00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הו כמה שרציתי כלב

תמיד רציתי כלב. ההורים שלי טוענים שזה התחיל איפשהו סביב גיל שלוש. אני לא זוכרת, אני רק יודעת שמהיום בו אני זוכרת את עצמי- רציתי כלב. היו כמה שלבים בדרך שכמעט הצלחתי לשכנע את ההורים שלי, אבל כל פעם משהו אחר הרס את הכמעט-ניצחון שלי. ההתנגדות של ההורים שלי הייתה חזקה מידי, אבל תמיד ידעתי שיהיה לי כלב. כשיצאתי מהבית מיד התחלתי לברר פרטים לגבי אימוץ. זה לא היה פשוט- בדירת השותפים הראשונה שלי השותפים התנגדו, אחר כך עברתי לגור עם בח"ל בדירה שכורה נהדרת ומהממת בה החוזה אסר עלינו לגדל כלב...כשהתחלנו לשקול מעבר לקיבוץ, זה היה התנאי הראשון שלי- אם עוברים לקיבוץ, יהיה לי כלב. ממש קצת אחרי המעבר זה קרה. הגשמתי את החלום הכי חזק והכי עקבי שהיה לי אי פעם- אימצנו את הלו. היום אנחנו חוגגים שנה (!) לאימוץ של הכלב החתיך והמשוגע שלנו- אימוצולדת, וזו סיבה נפלאה לפרסם את הדף שהכנתי עבורו. 

את הדף הזה הכנתי כבר די מזמן, כחלק מהרצון שלי לנצל בצורה יעילה יותר דפים בגודל 15*15. יש לי המונים מהם, ולצערי אני פשוט לא מספיק משתמשת בהם. אפילו לכרטיסים אני שולפת הרבה יותר בקלות שקית של דפים ממויינים לפי צבע, ולא ניגשת כמעט למדף הדפים הקטנים. החלטתי ליצור דף מעוצב שמבוסס על דפים קטנים. התוצאה נהדרת:

השתמשתי בדפים מתוך הקולקצייה שהובילה את קיט הכרטיסים של simon says בחודש ינואר. קיט רומנטי בשילוב צבעים עדין של וורוד-אפור עם נגיעות טורקיז וצהוב חרדלי, לקוח מתוך- Fancy Pants’ Beloved collection. מהדפים יצרתי שטיח קולאז'י שאני מתה עליו, נוצר שילוב דוגמאות נהדר, ועליו פיזרתי אוסף תמונות נהדרות של הדוגמן החתיך:

בחלק העליון הוספתי עוד שארית אפורה צרה, לא דף שלם...מתה על שילוב של אפור וורוד:

את הכותרת הכנתי משילוב של אותיות לבנות וטורקיזיות:

ברחבי הדף פיזרתי אבנים קטנות, וגם חתכתי חלק מהדף והשחלתי את התמונה מתחת:

מאותו קיט חודשי הוספתי גם תגית קיטשית להפליא שמתאימה להלו, הכלב החבקן והמתפנק להפליא שלנו:

למטה הוספתי סרטים. כל כך הרבה זמן לא השתמשתי בסרטים שלי. מאז פרוץ הוושי טייפ לחיי, אוסף סרטי הבד המכובד שלי די נזנח, וזה חבל, כי יש שם כמה סרטים נהדרים, כמו הצמד הזה ששידכתי כאן:

גם את הוושי טייפ לא זנחתי, והוספתי פסון קטון, ועליו לב צ'יפבורד מנצנץ מחבילה ישנה של קישוטי "בנות" וכפתור לב מחבילה נהדרת של dress it up:

גם מקבץ כפתורים בשילוב הצבעים הנהדרים הזה הצטרף לחגיגה. זוג היונים הם יעלה והלו, שמנהלים מערכת יחסים משעשעת להפליא של יחסי אהבה- קנאה, כמו אחים של ממש:

מאוד נהניתי להכין את הדף הזה, בצורת עבודה קצת שונה מהרגיל- בד"כ אני בוחרת דף רקע ומתקדמת איתו, פה בניתי את דף הרקע תוך כדי עבודה, יחד עם התאמת התמונות. חוויה שונה ומהנה, והתוצאה- דף יום ההולדת של הלו החתיך- חביבה עליי מאוד. 

לילד היומולדת אני מאחלת עוד הרבה שנים מאושרות איתנו, שתפחד פחות מכלי תחבורה, שתהנה יותר מהאוכל שלך, שתמשיך להיות מלא מרץ ואנרגיה ולהתיש את כל הגורים בקיבוץ, שתמשיך להגן על האחים שלך ולדאוג להם, שתמשיך להתפנק ולפנק אותי כשאני עצובה ובכלל, ושעמוק עמוק במוח הכלבי שלך, שאנחנו לא לגמרי מבינים- תהיה מאושר!

ככה אנחנו עוברים, משמחה לשמחה- ארבעה ימים של חג עברו עלינו במשפחתיות עמוסה ומהנה- ערב חג בקיבוץ, יום חג במגדל עם כל בני הדודים שלי, יום משפחתי עם הצד של בח"ל בקיבוץ (כולל זמן יצירה משובח עם גיסתי) ובשבת פיקניק בת"א. אחרי החג נשארנו במרכז לעוד כמה ימים, והתחלנו את השבוע שלנו בביקור משובח להפליא בספארי! איזה כיף כשלא ממהרים לשומקום. 

מאחלת לכולנו שיהיה המשך שבוע קריר ונעים כמו תחילתו, מלא בחגיגויות, בתכנונים, בתקוות ובחשבונות נפש של תשרי!

לדף הרשומה

לך אמא

לא יאומן כי יסופר, אבל הגענו. הגענו אליו, אל "הרגע האחרון". אבל באמת. זה שאחריו אין עוד משימות של הרגע האחרון, כי ראש השנה כבר כאן. אין יותר "מחר" להשלים בו את כל המשימות לקראת החג, ואיכשהו, תמיד יש עוד משימות שצריך להספיק. אני לא ממש יודעת להסביר את זה, אבל השנה אני ממש מתרגשת לקראת ראש השנה, הרבה יותר מבשנים האחרונות. כנראה שזה שילוב של כל השינויים שעוברים לי בחיים, ההורמונים וכל ההכנות המוגזמות שעשיתי עם הילדים :). אבל עכשיו אני מוכנה- הכרטיסים מעוצבים וכתובים, מעט המתנות שקניתי ארוזות, הבית הכי נקי שהוא יכול להיות בהיעדר עוזרת, הספקתי את רוב הפעילויות שתכננתי עם יעלה, וכמובן- מאפינס הדבש אפויים וריחניים. כמה שאני אוהבת מאפינס דבש. ועוגות דבש. ודבש. יאמי. 

הבטחתי להוסיף עוד שנוטובות לסדרה שהתחלתי בפוסט הקודם. כמו שכתבתי שם, אלו השנוטובות שאני מחבבת יותר. מצאתי שרידים מחבילת כיתובי ה"שנה טובה" של "תוצרת הארץ" מלפני כמה שנים. זו הגרסה הראשונית, מבד קטיפתי. מסיבה די תמוהה קניתי מדבקות כאלו בוורוד. מה לוורוד ולראש השנה? סתם, האמת שאפילו השתמשתי בחלקן, אז כנראה היה בזה היגיון מסויים...אבל רוב מדבקות הנגטיבים שבחבילה נותרו ללא שימוש, החלטתי להפוך אותן לשבלונה. אני חושבת שזה מה שהפך את מקבץ הכרטיסים השני למוצלח יותר. הניסיון הראשון היה קצת...קיצוני, אבל הוכתר כהצלחה גדולה. הכרטיס הזה ממש משמח אותי, ואם הייתי מכינה כרטיס לעצמי, זה היה זה:

הדבקתי 5 שורות של שבלונות וטפחתי על כל האיזורים הלבנים בכרית איפור ספוגה בדיו צהוב חזק ומהמם. הוספתי פינצ'וץ' תפוח ו"אבן" אדמדמים וזה הכל. מינימליסטי ומלא איחולים. 

בכרטיס השני הכיתוב הוא לא העיקר, אלא דווקא זוג דגיגים:

הדגיגים המתוקים האלו נגזרו מפלייסמנט שקניתי במקסטוק- חבילה של 5 פלייסמנטים ו-5 תחתיות לכוסות ממפל בדוגמה מתוקה להפליא. פלייסמנט אחד גזרתי על דגיגיו- חלקם ליצירה, חלקם לפעילויות עם יעלה. שנים מהם מצאו את מקומם על פיסת דף משובץ מחבילת הדפים הענקית עליה סיפרתי בפוסט הקודם, יחד עם מדבקת בורדר, שתי מדבקות לבבות שמנמנים ושוב שבלונה, הפעם בירוק. 

אחרון חביב הוא האהוב עליי ביותר. ככל שהתמונה של הכרטיס שיש לי בראש יותר מדוייקת, אני יותר אוהבת את התוצאה הסופית. כאן ידעתי בדיוק מה אני רוצה:

בסיס לבן משובץ באפור (לא יודעת עד כמה רואים, אבל בכרטיס הקודם המשבצות הן באדום-ירוק-כתום), מעליו שלושה מתומנים- צהוב בדוגמת כוורת, אדום חלק וירוק בהבלטה עדינה של פסים. כל מתומן קיבל סממן חג אחר- תפוח מפונצ'ץ', מדבקת דג תפוחה ובראד דבורה. עוד "שנה טובה" משבלונה, הפעם בשחור, ושתי "אבנים". החלק העליון מקרוב:

זה הכרטיס שיינתן להורים שלי, ביחד עם לוח השנה של "מזמינים". הזמנתי 3, סיימתי לעצב אחד...מקווה לשפר את המאזן הזה במהרה רבה מאוד...האמת שבנתיים נסחפתי קצת עם השנוטובות ובזמן יצירה גנוב ביחד עם יעלה הכנתי עוד שני כרטיסים לחג, אז כנראה שיהיה המשך לרשומות ראש השנה...בנתיים המשפחה כבר התחילה להתאסף פה מסביב, לקראת החג הגדול ומלא האירועים הזה, והיומן השמח שלי כבר מלא כמעט עד אפס מקום. איזה כיף שהוא התחיל כל כך נקי ושמח:

ועכשיו באמת, רגע לפני השנה החדשה אני מאחלת לכל קוראות הבלוג היקרות, המקסימות והמוכשרות- שנה טובה ומתוקה, שנה של ימים שמחים כמו היומן, שנה של התגשמות ברכות ואיחולים, שנה של מסעות קטנים וגדולים, שנה של נחת וגאווה, שנה בריאה, שנה מלאה בהמון המון רעיונות, השראה ויצירה!

לדף הרשומה

לדוד גיבור

ממש מעבר לפינה, הוא מציץ וכבר מגיע- ראש השנה. השנה, אפילו יותר מתמיד, כל ההכנות אצלי נעשו בדוחק. עם אמיתי שלא יורד מהידיים/מנשא, נדירים הרגעים בהם אני מצליחה ממש לשבת מול שולחן היצירה שלי וליצור. אבל על שנות טובות אי אפשר לוותר, נכון? אז ניצלתי כמה דקות שאבא החזיק את אמיתי ויעלה סופסוף ישנה וארגנתי לי קיט להכנת שנוטובות. ארזתי הכל בשקית והתחלתי לנדוד איתה בבית. בכל פעם שהיו לי כמה דקות פנויות פיזרתי את תכולת השקית והתקדמתי עוד קצת בפרוייקט הכרטיסים. התוצאה די רחוקה מלהשביע רצון, אבל עם תינוק בן חודשיים, אני אדבוק בטענה שהעיקר הכוונה, ואני מתכוונת מכל הלב לאחל שנה טובה לקרוביי ואהוביי. חילקתי את הכרטיסים לשני מקבצים- הראשון מוצלח קצת פחות, השני (לפחות בעיני) מוצלח קצת יותר.

בין החומרים בקיט שלי הייתה חבילת ענק של דפים דקים בנושא בית ספר. אידיאלי לראש השנה. שידכתי שני דפים מהקיט, יחד עם חיתוך כיתוב שמרמז "שנה טובה" בלי להגיד במפורש:

הכרטיס השני מאוד מצא חן בעיני בשלב התכנון, בשלב הביצוע משהו קצת השתבש. החתמתי את בסיס הכרטיס בחותמת הכוורת הנהדרת שלי, בשלושה גוונים של דיו. על הרקע יצרתי סוג של לב מאולתר ממדבקות המילים הנפלאות של יעל יניב-מילים של איחולים לבביים לשנה החדשה. הוספתי עוד שתי חתיכות וושי טייפ בצבעים תואמים ותפוח מפונצץ':

אולי בתמונה הזו רואים קצת יותר טוב את ההחתמה היפה שברקע:

הכרטיס הבא הוא לא ממש כרטיס...עדיין. הכנתי בסיס ולא הצלחתי להתקדם איתו, אז בנתיים הוא ככה, ונראה שככה הוא גם ישאר. גם פה העיקר הוא הרקע- אוסף של וושי טייפ בצבעי החג, ודבורה אחת שחורה:

אחרון חביב כבר שייך בעיני למגמת השיפור,למרות שגם הוא לא נפלא:

חותמת הכוורת שוב בפעולה, אבל הפעם בשחור, מתומן שמתחזה למשושה מדף צהוב בדוגמת כוורת, תפוח אדום, שני מתומנים קטנטנים ופס וושי:

יש עוד רשומת שנוטובות בקנה, אבל בנתיים מתחילים להרגיש את אווירת ראש השנה באוויר. אצלנו בגן הביתי אינספור פעילויות ראש השנה מהנות במיוחד, על חלקן אתן יכולות לקרוא בפורום "בילוי יצירתי עם הילדים", זה גם פוטוגני:

ויש כאלה שמוצאים את זה משעשע:

מאחלת לכולנו לסיים את השנה באווירת יופי, חיוכים, סיפוק ותקווה, כדי להיות מוכנים כמו שצריך לקראת השנה החדשה!

 

לדף הרשומה

ספטמבר

גם בחודשים העמוסים והמשוגעים ביותר, ה-18 בחודש מגיע כמו שעון, לעולם אינו מכזיב, לא משנה כמה לא מוכנה אני :). בהשראת "פרוייקט היומן השמח" הכיפי שלי (מזכירה שאצן מזמנות להצטרף לקבוצה שפתחתי למשתתפות בפרוייקט הכל כך כיפי וכל כך ממכר הזה), זה היה הרמז באתגר "סימני דרך" לחודש אוגוסט:

מתמידת המשתתפות, שכבר זכתה לרשומה משלה השבוע, הלא היא צרויה, הייתה המשתתפת היחידה חודש, וזה מה שהיא כתבה:

"ישבתי והסתכלתי ברמז שנתת. חוץ מהצבעוניות הכיפית שלו, הוא נראה כל כך מזמין - עם המון ג'ורנלינג, תגיות, מדבקות ותוספות. זה מה שהנחה אותי ביצירת הדף. הכנתי דף מיום ההולדת האחרון של נתנאל, אותו העברנו בסופשבוע מפנק בים המלח, התמונה היא מטיול בנחל ערוגות. יש שם דוילי, תגיות מכל מיני סוגים, קצת וושי, כפתורים, ראב-און, מדבקות והרבה שמחה!"

אני תכננתי לעצב בהשראת הרמז דף בלוח השנה שלי. כשעינת המופלאה מ"מזמינים" פרסמה את לוח השנה לעיצוב עצמי שהיא עיצבה ויצרה, מיד הזמנתי כזה. ליתר דיוק- מיד הזמנתי 3. ואז דואר ישראל החליט לפצוח בשביתה מרגיזה להפליא בשירותי הדואר הנע והלוחות הגיעו אליי באיחור משמעותי, שכנראה לר יאפשר לי לסיים אותם  בזמן לקראת ראש השנה...מרגיז בהחלט, אבל לא מונע ממני לנסות. עד כה יש לי 7 עמודים מוכנים מתוך לוח אחד. אולי אני אסיים להכין אותו עד החג :). כמובן שבהמשך אראה כאן את הלוח בשלמותו, אבל בנתיים- את חודש מאי שבלוח עיצבתי בהשראת תמונת האתגר. התייחסתי לתמונה כמו מתכון: טורקיז-צהוב-וורוד וקצת שחור, וושי טייפ, כרטיסיות, קצת מדבקות ופוסט איט:

הפעם לא עבדתי מול תמונת ההשראה, אלא רק מהזכרון, וכשהסתכלתי על הדף המוגמר מול תמונת ההשראה, הרגשתי שהקשר בינהם ממש ברור. אני לא בטוחה שהתמונה הזריזה לגמרי מעבירה את המסר. השתמשתי ב-3 כרטיסיות מהחבילה הענקית שקיבלתי מגיסתי האהובה, שתי דוגמאות של וושי טייפ, פוסט איט בצורת עננים, דיו שחור ומדבקות שונות מקולקציית "סנאפ". ככה החלק העליון נראה מקרוב:

א

כרגיל, נהניתי מאוד מהאתגר! ואני מחבבת מאוד את התוצאה, ללא ספק היא לא הייתה נוצרת בשום דרך אחרת!

עכשיו, לחודש הבא- בחודש הבא, ב-18 בחודש, אחגוג את יום הולדתי, ואתגר "סימני דרך" יחגוג יומולדת 3 (!! הייתי בטוחה ששנתיים, ואז בדקתי וגיליתי שהיו כבר 32 אתגרים. וואו!). התלבטתי אם אתגר יום ההולדץ יתחיל ביום ההולדת (כפי שהיה בשנים קודמות) או יסתיים בו, והחלטתי שהאופציה השנייה בעצם הגיונית הרבה יותר. אז יש לכן חודש לעבוד על האתגר ולהשקיע, כי אחת המשתתפות, זו שזרם האסוציאציות שלה יהיה מעניין במיוחד עבורי, תזכה בפרס שווה כמיטב מסורת הבלוג.

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.09.14, תוצאותיו יתפרסמו כאן בבלוג בדיוק בעוד חודש, ב-18.10.14. את העבודות שהוכנו בהשראת האתגר יש לשלוח אליי למייל karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.10.14, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-que שנתתי אל היצירה המוגמרת. כרגיל, האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות רחוקה וחופשית כאוות נפשכן, המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. אתן מתבקשות לא לפרסם את העבודה באף בלוג/פורום/אתר/פייסבוק וכל מדיה דיגיטלית אחרת עד ל-18.10, עת יעלה הפוסט כאן, אח"כ- מוזמנות להמשיך ולפרסם בכל מדיה שתרצו, עם קישור לפוסט הרלוונטי כאן. כשאתן שולחות לי מייל אנא ציינו תחת איזה שם/כינוי תרצו שאפרסם את העבודה, וכן הוסיפו קישור לבלוג/אתר/עמוד שלכן, אם תרצו שאקשר אליו. 

החודש, בשילוב נהדר של תקופת החגים עם יום ההולדת שלי, ועם הרצון שלי ליצור אתגר פתוח יחסית עם טווח רעיונות אינסופי, הרמז הוא:

new years resolution

או בעברית "החלטות לשנה החדשה". באנגלית זה ממש ביטוי מוכר, אבל הרעיון ברור גם בעברית. מחכה ומצפה לרעיונות הנהדרים שלכן!

שיהיה לכולנו סוף שבוע נפלא!

לדף הרשומה

אינדיאנית

האמת? אני לא לגמרי בטוחה איך בדיוק כותרת הרשומה הזו התגלגלה...פעם פעם, כשעוד הייתי בהריון, צרויה חגגה יומולדת. יש לנו הסטוריה לא כ"כ מוצלחת בנושא ההריונות שלי ויום ההולדת של צרויה, אחרי שבהריון של יעלה נאלצנו לבטל חגיגה גדולה שתכננו ליום ההולדת, כי אני התאשפזתי. אז היה לי ברור שהפעם אני לא מוותרת. אז מה אם הייתי שנייה לפני חודש תשיעי, אחרי כמה חודשים שלא נהגתי בגלל התרופות, החגיגה הייתה במרחק שעתיים וחצי נסיעה ממני, בלילה, ובכלל הייתי אמורה להעביר סדנה באותו תאריך? אז מה? אז הפכתי עולמות, יצאתי ל road trip וביליתי עם צרויה ביום ההולדת.

כמובן שהמאורע המרגש  לווה בתקופה של הכנות מהנות ומאתגרות בהחלט. החלטתי להתחיל מכרטיס הברכה, בעיקר מכיוון שחלקי במתנה נגמר בשלב הרעיון. הביצוע נעשה ב"מיקור חוץ" (מתעצלת לעבור לאנגלית), תיכף תראו. חשבתי שהכרטיס יהיה קלי קלות. הקדשתי ערב לעניין (הו, פעם היו לי ערבים פנויים, בלי מנשא ובלי נענועים...). זה באמת הלך די מהר. ישבתי, תכננתי, החתמתי, חתכתי ויצא לי כרטיס די חמוד- אבל ממש לא מתאים לצרויה. הוא היה בול, אבל בול, אחותי. מזל שימי ההולדת שלהן קרובים. הוא נשמר למועד המתאים והתיישבתי להכין כרטיס חדש. הפעם זה יצא מתאים בול:

בסיס לבן, עליו מאטינג מנייר קראפט עם הבלטה משגעת של עץ. כבר חפרתי על הדף המשגע הזה , שקיבלתי בקיט החודשי של simon says, בגודל A4, וניצלתי עד הפיסה האחרונה. לדף המושלם הזה ציוותי מדבקה נהדרת לא פחות מקיט אינדיאני, כמיטב הטרנד בעולם הסקראפ. לוכד חלומות- אידיאלי ליום הולדת של הגשמת חלומות:

למטה הדבקתי רצועה של וולום, גם כן מאותו קיט חודשי, ועליו כיתוב במדבקות עתיקות של basic grey:

לסיום, מכיוון שבכל זאת מדובר בצרויה, הוספתי מקבצון, אבל לא של כפתורים, אלא של דמויי אבנים מסוגים שונים:

את המעטפה קישטתי בצורה קשורה למחצה:

לגבי המתנה, היה לי רעיון שמאוד הלהיב אותי, ולקח לי יחסית מעט זמן למצוא דרך להוציא אותו אל הפועל. רציתי משהו מיוחד, יצירתי ויפה. נשמע פשוט לא? הבעיה היא שמדובר פה בלא פחות מ-צרויה. כל דבר שאני אכין, היא יכולה לעשות טוב יותר, מדוייק יותר ובעיקר יפה יותר. אז מצאתי פתרון "הפוך על הפוך"- אני אכין לצרויה מתנה שהיא תעצב בעצמה. למרות שזה מתבקש, דווקא לא הלכתי על איזו ערכת DIY מקורית או מפונפנת, אלא לכיוון אחר לגמרי. פעם פעם צרויה שלחה לי אוסף מופלא של איורי דודלים שלה- הדמויות האלו כל כך אופיניות לצרויה, אני ממש מרגישה שבכל אחת מהן יש קצת ממנה. הפרוייקט בגינו היא שלחה לי את האיורים לא יצא לפועל, אבל אני שמרתי עליהם, ידעתי שיומם יבוא, והנה הוא הגיע. עם הרעיון שהיה לי פניתי בשמחה ובהתלהבות לעופר באב"ד, חברי הטוב מ"חדר מלאכה", שעוסק בדפוס משי, וגם מעצב גרפי בהכשרתו. הוא עזר לי לסדר את הדמויות השונות במרחב ואז להדפיס אותן על יריעת בד גדולה ולבנה שרכשתי מבעוד מועד (ב"זינגר" בעפולה, חנות הבדים הכי כיפית באזורי). התלהבתי מאוד מהרעיון, אבל לא האמנתי כמה יפה זה יצא (מכיוון שאין לי חלק ביופי הזה, מלבד הרעיון, מותר לי להשוויץ כמה שבא לי):

גם עופר התלהב מהאיורים המקסימים של צרויה, והדפיס לי אותם שוב ושוב ושוב- על יריעת הבד הגדולה, על גליון שקף, על גיליון בריסטול לבן, על גיליון נייר אריזה עבה חום:

הוא אפילו הדפיס לי שקית תואמת למתנה:

(כמובן שכל הזכויות על האיורים שמורות לצרויה בכבודה ובעצמה)

הרעיו ןמאחורי המתנה היה לאפשר לצרויה לתפור מה שהיא תרצה מבד בעיצובה. אני מאוד סקרנית ומחכה לראות מה היא תעשה עם הבד הזה. בכל מקרה אני מאוד נהנתי מהרעיון ומתהליך העבודה המשותף עם שני יוצרים- אחת בלי ידיעתה ואחד עם ידיעתו ושיתוף הפעולה שלו. כמובן שכל הבלאגן הזה היה לגמרי שווה את זה. ערב היצירה לרגל יום ההולדת היה משובח להפליא, עם חבורת הירושלמיות (שכבר כמעט אינן ירושלמיות. רק צרויה ועדית שומרות על הגחלת, אחרי שגם כרמל נטשה את עיר הקודש הקרירה) שאני מתגעגעת אליהן כל כך, ותמיד עושות לי טוב למוזה ולמצב הרוח. עכשיו אני מרגישה שזה כבר היה מזמן מידי ושצריך עוד מפגש...מעניין מה אמיתי יחשוב על זה?

אנחנו פה בבית בלהט ההכנות לראש השנה- מדברות על זה, משחקות בזה, יוצרות את זה. תענוג אמיתי. לא האמנתי שאני אהנה מההרפתקה הזו כמו שאני נהנית. כמובן שזה לא קל, ויש לא מעט רגעי משבר, אבל בסופו של יום, כשאני באה לבחור את רגע האושר היומי שלי לפרוייקט "100 ימים של אושר", ממש קשה לי לבחור רגע אחד, ולא הרגשתי ככה כבר הרבה זמן. טוב, די לחפירות המשתפכות. הגיע הזמן להתרכז ביצירה, לסיים להכין שנות טובות, מתנות לראש השנה ואת אתגר "סימני דרך" החודשי שלי שיעלה פה מחרתיים. נתראה בקרוב!

 

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל KarinDi אלא אם צויין אחרת