00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

קייטנת אמא- יום שני

היום השני לקייטנת אמא שלנו היה מאוד יצירתי. מיד אחרי היגורט של הבוקר יעלה שלפה חבילת פלסטלינה שסבתא קנתה לה. אנחנו כמעט לא משחקות בפלסטלינה, כי זה קשה, ושתינו נהנות יותר מבצק, אבלכ שהיא הציעה- זרמתי. הראתי לה איך לחתוך חתיכות קטנות בסכין, ולמרוח אותן. היא התלהבה, אבל לא הסכימה להמשיך ולמלא צורה שציירתי לה, אלא רק בצורה חופשית. היא בחרה פלסטלינה שחורה...תוהה האם החיבה שלה לשחור אמורה להדאיג אותי בשלב כלשהו...

אחר כך יעלה ניצלה את זה שאבא היה בבית כדי לגנוב זמן אייפד (לשמחתי עדיין לא הגענו באמת למלחמות בנושא),עם כמה שירים שהיא בחרה ובעיקר פרק של "דודו חולה", שהוא הפרק החביב עליה של "פרפר נחמד":

עוד קודם לכן, בשלב שלא צולם, הכנו לנו פינוק לארוחת הבוקר- לחם ביתי ממכונת הלחם שלנו. הגרסה של הלחם המהיר היא האהובה עלי ביותר, ואנחנו משתמשים בה די הרבה. ללחם החם והטרי נלווה שוב קאפקייק סיליקון מלא קוטג' וכוסית חמודה עם רצועות מלפפון וגלילי גבנ"צ ופסטרמה:

אחרי ארוחת הבוקר חזרנו למטבח, אבל לא ממש בשביל לבשל...יעלה התיישבה במקום החביב עליה:

אספנו את המצרכים הנדרשים:

מדדנו ושפכנו לקערה:

ערבבנו ובחשנו היטב:

וקיבלנו בצק שוקולד נהדר למשחק. את הרעיון לקחתי מאחד מבלוגי האמהות המועדפים עליי- mama, papa,buba. ארגנו את בצק השוקולד על מגש מלא באביזרים ובציוד מתאים להשלמת המשחק הדמיוני ועלינו עם הכבודה לחדק המשחקים:

כפי שאפשר לראות לקחנו שני גביעי פלסטיק (שריד מיום הולדת שנה של יעלה), כוסיות לקאפקייק מנייק, עטרות קאפקייק מסיליקון, מקלות "לסוכריות", סכין פלסטיק וחבילת עדשים אמיתיים לקישוט עוגות. אנחנו לא נשתמש בעדשים האלו לקישוט כי יעלה קטנה מידי בשביל לאכול אותם, והם לא  מספיק טעימים בשביל שאני אנשנש לבדי, אז הם עברו הסבה. בחדר המשחקים כל הציוד עבר טיפול אוהב:

מדליק לא? הבצק די נעים למשחק, כיף ללוש אותו, נחתך בקלות ובעיקר משאיר ריח משגע על הידיים ובכל החדר. כמובן שהיתרון הגדול שלו הוא שהוא לגמרי אכיל ולכן מתאים גם לקטנטנים ממש. 

אחרי הבצק השקענו קצת בזמן איכות זוגי :

ועברנו קצת להוצאת אנרגיה- פרשנו מזרונים ושמענו את הדיסק של "100 שירים ראשונים"- רקדנו, קפצנו, דילגנו, זרקנו כדור דמיוני (משחק אהוב שיעלה הביאה מהגן):

יעלה הביאה מפינת היצירה שלה עיגולי סול נהדרים שמשמשים אותנו למגוון קפיצות ותרגילים (פעם אפרט על זה- כלי משחק נהדר!). אחרי הקפיצות יעלה המשיכה לשחזר משחקים מהגן והכריזה שאלו בעצם תופים, היא חילקה "toop לאמא, toop לאמיתיף toop להלו" והתחלנו לנגן:

כבר התחיל להיות מאוחר, אז התחלנו לאסוף את הבלאגן. העדשים סיפקו לנו תירגול נהדר למוטוריקה העדינה:

את הבצק וכל אביזריו הכנסנו להתמכרות החדשה שלי וגם של יעלה- שקיות ריצ'רץ'. כה מגניב. נהדר לשמירה על טריות הבצק ומאפשר ליעלה לפתוח ולסגור בעצמה:

חלק ניכר מבני הבית היו כבר ממש מותשים בשלב זה:

קצת קשה לראות בתמונה המאוד חשוכה, אבל בזמן הכנת ארוחת הצהריים לימדתי את יעלה לשחק "מחבואים" באמת, ולא רק לכסות את העיניים בכפות הידיים. זה מצא חן בעיניה מאוד:

התיישבנו לאכול פסטה וקציצות עוף ברוטב. יעלה ארגנה פטנט יעיל לאיסוף השאריות המפוזרות בכל עבר-בתוך הסיר של הבובה:

אחרי ארוחת הצהריים (ואי אילו עיכובים בדרך) הלכנו לשנ"צ, ומיד אחריו יצאנו לטיול אתגרי בשבילי- מנשא, אופניים וכלב. וכריך עם טחינה, כמובן:

אחר כך החזרנו את האופניים ואת הכלב הביתה, דבר שלווה בדרמה קלה עקב הצורך של הגברת העצלה ללכת ברגל, אבל התגברנו גם על זה, עם הרבה חיבוקים וסיפור. התכנית שלנו הייתה להגיע לספריית הילדים, שפתוחה בימי שני אחה"צ. אחרי הדרמה, בשיא החום, הגענו לספרייה- והיא הייתה סגורה. עוד משבר, בעיקר עבורי. את יעלה שיחדתי בקלות באמצעות ביקור בכלבו. הסתובבנו די הרבה זמן, איכשהו בלי כוונה קנינו תחתונים ועוד כל מיני דברים לא קשורים, וגם כמה דברים מתוכננים, וחזרנו עם הביתה עם הרבה תהיות האם אבא כבר חזר. זה לקח לו עוד קצת זמן, וכשהוא הגיע האושר היה גדול. בלילה, לפני שהיא נרדמה, היא סיפרה לבובה שלה "אבא היה בירושלים. אני התגעגעתי אליו מאוד. אז הלכתי לכלבו". כזאת חמודה...את היום קינחנו בארוחת ערב, מבוססת על ארוחת הצהריים, אבל משודרגת- פסטה עם אפונה וגבינה צפתית. יאמי:

מקלחת, סיפור ולמיטה. היה יום כיף. ממש! 

לדף הרשומה

ויהיערב

בוקר יום רביעי התחיל בעצלתיים, בהתפנקות משולשת ארוכה במיטה של אמא:

בשלב מסויים בהתפנקות אמיתי נהיה רעב, אז גם יעלה הניקה את הבובה:

כשסיימנו להתפנק התארגנו ויעלה נגשה למלאכה החביבה עליי סידור קאפקייק וחלוקתם:

תוך כדי, אמא של חברה של יעלה מהגן התקשרה והן הצטרפו לבלות אתנו את הבוקר. שתי היפות סייעו בהכנה ובהרכבת ארוחת הבוקר:

אחר כך הן (וגם אנחנו) אכלו בהנאה ממעשה ידיהן:

אחרי ארוחת הבוקר עשינו טיול לכלבו, שתי הבנות חמושות בכלי תחבורה ובמשקפי שמש:

האמא של החברה קנתה להן פינוק בכלבו והן התעקשו לשבת על הספסל בחוץ ולהנות ממנו:

אחר כך חזרנו למזגן לקצת משחק חופשי בבצק ובהפתעות מסביב:

בנתיים אנחנו האמהות חיממנו ארוחת צהריים. מסתבר שבגיל הזה באמת כל הזמן אוכלים. כאלו קטנות וכל הזמן רעבות:

אחרי ארוחת הצהריים הבנות נפרדו ופנו אישה אישה לשנ"צה. בזמן הזה אני חיפשתי וחשבתי איך כדאי לנו לבלות את אחר הצהריים, בזמן שאבא מבלה לו בתורנות לילה. פניתי לפתרון הקל וכשיעלה קמה סיפרתי לה על התוכנית. זה הלהיב אותה מספיק כדי לדלג על הוויכוח היומי לגבי הצטרפותה לטיול הצהריים של הלו. מיד כשחזרנו קיימתי את הבטחתי:

אחרי קצת השפרצות של מים על הראש הוספנו לגיגית חרוזים ודמויות פלסטיק (גוגואים). יעלה מיד התחילה לקלח אותם ולהמציא סביבם סיפורים שלמים ("אוי, יושקי נפל לבוץ. הוא התלכלך. צריך לרחוץ אותו ולחפוף לו את הראש"):

בפינה שלי בפורום "בילוי יצירתי עם הילדים", שמוקדשת לפעוטות, ייחדתי פעם פינה שלמה לבילוי בגיגית- מוזמנות לשאוב רעיונות!

אחרי שהתייבשנו סבתא הגיעה לביקור ופינקה את אמיתי בשירים:

גם סבא וסבתא מהצד השמח, ואפילו דודה טל בילו איתנו קצת באחר הצהריים הזה:

בזמן שסבתא העסיקה את אמיתי, יעלה ואני הכנו לה פינוק לארוחת ערב- בורקס ביתי וטעים:

מקלחת, שוב "הטרקטור הארגז החול" ולילה טוב...ליעלה. לאמיתי ולי זה לקח עוד קצת זמן, אבל בסוף גם זה הגיע, וכולנו הלכנו לישון ולאגור כוחות ליום החמישי והאחרון (במתכונת זו) של קייטנת אמא שלנו...

לדף הרשומה

היום השלישי

פעם היה כזה סרט, לא?  במציאות, הזמן טס כשנהנים,והגענו ליום השלישי של שבוע החופש שלנו. ליום שלישי בבוקר קבענו מראש תוכנית אחת ויחידה לכל השבוע הזה- בדיקת רופא שגרתית לאמיתי לרגל הגיעו לגיל 6 שבועות. זה נשמע פשוט, אבל זה לא...את הבוקר התחלנו בארגון הבית כדי שנוכל להפעיל את בובו, הרובוט הנאמן שלנו, ובארגון חפצינו לקראת הנסיעה ליישוב שנמצא במרחק חמש דקות נסיעה מביתנו...הפעלנו את בובו, העמסנו את החפצים על האוטו ועברנו הישר לתור אצל הרופא. אמיתי הסכים להמתין בסבלנות כמה שניות בעגלה:

ויעלה השתעשעה במחברת הציור והצבעים שהבאנו עבורה, ובפלרטוט עם כל עובר ושב, מכל מין וגיל:

אחרי הביקור אצל הרופא תכננו לחזור הביתה, אבל ליעלה היו רעיונות אחרים בראש. החלטתי לזרום איתה והצעתי רעיון פרקטי משל עצמי- בואי נבדוק עם הספרייה של כפר תבור פתוחה. הספרייה נמצאת ממש מול קופת החולים, ואחרי האכזבה שחווינו אתמול עם הספרייה שלנו בקיבוץ, חשבתי שזו יכולה להיות חויה מתקנת. כמה שצדקתי. הספריה פשוט מקסימה! יש שם חדר מתוק לילדים ויעלה מיד בחרה ספר ומצאה את מקומה:

ותוך כמה דקות מצאה גם חברה חדשה. אני אוהבת לשמוע אותה מנהלת שיחות עם חברים. לא יוצא לנו לבלות הרבה עם ילדים גדולים ממנה, וכל פעם שזה קורה, היא פורחת:

בשוחד קל ובהבטחה לשוב בקרוב יצאנו מהספרייה אל עבר בית הקפה הסמוך, או בפיה של יעלה "מסעדה". כשהיא הייתה חולה לפני כמה שבועות ביקרנו אצל אותו רופא (בפעם הראשונה) וכדי לעודד את רוחה עצרנו באותו בית קפה. כמובן שהיא זכרה וביקשה שוב. כל כך נהניתי איתה שהסכמתי. בזמן ההמתנה בדקנו את חלקי המשחקים שמככבים על מדף המשחקים של בית הקפה- אוסף אקראי של קופסאות, קלפים, לוחות וכרטיסים. זה היה מרתק:

וכשהאוכל הגיע אכלנו בתיאבון רב, יעלה אפילו ביקשה סלט (!) ואכלה ממנו בערך 5 פיסות של גזר:

מבית הקפה חזרנו סופסוף הביתה, יותר משלוש שעות אחרי שיצאנו ממנו. מהר מהר התארגנו לשנ"צ של יעלה, שלא ממש הלך כמתוכנן. כשהיא כבר כמעט נרדמה חברה שלי הגיעה לבקר ולקחת משהו, יעלה קלטה את זה, התעוררה לגמרי והתקשתה מאוד לישון...היא נרדמה שעתיים ורבע (!) אחרי שהייתה אמורה...אבל לפחות היא ישנה קצת. כשהיא קמה (כלומר כשהערתי אותה, כי כבר היה ממש מאוחר) אבא כבר היה בבית. חשבנו ללכת לבריכה, כי ביום שלישי יש ארוחת ערב בבריכה וזה ממש כיף ונחמד. מצד שני גם ממש רצינו להיפגש עם שני חברים שלא יצא לנו לראות הרבה זמן, והם כבר העבירו את הבוקר בבריכה...אז וויתרנו הפעם ובילינו יחד אחה"צ מבולגן ונחמד בבית. לא הצלחתי לצלם את כל השלישייה יחד אתמול, אבל הנה תמונה ממש מתוקה שלהם מיום אחר- שחר, דורין ויעלה:

כשהם הלכו החלטנו לנסות להתחיל להקדים את שעת השינה של אמיתי, מתישהו צריך לעשות את הסיוט הזה (זכור לנו מיעלה כסיוט סיוטי במיוחד). הזמנו את יעלה להצטרף אליו במקלחת (עד היום קילחנו אותו כשהיא כבר ישנה). היא התלבשה חגיגי ותפסה את מקומה:

והדוגמן החתיך תפס את מקומו גם כן:

שניהם מאוד נהנו מהחוויה. אח"כ אמיתי עבר לפינת ההחתלה:

יעלה עזרה להלביש אותו ואז אמיתי עבר לאבא לנסיונות הרדמה (כושלים לחלוטין, הוא נרדם ב-22:00!). יעלה ואני נשארנו לסדר את הסלון, להתקלח ביחד- שתינו והבובה דאדא שמתקלחת בגיגית, לקרוא סיפור ולישון...

יום עמוס, מאוד שונה מאתמול, מלא בחוויות מסוג אחר, אבל לא פחות כיף, מהנה ואפילו קצת מלמד...

לדף הרשומה

גם אצלנו

כמו מיטב חברותי האמהות המגניבות, השבוע האחרון של אוגוסט מוקדש גם אצלנו ל"קייטנת אמא". נו, טוב, פחות או יותר, אבל זה עניין לפוסט אחר. התלבטתי עד כמה זה מעניין את קוראות הבלוג, אבל החלטתי שזה מעניין אותי, וזה משהו שאני רוצה לשמור ולתעד, והתמונות כל כך יפות...מקסימום אני אהנה לבד! 

התחלנו אתמול, בבוקר יום ראשון שגרתי למדי- יעלה התעוררה, מוקדם בהרבה מהרגיל, כמובן, לבשה- שמלה סגולה לפי בחירתה המדוייקת, אכלה את היוגורט עם הגרנולה שלה ואז התחיל החלק המבלבל, שקצת הוציא אותה מאיזון- אבא יצא לעבודה, אנחנו נשארנו בבית ובדיוק אז אמיתי התעורר. לא אידיאלי, לא קל, אבל עם קצת הסחות דעת- הכל עובר. הצעתי לה לעלות למעלה, לחדר המשחקים המתהווה שלנו, ולשחק בו, בפעם הראשונה. זה עבד! הכנתי שם שקית עם כלמיני רכיבים לפעילויות שונות שאני מתכננת לנו, ונתתי לה לבחון אותם. זה העסיק אותה לא מעט, עד שהיא בחרה להשחיל חרוזי גיהוץ על חוט פלסטיק. זו לא הפעילות שתכננתי- לא לחרוזים ולא לחוטים, וכשהיא ביקשה הייתי בטוחה שזה גדול עליה, אבל היא עמדה בכבוד במשימה:

ההצלחה הייתה מסחררת, אבל אכן זו הייתה פעילות מאתגרת מאוד ולכן קצרצרה. כשהיא הביעה סימני מיצוי, הצעתי עוד הפתעה חדשה- קופסה מחולקת, מסיליקון הפעם. יעלה יותר חולת קופסאות אפילו ממני, ויש לה לא מעט קופסאות מחולקות, אבל תמיד אפשר למצוא שימוש לעוד אחת. תראו:

ואחרי שעשרות החרוזים הקטנטנים ממוינים לתאים (באופן אקראי למדי), מיד זה הופך למאכל (הכל הופך למאכל, ואז מחולק לכל בני המשפחה. זו צורת המשחק החביבה עליה בשלב זה), על הטרמפולינה של אמיתי, מי אמר רגרסיה ולא קיבל?

לקח לי המון זמן לשכנע אותה לצאת מחדר המשחקים לטובת ארוחת בוקר. זה מה שאכלנו (אני יודעת, תמונות של אוכל זה לא ממש מעניין. אבל מכיוון שאני שוברת את הראש כל פעם מה להכין לה, חשבתי שזה יכול לסייע אולי למישהו, פים, למרות שזה לא מקורי במיוחד):

שדרוג הארוחה באמצעות הקאפקייק האהובים שלה בהחלט היה אלתור של הרגע שעשה את הארוחה. על הדרך היא התאמנה במריחה:

שבעות וטובות לב יצאנו למסע סידורים ברחבי הקיבוץ- קודם כל לזרוק מגבות במכבסה, אחר כך עברנו בדואר כי לשתינו חיכו חבילות- אני קיבלתי את הסרט "לגו" שזכיתי בו בפעילות פה בפרדס, ויעלה קיבלה מתנה מסבתא- מנשא לבובה, כמו שיש לאמא, אבל עם חיפושיות (יעלה בחרה את הדגם כמובן). כמה אושר! המשכנו לכלבו לכמה השלמות הכרחיות, עברנו בבית להעמיס את הבובה במנשא (ולסדר את הקניות במקרר) והמשכנו לבית של סבתא, לבלות עם הבתדוד המהממת של יעלה- הדס:

אצל סבתא יש יותר משחקים מאשר בגן ילדים ממוצע, אבל יעלה בחרה לשחק דווקא במשחק שיש לה גם בבית- לוח צורות מגנטי. משחק נהדר ואהוב עלינו מאוד:

לקראת הצהריים סבתא חזרה מהעבודה והקריאה ליעלה ולהדס סיפור, בזמן שיעלה חילקה ספרים:

אחרי בילוי נהדר וויכוחים רבים חזרנו הביתה לארוחת צהריים טעימה של אורז ועוף שחוסלו עד תום, עם שזיף לקינוח:

משם לשנ"צ ולאחר צהריים שגרתי. יעלה התעוררה כשאבא כבר הגיע הביתה ובילינו בשירים ומשחקים ואני הפסקתי לתעד...היום כבר השתפרתי, מחר יהיה תיעוד מלא יותר...מבטיחה

אשמח לשמוע אם זה מעניין אתכן, וכמובן לקבל עוד רעיונות לבילויים משותפת עם בת שנתיים וחצי ועם מנשא צמוד...

לדף הרשומה

לא רוצה להיות שחקן קולנוע

אחרי שהראיתי את דפי הרקע שהכנתי לציקוש בהחלפת דפי הרקע, ואת הכרטיסים שהכנתי מהרקעים המהממים שכרמל שלחה לי באותה החלפה, הגיע הזמן לספיח אחד אחרון- דף שעיצבתי עם עוד שתיים מכרטיסיות הרקעים המהממות שקיבלתי:

הבסיס הוא קארדסטוק כתום,כמוב, שיתאים לשתי הכרטיסיות שמוחתמות בגוונים שונים של כתום, כי כרמל מכירה אותי ויודעת איך לשמח אותי. על דף הבסיס יש שתי רצועות קרועות מדף כוכבים מ-ו-ש-ל-ם מקיט הלילה שצרויה הכינה במיוחד בשבילי- רצועה עליונה רחבה מאוד, ורצועה תחתונה צרה מאוד,כך שנוצרת מעין מסגרת לחלק המרכזי עם התמונות. התמונות צולמו ברחבה שליד החדר אוכל, רגע לפני ארוחת שישי, כשיעלה לובשת את שמלת הנקודות האהובה שלה, שכבר זכתה לכמה וכמה דפים מעוצבים. התמונות הודפסו בגודל 9*13, אבל חתכתי אותן לגודל קטן עוד יותר, ומיסגרתי בדיו בצבע שחור. בצד ימין- כרטיסיה מוחתמת בדוגמה עדינה להפליא של דויילי מהווה מאטינג לתמונה, יחד עם כמה בלינגים עדינים גם כן:

בצד שמאל דוגמה קצת יותר בולטת- מגוון פרחים, שורות שורות של פרחים,בכתומים, כמובן. אותו טיפול כמו בצד השני, תראו כמה השילוב מוצלח:

בחלק העליון הוספתי קישוטים מינימלסטים. כותרת באותיות ויניל כתומות של "תוצרת הארץ", כוכבים קטנטנים מעץ והשוס- החתמה ענקית של כוכבים בצבע אקרילי לבן:

הכוכבים האלו הוחתמו בחותמות ספוג מגניבות שקניתי לצורך יצירה עם יעלה. כל כך התלהבתי מהאפקט המיוחד שהן יוצרות,שהייתי חייבת לשלב אותן בדף, אחד לפחות. משהו במרקם של הספוג יוצר מעין בועיות מזעריות בתוך הצבע, וזה פשוט מקסים. ניסיתי עם צבעי ידיים של יעלה ועם צבעים אקריליים, ובשני המקרים זה יצא נהדר. ככה נראות החותמות האלו, שנקנו בחנות "הכל לילד ולגן" בעפולה (מאמינה שניתן להשיג בכל חנות חומרי יצירה/ציוד לגנים):

יעלה הצטרפה אליי לשלב הצילומים לדף והביעה את התלהבותה:

היה לנו סוף שבוע עמוס ומהנה מאוד מאוד, עם הרבה מאוד זמן משפחה איכותי עם הדודים ובת הדודה האהובה של יעלה ושל אמיתי, ועכשיו יעלה בחופש, וזה כיף גדול. בעצם, במובן מסויים, היום בעצם התחיל המסע המדובר. בשבוע הבא, כשיתחיל רשמית, אשתף בסיפור כולו...בנתיים אני משתדלת ליצור כמה שיותר במגבלות הקיים, ועובדת על ההבטחות שלי מהפוסט שעבר, צפו לעדכונים בקרוב...מאחלת לכולנו שבוע אחרון לחופש רגוע ושקט, עם אווירה של חופש באמת, אם אפשר...

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת