00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אתגר" נמצאו 78 פוסטים

ספטמבר

גם בחודשים העמוסים והמשוגעים ביותר, ה-18 בחודש מגיע כמו שעון, לעולם אינו מכזיב, לא משנה כמה לא מוכנה אני :). בהשראת "פרוייקט היומן השמח" הכיפי שלי (מזכירה שאצן מזמנות להצטרף ל קבוצה שפתחתי למשתתפות בפרוייקט הכל כך כיפי וכל כך ממכר הזה), זה היה הרמז באתגר "סימני דרך" לחודש אוגוסט: מתמידת המשתתפות, שכבר זכתה לרשומה משלה השבוע, הלא היא צרויה, הייתה המשתתפת היחידה חודש, וזה מה שהיא כתבה: "ישבתי והסתכלתי ברמז שנתת. חוץ מהצבעוניות הכיפית שלו, הוא נראה כל כך מזמין - עם המון ג'ורנלינג, תגיות, מדבקות ותוספות. זה מה שהנחה אותי ביצירת הדף. הכנתי דף מיום ההולדת האחרון של נתנאל, אותו העברנו בסופשבוע מפנק בים המלח, התמונה היא מטיול בנחל ערוגות. יש שם דוילי, תגיות מכל מיני סוגים, קצת וושי, כפתורים, ראב-און, מדבקות והרבה שמחה!" אני תכננתי לעצב בהשראת הרמז דף בלוח השנה שלי. כשעינת המופלאה מ "מזמינים" פרסמה את לוח השנה לעיצוב עצמי שהיא עיצבה ויצרה, מיד הזמנתי כזה. ליתר דיוק- מיד הזמנתי 3. ואז דואר ישראל החליט לפצוח בשביתה מרגיזה להפליא בשירותי הדואר הנע והלוחות הגיעו אליי באיחור משמעותי, שכנראה לר יאפשר לי לסיים אותם  בזמן לקראת ראש השנה...מרגיז בהחלט, אבל לא מונע ממני לנסות. עד כה יש לי 7 עמודים מוכנים מתוך לוח אחד. אולי אני אסיים להכין אותו עד החג :). כמובן שבהמשך אראה כאן את הלוח בשלמותו, אבל בנתיים- את חודש מאי שבלוח עיצבתי בהשראת תמונת האתגר. התייחסתי לתמונה כמו מתכון: טורקיז-צהוב-וורוד וקצת שחור, וושי טייפ, כרטיסיות, קצת מדבקות ופוסט איט: הפעם לא עבדתי מול תמונת ההשראה, אלא רק מהזכרון, וכשהסתכלתי על הדף המוגמר מול תמונת ההשראה, הרגשתי שהקשר בינהם ממש ברור. אני לא בטוחה שהתמונה הזריזה לגמרי מעבירה את המסר. השתמשתי ב-3 כרטיסיות מהחבילה הענקית שקיבלתי מגיסתי האהובה, שתי דוגמאות של וושי טייפ, פוסט איט בצורת עננים, דיו שחור ומדבקות שונות מקולקציית "סנאפ". ככה החלק העליון נראה מקרוב: א כרגיל, נהניתי מאוד מהאתגר! ואני מחבבת מאוד את התוצאה, ללא ספק היא לא הייתה נוצרת בשום דרך אחרת! עכשיו, לחודש הבא- בחודש הבא, ב-18 בחודש, אחגוג את יום הולדתי, ואתגר "סימני דרך" יחגוג יומולדת 3 (!! הייתי
לדף הרשומה

ענייני בנים

אני לא מאמינה שזה כבר ה-18 בחודש השני של אמיתי. כמה קלישאה, ככה נכון- הזמן רץ. באמת. אוגוסט עוד רגע מאחורינו, תיכף מתחילה עוד שנת לימודים ומיד אח"כ שוב ראש השנה ו...אמאלה, איך זה קרה? השנה הזו ממש ברחה לי מבין האצבעות. אבל הי, עוד לא הגיע הזמן לסיכומי שנה כבדים, זה רק הזמן לאתגר "סימני דרך"! זה היה הרמז הנהדר בחודש שעבר: אחת מקולקציות הבנים המשובחות של echopark, וכנראה אפילו המשובחת שבהן. שמחתי לראות שלא רק אותי היא מילאה בהשראה: ראשונה וזריזה כרגיל, "אמא של עוגי" המוכשרת מיד התחברה, זה מה שהיא כתבה: " כאמא לשני בנים אני חייבת להודות שאמנם שולחן היצירה שלי מלא דפים וחותמות "גבריות" למדי... אך ערימות הבדים שלי מחכות ככל הנראה למספר שלוש ורודה! ;)  את הכרטיס שאני שולחת לך הכנתי לאבא שלי שחגג 64 ופרישה מהעבודה במקביל. אני מניחה שבעיני רוחי זו אדפטציה מבוגרת יותר של הקולקציה, שהעלית הפעם לאתגר." מסכימה מאוד עם ההגדרה ואוהבת מאוד את הכרטיס: שנייה בתור, משתתפת חדשה עם בלוג חדש ומבטיח, המון בהצלחה-  ההנאות שבדרך , וזה חלק מהפוסט הנהדר שהיא כתבה על האתגר. ממליצה בחום לבקר ולקרוא את הפוסט המלא ובעיקר לראות עוד תמונות של הפרוייקט הנפלא הזה: " כשראיתי את בתי העץ הקטנים האלה במקסטוק מיד ידעתי שזה מה שהם יהיו- בקתות חוף פרטיות שיכניסו שלווה קייצית לסלון שלי  . אבל לא הייתי סגורה לגמרי בנוגע לצבעוניות שלהם, עד שהגיע אתגר חודש יולי של  KarinDi  עם הקולקציה הזו של  אקו פארק  כהשראה.  הצבעים של הקולקציה מיד עשו לי תחושה של קיץ. אבל קיץ רגוע, לא קיץ של צבעי ניאון בוהקים וורוד בזוקה וירוק פסטוק ושלל צבעי גלידה אחרים אלא קיץ שליו כזה שעובר ב Slow Motion , קיץ כמו בסרטים שאף פעם לא מזיעים בו :)  ובגלל שבאתגר  הקודם לא הצלחתי להביא את עצמי ליצור אבל ידעתי מה אני רוצה לעשות בהשראתו, הוספתי גם שני שלטים קטנים ממקלות ארטיק."  פשוט נפלא: אחרונה חביבה, האישה, האגדה וההשראה- צרויה, וזה מה שהיא כתבה: " כרגיל, הייתי עצלנית והשתמשתי ברמז שנתת בתור סקאלת צבעים. התמונה היא מהנופש המשפחתי שאך עתה הסתיים [ולחלוטין השאיר טעם של עוד!], עם פינוק
לדף הרשומה

קרטיב

בזמן יש משהו מרגיע. גם בחודשים הכי מטורפים, הזויים, קשים, מעיקים, חמים, לוחמים, ה-18 בחודש מגיע. יש דד ליין, יש משימות שצריך להספיק. יש בזה משהו מנחם, לפחות בעיני. במיוחד שהאתגר של "סימני דרך" לחודש יוני היה כל כך אופטימי, צבעוני ומשמח: אני מודה שלמרות שהתמונה הזו מהממת, מעלפת ומשמחת כלכך, לא היה לי קל איתה. הסתכלתי עליה ימים ארוכים והתלבטתי מה לעשות. אפילו לקחתי את האייפד איתי לפינת היצירה, דבר שלא קרה הרבה מאוד זמן. בסופו של דבר כתבתי את כל האסוציאציות שעולות לי מהתמונה, שרטטתי לי (ממש, על דף, לא בראש) תוכנית לכרטיס שמצא חן בעיני והתיישבתי לעבוד. ואז...אז נחו עיני על משהו שהיה זרוק על השולחן, והתחבר לכ"כ הרבה אסוציאציות מתוך הרשימה שלי...כמובן שזה זרק אותי למקום אחר לגמרי, וזה מה שיצא: סיפרתי כבר שיעלה מאוד אוהבת לצייר בצבעי מים, ובמיוחד היא אוהבת להזמין אותי לצייר איתה. יוצאים מזה דברים נחמדים, מהזמן המשותף הזה...אני מנסה לגוון בחומרים ובטכניקות בהן אני משתמשת, גם בשבילה וגם בשבילי. באחד מהסשנים האלו גזרתי במהירות (תוך כדי עבודה) חתיכת קנווס מגליל בד ישן. על החתיכה העקמומית צבעתי, באמצעות שבלונה מאולתרת, ריבועים צבעוניים בצבעי מים, והנחתי בבלאגן של השולחן- לייבוש. הצבעוניות הדהויה אך שמחה, ארגון הריבועים, נזילות הצבע- התחברו לי מאוד לתמונת ההשראה. אבל...מה זה בעצם? התחלתי מלנסות ליישר את שולי החתיכה העקמומית של הבד, כדי לגלות שגם הריבועים עצמם עקומים משהו...החלטתי לקחת עד הסוף את האווירה הקיצית- ילדותית- נוסטלגית- תמימה של פעם, ולהכין מתנה לדוד גל שלנו, שחגג יומולדת 30, וכל מאפייני האווירה הנ"ל מתאימים לו להפליא. הוצאתי ממגירת המדבקות חוברת מדבקות נהדרת של רח סומסום שגיסתי האהובה קנתה לי, והתחלתי להתאים לכל "חלון" דמות מציצה: מבנה הריבועים נראה לי קלאסי ליצירת לוח משימות, אז חיפשתי מסגרת שתתאים לגודל המוזר של חתיכת הקנווס שלי. מצאתי מסגרת שהצלחתי להתאים לקנווס מבחינת הרוחב, אבל היא עדיין הייתה גבוהה מידי. את החלק הריק השלמתי באמצעות מקום לכותרת. בדיעבד? התאמה לא מוצלחת בעליל, אבל בחרתי להשתמש בשארית של דף מהמם, בצבע קראפט עם טקסטורה של עץ (דף בגודל A4 שניצלתי מכל הכיוונים, עד הפיסה האחרונה). הוספתי את הכותרת המתבקשת באותיות ויניל של "תוצרת
לדף הרשומה

סל פיקניק

בדיוק לפני חודש, ביום הולדת החמישי של הבלוג הקטן והאהוב שלי, שיתפתי אתכן וביקשתי מכן את עזרתכן לקראת המסע, זה מה שכתבתי אז: "אני נמצאת בתוך איזשהו מסע, באיזושהי "דרך ארוכה ומפותלת, ולא נדע בדיוק לאן היא מובילה", ואני ממש זקוקה לעזרתכן, שתעזרו לי לאסוף "צידה לדרך" לקראת המסע. קצת בדומה לשאלה "מה הייתן לוקחות אתכן לאי בודד?", אבל במקום אי בודד - מסע. זה יכול להיות כל דבר שעולה על דעתכן- מילה, שיר או ציטטה, תמונה, חפץ, קישור לאתר עם השראה...באמת כל דבר, שיכול לתת לי דלק, השראה וכוח למסע. נכון, זה קצת אמורפי ופחות ספציפי מבשנים קודמות, אבל אני סומכת על המוחות היצירתיים שכאן, ומבטיחה ליצור עבורנו סלסלה עשירה של צידה למסע, לא רק עבורי, אלא עבור כל אחת מאיתנו, כי לכל אחת יש את המסע שלה..." אז הנה אני כאן, חודש אחרי, כדי לשתף אתכן ברעיונות הנהדרים שקיבלתי ולקחתי עימי בסלסלה הגדולה שאני לוקחת איתי. כמו סלסלת הפיקניק של יעלה, שמלווה אותה לכל מקום, והיא פותחת אותה בכל רגע בו היא קצת חוששת או מרגישה בודדה (מעולם לא טענתי שיש הגיון בבחירת חפצי המעבר של הבת שלי. אחרי בובת המעבר המכוערת שהיא בחרה לעצמה בגיל חצי שנה, פשוט השלמתי עם זה שיש לה טעם מוזר. לפחות הסלסלה פוטוגנית...): החלטתי להביא את הרעיונות כלשונם (פחות או יותר), בעיני יש הרבה חשיבות גם לבחירת המילים. זה הזמן להכין לכן קפה קר טוב (איך אף אחת לא ציינה את זה כתנאי הכרחי למסע בחום הנוכחי?) לצד עוגיה או כל צורה אחרת של שוקולד (גם פה הפתעתן אותי, אני מודה. שוקולד! חייבים לקחת שוקולד למסע :), ולבחור מה מתאים לכן לקחת איתכן לכל דרך בה תלכו: מומין וסנופקין היקרה המ ליצה "כמו בכל דרך ורגע קשה בחיים שלי לשלב מעט מוזיקה. היא תמיד עוזרת, מרימה, מכניסה לאווירה ועושה את שלה. רציתי להביא קישור לשיר אבל זה כל כך אינדיוידואלי ובאמת צריך לדעת מה השיר הנכון לסיטואציה הנוכחית." bali הירושלמית היקרה והרחוקה שלחה לי חיבוק לדרך. חיבוק הוא בהחלט מצרך נדרש תמיד, ובמיוחד ברגעים של סימני שאלה בחיים.  ציקוש המיוחדת הציעה " למסע המאתגר ולפעמים גם מלא חשש הייתי לוקחת איתי כחלק מהצידה מחברת,כלי כתיבה ומצלמה לכתוב ולבטא את כל הרהורי הלב ולתעד את הקורה והסובב זה מעודד ומשחרר ומטעין באנרגיות טובות וחיוביות" אש קטנה
לדף הרשומה

ריפוי בעיסוק

אחרי חודש עמוס בתזכורות, השראות ורעיונות- ה-18 לחודש שוב כאן! הבלוג שלי כבר בן חמש וחודש, וזה הזמן לאתגר "סימני דרך" החודשי שלי, שלרגל יום ההולדת של הבלוג- גם נושא פרס. האתגר החודש היה שונה מהרגיל: בהשארת האתגר המקסים הזה (לחיצה על התמונה תוביל אתכן למקור), הזמנתי אתכן ואותי לבחור שתי עבודות/תמונות כלשהו שנותנות לכן השראה, וליצור מהן "מאש-אפ"- יצירה משולבת. האתגר לא היה פשוט, אני מודה, וההשתפות לא הייתה גדולה, אבל מאוד מאוד משובחת! -תיקון: ההשתתפות הייתה נהדרת! התחלתי לכתוב את הפוסט יום לפני הדד ליין, ואז היו באמתחתי שתי משתתפות. לשמחתי ביום הדד ליין הצטרפו עוד יוצרות משובחות לפוסט שמנמן, עשיר, מלא השראה ומשמח, איזה כיף! ראשונה בתור, כרגיל- צרויה המהממת (שחגגה אתמול יומולדת-מזל טוב! הוא עוד ידובר פה בבלוג, יום ההולדת הזה, אל דאגה). זה מה שצרויה כתבה: "איתגרת אותי כהוגן, אבל לא אמרתי נואש... :-) מתמונה מס' 1 שאבתי את הצבעוניות ומתמונה מס' 2 [שתיהן סקיצות שמצאתי ברשת] שאבתי את הקומפוזיציה [כבר סובבתי אותה בהתאם]": כך נוצר לו הדף, שהוא סלפי ראשון עם הכלבה החדשה שלנו, שהפגינה קור רוח אופייני למראה השטויות שעשינו איתה :-)תודה על האתגר, היה לי כיף ומעניין!" . תראו את הדף ותראו את הכלבה הקורעת הזו: שנייה בתור היא "רק בשמחה", בעקבות המייל שהיא שלחה לי לא יכולתי להפסיק לחייך שבוע שלם, בחיי. זה מה שהיא כתבה: "שתי התמונות שנתנו לי השראה הן אלה:  זה קרטון חלב שמוחזר להיות שובך קטן ומקסים וזה מיכל לעטרות נייר לקאפקייקס...בעקבות התמונה הראשונה התחשק לי להכין משהו מקרטון חלב, ושובך נראה לי מקסים בעליל, אך לא שימושי. אז כששילבתי את שתי התמונות זה מה שיצא לי...: מתקן לעטרות נייר – מקרטון חלב ! ומכיוון שיש לי חברה מהממת שאוהבת מאוד לאפות (וגם אוהבת שאני מכינה לה דברים..), אני גם יודעת כנראה לאן תלך ה"יצירה" הזאת..." תודו שזה פשוט גאוני! רגע לפני הדד ליין הצטרפו עוד שתי חברות מהממות ומוכשרות לאתגר- כרמל האהובה השקיעה, זה מה שהיא כתבה: " החלטתי להשתתף בגדול הפעם, ואני שולחת לך שתי עבודות לאתגר! הראשונה, כרטיס לברית, התמונה לא הכי מוצלחת, וגם רואים כמה אני חלודה ביצירה, אבל החלטתי לשלוח בכל זאת, כי אני די מרוצה מהתוצאה
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת