00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שוקו מו - שוקו טרה ללא תוספות סוכר

 

בעקבות המלצה שקבלתי החלטתי לשלוח פרטים בפייסבוק לדף של לייק אנד שייר.

אני יודעת שהרבה לא אוהבים את זה – אבל אין לי בעיה לקבל מידי פעם משהו כדי להתנסות ולחוות את דעתי האישית.

כאחת שלא כל כך שמה לב לפרסומות (עם המקס אפשר הרי להריץ את הפרסומות devil) משום מה לפרסומת החדשה של טרה על השוקו ללא תוספות סוכר  - כן שמתי לב ואמרתי לעצמי ששווה להתנסות.

כמה שמחתי לראות שהקמפיין הראשון שהתקבלתי אליו היה בדיוק לשוקו טרה...

 

אמנם לקח זמן עד שיכלנו להתנסות בשוקו – כי כנראה שהמשקה נחטף ע"י כולם devil אבל השבוע יצא לנו להתנסות.

 

לי אישית הטעם של השוקו היה מוזר, גם ככה אני שותה דברים ללא סוכר (בעיקר קפה...) אבל סה"כ הטעם היה בהחלט טעים. ואפילו הרבה יותר טוב מהשוקו דיאט שיצא לי פעם לטעום.

 

הדור הצעיר מאד התלהב מהשוקו ואמר שהטעם שלו ממש נהדר, וכלל לא מרגישים שהוא ממותק בממתיק מלאכותי (אם הבנתי נכון הסוכרים שיש בשוקו הם מהחלב עצמו וממתיק הסטיבייה).

 

אך מצד שני חשוב לזכור שהשוקו מכיל בכל זאת קלוריות. אמנם פחות משוקו רגיל – אך הוא לא דל קלוריות (51 ק"ל ל100 מ"ל - חבל שבסימון התזונתי זה מסומן לפי 100 מ"ל ולא לפי מנה...) וכן הוא מכיל שומן (2%)

מצד שני (הבנתי את זה מדיאטאנית) הקלוריות של המוצר הם בעיקר מהחלב - כך שהמוצר בהחלט כדאי - כמובן במינון מתאים.

השוקו מכיל כמות יפה של סידן – אבל 'אליה וקוץ בה' – השוקו (כמדומני בגלל הקפאין) מונע את ספיגת הסידן בגוף...

כך שלא אמליץ לשתות שוקו כזה כל יום – אבל מידי פעם זה בהחלט עדיף, בעיני, משוקו רגיל. ואם הילד כן לוקח שקית שוקו לביה"ס או לגן – אז בהחלט עדיף לקחת את השוקו החדש של טרה. ובבית מידי פעם אפשר לשתות את השוקו בתור תחליף, הרי תמיד כדאי לגוון בארוחות השונות.

לדף הרשומה

נעלמת / גיליאן פלין


מס` עמודים – 485 ע`
מאנגלית: יעל אכמון.
הוצאת ידיעות אחרונות ועם עובד.

 

בעקבות המלצה, בפורום 'ערוצי הסדרות של יס', על הסרט 'נעלמת', הצבתי לעצמי מטרה לקרוא את הספר עליו הסרט מבוסס.

זכרתי שראיתי את הספר בספריה, במקום בו אני עובדת, אבל לפתע הספר נעלם, בעקבות זאת תכננתי לרכוש את הספר.

בשנים האחרונות, אחרי תקופה ארוכה שלא רכשתי, כמעט, ספרי קריאה (הרי את הכל אפשר למצוא בספריה) חזרתי לקנות ספרים, לא פעם כיף שהספר נשאר אצלך, מקסימום, אם אתה כבר לא רוצה את הספר, אפשר להעביר אותו הלאה...

לאחר המחשבה לרכוש את הספר, נתקלתי בפורום ספרים וספרות בהצעה לקבלת הספר לסקירה - וקבלתי את הספר.  

 

קצת על הספר - מגב הספר:
 

איימי וניק דאן הם הזוג המושלם — הם חברים בנפש; הם משלימים זה את משפטיו של זה; הם יודעים מה חושב השני עוד לפני שהוא פותח את הפה. אלא שביום נישואיהם החמישי נעלמת איימי מביתם, ועד מהרה ניק הופך לחשוד העיקרי. העובדה ששיקר למשטרה בכמה סוגיות מרכזיות בחקירה מקשה עליו לטעון לחפותו. הימים נוקפים — ואז שבועות — והטבעת סביב צווארו של ניק מתהדקת: מתברר שאיימי פחדה ממנו; שהמחשב שלו עמוס בפרטים הקשורים להיעלמה; שחשבון הבנק שלו מלא בתנועות לא מוסברות. ככל שהוא מתבצר בעמדתו כך מתמעטים האנשים שמוכנים להאמין לו. אולם השאלה המרכזית בעינה עומדת: אם ניק רצח את איימי, היכן החביא את הגופה? ואם לא — להיכן נעלמה אשתו היפה?

נעלמת, המותחן הפסיכולוגי עטור השבחים של גיליאן פלין, הוא דיוקן מצמרר וממכר של אהבה שיורדת מהפסים במהירות ובעוצמה של תאונת רכבת. בספר, שהמבנה שלו מתוחכם לא פחות משני גיבוריו, פלין בוראת עולם שמשתנה מפרק לפרק, שהאמת החולשת עליו מתגלה כאפלה ומצמררת בהרבה מכפי שניתן לדמיין. נעלמת היה לרב־המכר הגדול ביותר משני צדי האוקיינוס האטלנטי ב־ 2013 , ונחשב לספר שהגדיר מחדש את גבולות הז'אנר של המותחן הפסיכולוגי.

 

כאשר קיבלתי את הספר היה לי ברור שלמרות שאני נמרחת עם קריאת ספרים, את הספר הזה אני קוראת במהירות... אבל די התפלאתי שלא כל כך זרמתי עם הספר.

תוך כדי שיטוט באינטרנט, גילתי שלמרות שהיו לספר המון המלצות (והיום גם שמתי לב שהוא היה ברשימת רבי-המכר) היו לא מעט שכלל לא התחברו לספר.
 

בעת הקריאה של הספר, מצאתי את עצמי בכל מיני עמודים בהם הכתיבה/עריכה נראתה לי מאד מוזרה - בהתחלה חשבתי שזאת טעות של המתרגמת (כמו פיסוק יתר...) אבל בהמשך הבנתי שזאת הייתה מטרה מכוונת של המחברת... לגרום לנו הקוראים תחושה של אי נוחות, להרגיש באיזה מקום מוטרדים.

עוד דבר שהפריע לי (וכשאני חושבת על כך, כנראה שזה מה שהציק לאלו שהפסיקו את הספר באמצע...) הוא שהספר היה קצת סוציופטי...

אך יחד עם זה, הספר עוסק בהמון דברים שדיברו אלי, ואולי בזכות זה, מאד התחברתי אליו.


בנוסף לנושא העיקרי שלו – כל נושא הזוגיות ומוסד הנישואין, הוא גם עסק בעניין המשבר הכלכלי שפקד את ארה"ב בשנות ה-2000 ולמה שזה גרם.

בעצם כשדנים במשבר הכלכלי ומשפחתיות – אפשר להבין שהמשבר הזה לא תרם הרבה, ומן הסתם יצר לא מעט חיכוכים ובעיות לאנשים שנקלעו לקשיים בעקבות המשבר,  הרי איימי וניק שגרו בניו-יורק, עיר מאד מרכזית בארצות הברית, נאלצים, לאחר שהם מפוטרים, לעזוב את העיר ולעבור לגור בעיר קטנה (העיר בה גדל ניק) עיר אשר פחות מרכזית מניו-יורק.
ולמי שכנראה חווה מגורים בעיר כל כך תוססת, המעבר הזה לא קל בכלל.

 

הספר כתוב בצורה מאד מעניינת ומותחת, היו בספר לא מעט 'טוויסטים' – שגרמו לי לקלוט, שמה שחשבתי קודם כבר לא רלבנטי בכלל. (ולדעתי זה גרם לספר להיות מותח עד הסוף...)


הספר מסופר משתי נקודות מבט – אחת של ניק, הבעל – אשר מסופר ב'הווה' מרגע ההיעלמות של אשתו איימי, והשניה של איימי מאז שהיא בעצם הכירה את ניק.
 

הכתיבה הזאת לעתים יכולה להעיק ולהפריע, אבל בספר הזה זה זרם לי מאד והיה מעניין לראות איך ניק התייחס לאירוע שתואר ע"י איימי וההפך...

בהחלט ספר מאד מומלץ.

לדף הרשומה

TV Addict Tag של גמצופה

בבלוג של "what is up" נתקלתי בשאלון טלויוזני חמוד ואני ממש שמחה לנסות לענות עליו....

 

1. סיינפלד או חברים?

זאת שאלה שלדעתי מייצגת את שנות ה-90devil (אז לא היתה לי טלויזיה תמיד - רק בסופי שבוע...)

בכל אופן לגבי לא זאת ולא זאת... אני אישית, למרות הניסיונות, לא כל-כך התחברתי לסדרות – אבל אני חושבת שראיתי יותר פרקים של 'חברים' שאהבתי אותם מאשר סיינפלד...

 

2. הסדרה המפחידה ביותר?

פעם אהבתי סדרות מפחידות... היום ממש לא סובלת אותם. אחת הסדרות שבעיני היו מפחידות וזנחתי אותם די מהר היתה טווין פיקס (העונה הראשונה עוד היתה נסבלת השנייה זוועתית...)

 

3. הסדרה המצחיקה ביותר?

לא זוכרת, לאחרונה הקומדיות בעיני לא משהו... אם כבר מאד אהבתי בשעתו את 'מי הבוס' וגם את ויין ושוסטר

(זקנה שכמותי indecision)

 

4. סדרות שהן לגמרי אובר-רייטד?

באיזה מקום הומלנד היתה כזאת בעיני. העונות הראשונות עוד נסבלו – אבל אח"כ זה כבר היה מעבר...

 

5. סדרות ששרדתי מהן רק פרק אחד?

לאחרונה המון – הגעתי למסקנה שאם סדרה לא תופסת אותי מיד שווה לי לעזוב אותה כמה שיותר מהר- זה קרה לי ב'בלש אמיתי', בנות, סליים ועוד...

 

6. סדרות שאהיה חייבת לחזור אליהן?

נדמה לי שמיציתי את זהdevil

הרבה סדרות שלאחרונה נתתי להן צאנס נוסף – בפרק השני הבנתי למה לא ראיתי את הסדרה...

 

7. סדרת הילדות האהובה?

בית קטן בערבה devil

 

8. סדרת Binge Watching אהובה?

יש לי כמה סדרות שזה קרה לי – בעיקר בצפית קיץ. כאשר השלמתי סדרות כמו האנטומיה של גריי, פרשיות סמויות ועוד. לא האמנתי שאני רואה לעתים יותר מפרק ביום...

 

9. הסדרה שאני אובססיבית לגביה?

לא חושבת שיש כזאת...

 

10. סדרות שאני צופה בהן כעת?

יש לא מעט – אם כי הורדתי מהרשימה (מהממיר) כמה שלא התחברתי אלהים - התחלתי את NCIS, וכן את העונות של פרשיות סמויות, החץ, אלמנטרי, הרשימה השחורה, האנטומיה של גריי ועוד...

11. שחקן/שחקנית טלוויזיה אהובים?

Caitriona Balfe – קלייר מזרה devil

 

12. גילטי פלז'ר?

כל מה שאני רואה זה משהו שאני מתחברת אליו :-) אבל אפשר להכניס לכאן בעצם את 'זרה' (נוכריה) devil ונזכרתי שגם 'סקס והעיר הגדולה' היתה עבורי זאת של גיטלי פלז'ר

 

13. משפט טלוויזיוני אהוב?

לא עולה לי....

 

14. סוף טלוויזיוני שנוא?

לא זכור לי – שמתי לב שרוב הסדרות שהסוף שלהם לא טוב אני מעדיפה כבר לא לראות :-)


15. זוג טלוויזיוני שנוא?

אין לי כרגע. כנראה שזה כנ"ל....
 

16. זוג טלוויזיוני אהוב?
יש הרבה... אני מאד אוהבת את הזוגות מהסדרה 'הורים במשרה מלאה'. סדרה כל כך נהדרת !


17. סוף טלוויזיוני אהוב?

שובר שורות כמובן...

 


18. סדרה שמביאה לידי דמעות?

כעקרון אני לא אחת שמחוברת למטפחות – אבל המון פרקים בהורים במשרה מלאה היו כ"כ מרגשים ומדמיעים....

 

19. ה-Bad Guy האהוב?

ג'סי משובר שורות

 

20. הסדרה האהובה עליי בכל הזמנים?

יש הרבה – כמו שובר שורות וגם 'הורים במשרה מלאה' העומדת לפני סיום...

לדף הרשומה

משחק החיקוי

הסרט מספר את הסיפור המדהים של פענוח צופן ה"אניגמה" בה השתמשה גרמניה הנאצית, בימי מלחמת העולם השנייה, כדי להעביר הודעות ומסרים.

פיענוח הצופן בעצם עזר לבעלות הברית לנצח במלחמה.

הסרט מספר את סיפורו המדהים של אלן טיורינג, מי שפענח את הצופן.

צפייה נעימה

 

לסרט

 

לדף הרשומה

במי הייתם בוחרים - שרביט בחירות מעניין

מסתובב בפרדס שרביט בחירות מיוחד

את השרביט יצרה יונה דורון. זה לא שרביט פוליטי אלא שרביט מוזיקאלי.... בשרביט צריך לבחור ארבעה שירים ולנמק את הבחירה...

את השרביט קיבלתי מאורמש

מהמבחר שקיים זה ממש לא קל... אבל בואו ננסה...

 

ראשונים לעלות הם חברי One Direction

הבת שלי מאד אוהבת אותם.

אותי זה הדהים, כי בגילה אהבתי יותר שירים ישראליים – אבל זה כבר דור אחר...

אני אישית לא מכירה אותם – חוץ משם הלהקה כמובן :-)

אבל היא ממש מכירה את חברי הלהקה וגם אוהבת את השירים שלהם.

אז הנה שיר מאד מוכר שלהם...

One Way or Another

 

 

לשיר

 

 

הבחירה השנייה היא שיר של פול סיימון. פול הופיע בתחילת דרכו עם ארתור (ארט) גרפונקל והיו צמד סיימון וגרפונקל. אך סיימון בנוסף לכך פיתח קריירת סולו מרשימה ביותר.

ב-1986 סיימון הוציא אלבום מקסים בשם "Graceland". האלבום הצליח ואף זכה בפרסים. השירים היו עם מקצבים אפריקאים מאד יפים. אני מאד אוהבת את האלבום הזה ובחרתי את השיר You Can Call Me Al

 

לשיר

 

הבחירה השלישית היא שלי היא שירו של דוד ד'אור - שמור על העולם ילד (תשמור על העולם ילד...) שיר שקט ומלודי וגם שיר מאד חשוב ומאד נכון...

 

לשיר

 

 

 

הבחירה הרביעית והאחרונה שלי היא שירו של יהודה פוליקר - אפר ואבק.

 

לשירה של יהודה פוליקר הגעתי בעקבות הסרט 'בגלל המלחמה ההיא' – בתוך הסרט שולבו שירים מהאלבום ואני הייתי בהלם מהעוצמה שלהם.

הרי עד אז לא התחברתי לשירים שלו....

 

אבל בעקבות הסרט והאלבום התחלתי לאהוב את השירים שלו...

 

השיר אפר ואבק הוא כאמור מהאלבום שהופק במקביל לסרט. שיר מאד מרגש ויפה.

 

לשיר

 

 

 

אני בוחרת עוד שיר לפלייליסט - כמעט ושכחתי אותו. זה שיר שבעצם באיזה שהוא מקום בזכותו אני פה (או לפחות הבלוג הזה נוצר..) וזה שיר הנושא של הסדרה האוסטרלית 'קרוב רחוק' - home and away

לשיר
 

 

אני לא מאמינה שסיימתי לבחור... היה לא קל אבל היה גם מאד כיף.

 

את השרביט יכול לקחת כל מי שרוצה לבחור את השירים שלו....

 

 

 

 

 

לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גםצופה אלא אם צויין אחרת