00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"חצאית" נמצאו 5 פוסטים

יעלה, או לא יעלה?

כבר שנים שאני תופרת. פעם זה היה בעיקר בגדים. לעצמי. לילדים. יש לי בארון שורת קולבים עם חצאיות שהכנתי במשך השנים. בצניעות אני יכולה לאמר שאין שתים זהות. חצאיות שעיצבתי ותפרתי לגמרי בעצמי. חצאיות שכבר יושבות להן שנים בארון, בודדות ולא רואות אור יום. למה? כי הן לא עולות עלי...... גיל הארבעים שלי שעבר בלי משבר (טפו טפו) הביא אותי לקבל כמה וכמה החלטות אמיצות. אחת מהן היתה להתחיל להחזיר עטרה ליושנה או במילים אחרות- להתחיל לשמור על כמות וטיב הדברים שנכנסים לי לפה ועל הדרך להוריד במשקל ולחזור ולשקול כמו שהייתי פעם. לחזור וללבוש את החצאיות של פעם. שבועיים לפני יום ההולדת נרשמתי לסדנת מפגשי דיאטה (בסטודיו C אם זה מעניין משהי) והתחלתי משטר אכילה מאוזן ובריא בשילוב פעילות גופנית (לא להתלהב, מעט מאד ולא ממש פעילות, יותר כיווצים....) במטרה לרדת במשקל. לא אלאה אתכן בתיאור חוויותי מהתקופה הזו (שטרם הסתיימה) יען כי הדברים יכולים לשמש נושא לסדרת פוסטים אנתרופולוגיים מרתקת, ולמעשה כל ההקדמה הארוכה מידי הזו נועדה אך ורק כדי לתת הקשר ומסגרת לפוסט. במאמר מוסגר יכול להימצא מי שישאל, לשם מה ולמה נחוץ לה לאישה כי בארונה ישכנו בגדים שאינם מתאימים למידתה? ובכן ראשית- היה ותשאל השאלה, הרי שעלי לברך את הקורא היחיד של הבלוג הזה, שכן אלו הן מסוג השאלות שרק גברים שואלים... שנית, אני יכולה לכתוב מניפסט בן 350 מילה, מנומק כדבעי המסביר את שלל הסיבות וההצדקות לכך, אבל מפאת קוצרה של היריעה הרי לכן שני נימוקים מרכזיים- האחד - בוא יבוא היום שארזה מספיק בכדי שוב ללבוש את החצאית/מכנסים/חולצה המהממות האלו, והשני- זה לא באמת לא עולה עלי, רק קצת לוחץ במותן..... לא יודעת איך אתן במדידות בגדים, אבל אני לא סובלת את ההתעסקות סביב זה, ללא קשר לשאלת המשקל, מידת המכנסים או מצב הרוח. פשוט שונאת למדוד בחנויות ומעדיפה לקחת הביתה ולנסות בסביבה יותר "תומכת"... במשך השנים פיתחתי לי כל מיני שיטות שיבטיחו שהבגד שאני קונה לא יוחזר אחר כבוד לחנות- הכל במטרה לחמוק מן האקט הפיסי (המשפיל לעיתים) של נסיון לבישתו בפועל,שכן ידוע הוא כי אין דבר משפיל, מעצבן, משבית שמחות ומחרב מצב רוח, יותר מהוצאתו של בגד מארון הבגדים, השקעת מאמץ בנסיון לבישתו והתפוצצותה של התגלית הישר לפרצופנו- הוא לא
לדף הרשומה

ים של מתנות

אחרי שהערימה ששכנה תחת העץ חולקה לבעליה החדשים, ניירות נפתחו בקול שאון חרישי, סרטים הוסרו ובתים חדשים אימצו לחיקן  את שלל המתנות, מתבקש איזה פוסט קצרצר שיראה מה כמה למי ולמה. הלא כן? סוף השבוע שעבר, היה מתיש ומהנה כאחד, עמוס בהמון אירועים ומפגשים. סוג של אפטר פרטי אחד ארוך וממושך במהלכו חגגתי את סוף חופשת הלידה. הארוע הראשון היה מפגש שווה במיוחד של קומונת צומת הצבעים שנערך בניצוחה של יפעת "אי שם" בקצה כביש שש .... (סתם... את הרי יודעת שאני עושה כמעט כל שבועיים את הדרך הזו להורים, ככה שזה ממש לא סוף העולם מבחינתי). היה כיף גדול, אוכל משובח ביותר (מי אחראית ללחם הממולא האגדי הזה?) חברה של בנות מקסימות ושיאו של הערב מבחינתי היה לפגוש את זוהר המקסימה בעלת הבלוג המשובח big mook . להחלפת המשאלות שהתקיימה, הכנתי לסמיילר פרחי וקישוטי קרושה. בעצתה של דפי הנפלאה, הגשתי אותם הפעם קצת אחרת.... ותקריב על העיקר אני, ששכחתי בכלל מה רציתי ומה ביקשתי, הופתעתי בשמחה לקבל מברבימה זוג ארנבונים מושלמים עבור ינוקא. מקוה שהיא צילמה ותעלה תמונה לבלוג.  מתנות קטנות נוספות ניתנו ליפעת כתודה על האירוח (כיד המלך) ולזוהר היקרה, לאוסף הבודדות שלה חזרתי הביתה לכמה שעות (בלי שינה.....) רק כדי לצאת למחרת בבוקר למפגש אחרון בקומונת פרידה ונומה. למרות העצב שלי מסגירתה של הקומונה הזו, שהיתה עבורי הבית הראשון שקלט אותי בחיבוק לשורותיו היצירתיים, היה מפגש שמח, מהנה, אינטימי ומוצלח ביותר! שוב התקיים משחק החלפת המשאלות (ובו שוב שכחתי מה ביקשתי....). כדרכו של עולם שמסתובב לו, יצא לי הפעם להגשים משאלה ל..... ברבימה, שביקשה חצאית חורפית לבתה. בחרתי בשני בדי פליז עבים ושמחים (בד הפרפרים נרכש בחנות מעין בדים בכפר סבא) ובגזרה קלה שמתאימה לחצאית בלתי מנפנפת בעליל (טוב זה חורף, רצוי שהיא לא תתנפנף......). השלבים צולמו ואני מקוה להספיק להעלות הדרכה לפני שהחורף יסתיים.... אחרי שסיימתי, ראיתי שנותרו לי בדים. אז לא יכולתי להתאפק והכנתי חצאית גם לפשושה הקטנה של ברבימה. החצאית כנראה תהייה טובה לה לשנה הבאה, אבל העיקר הכוונה.... אני זכיתי  שתוגשם לי משאלה בגדול. מה בגדול?- בענק!!! כששרון רותם , האחת והיחידה הגשימה לי משאלת תיק ספרייה שיש בו מקום לעוד כל מיני
לדף הרשומה

לבלבו אגס וגם תפוח

לא הרבה יודעים, אבל במקור, השיר הזה הקרוי "קטיושקה" נכתב כשיר ששרה נערה רוסייה לאהוב נפשה שיצא להגן על המולדת במלחמת העולם השניה. ברוסית זה נשמע בערך כך- " רס-ווטלי יבלוני אי גרושי ...". אצלי השיר הזה מקושר אסוציאטיבית כמובן לתרבות ולמורשת הרוסית, יחד עם לביבות תפוחי אדמה ובבושקות- האלו מהסוג המכונה מטריושקה, אבל ביננו- בבושקה הוא שם הרבה יותר קולע. כבר יצרתי כל מיני בבושקות (אתן מוזמנות להציץ בפליקר שלי- קישור בצד שמאל) וכמובן שיצא לי גם לקבל כמה ממש שוות (ואת שלך אילאיל אין סיכוי שאני .
לדף הרשומה

חלק שלישי של יצירה- התחתונים של ורדה

טוב לא באמת נסרוג לה תחתונים.... אלו הם החלקים התחתונים של הארנבת- רגלים וחצאית.   החצאית :   נתחיל דווקא בה. כעקרון היא יכולה להיות בצבע של הגוף והשרוולים, אבל כמובן שאפשר להיות יותר יצירתית וצבעונית ולהכין חצאית בצבע שונה.   1. יוצרים 32 עינים. אני ממליצה למדוד אותן על היקף הגוף- באזור שורה 5-6 מאחר ויתכן שצפיפות הסריגה שלכן שונה מעט ותידרשנה להוסיף או להוריד עינים. 2. סוגרים את העינים לעיגול. 3. סורגים  חצי עמוד בכל עין- סה"כ 32 חצאי עמוד. 4. סורגים 5 חצאי עמוד, .
לדף הרשומה

שמלת השבת של חנה`לה

טוב לא בדיוק. יותר כמו חצאית החג של פיצקונת שלי. יש לנו מסורת במשפחה, שהתחילה עוד מינקותה של הגברת הקטנה, ובמסגרתה כל חג אמא מתיישבת לתפור לה חצאית או שמלה לראש השנה. בשנים הראשונות זה היה ממש פשוט- אני הייתי בוחרת בד וגזרה, מתחילה לתכנן את הבגד באזור תשעה באב, וכמובן שאת התפירה ממש הייתי מתחילה ומסיימת בערב שלפני ראש השנה.   חשבתי שאפשר יהיה להמשיך כך לעד- אז חשבתי.   האל חנן אותי בילדה מדהימה, חזקה אסרטיבית שיודעת בדיוק מה היא רוצה. והגברת הזו יודעת החל מגיל שלוש מה ללבוש, באיזה .
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hila696 אלא אם צויין אחרת