני דרך" יחגוג יומולדת 3 (!! הייתי
לדף הרשומה

רגע לפני הפתיחה- אין לי מושג למה התבלגנו הפוסטים בבלוג, מצטערת אם זה שיגע את המנויות...וגרם לבלוג להיראות אפילו יותר מבולגם וחסר הגיון מבדרך כלל. ועכשיו לענייננו- עם פתיחת שנת הלימודים, הגיע הזמן גם לפתוח באופן רשמי את " פרוייקט היומן השמח ". היומן שלי בפעולה מיום ראשון, ואני חייבת להגיד שזה ממש ממש כיף! וממכר ועושה חשק להשתמש ביומן! הבטחתי לשתף קצת בתהליך ולנסות למשוך עוד משתתפות לפרוייקט, שידרבנו אותי להתמיד ויתנו לי השראה. בעקבות התגובות המתלהבות לפוסט הקודם, התלבטתי קצת לגבי הפורמט והחלטתי שהכלי הכי  זמין ונגיש הוא הפייסבוק, ולכן אני מזמינה אתכן להצטרף לקבוצת "פרוייקט היומן השמח" בפייסבוק. בקבוצה נעלה בכל תחילת שבוע ובסופו תמונות של דפי היומן שלנו, נחליף מוצרים מתאימים לקישוט יומנים, נחלוק רעיונות והשראה ונעודד אחת את השניה להתמיד. כמובן שזה לא בא במקום הבלוג,וגם כאן אני אשתף מידי פעם, אבל אני לא רוצה להציף את הבלוג בדפי יומן...וכמובן שלרגל השבוע הראשון של השנה- רשומה שלמה מוקדשת לשבוע הראשון ביומן. כבר סיפרתי שהיומן הזה מכיל הרבה יותר מרק ימי השבוע. הוא נפתח במעין "קיר השראה" נייד. בשנה שעברה יצרתי בעמוד הזה קולאז' מושקע. השנה החלטתי לעבוד אחרת- בצד השמאלי מדבקה מהממת שהתקמצנתי עליה תקופה ארוכה מאוד, ובצד ימין התחלתי בהדרגתיות לבנות לי קיר משפטי השראה-בכל פעם שאתקל במשפט נחמד, אוסיף. מאז שצילמתי את התמונה כבר הוספתי 3 משפטים:   את השבוע הראשון של השנה החלטתי לצבוע בשילוב הצבעים החביב עליי, כי זו הדרך לפתוח את השנה ברגל ימין. בעמוד הראשון ממש השתמשתי לראשונה בוושי טייפ חדש ומהמם שעוד לא מצאתי תירוץ הולם להשתמש בו- כתום עם קורי עכביש לבנים ועכבישים שחורים. מהמם! ממול וושי טייפ תכול ובתוך הדף החתמות ומדבקות: ביום שני- תזכורת לכתוב פוסט. אני שואפת לחזוק לפרסם פוסטים בצורה סדירה, ומה יותר מזמין מחותמת ייעודית שמזכירה לי לעשות את זה? מתחת מדבקת תגית עם עוד חותמת- כדי לסדר את כל המשימות השבועיות ולא לשכוח שומדבר: בצד השני עוד חותמת מהממת מהסט הייעודי ליומן, לרשימה. איזו רשימה? רק הזמן יגיד, אבל שידכתי לה כוכב, כדי לאחל לי להגשים את כל מה שכתוב בה: אני משתדלת גם במהלך השבוע לשמור על
לדף הרשומה

פרוייקט היומן השמח

השארתי אתכן עם תמונת השראה והבטחה לספר לכן על עוד פרוייקט שאני עובדת עליו בימים אלו...כידוע, הנקה היא זמן נהדר לשיטוטים חסרי תכלית ברחבי האינטרנט (בהנחה שאין עוד ילדים בבית, כמובן). בשיטוטי בפינטרסט, בעיקר, נתקלתי בעוד ועוד תמונות מאותו זן, שעוררו אצלי בידיים את הדגדוג המוכר הזה...והנה זה הפך לפרוייקט החדש שלי- פרוייקט היומן השמח! אני מכורה לנייר, זה ידוע וברור לכל מי שנכנס לבלוג שלי, אפילו להצצה זריזה. ההתמכרות הזו לא התחילה עם סקראפ, אלא הרבה הרבה קודם, עם בריסטולים, מכתביות וכמובן- יומנים. מאז כיתה א' היה לי יומן, ותמיד הוא היה מלא קשקושים, כיתובים, מדבקות ושאר שטויות. זכור במיוחד יומן "זבנג" עם הציורים הנפלאים של אורי פינק שהעסיק אותי שעות בעיצוב תלבושות חדשות לדמויות המוכרות...האמריקאיות והיפניות, שיודעות לקחת כל דבר לקיצוניות, הפכו את הקשקוש ביומן בית הספר לאמנות, עם יומנים "של מבוגרים", אבל צבעוניים, מקושטים ושמחים לא פחות מאלו של בית הספר. חיפוש בפינטרסט תחת המילים planner או filofax מניב מאות ואלפי דוגמאות יפיפיות לשבועות כאלו, בהם די ליוצרת לפתוח את היומן שלה כדי להבטיח לעצמה שבוע שמח במיוחד. כמה דוגמאות נפלאות שעוררו את מיצי היצירה שלי (לחיצה על התמונה תוביל למקורה): יומן ראשון שעושה שימוש בקולקצייה נהדרת ויחסית ישנה של אקו פארק- שילוב של מדבקות, כרטיסיות, וושי טייפ ושאריות נייר. לא מקסים!? לא עושה חשק להתחיל כבר את השבוע? בסגנון שונה: הרבה פחות צבעוני, הרבה יותר קלאסי ואמנותי...שוב וושי טייפ, ומדבקות, והרבה איורים ושרבוטים. ועוד סגנון שונה לחלוטין: שילוב בין יומן של ממש לבין ארט-ג'ורנל, עם צבעי מים, יוטה, קולאז', חותמות ועוד. לרשומה הזו בחרתי 3 תמונות מסגנונות שונים, אבל בפינטרסט אספתי המוני המונים של  תמונות השראה, האפשרויות הן באמת אינסופיות, ולי רק נשאר להתחיל לעבוד...מהפינטרסט לקחתי רעיונות גם לרשימת הציוד הנדרש לצורך הפרוייקט. גם בנושא הזה ההשראה היא אינסופית, למשל, רשימת הציוד המצולמת הזו: לא עושה לכן חשק לצאת לקניות? אז הצטיידתי, במטרה להכריז על פתיחתו של "פרוייקט היומן השמח" שלי. נכון, כבר כמה שנים בראש השנה/סילבסטר אני מתחייבת לפרוייקט תיעודי כלשהו, החל מ"פרוייקט
לדף הרשומה

ענייני בנים

אני לא מאמינה שזה כבר ה-18 בחודש השני של אמיתי. כמה קלישאה, ככה נכון- הזמן רץ. באמת. אוגוסט עוד רגע מאחורינו, תיכף מתחילה עוד שנת לימודים ומיד אח"כ שוב ראש השנה ו...אמאלה, איך זה קרה? השנה הזו ממש ברחה לי מבין האצבעות. אבל הי, עוד לא הגיע הזמן לסיכומי שנה כבדים, זה רק הזמן לאתגר "סימני דרך"! זה היה הרמז הנהדר בחודש שעבר: אחת מקולקציות הבנים המשובחות של echopark, וכנראה אפילו המשובחת שבהן. שמחתי לראות שלא רק אותי היא מילאה בהשראה: ראשונה וזריזה כרגיל, "אמא של עוגי" המוכשרת מיד התחברה, זה מה שהיא כתבה: " כאמא לשני בנים אני חייבת להודות שאמנם שולחן היצירה שלי מלא דפים וחותמות "גבריות" למדי... אך ערימות הבדים שלי מחכות ככל הנראה למספר שלוש ורודה! ;)  את הכרטיס שאני שולחת לך הכנתי לאבא שלי שחגג 64 ופרישה מהעבודה במקביל. אני מניחה שבעיני רוחי זו אדפטציה מבוגרת יותר של הקולקציה, שהעלית הפעם לאתגר." מסכימה מאוד עם ההגדרה ואוהבת מאוד את הכרטיס: שנייה בתור, משתתפת חדשה עם בלוג חדש ומבטיח, המון בהצלחה-  ההנאות שבדרך , וזה חלק מהפוסט הנהדר שהיא כתבה על האתגר. ממליצה בחום לבקר ולקרוא את הפוסט המלא ובעיקר לראות עוד תמונות של הפרוייקט הנפלא הזה: " כשראיתי את בתי העץ הקטנים האלה במקסטוק מיד ידעתי שזה מה שהם יהיו- בקתות חוף פרטיות שיכניסו שלווה קייצית לסלון שלי  . אבל לא הייתי סגורה לגמרי בנוגע לצבעוניות שלהם, עד שהגיע אתגר חודש יולי של  KarinDi  עם הקולקציה הזו של  אקו פארק  כהשראה.  הצבעים של הקולקציה מיד עשו לי תחושה של קיץ. אבל קיץ רגוע, לא קיץ של צבעי ניאון בוהקים וורוד בזוקה וירוק פסטוק ושלל צבעי גלידה אחרים אלא קיץ שליו כזה שעובר ב Slow Motion , קיץ כמו בסרטים שאף פעם לא מזיעים בו :)  ובגלל שבאתגר  הקודם לא הצלחתי להביא את עצמי ליצור אבל ידעתי מה אני רוצה לעשות בהשראתו, הוספתי גם שני שלטים קטנים ממקלות ארטיק."  פשוט נפלא: אחרונה חביבה, האישה, האגדה וההשראה- צרויה, וזה מה שהיא כתבה: " כרגיל, הייתי עצלנית והשתמשתי ברמז שנתת בתור סקאלת צבעים. התמונה היא מהנופש המשפחתי שאך עתה הסתיים [ולחלוטין השאיר טעם של עוד!], עם פינוק
לדף הרשומה

קרטיב

בזמן יש משהו מרגיע. גם בחודשים הכי מטורפים, הזויים, קשים, מעיקים, חמים, לוחמים, ה-18 בחודש מגיע. יש דד ליין, יש משימות שצריך להספיק. יש בזה משהו מנחם, לפחות בעיני. במיוחד שהאתגר של "סימני דרך" לחודש יוני היה כל כך אופטימי, צבעוני ומשמח: אני מודה שלמרות שהתמונה הזו מהממת, מעלפת ומשמחת כלכך, לא היה לי קל איתה. הסתכלתי עליה ימים ארוכים והתלבטתי מה לעשות. אפילו לקחתי את האייפד איתי לפינת היצירה, דבר שלא קרה הרבה מאוד זמן. בסופו של דבר כתבתי את כל האסוציאציות שעולות לי מהתמונה, שרטטתי לי (ממש, על דף, לא בראש) תוכנית לכרטיס שמצא חן בעיני והתיישבתי לעבוד. ואז...אז נחו עיני על משהו שהיה זרוק על השולחן, והתחבר לכ"כ הרבה אסוציאציות מתוך הרשימה שלי...כמובן שזה זרק אותי למקום אחר לגמרי, וזה מה שיצא: סיפרתי כבר שיעלה מאוד אוהבת לצייר בצבעי מים, ובמיוחד היא אוהבת להזמין אותי לצייר איתה. יוצאים מזה דברים נחמדים, מהזמן המשותף הזה...אני מנסה לגוון בחומרים ובטכניקות בהן אני משתמשת, גם בשבילה וגם בשבילי. באחד מהסשנים האלו גזרתי במהירות (תוך כדי עבודה) חתיכת קנווס מגליל בד ישן. על החתיכה העקמומית צבעתי, באמצעות שבלונה מאולתרת, ריבועים צבעוניים בצבעי מים, והנחתי בבלאגן של השולחן- לייבוש. הצבעוניות הדהויה אך שמחה, ארגון הריבועים, נזילות הצבע- התחברו לי מאוד לתמונת ההשראה. אבל...מה זה בעצם? התחלתי מלנסות ליישר את שולי החתיכה העקמומית של הבד, כדי לגלות שגם הריבועים עצמם עקומים משהו...החלטתי לקחת עד הסוף את האווירה הקיצית- ילדותית- נוסטלגית- תמימה של פעם, ולהכין מתנה לדוד גל שלנו, שחגג יומולדת 30, וכל מאפייני האווירה הנ"ל מתאימים לו להפליא. הוצאתי ממגירת המדבקות חוברת מדבקות נהדרת של רח סומסום שגיסתי האהובה קנתה לי, והתחלתי להתאים לכל "חלון" דמות מציצה: מבנה הריבועים נראה לי קלאסי ליצירת לוח משימות, אז חיפשתי מסגרת שתתאים לגודל המוזר של חתיכת הקנווס שלי. מצאתי מסגרת שהצלחתי להתאים לקנווס מבחינת הרוחב, אבל היא עדיין הייתה גבוהה מידי. את החלק הריק השלמתי באמצעות מקום לכותרת. בדיעבד? התאמה לא מוצלחת בעליל, אבל בחרתי להשתמש בשארית של דף מהמם, בצבע קראפט עם טקסטורה של עץ (דף בגודל A4 שניצלתי מכל הכיוונים, עד הפיסה האחרונה). הוספתי את הכותרת המתבקשת באותיות ויניל של "תוצרת
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת