00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סיפור קצר 3

אוף!!! מתי כבר מגיע הכתב הזה,

אני יושבת בבית קפה תל אביבי טיפוסי כבר חצי שעה מסביבי אנשים לוטשים בי מבטים אני שמה עלי את משקפי השמש ה…”לא תזהו אותי” וכולי פקעת עצבים,כבר הספקתי לעשן 2 סיגריות לשתות 2 קפה ועדיין הוא לא בא, 

לא הייתי צריכה להסכים לבוא לריאיון הזה כל הכתבים האלה אותו דבר אני שונאת פפראצי, עיתונאים וכתבים רק באים לרחרח כל הזמן, אני חושבת ביני לעצמי בשעה שאני יושבת בשיכול רגליים ומנדנדת את רגל ימין בעצבים, ומטופפת בידי על השולחן בקצב אחיד.

 

לפני שבוע הכתב הזה התקשר אליי רצה לראיין אותי לאחר שנפנפתי כמה וכמה כתבים אחרים. אך הכתב הזה היה כל כך משכנע….היה בו משהו….(שבוע לפני)

 

כתב: שלום אני מדבר עם תמר? 

אני: כן

כתב: הייתי רוצה לראיין אותך, את אישיות מאוד מעניינת…

אני: תודה אך אני לא מעוניינת

כתב: אני בכל זאת מתעקש

אני: ביי

ומנתקת

 

ממממ.. אני עומדת מעל הטלפון ומהרהרת… מה שכן היה לו קול ממש סקסי אני חושבת בעודי מורידה את הבגדים לקראת המקלחת, מעניין אם הוא נראה טוב כמו הקול שלו.

אני מסתכלת על גופי העירום במראה ומתפלאה למה כולם מתלהבים ממני כל כך מה יש בי? אני אמנם דוגמנית מאוד מפורסמת ודיגמנתי כבר על שערים בארץ ובעולם ואין בן אדם שלא פוער את פיו כשרואה אותי ,חחחח… אני מגחכת למראה כל הגברים שמזילים עליי ריר כשרואים אותי ולפעמים אפילו נשים, אויי כמה הייתי רוצה שיראו אותי מבפנים ולא רק את המראה שלי.

 

אני נזכרת בילדותי… בכלל לא הייתי הילדה היפה בכיתה, הייתי עם גשר על השיניים כל התיכון, עם פצעונים שליוו את פניי, משקפיים מכוערות מעטרות את עיניי, עם שיער מבולגן שאף פעם לא הצלחתי לסדר אותו. 

כולם היו קוראים לי ג’ירפה, הייתי כל כך גבוהה! בגיל 15 כבר נישאתי לגובה 1.78,  הייתי גבוהה ממש… חברות בקושי היו לי. את רוב זמני ביליתי בלימודים הייתי המצטיינת של הכיתה!

מי היה מאמין שאגיע למעמד הזה?

דוגמנית בינלאומית מרוויחה מיליונים שמצטלמת על שערים נחשבים, שכל החברות הכי טובות רוצות אותי. לפעמים אני צובטת את עצמי בכדי שאאמין.

 

אחחח.. אני עוצמת את העיניים ומסתכלת על פני, על עורי החלק על האף הסולד והשפתיים העבות עם העיניים הירוקות הגדולות, איך במבט אחד אני לוכדת ברשת את מי שאני רוצה, לפעמים אני שונאת את עצמי שאני מנצלת אנשים במיוחד בוב המסכן שכל הזמן כרוך אחריי וממלא אחר כל “פקודה” שלי, הוא הצלם שלי ומתפקידו להיות צמוד אליי כל פעם שאני בצילומים ומן הסתם אני בצילומים כל הזמן, אני יודעת שהוא מאוהב בי אך אני לא מסוגלת להיקשר לאף אחד מאז האונס ההוא בבית הספר…. אני פוקחת את עיניי ומולי ניבטות פניי, דמעות זולגות עליהן.

אני נכנסת לאמבטית המלחים המפנקת שלי ושוקעת במחשבות.

מנסה לא לחשוב על זה ולהדחיק את זה כמה שיותר, סיפרתי את זה רק לפסיכולוג שלי והוא אמר לי שאני צריכה לעבד את זה ולא להרגיש אשמה ולא להדחיק את זה.

מחשבותי רצות ליום ההוא כשנכנסתי לשירותים בבית ספר……

 

אני יוצאת ושם הוא עומד גל הבן ה”חתיך” של השכבה אני מסתכלת עליו המומה 

“מה אתה רוצה כאן זה שירותי נשים” 

“אני יודע” הוא מסתכל עליי בחיוך ממזרי….

ואז בלי הכנה מראש הוא נועל את הדלת של הכניסה לשירותים, ומאז איבדתי את הזהות את הזיכרון, רק קטעים, הרגשתי מרחפת מעל…

הוא מפשיט אותי אני מנסה לצעוק אך הוא חוסם את פי אני בוכה אומרת לו שאני עדיין בתולה,

אך זה לא עוזר הוא ממשיך בשלו מוריד לי את המכנסיים ומבצע בי את זממו והולך.

הכל כאב לי ברמות שאי אפשר לתאר כל הגוף כאב אך הכי כאב זה הנפש שלי שזעקה לשמים.

התלבשתי בחזרה שטפתי את הפנים, הלכתי למזכירות ובכיתי אמרתי שאני לא מרגישה טוב והיא שיחררה אותי הביתה.

בבית התקלחתי ושיפשפתי מעליי את הזוהמה, לא רציתי לספר להוריי אמא שלי היא עורכת דין מצליחה מאוד ואבא שלי קבלן לא רציתי לבייש אותם, מה גם שהקשר שלי איתם קר ומנוכר בהיותי בת יחידה עם הורים כל כך עסוקים שאין להם זמן בשביל הבת שלהם, מן הסתם המצב עשה את שלו. אמרתי להם זה שאני רוצה לעבור בית ספר לא הסברתי להם למה ומדוע…

וכמובן שהם העבירו אותי…..בלי לשאול הרבה שאלות.

 

אני יוצאת מהאמבטיה רועדת כולי ומתנגבת מהר, זורקת עליי חולצה רחבה לבנה ואז שוב צלצול,

ושוב הכתב הזה

 

הכתב: אני מצטער להפריע לך אך אני חייב לראיין אותך וכשאני רוצה משהו אני משיג אותו

אני: וואו איזה ביטחון, אהבתי… “אמרתי לך שאני לא מעוניינת”

כתב: את לא תתחרטי אני מבטיח לך

אני: מה שמך בכלל

כתב: בן 

אני: טוב תן לי לחשוב על זה

כתב: טוב 

אני: ביי

 

שוב טלפון…

 

אני: הלו

הסוכן שלי: טיפוס מאוד אבהי וחביב. “תמר בוקר טוב מה עניינים?”

אני: בסדר מה המצב?

סוכן: את זוכרת שיש לך בעוד שבוע צילומים מאוד חשובים…

אני: כן..אני אומרת ביובש

הוא: את לא נשמעת מרוצה במיוחד

אני: גם אתה לא הייתה מרוצה אם היית צריך להצטלם ערום

הוא: צוחק…  מותק אם הייתי נראה כמוך הייתי כל היום מסתובב ערום ברחוב, לא היית רוצה לראות אתי בערום תאמיני לי..וממשיך לצחוק

אני: נכון לא הייתי רוצה, טוב אני עסוקה במשהו נדבר יותר מאוחר ביי. מנתקת

 

לא יודעת מה יש לי היום אין לי מצב רוח, רק מהמחשבה על הצילומים האלה מתהפכת לי הבטן, אני פותחת את המקרר ומוציאה לחם עם נקניק וחרדל, אני מגלגלת את העיניים ומחייכת “וכולם חושבים שדוגמניות אוכלות רק חסה” אני לועסת את הסנדויץ’ בתאווה גדולה,

לא יודעת למה אבל הכתב הזה תפס אותי איכשהו היה בו משהו שחצני ויהיר אך יחד עם זאת פשטות ואולי אפילו צניעות. 

 

למחרת בבוקר צלצול טלפון

אני: הלו

כתב: תמר שוב היי

אני: בוקר טוב

כתב: לא חזרת אליי

אני: מרגישה נזיפה בקולו, בדרך כלל זה הצד החזק שלי לנזוף באנשים ולנצל ולהשפיל אותם

“כן הייתי עסוקה” אני אומרת

כתב: אני מבין… חשבת על זה?

אני: בפעם הראשונה הרגשתי חסרת ביטחון “אני לא יודעת…”

כתב: מה יש לחשוב הרבה, בואי נקבע לעוד שבוע בבית קפה… ב-10:00 בבוקר בסדר?

אני: טוב, אופס ברגע שאמרתי את זה רציתי לקחת את המילה בחזרה אך זה היה מאוחר מדי

ניתקתי את השיחה כשבראשי הקול הקטן ומהמעצבן.. טוב נו מה יכול להיות תיפגשי איתו אולי הוא אפילו ימצא חן בעינייך מי יודע?

 

זה מוזר לחשוב שעוד לא היה לי שום סיפור אהבה, אמנם יצאתי פה ושם עם אנשים מ”הביצה” אך עדיין הכל היה בעיקר לפפראצי, במין לא נהנתי. תמיד הייתי איך הם קראו לזה?? אה כן “פריג’ידית” איזו מילה מעצבנת.

 

השבוע עבר מהר משציפיתי והנה אני פה בבית קפה מחכה….בחוסר סבלנות משוועת.

ואז הוא מגיע הכתב,

וואו איזה גבר מרשים, גבוה רזה אך מחוטב שיער ארוך ( בדיוק כמו שאני אוהבת)

שיער שטני עיניים כחולות יפות ושפתיים בשרניות, עצמות לחיים בולטות,

לבוש בחולצת ג’ינס מכופתרת וג’ינס של “הוצאתי אותו כרגע מהבוידעם” אך למרות הכל הוא ישב עליו בול בעיקר באזור החלציים.. אני מחייכת ביני לבין עצמי,

וריח של בושם מתוק מאין כמוהו מגיע ממנו אל אפי…

.  

כשהוא מתיישב מולי אני מרגישה שאני מכירה אותו אך מאיפה?

הוא מתנצל מעומק הלב וסיפר לי שהחתול שלו מת בדיוק לפני שהוא יצא מהבית…

וואו גם רגיש גם חתיך וגם  מעניין ונראה לי אינטילגנט.   

 

אנחנו מתחילים את הריאיון, הוא שואל שאלה ועוד שאלה ואני בכלל לא מרוכזת ולא שמה לב מה הוא שואל אותי, כל מה שאני מצליחה לחשוב זה “לעזעזל מאיפה אני מכירה אותו….

 

הריאיון נגמר סוף סוף!!! 

 

אני מסתכלת עליו והוא עליי

 

“את לא מזהה אותי..”

“לא אבל אתה ממש מוכר לי”

“אני אגיד לך בתנאי שלא תברחי”

אני מתחילה להרגיש עקצוצים בכל הגוף וקשה לי לבלוע את הרוק

בבקשה אל תשפטי אותי, הייתי חבר של גל..

כששמעתי את השם הזה הרגשתי כאילו דוקרים אותי, לא הצלחתי לזוז או לדבר, ידיי רעדו ללא הרף.

“תקשיבי לי, ברגע שהוא סיפר לי על מה שהוא עשה לך החטפתי לו אגרוף נשבע לך באותו רגע הפסקתי להיות חבר שלו ולא דיברתי איתו יותר.

דמעות זלגו מעיניי רציתי שהאדמה תפער את פיה ותכניס אותי לתוכה,

אוי למה זה קורה לי, ניסיתי לדבר, יצאו לי מלמולים והתחלתי לגמגם, לראשונה בחיי לא ידעתי מה לאמר וגם אם ידעתי לא הצלחתי להוציא מילה אחת שלמה.

“ניסיתי לצלצל אלייך אז… אך כל הזמן המציאו לי תירוץ אחר ולא דיברתי איתך בסוף” היה חשוב לי להגיד לך שתמיד אהבתי אותך בתיכון אך התביישתי ולא ידעתי איך לפנות אלייך הייתי מטומטם. 

ישבנו כך אחד מול השני בלי לדבר למשך זמן שנראה לי כמו נצח, האמת תמיד חיבבתי אותו בתיכון אך אחרי ה”מקרה” שנאתי אותו שנאתי את כל מי שהיה קרוב לנער הזה שהרס את חיי.

 

אך עכשיו בעצם הבנתי שאולי הוא צודק ושהוא לא אשם שיש לו חבר כזה חרא, אני רוצה להאמין לו באמת שזה מה שהוא עשה והדבר ממלא אותי איכשהו, הסתכלתי בעיניו הכחולות הטובות והנוגות, ידי הייתה מונחת על השולחן והוא הניח את ידו על ידי, התפלאתי על עצמי שלא הזזתי את היד, הרגשתי כאילו העולם עצר לרגע,

אך פתאום טלפון מחריש אוזניים העיר אותי מההלם שפקד אותי, קפצתי קפיצה קטנה של בהלה ובן הכתב המדהים חייך חיוך נפלא עם שיניים צחורות, עניתי לשיחה ללא חשק…

 

 

הסוכן שלי: תמר?

אני: ברור אלא מי מלכת אנגליה? אני מצחקקת בעצבים

הסוכן: ”מצחיק מאוד” מה קורה איתך בזמן האחרון את מוזרה מאוד

אני: מרימה את הגבות בתמיהה

הסוכן: שכחת שיש לנו צילומים היום? את צריכה להגיע לסטודיו לסדר את השיער, להתאפר ועוד כל מיני..הצילומים מתחילים עוד שעה,

אני: שיט!!! נכון שכחתי מזה לגמרי (בינתיים אני קולטת שבן לא מסיר ממני את העיניים הוא נראה מכושף)

הסוכן: אוקיי את מגיעה לפה או שאת רוצה שאבוא לאסוף אותך?

אני: אני אסתדר ביי

 

הנחתי את הטלפון על השולחן והרגשתי מבולבלת, מצד אחד רציתי לבלות כל היום עם הבחור המדהים הזה אך מצד שני לא רציתי שייחשף לצילומים שלי בעיקר לא לאלה שאני אמורה להצטלם בעירום מלא! אמאל’ה.

כל פעם הבטן מתכווצת לי כשאני צריכה לעשות צילומים מהסוג הזה אך הפעם לא יודעת למה היה לי קשה ביותר.

 

מילמלתי לו שאני צריכה להגיע לצילומים והוא מיד הציע להסיע אותי,

“תודה אך באתי עם אוטו אני אסתדר” “תמר תגידי לי שאת סולחת לי” הוא מסתכל בי בעיניים מתחננות ובאותו רגע רציתי לנשק אותו “אין לך מה להצטער מי שצריך להתנצל זה החרא הזה גל שישרף בגיהנום”

 

“אם זה מנחם אותך שמעתי שהוא בכלא כבר כמה שנים את הרי יודעת שזה המקצוע שלי “לרחרח” ואז שלח אליי קריצה שובבית וחמודה

 

אני מרימה גבה “באמת למה?”

הוא אנס בחורה שלא ויתרה לו והלכה עם זה עד הסוף מתברר שהיא אישתו של איזה שוטר דאגו להכניס אותו ל-10 שנים לכלא

 

הרגשתי כאילו מוציאים ממני את האוויר ופתאום אני יכולה לנשום.. כאילו הורידו מעליי שלשלאות ברזל וואוווו איזו הרגשה טובה זאת,

“תודה בן הגעת אליי משמים” והדבקתי לו נשיקה על המצח” הוא הסתכל עליי המום ואחרי רגע התעשת “תמר הייתי רוצה לצאת איתך לדייט להכיר אותך חשבתי עליך כל השנים האלה ובשבילי זאת סגירת מעגל” להפתעתי הרבה הסכמתי ואמרתי לו שאני בטוח אתקשר אליו, רציתי שיצטרף אליי לצילומים כל כך אך לא העזתי להעלות את זה על דל שפתיי שמא יראה אותי ככה בפגישה ראשונה בעירום מלא, לא לא לא….

 

נסעתי משם מהר לסטודיו לצילומים בשכונת פלורנטין בתל אביב, הסוכן שלי חיכה לי בחוץ.

פתאום הרגשתי קלילה ונעימה לסביבה הרגשתי שכולם מתוחים ובהלם שאני כזאת נחמדה פתאום וקלילה, עכשיו הבנתי את כל האנשים האלה שתמיד קינאתי בהם שממגנטים אליהם אנשים ושהם תמיד מחייכים ונעימים הבטחתי לעצמי שאשתדל להיות כזאת כי הרי לא תמיד הייתי כזאת “עוינת” לפני המקרה ההוא בתור ילדה נערה הייתי מצחיקה ונחמדה ונעימה לסביבה.

 

מיד כשנכנסתי התנפלו עליי כל המאפרות והספרים חיפשתי את בוב הצלם שצמוד אליי תמיד אך הוא לא היה, הבנתי שזה יותר מדי קשה לו שהרי הוא לא יקבל אותי בתור בת זוג רק בתור אח וידעתי שהדבר חרה לו מאוד לכן הנחתי לעניין ואמרתי לעצמי שאתקשר אליו אחר כך.

אני מוקפת באנשים שדואגים רק לי.. אחחח איזו הרגשה טובה איך אני אוהבת את הכוח שזה נותן לי ומעלה לי את תחושת הנרקיסיזם שרק מתפתחת עם השנים אם זה צילום על בניין ענק או לשער של ספורט אילוסטרייטד המוכר והידוע שכל דוגמנית תעשה הכל בכדי להצטלם על השער שלהם  או לשער לעיתון ווג וכו’…

 

זהו הגיע הרגע אני צריכה עכשיו להתפשט מול הצלמים מול הסוכן שלי מול המאפרים מול המעצב שיער, אני מדליקה את הטייפ ושמה את המוזיקה שאני אוהבת עם הזמר שלי מלהקת cold play””

האורות מעומעמים ואני רוקדת עם החלוק שהביאו לי מיד ברגע שהגעתי.

שקט בחדר אני מדמיינת שאני לבד עם עצמי ועם בן… לאט לאט אני מורידה את החלוק, קודם כתף אחת ואז עוד אחת, אני עוצמת את העיניים ומורידה את החלוק יותר למטה כך שחצי מהחזה שלי בולט החוצה אני מרגישה כל מיני פלאשים של צילומים אך אני מתעלמת מזה, אני מדמיינת אותו עומד מולי תופס אותי בכתפיים מנשק אותי בלהט על שפתיי על צווארי יורד למטה לחזה, שלי מנשק לי את הפטמות מממ… אני משתדלת לא לפקוח את עיניי כי אני יודעת מה באמת אני אראה לכן אני ממשיכה לפנטז ולהוריד עוד קצת את החלוק, עכשיו החזה שלי בחוץ במלוא תפארתו אני מרגישה את המתח באויר ואז בלי שום הודעה מוקדמת אני פוקחת את עיניי והוא עומד מולי יפה להדהים

“מה, איך..אני לא מבינה..” אני מרגישה שהפה שלי פעור ואז אני נזכרת לסגור אותו והוא מחייך את החיוך המשגע שלו עם הגומות חן היפהיפיות ,כל הצוות נדרך ולא מבין מה קורה פה, 

 

“מצחיקונת ידעתי שאת פה ושאת מצטלמת בעירום שכחת שאני עיתונאי?כתב? אני יודע הכל.. וחוץ מזה כל מה שקשור אלייך מעניין אותי אני רוצה אותך בכל מצב עם בגדים בלי בגדים אין לך מה להתבייש ממני אני….אוהב..אותך…..תמיד אהבתי תמר ,ואני לא אעזוב אותך רק אם תרצי.

ליבי הלם בחוזקה הרגשתי שעוד רגע הוא יוצא לי מהגוף לשחייה במי קרח, הרגשתי פתאום סחרחורת ושעוד רגע אני נופלת הוא תפס אותי והחזיר לי את החלוק למקום “אני מחכה לך בחדר הלבשה את יפה בכל מצב” ונתן לי נשיקה על האף הקטן והסולד שלי

בכל מצב?? אני נוחרת בבוז גם כמו שנראיתי בתיכון? נראיתי כמו חנונית מהגיהנום חחח… 

 

ואז הוא הולך ופתאום אני מרגישה ביטחון שלא הרגשתי כבר הרבה זמן (למרות שתמיד חושבים שאני מלאת ביטחון אך האמת היא שהביטחון שלי שואף לאפס)

 

בבת אחת הורדתי את החלוק ונשארתי רק עם הנעליים שזה בעצם מה שאני מדגמנת נעלי עקב סטילטו אדומות סקסיות אך כמו שהמשפט הידוע אומר “סקס מוכר” וזאת הכוונה פה בפירסום הזה

 

אך לא אכפת לי אני מתענגת על כל היחס והתשומת לב שאני זקוקה לה בתור נרקיסיסטית ושואפת את ההצלחה במלוא ריאותיי.

 

כולם עומדים מולי ומצלמים פעם עם הידיים על החזה כשמונח לי איזה חפץ על איזור המפשעה פעם אני עומדת מאחורי כיסא… כל פעם בתנוחה אחרת שלא רואים ממש את איבריי הצנועים אך יחד עם זאת לא משאירים הרבה מקום לדמיון.

מעניין אם רואים את רגשותיי הגואים כמו סחף של המים לחוף מבטחים בתמונות,

 

בתמונה אחת אני נראית קורנת באמת עם חיוך אמיתי מאוזן לאוזן, בתמונה אחרת מבט שובבי ומשוחרר ישירות למצלמה…אף אחד לא שם לב לפרטים האלה אך אני שמתי לב ועוד איך, אהבתי את תמר החדשה שניבטה אלי מהתמונות, כן אני אאמץ אותה בחום כיווצתי את עיניי וטפחתי לי על השכם (טפיחה מדומה)

 

כן אני אוהבת את ההרגשה הזאת במיוחד את ההרגשה שאני הולכת סוף סוף לחלוק את חיי עם מישהו שיאהב אותי באמת כמו שאני מתחת לקליפה ולהגנות שדאגתי לכסות.

 

חיוך מנצח עולה על שפתיי..

 

 

 

 

  

 

         

 

                 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

סיפור קצר 2

 

מיטל הייתה בחורה צעירה יפה, חכמה וגבוהה עם גוף חטוב וסקסי.

מבחוץ היא נראתה תמימה אך היא הייתה כבר עם ניסיון מיני עשיר, למרות גילה הצעיר.

בגיל 22 היא כבר התנסתה בהכל מהכל, היא ידעה איך לפתות גברים ולגרום להם ל”השתגע” עם המבט התמים והחתולי שלה והמראה הצעיר שלה.

מצד אחד המראה התמים שלה מצד שני הסקסיות הנשפכת ממנה,

היא אהבה להנות מהחיים ולינוק מהם עד תום, מגיל צעיר היא הייתה נהנתנית.

 

בגיל 15 היא כבר התנסתה במין בפעם הראשונה, היה זה ילד בכיתה י”ב  בן 17.5 באותה תקופה זה נחשב הפרש די גדול, מיטל ראתה אותו בבית הספר והוא מצא חן בעינייה הוא היה גבוה שרירי ונאה מאוד, נראה כמו מנהיג, כשראתה אותו בפעם הראשונה היא מיד פיזרה את שיערה עברה לידו והסתכלה בעיניו עם  עיניי החתול הירוקות שלה במבט הכי מפתה שיכלה…

באותה תקופה היה לבחור הצעיר חברה אך מיטל לא בחלה באמצעים ורצתה להשיג אותו בכל מחיר גם אם זה כרוך  בבגידה בחברתו, 

חברותיה ניסו להניא אותה והסבירו לה שזה לא יפה וככה לא מתנהגים הם כבר חברים שנה, אך מיטל בשלה, היא רק רצתה להשתעשע איתו, למרות שלא היה לה ניסיון מיני בכלל היא ידעה את כל ה”שטיקים”. 

 

יום אחד היא קלטה שהוא הולך לספרייה לבד, המקום היה שקט ולא היה בו אף אחד חוץ מהספרנית , היא נכנסה אחריו והתיישבה שולחן לידו, הבחור קלט אותה ולא יכל להתרכז, הוא נדהם מיופיה, הוא בחן את פניה את שדיה הזקופים והרגיש את איברו מתרוממם מעלה מעלה, היא עברה לידו והוא הריח את ריח הבושם הנעים שלה, לאחר שהיא התיישבה הוא לא יכל עוד ואמר לה “אני רוצה את הטלפון שלך” הוא הרגיש כאילו המלים יוצאות לו מהפה ללא שליטה בלי שהתכוון לכך, וכמובן שהיא רצתה “לשחק” אותה קשה להשגה ולא הסכימה, לאחר כמה שכנועים מצדו היא הסכימה.

 

אחה”צ הוא לא הצליח להתאפק הוא סיפר לחברתו שיש לו משהו חשוב ושהוא לא יוכל להיפגש איתה. 

הוא התקשר למיטל וקבע איתה להיפגש, מיטל קבעה איתו בביתה מכיוון שהוריה לא היו בבית באותה עת.

כשהוא דפק על הדלת הוא הרגיש התרגשות מתפשטת בכל גופו, היא פתחה לו את הדלת ושם היא עמדה עם בגד שנראה כמו בייבי דול שקוף שנשפך על גופה, מיטל קלטה את מבטו והרגישה כמו חתול שמתעלל בעכבר סתם בשביל הכיף, היא הזמינה אותו לביתה והושיבה אותו על הספה, היא הציעה לו משהו לשתות אך הוא היה המום מדי, לאחר כמה רגעים היא ישבה לידו ולמרות שלו היה ניסיון מיני של שנתיים לפחות הוא לא ידע מה לעשות ומיטל להפתעתה הרגישה ביטחון ולא חששה.

היא הניחה את ידה על רגלו ואז התקרבה אליו בכדי לנשקו, הוא התקרב אליה והם התנשקו בלהט. לאחר כמה דקות הוא הוריד לה את הכתפיות, החלק העליון של השמלה נפל ואז ניגלו לפניו שדיה היפים במלוא הדרם, הוא הסתכל בעינייה וקיבל את האישור שהוא יכול לגעת, הוא הניח את ידיו על שדיה והתחושה הייתה נעימה מאין כמוה, עם חברתו הוא לא הרגיש הרגשה טובה כזאת. היא הייתה ביישנית ושקטה.

הוא התכופף אל שדיה בכדי לנשקם ונישק אותם בלהט, מיטל הרגישה מגורה ורטובה היא נשכבה על הספה והוא נשכב עליה, הם התגלגלו על השטיח שעל הרצפה ובמהרה הם מצאו את עצמם עירומים, הוא עלה עליה וחדר אליה ולמרות שזה כאב לה היא הרגישה הרגשה טובה ונעימה, היא אהבה את זה היא הרגישה שזה נותן לה כוח,

 

לאחר דקות ספורות של ריגוש מטורף הוא גמר, ולמרות שזה היה מהר, לשניהם הייתה תחושת סיפוק. 

הם התלבשו והמשיכו לשבת שם עוד קצת, הוא ליטף את שערה ודיבר אליה ברוך אך היא כבר רצתה שייצא מביתה, “אני עייפה” אמרה לו והוא הבין את הרמז, הוא קם מהספה ורצה לתת לה נשיקה אך היא סובבה את פניה, הוא לא הבין למה היא מתנהגת אליו ככה.

למחרת בבית ספר היא גילתה שהוא נפרד מחברתו בכדי להיות איתה אך היא כבר לא רצתה אותו, היא השיגה את מה שהיא רצתה.

הוא התחנן אליה שלפחות תסביר לו מה קרה אך הוא כבר לא עניין אותה, הוא הרגיש מושפל ועצוב.

 

לאחר כמה ימים הייתה מודעה בעיתון על נער בן 17.5 שהתאבד בגלל אהבה נכזבת.

מיטל הצטערה שזה קרה אך היא עדיין לא הייתה מודעת לכאב שהיא גרמה,

כך עברו להם השנים מיטל בגרה והפכה לבחורה צעירה ויפה שמסובבת את הגברים על אצבעה הקטנה,עד שבגיל 22 לאחר שהתנסתה בהכל התהפכו חייה.

 

היא פגשה אותו במסעדה יוקרתית בתל אביב, היא הייתה מלצרית והיא הייתה צריכה לממן את לימודיה באוניברסיטה לתואר ראשון בפסיכולוגיה, ושם הוא ישב לו בחור בסביבות גיל ה-40+ נאה בטוח בעצמו מלא כריזמה וביטחון אחד שכבר עבר הרבה דברים.

 

פעם ראשונה שהיא מתרגשת ככה מגבר, נשימתה נעתקה ממנה, היא ניגשה אליו וניסתה לשמור על איפוק למרות שהרגישה שפניה סמוקות, 

מיטל שאלה מה הוא רוצה להזמין והוא ישב שם ורק התבונן בה ואמר “אני רוצה להזמין את הטלפון שלך” וחייך חיוך מהמם עם שיניים צחורות, מיטל הרגישה פיק ברכיים ובפעם הראשונה הרגישה שהיא לא יודעת מה לעשות,

היא נתנה לו את המספר וכמובן את ההזמנה שלו ושירתה אותו עד הסוף, 

 

בערב היא הייתה בטוחה שהוא יתקשר אך הוא לא התקשר היא חיכתה ליד הטלפון יום אחרי יום, עבר כבר שבוע וכולה הייתה פקעת עצבים. 

כעבור שבועיים הוא התקשר היא לא התאפקה ואמרה “סוף סוף” היא ידעה שעשתה טעות ושהיא נשמעת נלהבת מדי אך זה נפלט לה, לאחר שיחה ארוכה הם קבעו להיפגש במסעדה, במקום שהוא בחר, מיטל הגיע כולה נרגשת במיטב בגדיה מתוקתקת מאופרת ומסודרת.

 

היא התיישבה וחיכתה לו 10 דקות 20……

היא בדקה שאכן זאת המסעדה, בדקה הודעות, שיחות טלפון ניסתה להתקשר אליו אך לשווא, כעבור שעה היא הבינה שהוא כבר לא יגיע.

בדמעות ובתחושת השפלה היא יצאה מהמסעדה והבינה שהוא פשוט עשה ממנה צחוק ושהוא בכלל לא התכוון להיפגש איתה.

היא הלכה בכבדות הביתה ובמשך ימים לא יצאה מהמיטה ובקושי אכלה 

עכשיו היא הבינה את תחושת האכזבה והתסכול והבטיחה לעצמה שמהיום והלאה היא לא תנהג כך באנשים ותכבד כל אחד.

      

           

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שלום לכולם long time no see

סיפור קצר

היה זה ביום חורף קר יעל נכנסה לפאב השכונתי, היא לא התכוונה לצאת לבדה לפאב בטח לא כשהיא אישה נשואה עם ילדים, זה לא ממש נראה טוב.

הכל החל כשהיא ויואב היו בעיצומה של מריבה קשה אחת מני רבות אך הפעם יעל הרגישה שהיא לא יכולה עוד והיא פשוט עומדת להיחנק, ובזמן שיואב יצא בטריקת דלת מהבית היא הרגישה שהיא חייבת לצאת לברוח היא הרגישה מחנק מתפשט בגרונה, היא התקלחה לבשה את השמלה הסקסית הצמודה האדומה שלה התאפרה הסתדרה, ויצאה, היא לא באמת ידעה לאן ללכת, היא הרגישה רע שהשאירה את הילדים לבד בבית אך הם היו גדולים וידעו לדאוג לעצמם. 

יעל הייתה מודעת למראה שלה היא הייתה עדיין סקסית ועדיין לטשו בה מבטים היא הייתה נראית טוב “שמורה לגילה” כמו שנהגו לומר לה והיא שנאה את המשפט הזה היא בכלל הרגישה בת 20 למרות שהייתה קרובה ל-40 

היא הרגישה שרגליה לוקחות אותה כאילו קיבלו אישיות משל עצמן, וכל הזמן מהדהד בראשה הריב עם בעלה” שהטיח בה שהיא לא אמא טובה” ולא מנקה את הבית מספיק. נמאסו עליה כבר כל הביקורות הקשות שלו עליה. היא החליטה שהפעם היא עושה את זה היא הולכת עד הסוף, אחרי נישואים של 13 שנה נמאס לה. 

היא לא ידעה כמה זמן היא הלכה עד שהיא מצאה את עצמה עומדת מול פאב שמבחוץ נראה נחמד, היא התלבטה אם להיכנס או לא מצד אחד היא רצתה, מצד שני היא ידעה שאין דרך חזרה. הרגליים שלה התקדמו לאיטם,                                                                                              

כשהיא נכנסה לפאב לקח לה זמן להתרגל לאור העמום ולאוירה האינטימית.

היא לא הייתה בפאב לבד מעולם אולי עם חברות כשהייתה צעירה בשנות ה-20  +לחייה . באותו רגע היא רצתה לעשות “אחורה פנה” אך הסקרנות גברה עליה, היא זכרה את המשפט הידוע “ הסקרנות הרגה את החתול” והיא קיוותה שדבר דומה לא יקרה לה.

היא הרגישה את המבטים של הגברים שמפשיטים אותה, ריגוש ישן נושן עלה בקרבה, ולאט לאט היא קיבלה ביטחון, היא התיישבה על הבר, היא תמיד זכרה בסרטים את האישה יושבת על הבר וגברים מתחילים איתה, תמיד היא קינאה בנשים האלה על החופש שלהן והתאווה של הגברים כלפיהן.

כשהיא התיישבה היא בחנה את המקום לאורכו ולרוחבו היא ראתה 2 גברים נאים מאוד בתחילת שנות ה 30 לחייהם  , מצד שני ראתה גברים בני בערך 40+ והיא קלטה שהם עשירים אך נראים נורא ואיום, היא המשיכה לבחון את המקום, בפינה היא קלטה זוג צעיר מתמזמז, ברקע נשמעו שירי רוק ישנים משנות ה-80 לרגע אחד היא הרגישה זקנה אך היא ניסתה לנער את ההרגשה הזאת ממנה, היא חשבה בינה לעצמה אם היא נראית פתטית היא קיותה שלא.

היא סימנה לברמן שייגש, היא כבר בקושי זכרה איזה משקה חריף היא אוהבת אם בכלל… בשנים האחרונות היא שתתה בעיקר מים ובפעמים הנדירות שהיא יצאה היא שתתה וודקה רד בול, היא הזמינה אחד כזה בדיוק, הבר מן היה בחור חתיך בן 20 ומשהו… והיה נדמה לה שהוא עושה לה עיניים היא כבר לא ידעה ממש לזהות, למרות שמתחילים איתה הרבה, אך הוא היה צעיר מדי.

לאחר שהוא הגיש לה את המשקה הוא מישש את ידה, רעד עבר בגופה והיא לא ידעה אם זה היה בטעות או בכוונה או שדעתה משתבשת עליה, למה שבחור צעיר וחתיך כמוהו יתחיל דווקא איתה, כשיש פה על הבר בחורות צעירות וחתיכות בגילו, לאחר כמה דקות ששתתה את המשקה היא הרגישה חום נעים מתפשט בגופה, תחושת חופש ועונג מילאה אותה תחושה שלא חשה כבר המון זמן, היא עצמה את העיניים והתענגה על ההרגשה הזאת, כשהיא פתחה את עינייה עמד מולה אחד הבחורים בן ה30+ שראתה בהתחלה, היא הייתה בהלם היא רצתה לשפשף את עינייה אך לא רצתה להרוס את האיפור המוקפד.

הוא התכופף אליה 

הבחור: אני מסתכל עליך כבר מתחילת הערב אני חייב להגיד שאת מהממת וכוסית על יעל: מובכת וגאה בעת ובעונה אחת, 

היא הסתכלה בעיניו וראתה שהוא בן אדם טוב, היא לא חשפה בפניו שהיא נשואה, רק המשיכה להסתכל לתוך עיניו הכחולות והמשיכה ללגום את המשקה שלה.

האמת היא שהיא פשוט לא ידעה מה להגיד נשימתה נעתקה ורגליה רעדו אך היא לא רצתה להראות לו זאת.

הבחור: רציתי להזמין אותך למשקה אך הקדמת אותי, אני אלון נעים מאוד

הוא לחץ את ידה

יעל: הרגישה את ידו החמימה והנעימה מלטפת בעדינות את כף ידה בצורה של מחזר נלהב היא השאירה את ידה בכף ידו והוא חייך אליה חיוך מקסים וממיס

אני יעל נעים מאוד. 

הם המשיכו לדבר ולהכיר אחד את השני ויעל הרגישה קירבה אליו, הם נגעו אחד בשני בחופשיות, האלכוהול עשה את שלו ויעל הרגישה משוחררת ורפויה.

 לאחר כמה דקות של הכרות הוא הציע לה שילכו לביתו 

יעל: אתה לא חושב שזה מוקדם מדי? בוא נשב על הספות 

היא קמה ממקומה והוא אחריה היא הרגישה את הלהט שבו וזה ריגש אותה. 

היא התיישבה ראשונה והוא אחריה, המין היה באויר,

הוא ישב קרוב אליה וליטף את רגלה ואת ידה לאט לאט הוא קרב את פניו אליה וקירב את שפתיו לשפתיה, הם התנשקו בהתחלה נשיקות רכות ונעימות הוא ליטף את שערה הנעים למגע (וכל הזמן היא קיוותה שהוא לא חש בגילה מפני שהוא לא שאל לגילה) היא נגעה ברגלו, הם נצמדו זה לזו היא הרגישה שהיא מרחפת ושזאת לא היא, היא לא שמה לב שהם עדיין בפאב ושנשארו קומץ של אנשים, היא קמה מהר ממקומה היא הרגישה איך הדם מתפשט בגופה והיא רצתה אותו, לאחר כמה דקות הם כבר היו באוטו שלו.

הוא נסע כמו משוגע ואז עצר במקום שומם וחשוך,

הוא גחן אליה והתבונן בה במבט עורג וגם היא, 

הוא כופף את הכיסא לאחור ונגע ברגלה ולאט לאט עלה למעלה לאזור מפשעתה, הוא הוריד לה את התחתונים. 

יעל הרגישה שהיא בוערת מתשוקה ושעוד רגע היא תתפוצץ, הוא הוריד לה את הכתפיות של השמלה וחשף את שדיה העומדים זקורים מולו, הוא לא יכל להתאפק עוד הוא רכן אליה ונישק את פטמותיה והיא נאנחה ונאנקה ואז הוא פתח את מכנסיו ועלה עליה וחדר אליה.

יעל הרגישה תחושת התרוממות, היא אספה אותו אליה ונתנה לו לחדור עוד ועוד, הם התנשקו בתשוקה עזה והוא המשיך לדהור עליה ולגעת בשדיה, כך זה נמשך כמה דקות עד שהוא “התפוצץ” וגמר בתוכה.

הוא המשיך לשכב עליה עוד כמה דקות, לאט לאט הם הסדירו את נשימתם. 

הוא ירד ממנה וסידר את מכנסיו, היא הרגישה את הזרע שלו עליה, באותו הרגע היא הרגישה שהיא עומדת להקיא, היא פתחה מהר את הדלת והקיאה את הכל, את השתייה, את הגבר הזה שלא הכירה, את כל השנים האלה שבהן היא הרגישה מבוזבזת, את הריבים את השנאה, את הילדים,

אלון לא ניגש לעזור לה הוא רק חיכה שהיא תיכנס לאוטו, בכדי שיוכל לנסוע.

כשהיא סיימה להקיא ונכנסה לאוטו היא קלטה שהיא בלי התחתונים ועם חזה חשוף. 

היא מיהרה להסתיר את מערומיה, וניסתה להסתדר איכשהו, היא הרגישה שהיא כבר לא מעניינת.

אלון הסתכל בה במבט חסר עניין והיא הרגישה מושפלת, היא רצתה להחזיר את הזמן לאחור. שניהם ישבו בשקט ולא דיברו, אפשר היה לחתוך את האויר בסכין, אלון שאל לכתובתה והיא ענתה לו. 

הוא התניע את האוטו והחל לנסוע, כל הקסם פג וההרגשה הייתה טכנית. היא הסתכלה מהחלון במהלך הנסיעה ודמעות  זלגו מעיניה, היא החליטה להציץ בפלאפון מתוך סקרנות ולראות אם יש לה איזו הודעה, היא ראתה הודעה מיואב בעלה וזאת ההודעה:

 

לאשתי היקרה

אני מצטער על הריב שהיה 

אני מאוד מעריך אותך וחושב שאת אמא טובה

ואשה נאמנה וטובה

אני אוהב אותך בכל ליבי

הלוואי שנזכה לעוד הרבה שנים יפות יחד

תסלחי לי אני יודע שטעיתי ולא הערכתי אותך מספיק

כשתגיעי הביתה תראי את המתנה שקניתי לך

אני רוצה לפתוח דף חדש

מבעלך האוהב יואב

 

יעל קראה את זה ודמעות חנקו את גרונה היא החלה לבכות בקול ולהתייפח, 

אלון היה המום ולא הבין מה קרה אך הוא אפילו לא שאל מה יש לה רק שתק,

יעל הרגישה שהיא מתה מבפנים ושבאמת אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור.

וכנראה שבאמת…. 

“הסקרנות הרגה את החתול”  

                     

 

 

 

                   

לדף הרשומה

ספרים

אם יש ספר שבאמת התרשמתי ממנו ואני ממליצה זה:"סיפור כתוב במניפה"

ספר מדהים קראתי אותו מזמן ועדיין נשאר לי טעם טוב ממנו מומלץ ביותר,

זה מספר על קשירת הרגליים של הסיניות ועל העינויים שהן עברו ועם כל זה על על קשר חברות מיוחד במינו 

לדף הרשומה
12
תמונות של איריס
נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל arieli11 אלא אם צויין אחרת