00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אבא" נמצאו 6 פוסטים

פוסט לסוף שבוע

כל השבוע הייתי עסוקה. עבודה כרגיל, אחרי העבודה לאבא שלי בבית החולים. כל ערב הגעתי הביתה מותשת. לא שעשיתי משהו מיוחד. סתם לשבת ולדבר איתו. ערב אחד עם אחותי, ערב אחר עם אחי. כיוון שזה על המסלול עבודה-בית, לא יכולתי שלא לעצור.   עוד לא ברור מה יש לו באופן סופי וזה די מתסכל. החליטו משהו אחד, אחר כך לא בטוחים. כמעט שחררו אותו אתמול ופתאום עלה לו החום. אמרתי לו בצחוק: אתה נהנה, לא רוצה ללכת הביתה. מה רע לי? הוא שאל. מתי אני זוכה למנה כל כך גדושה של ילדיי? אמנם הוא אמר את זה בחיוך אבל ידעתי .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

לאבא שלי יש... סולם?

ביום שישי מידי שבועיים אחותי ואני אוכלות צהריים אצל ההורים. עם כל המשפחה כמובן. אחי מגיע בערך פעם בחודש אבל כבר התרגלנו. אבא שלי היה במיטה כשהגענו. "הוא לא מרגיש טוב", אמרה אמא שלי. הוא כבר עבר את השבעים, לוקח מליון וחצי כדורים, מותר לו.   אחרי הארוחה ניגשתי להציץ אם הוא רוצה משהו והוא ביקש מים. אחרי עשר דקות הוא קם ולחש לאמא שלי משהו באוזן, ואמא שלי אמרה בקול רם שהיא צריכה ללכת איתו לבית חולים.   הם כאלה מוזרים. מסתבר שכבר ארבעה ימים הוא חש בכאבים אבל אבל דוחה את התור לרופא. אמרתי .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אביו הגיע, פסח בא-סיפור לפסח

החדר הנוסף   ליאת עמדה בכניסה לחדר הנוסף, כמו שהיא ויותם קראו לו ונאנחה. היא הביטה בערמות הכביסה הלא מקופלת שנחו על המיטה ובקופסאות הקרטון שעמדו ללא סדר וקיוותה שהזמן יעצור. אמא שלה הבטיחה לבוא ולעזור והיא לא התכוונה לגעת במשהו לבד. לסדר עושה לה אלרגיה. טוב, אולי זה האבק שהצטבר אבל היא לא התכוונה לסבול לבד.   צלצול הפעמון ניער אותה משרעפיה. היא פתחה את הדלת ואמא שלה נכנסה בקול שירה: "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא". "אוף אמא, זה לא מצחיק". "לא אמרת שלאבא של יותם קוראים פסח?" "את .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אבי ילדיי

27/03/2008
קראתי עכשיו את הרשומה של אירוס הנגב , על אבא שלה. הרגשתי כאילו אני מכירה את הנפשות הפועלות. בכלל יש פה אינפלציה בבלוגיה בסיפורי אבא בימים האחרונים. אולי הקריאה מייצרת אסוציאציות וזה מה שמביא את הגל. גם אני כתבתי אתמול על אבי ילדיי . כשהתחלתי את הרשומה ההיא, חשבתי הרבה על אבא שלי, שהוא לא אב-השנה בעיני. אבל לעומת הסיפור של אירוס, או של ילדיי, הוא ממש מתנה.   אחרי שקראתי אותה, הרגשתי צורך לכתוב קצת על הגבר שהתחתנתי איתו. שהבאתי איתו ילדים. שאהבתי. שהיה בתקופה מסויימת החבר הכי טוב שלי. על .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

דמות אב

קשה לי מאוד בימים האחרונים. הבן הקטן מתמודד עם העדרו של אביו וסובל מאוד. מאז שהתגרשתי, שמרתי תמיד על הסברים קורקטיים. אבא ואני לא הסתדרנו, רבנו. החלטנו שעדיף שלא נגור ביחד. כל ההסברים החינוכיים כדי שהילדים לא יאספו איזה אשמה בדרך. לא שהגרוש שלי הוא סמל לפוליטיקלי קורקט. פעמים רבות הוא מצא  סיבות להאשים אותי בכל מיני דברים. כשהתגרשנו היו בינינו ויכוחים בנוגע לחינוך הילד הגדול. אני טיפוס גמיש עם מעט מעט מאוד עקרונות קשיחים. אני בודקת, בוחנת, שואלת, מתאימה את עצמי למצב. ככה גדלתי .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת