00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איך מתמודדים עם צירים בשכיבה?

מלא פעמים כבר שאלתן אותי על זה אז לגמרי הגיע הזמן לפוסט ארוך, מפורט ומלא טיפים מעשיים-
איך מתמודדים עם הכאב בלידה כשצריך להיות במיטה?

זו לא חוכמה להתמודד עם הכאב כשאת בתנועה. 
אם את לא מחוברת למוניטור
או מחוברת לאחד אלחוטי
או אפילו מחוברת לאחד רגיל אבל יכולה להסתובב בחדר בשטח שלידו
אז הרבה יותר קל להשתמש בתנועתיות, להכנס למקלחת, לקפוץ על כדור פיזיו
ועוד שאר שיטות שמרגיעות את הכאב.
אבל מה קורה כשאת מתבקשת לשכב במיטה בזמן הניטור ולא יכולה לקום?
איך מתמודדים אז?

בואי נתחיל באמת המרה: הכאב של צירים בשכיבה חזק יותר.
זו הסיבה שאם מבקשים ממך לשכב בזמן מוניטור ולא מאפשרים תנועה במהלכו
(ולא משנה מה הסיבה לכך-
בין אם זה כי קשה לנטר את העובר ולדעת מה מצבו כשאת מתנועעת או כי יש חשש אמיתי לשלומו)
תרגישי את הכאב יותר וההתמודדות תהיה פחות פשוטה.

אבל יש גם חדשות טובות: אפשר בהחלט להקל על הכאב גם כששוכבים!
הנה רק כמה מהכלים האפשריים:

1. איך את שוכבת?
שכיבה על הגב מעצימה את הכאב
(וגם עלולה לגרום לירידת לחץ דם שבתורה תגרום להתעלפות או כמעט התעלפות).
אם כבר התבקשת לשכב עדיף לשכב על הצד.

2. כדורי טניס-
אם אין ברירה וחייבים לשכב על הגב ממש אז קחי שני כדורי טניס,
תכניסי אותם לתוך גרב ותקשרי אותה בקצה ככה שהכדורים לא יברחו.
שימי את הכדורים מתחתיך, בין הגב התחתון לבין המיטה,
ותוך כדי ציר נענעי את הגב ככה שהם יעשו לך עיסוי.

3. עיסוי-
בשכיבה על הצד המלווה שלך יכול/ה לעשות לך עיסוי כי הגב שלך חשוף.
זה מקל ממש!
אחד הכלים הכי שווים ללמד את מי שאת מתכננת שילווה אותך בלידה!

4. נשימה-
נשימות עמוקות מחדירות חמצן רב לרחם ובזכות זה מקלות על הכאב.
נשימה עמוקה עם שחרור אויר איטי עוזרת ממש!
(איך בדיוק נושמים? בקורס ההכנה ללידה שלי כאן-> http://www.vcollege.co.il/courses/syllabus/49)

5. מחשבה חיובית-
תוך כדי שאת נושמת תמקדי את המחשבה שלך בטוב,
בציור של מציאות חיובית כמו "עוד רגע אני אמא"
או ממש לדמיין את הילד שלך ואיך הוא נראה,
את הרגע שהוא יוצא לעולם.
אין לך מושג כמה שהשינוי המחשבתי וההתמקדות בטוב עוזרים!!
זה פשוט הופך את הציר ממשהו עצום ומפחיד למשהו שבהחלט אפשר לחיות איתו.
(כלים לשינוי מחשבתי ומהפך אמיתי בלידה שלך גם תמצאי כאן-> http://www.vcollege.co.il/courses/syllabus/49)

יש עוד הרבה כלים אפשריים,
אבל נסתפק באלו כרגע כי עודף מידע מקשה על היישום
והקטע הכי חשוב בפוסטים מהסוג הזה הוא לא רק לקרוא אלא בעיקר לעשות
אם בכל זאת מעניינות אותך עוד שיטות הקלה את כבר יודעת איפה נמצאים כל הטיפים הנוספים 

כתמיד, התגובות שלכן מוערכות מאוד!
ספרו כאן על דרכים שבהן אתן הקלתן על עצמכן בלידה!
 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איך נרגעים מפחד מהלידה? איך מפחיתים רמות לחץ ומתח?

איך נרגעים ממתח, לחץ ופחד לפני הלידה?

השבוע נבחנתי במבחן הממשלתי למיילדות,
מבחן שיקבע בעצם אם כל ההשקעה של חמש השנים האחרונות
תישא פרי ותהפוך אותי למיילדת מן המניין.
רמות הלחץ לפני המבחן- כמו שאת יכולה לתאר לעצמך- הרקיעו שחקים...

כשאני חושבת על זה, לחץ זה דבר שאנחנו חוות הרבה פעמים בחיים-
לקראת התחלה של משהו חדש, כשאנחנו עומדות בפני ארוע גדול,
לקראת לידה ובתוך לידה...
ולכן היום אנחנו הולכות לדבר על טכניקה אחת מתוך רבות של הרפיה והרגעה
שמופיעה גם בקורס ההכנה ללידה האינטרנטי שלי (מוזמנות לבדוק אותו פה).

לפני שנתייחס לשיטה שאני הולכת לדבר עליה
אני רוצה רגע לומר שיש הרבה שיטות שיכולות לעזור לנו לחזור לנקודת השקט הנפשי שלנו,
ושממש לא צריך להיות רוחנית או מאמינה בחיבוק עצים כדי להתחבר אליהם-
בסופו של דבר כל אחת מהשיטות האלו, אפילו אם יש לה שם מפוצץ מעולמות החיבור הרגשי-נפשי,
היא בעצם עוד דרך שלנו להסתכל פנימה ולהיות בתודעה של שלווה.

אז הנה הטכניקה שאימצתי בערב שלפני המבחן ושאני מציעה לך לאמץ לקראת/תוך כדי הלידה:
1. מקלחת חמה
זה חשוב! לא חם מדי אלא חם נעים, כזה שיעזור לך לשטוף מעליך את הלחץ.
כשעושים מקלחת תוך כדי לידה זה גם מקל על הצירים ומפחית כאב,
כשעושים את זה לפני הלידה רק כדי להוריד רמות מתח זה עובד רגשית אבל גם פיזית כי זה מרפה שרירים.
2. להכנס למיטה עם מצעים שיש להם ריח טוב
הריח של אבקת כביסה/מרכך שאוהבים, בלידה אפשר להשתמש בשמנים אתריים שמרגיעים כמו לוונדר למשל.
3. לעצום עיניים
עוזר להתנתקות מהסביבה החיצונית, ככה שתוכלי להתרכז במה שקורה אצלך בפנים. 
לקראת או תוך כדי לידה לשים ידיים על הבטן כדי להרגיש את העובר.
4. לנשום עמוק ולשחרר אויר לאט, ממש להתרכז בנשימות איטיות וארוכות לשתי דקות בערך.
לא לנשום ככה יותר מדי זמן כי זה עשוי לגרום לסחרחורת,
אבל כן לנשום באופן שיאט קצת את המחשבות המתרוצצות ופיזית את דופק הלב המהיר.
עובד מעולה גם בלידה ולפניה.
5. לחשוב מחשבות טובות תוך כדי שנושמים!
אם את לקראת לידה ורוצה להשתחרר מהפחד אז המחשבה שלך יכולה להיות כמו ציור בראש של לידת החלומות שלך.
אם את תוך כדי לידה את יכולה לצייר לעצמך אותך, מחזיקה בתינוק שלך.
אם את לפני מבחן ממשלתי את יכולה לצייר לעצמך אותך מקבלת 100 
שימי לב שהשילוב של נקודות 3+4+5 עוזר להתנתק מהחוץ המסעיר והמלחיץ ולהיכנס לפנים חיובי, שלו ורוגע.
6. אפשר לחזור על זה עוד פעמיים-שלוש כשבין סט נשימות עמוקות אחד לשני נושמים רגיל.
אפשר לשים מוזיקה מרגיעה ברקע.
מה שעושה לך טוב 

ולשאלתך-
היה מבחן ממש טוב בסופו של דבר!
ממליצה לך ליישם את השיטה הזו כדי שגם לך יהיה קל יותר בלידה surprise
ואם את רוצה ללמוד עוד טכניקות להקלה על הכאב בלידה,
להתמודדות עם הפחד מפניה,
להשגת הלידה שתמיד חלמת עליה-
פשוט לחצי כאן והצטרפי לקורס ההכנה ללידה המיוחד שלי,
מבטיחה לך שלא תצטערי!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

כמה זמן לוקחת לידה?

כמה זמן לוקחת לידה?


אני חושבת שאחת השאלות ששואלים אותי הכי הרבה בחדר לידה היא "כמה זמן זה עוד ייקח?",
שזו שאלה טובה מצד אחד אבל התשובה לה היא לגמרי לא חד משמעית מצד שני,
ככה שאני אף פעם לא יכולה לתת לשואלים תשובה שתספק אותם.
אז כמה זמן באמת לוקחת לידה? בדיוק בשאלה הזו הפוסט שלנו עוסק,
ואני אשמח אם תכתבו בתגובות כמה זמן ארכה הלידה שלכן ונראה מה הסטטיסטיקה כאן  

קודם כל כדי לענות על השאלה הזו צריך להגדיר ממתי בעצם מתחילה לידה?
אם אני בצירים כבר שבועיים, כאלו שבאים והולכים מדי פעם- נניח שמונה ביום- אז אני בלידה?
או שרק אם יש לי ציר על ציר על ציר זו לידה?
ההגדרה המקובלת לתחילת לידה היא מהזמן שבו קיימת עליה מהירה בפתיחה.
מה זאת אומרת? תנו לי להסביר-
מקובל לחלק את הלידה לשלושה שלבים:
השלב הראשון הוא מתחילת הלידה ועד פתיחה מלאה (10 ס"מ).
השלב השני הוא מפתיחה מלאה ועד ליציאת התינוק.
השלב השלישי הוא מיציאת התינוק ועד ליציאת השליה.

את השלב הראשון ניתן לחלק לשלושה שלבים גם כן:
שלב לטאנטי- זה השלב שבו יש צירים מתעתעים,
שיכולים לבוא עם מרווחים של 30 דקות ביניהם וגם 10 דקות ביניהם,
משהו לא מסודר ולא רציף.
בשלב הזה הצירים גם לא מאוד ארוכים, בערך 20-40 שניות,
ומובן מאליו שזה שלב שבו לרוב את עוד בבית. 
בדרך כלל הצירים בשלב זה לא כואבים במיוחד וגם אם מופיע כאב אז הוא קצר כי הצירים עצמם קצרים,
אבל ככל שהשלב הולך ומתקדם הצירים מצטופפים
וכבר מגיעים לתדירות של ציר כל 5-7 דקות שיכול להמשך 30-60 שניות
ויחד עם ההתארכות שלהם וההצטופפות שלהם העוצמה שלהם גדלה.

איך אפשר להקל על עצמינו בשלב הזה?
זה זמן נהדר למקלחת חמה ונעימה שעוזרת מאוד להתמודד עם הצירים,
למנוחה בין הצירים ככל הניתן, להרפיה!
כל אלו לא רק עוזרים להקל על הכאב אלא גם מקדמים את הלידה. 
אפשר להשתמש במכשיר TENS שאותו שואלים מיד שרה או מגמ"חים שונים
ועוזר במיוחד בשלב הזה.
אם את ממש ממש כאובה ונמצאת בבית חולים
אפשר יהיה להציע לך להשתמש בפטידין בשלב הזה (ידוע כ"טשטוש" בלשון העם).

מה לא לעשות?
לא להתחיל לעלות ולרדת מדרגות או לצאת להליכה ארוכה ואינטנסיבית- זה סתם מתיש!
אפשר להשתמש בהליכה או עליה במדרגות אם אנחנו כבר לקראת הסוף של השלב הזה,
כלומר שכבר יש הצטופפות ועליה בעוצמת הכאב,
אבל כשזה בשלבים הראשוניים חבל על הכוחות שלך. עדיף לנוח!
לא רק כדי לשמור על כוחות אלא גם כי מנוחה גורמת להפרשת אוקסיטוצין שהוא ההורמון שמייצר צירים 

כמה זמן אורך השלב הזה?
תלוי אם זו לידה ראשונה שלך או לידה חוזרת 
בלידה ראשונה הוא אורך כ8 שעות, בלידה חוזרת כ-5 שעות. מעל 20 שעות זה כבר נחשב לשלב מוארך מדי.
מתוך זה אתן מבינות כמובן שגם ה8 שעות וגם ה5 שעות שציינתי קודם הם רק סטטיסטיקה
ושאצל כל אחת זה לוקח פרק זמן אחר!
וכן, יש גם נשים שאצלן זה אורך 20 שעות! (ולעומתן כאלו שזה אורך 20 דקות...).
בקיצור- כמו שאמרתי כבר בהתחלה, אין כאן תשובה חד משמעית!

שלב אקטיבי: כאן בעצם אנחנו מגדירים את תחילת הלידה.
מקובל לומר שהשלב הזה מתחיל סביב פתיחה של 3-4 ס"מ
(אני כותבת לכן במושגים של פתיחה שיהיה ברור יותר למה אני מתכוונת)
וזה בעצם השלב שבו מכניסים אישה לחדר לידה.
עוד רגע יבואו כל נשות המקצוע ויגידו שאני לא מציגה תמונה מלאה והן יצדקו-
אכן ההגדרה הזאת של תחילת הלידה האקטיבית סביב פתיחה 3-4
היא הגדרה על פי חוקר משנות ה50 שבדק לידות של 500 נשים (שמו ד"ר פרידמן)
ואילו כיום יש כבר מחקרים חדשים (של חוקרים מסין ובראשם ד"ר זאנג)
שנערכו על הרבה יותר נשים ואומרים שלידה אקטיבית מתחילה יותר סביב 6 ס"מ.
אז כאן אני רוצה להזכיר לכן את ההגדרה הראשונית שלי לתחילת לידה:
"מהזמן שבו קיימת עליה מהירה בפתיחה".
אצל חלק מהנשים זה יקרה סביב 3-4 ס"מ, אצל אחרות סביב 6 ס"מ
(יש סטטיסטיקה שממש מראה באחוזים אצל כמה מהנשים זה יהיה סביב כמה סנטימטרים של פתיחה, לא אלאה אתכן בה).

בשלב הזה הצירים הם כבר כל 2-5 דקות, סביב 60-70 שניות, עוצמתיים הרבה יותר.
לפי אותו ד"ר פרידמן מהמחקר הראשון
אנחנו מצפים להתקדמות בפתיחה של 1.2 ס"מ לשעה בנשים שזו לידה ראשונה שלהן
והתקדמות של 1.5 ס"מ לשעה בנשים שזו לידה חוזרת שלהן.
בסך הכל השלב הזה אורך כ5 שעות בלידה ראשונה וכשעתיים וחצי בלידה חוזרת,
ואתן כבר יודעות שזו רק סטטיסטיקה....

איך אפשר להקל על עצמינו בשלב הזה?
מקלחת מככבת גם פה  ויחד איתה זה בהחלט השלב לתנועתיות!
הליכה, ריקוד, תנועתיות שרלוונטית ללידה (אני מלמדת איך בקורס הכנה ללידה), שימוש בכדור פיזיו....
שלבי ביחד נשימות (גם את זה אני מלמדת בקורס הכנה ללידה) והרפיה בין הצירים ותראי ישועות 
זה גם השלב לגז צחוק ואפידורל למי שמעוניינת.
את כבר מבינה שבשלב הזה מומלץ להגיע לחדר לידה אם את לא מתכננת לידת בית 

מה לא לעשות?
בשלב הזה תעשי רק מה שאת אוהבת, רק מה שאת חושבת שיהיה לך טוב!
ובכל זאת פחות כדאי לשכב במיטה כל הזמן בלי תזוזה. זה פוגע בהתקדמות של הלידה ומגביר את הכאב.
אם כבר אין ברירה וצריך לשכב במיטה מסיבה כלשהי השתדלי לשנות נוחות מדי כחצי שעה ולהכניס תנועה לאגן גם בתוך השכיבה. זה אפשרי!
(וכמובן שגם איך לעשות את זה אני מלמדת בקורס ההכנה ללידה שלי).

שלב המעבר: זהו תת שלב בתוך השלב האקטיבי,
מפתיחה 8 בערך עד פתיחה מלאה (כלומר 10 ס"מ) וזה השלב האינטנסיבי ביותר!
הצירים כבר ארוכים, 60-90 שניות לציר. הם מגיעים כל שתי דקות. והם דורשים את כל הכוחות שלך!
החדשות הטובות- זה גם השלב הקצר ביותר בלידה  הוא יכול אפילו להיות ברמה של דקות.
בגלל שהגדירו אותו כתת שלב של הלידה האקטיבית ולא שלב בפני עצמו אז אין לו סטטיסטיקה אצל פרידמן לגבי משך הזמן שלו,
אלא זה נכלל בתוך ה5 שעות שדיברנו עליהם כבר כמשכה של לידה אקטיבית בלידה ראשונה
(ובתוך ה2.5 שעות של לידה אקטיבית בלידות חוזרות).
ושוב נגיד לסיכום שזה עניין סטטיסטי בלבד ושאצל כל אחת זה יכול להיות אחרת!

איך אפשר להקל על עצמינו בשלב הזה?
קודם כל לזכור שזהו, אנחנו כבר ממש קרובות לסוף, לא נשאר עוד הרבה!
מכאן והלאה זה אולי יהיה הכי כואב ועצמתי אבל גם הכי קצר!
ושאם הצלחת לעמוד בזה עד כאן אין שום סיבה שלא תצליחי גם הלאה,
ההפך- את מעולה ואת תעשי את זה!
כל מה שרלוונטי לשלב האקטיבי רלוונטי גם פה וביתר שאת.
אפילו אפידורל עוד ניתן לקחת בשלב הזה אם התינוק עדיין לא נמוך מאוד באגן.
(והנה נקודת טריוויה מעניינת על הדרך- אפשר לקבל אפידורל גם בפתיחה מלאה!
ההחלטה אם אפשר לתת לאישה אפידורל או לא איננה קשורה בפתיחה אלא במיקום העובר באגן!)
בעיקר במקום הרגשי- כל מה שמקל עלייך טוב פה.
לבכות, לשחרר אנרגיות לא טובות שאולי מציפות אותך (מתח, דאגה וכדומה).
מליון כלים לעשות את זה בקורס הכנה ללידה שלי 

מה לא לעשות?
לא להתייאש, רק לשמוח יש 

אז זהו, הגענו לפתיחה מלאה! מה נשאר עכשיו?
התשובה ברורה: ללדת!
אם צפית מתישהו בבייביבום או בכל סרט הוליוודי שמציג לידה
את בטח יודעת שממש ברגע שיש פתיחה מלאה לא חולפת דקה או שתיים והתינוק בחוץ.
האם זה כך גם במציאות? זהו, שלא....
בקשר למשך השלב השני בלידה, זה שבו אנחנו עוסקים כרגע
(זוכרות את ההגדרה? מפתיחה מלאה ועד ליציאת התינוק)
יש היום דעות שונות המסתמכות על שלל מחקרים בעניין.
הדעה המקובלת היא שהוא אורך עד שעתיים בלידה ראשונה ללא אפידורל ועד שלוש שעות בלידה ראשונה עם אפידורל.
בלידה חוזרת הוא אורך עד שעה ללא אפידורל ועד שעתיים עם אפידורל.
יחד עם זאת יש בחדרי לידה שונים בארץ גישות שונות והיום תמצאו גם חדרי לידה שמאפשרים לשלב הזה
(בשפה העממית הוא נקרא "שלב הלחיצות", אולי עכשיו יותר ברור לכן על מה אני מדברת)
להמשך 4 ואפילו מעט יותר שעות.

איך אפשר לעזור לשלב הזה להתקדם מהר יותר?
להיות כמה שיותר בתנוחה זקופה או לחילופין לשכב על הצד.
גם נשים ללא אפידורל מרגישות בד"כ בשלב הזה שהן זקוקות לשכיבה, למנוחה.
אז לאפשר את זה לגוף.
בזמן צירים לנצל אותם וללחוץ!
ומצד שני גם אם כבר יש פתיחה מלאה אבל עדיין אין תחושת לחץ לא ללחוץ רק כי יש פתיחה מלאה!
זה חשוב מאוד לשמירה על רצפת האגן שלכן.
המיילדת תוכל לעזור לכן כאן עם תנוחות שונות, תשאלו אותה 

מה לא לעשות?
לא לשכב רק על הגב ללא תזוזה!
לתינוק קצת יותר קשה לרדת ככה באגן.
לא אומרת שהוא לא יכול לרדת ככה, רק שקצת קשה לו יותר
כי אין את כוח הכובד שימשוך אותו למטה
וכי השכיבה סוגרת את עצמות האגן מאחורה ולא מאפשרת להן להפתח לגודל המקסימלי האפשרי.

אז אחרי ההרצאה ארוכה הזאת
(אחלה סיכום של החומר, תודה לכן על העזרה הזאת בהכנה למבחן הממשלתי!)
ספרו לנו אתן- כמה זמן ארכה הלידה שלכן? ובואו נראה עד כמה אנחנו מתאימות לסטטיסטיקה :-)

***עוד לא חברה בקבוצת הפייסבוק המהממת
"אמא עם כיסוי- הבית להריוניות ויולדות"?
בואי והצטרפי אלינו ונעבור את ההריון וההורות ביחד!***
 

 

 

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איך משפיעים עלינו ההורמונים בהריון או למה יש לנו צרבות ובחילות ואיך אפשר להקל?

הריון זו לא מחלה!
האמנם?....

במסגרת ההכנות שלי למבחן הממשלתי במיילדות
שכוללות גם ללמד אותך כל מיני דברים שנראים לי מעניינים
ושיעזרו לך לחוות הריונות קלילים יותר ולי לעבור את המבחן  
אני רוצה לספר לך על כל מיני שינויים פיזיים שקורים בגוף שלנו בהריון.

נכון, ההריון עצמו הוא בהחלט לא מחלה ואפילו ההיפך-
הוא זמן של שמחה, התפתחות וציפיה לבאות,
אבל חלק מהשינויים הפיזיולוגיים שהגוף עובר גורמים לתופעות שמה לעשות,
מזכירות לנו קצת זמני מחלה...

אז הנה מה קורה לנו בגוף
(והפעם נתייחס רק לשינויים ההורמונליים,
בהמשך אם תרצי נתייחס גם לשינויים במערכת הדם
שבגללם מומלץ ליטול תוספי ברזל, לשינויים במערכת הנשימה ועוד )
ומה אפשר לעשות כדי להקל:

אני בטח לא מחדשת לך כאן כלום
כשאני מעלה את נושא ההורמונים כנושא הראשון
כי כולן יודעות שתמיד הכי קל להאשים את ההורמונים 
אבל על איזה הורמונים מדובר?
במה שונה המאזן ההורמונלי שלנו בהריון לעומת שאר החיים?
אני לא הולכת להתייחס פה לכל ההורמונים שמשתנים במהלך ההריון
אלא רק לכמה עיקריים מתוכם, וראשית כל להורמון הפרוגסטרון.

הפרוגסטרון הוא למעשה הורמון ההריון.
התפקיד שלו הוא לשמור את ההריון בתוך הרחם, שלא יברח...
הוא עושה את זה באמצעות שני דברים-
מתחזק את רירית הרחם
(וככה בעצם מספק הזנה לעובר ומאפשר השתרשות תקינה)
ומרפה שריר חלק
(יש לנו כמה סוגי שרירים בגוף, הרחם הוא שריר חלק.
כשהוא רפוי אז אין התכווצויות ואז בעצם אין צירים וההריון נשמר.
מי שפעם קיבלה תמיכה עם כדורי פרוגסטרון בהריונות שלה מבינה עכשיו למה )

העניין הוא ששרירים חלקים יש לנו בעוד כל מיני מקומות בגוף,
ואז ברגע שיש יותר פרוגסטרון לא רק הרחם רפוי אלא גם הם. 
רוצה דוגמא? הנה- הסוגר בין הוושט לקיבה מרפה בגלל הפרוגסטרון.
התוצאה? תכולת קיבה יכולה לעלות מעט בחזרה לוושט ולגרום לצרבות!
לכן אחד הטיפים להתמודדות עם צרבת הוא לשבת לאחר ארוחה למשך זמן מה,
ככה שהמזון לא יוכל לעלות בחזרה!
לפרוגסטרון יש עוד כמה תפקידים.
למשל- הוא ממלא מאגרי אנרגיה בגוף וגורם לשומן להאגר בבטן תחתונה, גב תחתון וירכיים
כדי שלגוף תהיה אנרגיה זמינה לאורך כל תקופת ההריון וההנקה
והוא גם תומך בהתפתחות בלוטות החלב.
בקיצור- תכלס זה הורמון חביב, חבל רק שהוא מייצר צרבות 

אסטרוגן- מכירה את ההורמון הזה?
תתפלאי, אבל גם לו יש חלק בבלאגן שיש לפעמים במערכת העיכול במהלך ההריון.
בגדול תפקידו של האסטרוגן בהריון הוא לעזור לרחם ולשדיים לגדול,
להרחיב את כלי הדם (ככה נמנע יתר לחץ דם בכל ההריוניות!
בלי הרחבת כלי הדם הזו כל הריונית היתה עם יתר לחץ דם),
להרפות רצועות ומפרקים (יחד עם עוד הורמון שנקרא רלקסין,
והתוצאה- אם יש יותר מדי הרפיה של המפרק באגן ההריונית תהיה עם סמפיזיוליזיס
שאת בטח כבר יודעת מה זה כי דיברנו עליו אבל אם את לא- תשאלי  ).
הוא גם גורם לאגירת נוזלים בגוף (בצקות מישהי?) ועוזר להתפתחות צינוריות החלב בשד.

אז איך הוא תורם לבלאגן במערכת העיכול?
כי אחד הדברים שהוא עושה זה הורדה של הפרשת אנזימים מסויימים במערכת העיכול,
והתוצאה של זה היא בעיות עיכול ובחילות.
שלא תביני מזה שהבחילות הן רק בגלל האסטרוגן,
תכלס לא ברור עד הסוף מה גורם לבחילות, אבל הוא בוודאי תורם להן.
יחד עם הפרוגסטרון הוא תורם לעליה בזמן הריקון של הקיבה ולירידה בתנועתיות של המעי.
התוצאה? צרבות, עצירות, תחושת נפיחות... כל זה בנוסף למה שכבר הזכרנו.

אז מה עושים? משנים קצת את הרגלי התזונה שלנו!
אוכלים ארוחות יותר קטנות ותכופות,
משתדלים לשתות הרבה ולאכול הרבה פירות וירקות טריים (זה מונע עצירות)
וכאמור יושבים בתנוחה זקופה למשך זמן מה אחרי הארוחה
כדי לתת הזדמנות למזון להתעכל ולא לחזור בחזרה לוושט.

רוצה לשמוע עוד? רוצה לכוון אותי למה להתייחס בפוסטים הבאים?
תכתבי לי בתגובות!

אם עדיין לא קיבלת ממני את מיני-קורס-ההכנה שלי ללידה בחינם לגמרי
לחצי כאן ותקבלי אותו ישירות לתיבת המייל שלך

לקורס ההכנה המלא שלי ללידה- קורס שכולו כלים מעשיים ופרקטיים ללידה טובה יותר
לחצי כאן ותקבלי את כל הפרטים על מה לומדים, איך זה יעזור לך ועוד

להצטרפות לקבוצת הפייסבוק המהממת 
"אמא עם כיסוי- הבית להריוניות ויולדות" לחצי כאן

 

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

איך יודעים אם תרופה בטוחה לשימוש בהריון ובהנקה?

איך יודעים אם תרופה שלקחתי או חומר שצרכתי (אלכוהול למשל) יפגע בעובר שלי?

בעוד שמונה שבועות אני ניגשת למבחן הממשלתי במיילדות,
אז חשבתי לעצמי שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא ללמד :-) 
אם יש משהו ספציפי שהייתן רוצות ללמוד עליו תכתבו לי,
זה ידרבן אותי להתעמק בנושא :-)
ובנתיים נתחיל ממה שכבר הספקתי לעבור עליו
ושלדעתי יכול לא רק לעניין אתכן אלא להיות רלוונטי לכל אחת :-)

הרבה פעמים אני נתקלת בשאלה: 
לקחתי תרופה לפני שידעתי שאני בהריון, אולי חס וחלילה פגעתי בעובר?
שאלות דומות נשאלות לגבי בטיחות של תרופות שמתכננים לקחת-
אני מצוננת ובשבוע 33, זה בסדר לקחת אוטריווין?

אז לפני שאני מסבירה קצת על מה שעומד מאחורי הייעוץ התרופתי בהריון
אני רוצה לומר שהכתובת האמינה ביותר
לכל שאלה בנושא תרופות וחומרים אחרים בהריון ובהנקה
היא המרכזים הטרטולוגים.
קיימים מספר מרכזים כאלו בארץ,
שתפקידם להשיב לשאלות של פונות לגבי בטיחות של חומרים שונים בתקופת ההריון וההנקה.
לפני לקיחת כל תרופה או חומר בתקופות אלו מומלץ מאוד להתייעץ איתם!
אפשר למצוא את מספרי הטלפון של מרכזים אלו בחיפוש פשוט בגוגל.

מה בעצם עומד מאחורי כל עניין הבטיחות של תרופות בהריון?
פעם חשבו שהשליה מהווה מחסום בפני פגעי העולם החיצוני,
ולכן העריכו שעוברים לא יכולים להפגע ממזהמים שונים
כי השליה תהווה חוצץ ולא תתן לחומרים האלו לחדור דרכה.

הפעם הראשונה בה קישרו בין מומים מולדים לבין זיהום כלשהו היתה בשנת 1941,
שאז הגיעו למסקנה שיש קשר בין מחלת האדמת באם לבין מומים ביילוד
(יש כמה מומים אופייניים לילדים שאימם חלתה באדמת בזמן ההריון
וזה שתמיד הופיעו מומים דומים לאימהות שחלו באדמת בהריונן העלה את ההקשר בין הדברים והוביל למסקנה).

בשנת 1961 התגלה הקשר בין חשיפה לתרופה לבין מומים.
מדובר בתרופת התלידומיד שאולי שמעתן עליה כבר
כי זו היתה הוכחה ממש משמעותית לכך שהשליה לא מסננת הכל
ושלקיחת תרופות עשויה לגרום לפגיעות מאוד לא נעימות בעובר-
מה שהתלידומיד עשתה זה פגיעה בגפיים,
למעשה הילדים שנולדו לאימהות שנטלו את התרופה נולדו עם גפיים חסרות,
קצרות או מעוותות ולאחרים היו חסרות אזניים או איברים אחרים.
הילדים האלו זכו לכינוי "ילדי התלידומיד".

כדי לקבוע את פוטנציאל הפגיעה של תרופה אנחנו מתייחסים למספר גורמים:

1. התקופה בהריון בה נחשפו האם והעובר לתרופה-
בגדול ניתן לחלק את תקופת ההריון לשתיים:
מרגע ההפריה ועד שבוע 8 זוהי תקופת הembryo,
תקופה של יצירת מבנים ומערכות, התקופה שבה מתגבשים כל האיברים של העובר.

משבוע 9 ואילך זוהי תקופת הfetus בה מבשילות כל המערכות,
גדלות ומתחילות בתפקוד מסויים (שהוא אימון לקראת התפקוד שלהן מחוץ לרחם).

אני רק רוצה לומר שאני מתייחסת כאן לא לספירת השבועות כמו שסופרים רופאי הנשים-
הרי כשאת הולכת לרופא נשים הוא שואל אותך מה תאריך הווסת האחרונה שלך וקובע אותו כתאריך תחילת ההריון
למרות שברור שלא היית בהריון כי היית בווסת באותו זמן!
התיארוך הרפואי נועד כדי ליישר קו בין כל אנשי הצוות הרפואי לגבי גיל ההריון.

לעומת זאת התארוך שאני מתייחסת אליו כאן הוא גילו המדוייק של העובר-
שזה בעצם אומר שכדי להשוות את זה לשבוע ההריון כמו שהרופא תיארך לך צריך להוסיף עוד שבועיים.
למשל ביצית שהרגע הופרתה ומתחילה בתהליך הפיכתה לעובר שזה נקודת האפס שלנו
היא כבר שבוע 2 מבחינת רופא נשים.

בתוך התקופה הראשונית של שמונת השבועות המוקדמים בהריון
(שזה מבחינת רופאי נשים משבוע 2 עד שבוע 10) אפשר לעשות חלוקה נוספת-
שני השבועות הראשונים נקראים תקופת "הכל או כלום",
בשבועות אלו כל תרופה או חומר שהאישה צורכת יכול לפעול באחת משתי דרכים-
או שהוא יפגע פגיעה עד כדי כך אנושה שתגרום לכך שההריון לא ישרוד או שזה כלל לא ישפיע.

תזכרו שבעצם השבועות האלו הם הזמן שבין ההפריה לאיחור בווסת,
האישה בעצם בכלל לא יודעת אם היא נקלטה להריון או לא,
כך שאם ההריון לא שורד היא מבחינתה פשוט קיבלה ווסת כרגיל
ולא תדע שהיתה שם ביצית שהופרתה.
לעומת זאת אם החומר לא ישפיע אז ימשיך הריון בריא :-)

משבוע 3 עד שבוע 8 זו התקופה של יצירת המערכות והאיברים.
לכן במידה ויווצרו מומים בשלב זה הם יהיו מומים מבניים (כמו בילדי התלידומיד).
משבוע 9 והלאה זו כבר תקופת הבשלה,
לכן ההשפעה של חומרים מזיקים היא בעיקר פונקצונלית ותשפיע על מומים תפקודיים.

2. משך החשיפה-
יש כמובן הבדל בין נטילת כדור אחד לבין שבוע של נטילת שלושה כדורים ביום...
ככל שהמינון שאנו נוטלות גבוה יותר פוטנאציאל הפגיעה עולה.

3. ריכוז הטרטוגן-
כלומר עד כמה מרוכז החומר הפוגע.
למשל כשמדובר על קרינה:
בטח שמעתן את המיתוס שלעשות צילום שיניים בהריון נחשב לפעולה לא בטוחה כל כך,
אבל אתן יודעות כמה קרינה יש בכל צילום שיניים ומה הקרינה שבאמת עשויה לגרום לפגיעה?

לפי מחקרים עשרה rad נחשבים לטרטוגנים (בעלי פוטנציאל פגיעה), כשרק 50% חודר לעובר.
בצילום שיניים יש 0.03-10 milirad ורק 50% חודר לעובר,
ועכשיו הטובות במתמטיקה שביננו יעשו חישוב ויגידו לי כמה פחות זה מקרינה שפוגעת!
אפילו אני, שלא מבינה כלום בחישובים, רואה על פניו שמדובר בקרינה שאין לה יכולת פגיעה.
(ועדיין, לשם הזהירות, בעת צילום שיניים בהריון משתמשים בשני סינרי עופרת במקום אחד).

4. שינויים מטבוליים באם-
כל תרופה מתפרקת בגוף באופן אחר.
יש כאלו שמפרקות ומתפנות דרך מערכת השתן, אחרות דרך מערכת העיכול.
בהריון יש שינויים גופניים משמעותיים (נדבר עליהם באחד הפוסטים הבאים)
ולכן הפעילות של מערכת השתן והעיכול משתנה-
תעיד על כך כל הריונית שפתאום נתקלת בתופעות כמו עצירות, צרבות, השתנה מרובה....

יש לזה השפעה על משך הזמן שתרופה נשארת בגוף עד שהיא מתפנה.
יש תרופות שישארו קצת יותר בגוף, יש כאלו שיתפנו מהר יותר. וזה כמובן משפיע על הפוטנציאל לפגיעה.

5. חלון הזמן לפגיעה-
תרופות מסויימות ישפיעו רק בתקופה מסויימת של ההריון.
לדוגמא: ישנה משפחה של תרופות משככות כאב שהן גם אנטי-דלקתיות
(שנקראת NSAIDS למי שמתעניינת),
אחת התרופות המפורסמות בה היא הוולטרן.
תרופות אלו החל משבוע 30 להפריה לערך (שזה 32 להריון, זוכרות?)
עלולות לגרום למיעוט מים.
בשלב כזה מיעוט מים עלול לגרום לחוסר התפתחות נאותה של הפנים
(שיהיו פחוסות כי לא היה להן מספיק חלל להתפתח בתוכו)
ולעוד צרות אחרות שזה לא המקום להרחיב כדי לא להכניס אף אחת לסרטים.

שורה תחתונה וחשובה-
לא כל תרופה פוגעת וגם תרופות עם פוטנציאל פגיעה לא יפגעו באותו אופן בכל שלב,
לכן תמיד לפני נטילת תרופה בהריון תתייעצו עם מרכז טרטולוגי
כדי לבדוק אם בטוח לכן ליטול את התרופה שאתן מתכוונות לקחת.

ושיהיה רק בבריאות ותינוקות מושלמים לכולנו :-)

הפוסט הזה הוא עוד אחד מסדרת הפוסטים בפינת ההריון והלידה השבועית
שאני מעלה מדי יום ראשון בקבוצה "אמא עם כיסוי- הבית להריוניות ויולדות".
מוזמנת להצטרף כדי להיות הראשונה שקוראת!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל imahit אלא אם צויין אחרת