44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"פייסבוק" נמצאו 4 פוסטים

השפעת קרני הפייסבוק על "ציפורני החתול"

מה אומרת לכם המילה הבאה - סופר(ת)? אם אתם כמוני ויש לכם הערכה אל מי שמצליח לשחרר מפרי עטו יותר מאשר "רשימת מכולת" פה ושם, סופר(ת) זאת מילה שמעוררת בכם כבוד. אתם חושבים על דמות מסוגפת, ספונה בתוך מגדל שן, שיושבת וכותבת מילים בחרדת קודש. לא משנה מה היא כותבת: את הרומן הגדול הבא של המאה, ספר בישול או רומן למשרתות אני בטוחה שהיא עושה את זה מתוך תשוקה גדולה, התרגשות ובעזרת קשת רגשות ססגונית שמאירה את המגדל לעיתים באור שקט ורך ולעיתים באור יקרות. ובתוך כל אלה דמויותיה קורמות עור וגידים. היא אוהבת..
לדף הרשומה

ימים של שמחה? ביקורת ומחשבות בעקבות הספר "גדר חיה" לדורית רביניאן

בימים אלה מסתובב ב"ספר הפנים", הלא הוא הפייסבוק, משחק חדש - '100 ימים של שמחה' שמו. כל "קורבן" צריך לציין מידי יום דבר ששימח את ליבו, עדיף בתוספת צילום, וזאת במטרה למלא את הפייסבוק באור, גילה ודיצה - כך לפחות הבנתי מ'שורת תפעול משימה'. יתכן שבין השורות מסתתר עוד איזה רעיון רוחניקי - ניו א'ייגי כזה או אחר, אבל אני לא שולטת בשפה.               ממציאת המשחק "והיית אך שמח" המקורי                                     ובכן - להשתתף בפעילות הזאת אני לא משתתפת - וזאת בגלל ש: א. לא הזמינו אותי . ב. מה לי ולרוטינה - יומיים של בדיוק אותו דבר ואני מתחילה להסתובב בחוסר שקט  כמו 'צ'ינצ'ילה על הגרילה'. ג. אני מהאנשים המוזרים האלה שהגדרת שמחה בשבילם היא: קמנו, כולם חיים, אין חדש תחת השמש - שמח ! תקנו אותי אם אני טועה - אבל האם לקרוא סטטוס יומיומי נוסח "היום ה - 64#. קמתי ואני שמחה שאני חיה", לא יעורר בקרב ההמון מחשבות רצחניות רק בגלל הצורך לגוון קצת? למשל, משהו כמו - "היום ה- 65# למשימה. לא קמתי!" אבל פה ושם באמת יש "שמחות קטנות של יום חולין", כמו האירוע שעליו התחלתי לספר ברשומה הקודמת ואמשיך ברשומה זאת. לצאת מהבית ביום חמסין אחד שבין סתיו וחורף (רק בישראל), להכנס אל הספרייה העירונית ולראות כיצד מונחים זה לצד זה שלושה ספרים שמחוזרים במרץ על ידי כל אנשי המקום והנה הם עומדים וממתינים שם רק לי... אוח... על הראשון מהם, "ללכת בדרכך" לג'וג'ו מויס, דיברתי ברשומה הקודמת. את "גדר חיה" אסקור ברשומה זאת - * ואם יהיה לי מה לספר לכם על "בתים של אחרים" לדקלה קידר אלשין לכם עליו ברשומה הבאה . (ראה בסוף הרשומה)
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קליספרה אלא אם צויין אחרת