00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סבתא כפול שלוש

לא ייאמן!

תוך שנתיים - שלושה נכדים.

האושר בהתגלמותו!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אלה קארי בארץ - מסקרן ומרגש

הרבה לפני שעליתי בפעם הראשונה על מטוס כבר טיילתי בעולם, והיו לי חברות וחברים במקומות שעד היום טרם דרכה בהם כף רגלי. הכרתי אותם ואת בני משפחותיהם, ידעתי איפה הם גרים, מה הם אוהבים לעשות, איזה מנהגים נהוגים בארצותיהם ולמה הם משתוקקים.

לא היה אז אינטרנט, ולא רשתות חברתיות מקוונות. הייתה רשת חברתית אחת - הספר! הספר הביא אל פתח ביתי, אל חדרי ממש, ניחוחות מעולמות אחרים - חוויות מעולמות זרים שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מהווייתי ומעולם המושגים שלי, ולמרות הריחוק הגיאוגרפי והשוני התרבותי הרגשתי הזדהות עמוקה עם חבריי הווירטואליים:

אלה קארי הילדה מלפלנד

 נוריקו סאן הילדה מיפן

סיאה הילדה מאפריקה

 ומאוחר יותר גיליתי גם את דירק הילד מהולנד.

סדרת הספרים יצאה ב"ספרית פועלים", הסיפורים נכתבו ע"י מחברים זרים - אסטריד לינדגרן, אלי ינס (ואולי מחברים נוספים), ועובדו לעברית ע"י לאה גולדברג האחת והיחידה. התמונות המופלאות צולמו ע"י חנה ריבקין-בריק הכל-כך מוכשרת.

כשבגרתי והפכתי לאמא - גם ילדיי גדלו על הסיפורים האלה, ואין לי ספק שגם נכדתי (ונכדיי העתידיים) יגדלו עליהם - שהרי הסיפורים אוניברסליים ולנצח יישארו רלוונטיים.

והנה, עכשיו, נודע לי לגמרי במקרה שדבורית שרגל מכינה בשנים האחרונות סרט תיעודי על אותם ילדים, ואלה קארי מגיעה לארץ! איזו התרגשות ... הכלב טְיַפּוֹ ועיניו העצובות, ה"קוֹטָה" שבה התגוררה אלה קארי בעונת האביב, הנדודים בעקבות אילי הצפון - כל אלה חוזרים וצפים בזיכרוני.

מה עבר על אותה ילדה קטנה בחייה? איך היא נראית היום? מה עשה לה הספר? מה היא זוכרת מימי הצילומים?

לכל מי שהספרים האלה דיברו על ליבם, אל תחמיצו את המפגש - סינמטק תל אביב, 21 ביולי, 14:30 בצהריים.

כן, אני אפילו אקח חופשה מהעבודה כדי להיות שם ...

 

 

 

 

לדף הרשומה

מחסומי כתיבה - אולי תבוא הישועה?

קראו כאן:

http://www.et-et.net/page36.asp?catnum=65

מישהו ניסה את זה פעם?

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

נוסטלגיה

   

מזמן לא כתבתי בבלוג הזה, אבל היום אני במצב הרוח המתאים - עגמומי במקצת.

 

 יום הבחירות

הקלפי - בבית הספר הסמוך מאוד למקום מגוריי.

בדוכן לפני הכניסה - פרסומות של "הבית היהודי". לפני שנים היו כאן פרסומות למפלגות אחרות.

פעם או פעמיים בעבר ישבתי בעצמי כחברת ועדת הקלפי או כמשקיפה. מסביבי ישבו חבריי ל"שכונה" - את רובם ככולם הכרתי. היום - שניים מבין חברי ועדת הקלפי חובשי כיפות שחורות והמשקיף - חרדי אף הוא.

בעבר - היינו נכנסים לבית הספר עם הילדים ביום הבחירות ומכירים את כולם. הייתה אוירה של חגיגה.

היום - הילדים גדלו ועזבו את הקן. פה ושם אני מזהה בתור המשתרך פרצוף מוכר. רוב הפרצופים זרים. משונה, כל כך משונה.

מתלבטת עד הרגע האחרון, שוקלת לכאן ולכאן ולבסוף מחליטה. מאחורי הפרגוד אני כבר לא מהססת. רוצה לחזור לימים הטובים, כשהכול היה ברור ופשוט. משלשלת את הפתק במהירות וחוזרת ישר הביתה. לא מתעכבת לשיחת חולין, לא שומעת מצהלות ילדים.

איפה כל החברים שלי מפעם? - רובם התפזרו ונפוצו לכל עבר. לא רחוק, אמנם, ואנחנו עדיין מתראים ושומרים על קשרים הדוקים, אבל ה"שכונה" כבר לא מה שהיתה.

עצוב!

 

לדף הרשומה

שילוט ספריות

 
אוהבים ספריות?
אוהבים את צרפת?
קוראים כל שלט מזדמן?
 
 
הנה לפניכם שלט מזמין לספרייה הציבורית בעיירה מונטיניאק
בחבל דורדון שבדרום צרפת
 
 
 
 
לידידיי בספריות הציבוריות, יש סיכוי שתרימו את הכפפה?
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Kiskin Martishkin אלא אם צויין אחרת