00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"הדרכה" נמצאו 12 פוסטים

שיעור נהיגה, הדרכה בתפירה, רגע של עברית ובלוגולדה קטנה

תודה בעד כל המילים החמות שכתבתן לי בתגובות ובמסרים. מבלי להכנס יותר מידי לפרטיותם של אנשים רק אחלוק איתכן שמדובר בדודה של בעלי שמאד אהבתי ושהיה לנו חיבור מופלא. שהיא הלכה בטרם עת ובאופן פתאומי עד כאב. שהסיפור המשפחתי שם היה סבוך כפקעת חוטים שנכרכו האחד סביב רעהו מבלי יכולת למצוא התחלה וסוף. שהכאב מפתיע אותי בעוצמתו. שהחיים חזקים מהכל.         ברדיו קוראים לזה "במעבר חד". בחיים אני חושבת שנכון לאמר שהשמש ממשיכה לזרוח וצריך להמשיך הלאה. כבר סיכמנו שיש כנראה בגן עדן אינטרנט, אז אפשר לעקוב.... פעם, לפני ארבעים שנות סייבר לערך, הבטחתי הדרכה לקלאצ' הזה (חוש ההומור שלי עוד לא שב לפעולה ועל כן הכותרת.... קלאצ'.... ברקס... הילוך.....= שיעור נהיגה.... טוב אני אשב בחושך עד שהוא יחזור....) מסתבר שאכן יש כמה בנות שקוראות אותי כאן, מרביתן היו לי אנונימיות, עד שפגשתי כמה והתגלה לי שהעם מחכה בדממה ובשקט. הבטחות צריך לקיים, אומרים בני השבט הפרטי שלי. אז הנה אני מתחילה... מצרכים : שני בדים- האחד ישמש כבטנה פנימית, האחר- בד חיצוני. גיזרה שניתן להוריד  חלק א' מכאן . חלק ב' מכאן . פליזלין כותנה תיקתק מגנטי (מגיע זוג שכולל זכר, נקבה ושתי 'שייבות'- דיסקיות מתכת). חתיכה קטנה של לבד לתיק תק (כדי להגן על הבד) קישוטים כגון: כפתור, סרט שיבלוט בצד, ידית אחיזה ועוד. המלצה חמה שלי (לא סתם חמה, לוהטת מהתנור הפרטי של דפי ורחלי!) מדבקות מתגהצ(א)ות , עדיף כאלו שמעוצבות אישית עבורכן. הכנת הגזרה : הגזרה המצורפת היא לקלאצ' גדול, כזה שדורש ריבוע של לפחות 60-70 ס"מ בד* 60-70 ס"מ (בקירוב). את הגזרה יש להדפיס באופן הבא- חלק א' על דף A3 וחלק ב' על דף רגיל. שימנה לב שהגזרה צריכה להיות מונחת על כפל הבד (כלומר מקפלים את הבד לשניים, ובקו הקיפול מניחים את הגזרה). אפשרות אחרת היא לצלם את הגזרה, וליצור גזרה אחת שלמה ואז להניח על הבד. עדכון!!!! בכדי להגיע לגודל של קלאצ' כמו שנראה כאן בתמונות, יש להדפיס את חלק א' של הגזרה של נייר A4 ולהגדיל אותו במכונת הצילום ב 120% (אפשר להגדיל על שני דפי A4 ואז לחבר בינהם). את חלק ב' יש להדפיס על דף A4 ולהקטין בכ- 80%. מאחר ולא תהייה התאמה מדויקת, מומלץ להניח את שני
לדף הרשומה

רצפט לבקשת הקהל

נוכח בקשות הקהל, להלן הרצפט לסריגת הכפפות שפרסמתי בפוסט הקודם. אני חייבת להתחיל בגילוי נאות - התחלתי לכתוב את ההוראות לכפפות הללו, עם הדוגמה שמופיעה עליהן, ואחרי שעה של כתיבה וקריאה ראיתי שאני לא מצליחה להסביר את הדוגמה, וזאת בעיקר בשל העדר תמונות של התהליך. אי לכך ובהתאם לזאת, אני מעלה כאן הוראות כלליות לסריגת הכפפות ללא דוגמה. אם מישהי מנוסה דיה לסרוג בשתי מסרגות דוגמת תחרה ומעוניינת בהוראות, שתשלח לי מייל או מסר ואני אעביר אליה אותן. וגילוי נאות שני - ההוראות הן מאתר או בלוג שמצאתי פעם ברשת. אין לי שמץ של מושג מהו ו/או כל יכולת לאתר אותו כיום. לכן אין ביכולתי לתת את הקרדיט הנדרש. ולענייננו. המצרכים : צמר (אני מוצאת שהכי מתאים להשתמש באקרילי איכותי, כזה שלא מוציא פונפונים, ולא בכותנה)- כדור של 100 גרם מספיק לזוג כפפות ועוד נשאר עודף. שתי מסרגות בהתאם לעובי הצמר. עדיף מראש לבחור צמר שמתאים למסרגות 4-5.   יד ימין : מעלים 45 עינים. סורגים בערך 4 ס"מ סריגת פטנט, כלומר- עין אחת ימין עין אחת שמאל. בשורה הבאה סורגים בעין שסרגנו ימין- שמאל ובעין שסרגנו שמאל- ימין. המטרה היא ליצור דוגמה שנראית כמו טורים ארוכים כאלו:   סורגים סריגה רגילה (הכל ימין או שורה ימין שורה שמאל) כאשר מקפידים על כלל אחד: סורגים 25 עינים ואז את העין הבאה סורגים בדוגמה הפוכה למה שסרגנו- כלומר אם סרגנו 25 עינים ימין, את העין ה 26 נסרוג שמאל- ולהפך, ממשיכים לסרוג את שאר 19 העינים הבאות כמו את העינים הראשונות. בשורה הבאה- מקפידים לסרוג את העין ה 20 (כי הרי אנחנו סורגים שורות ובחזור העין ההפוכה תהייה אחרי 19 עינים רגילות) בצורה הפוכה למה ששאר העינים נסרגות. למה? כדי ליצור לנו קו שילך לכל אורך הכפפה ויסמן לנו את המקום ממנו תצא האגודל. גם דקורטיבי וגם פרקטי. סורגים עד לאורך הכולל שנע בין  16-20 ס"מ. עיצוב האגודל: זוכרות את העין ההפוכה- שיצרה לנו מעין טור בולט על גבי הכפפה? בשורה הלוך מתחילים להוסיף לפני ואחרי העין הזו עין אחת. בשורה חזור סורגים בלי להוסיף, כאשר חשוב לזכור שאת כל העינים שמוסיפים סורגים הפוך משאר העינים בשורה. ממשיכים כך להעלות עינים עד שיש 15 עינים שסרוגות הפוך. חשוב - אני משתמשת בשיטה הזו להעלאת עינים, כך לא נוצר רווח והסריגה נשמרת זהה ומתוחה.
לדף הרשומה

כמו מק`גאיוור....

זוכרות את הימים העליזים ההם באייטיז? כששחקן אחד בשם ריצ'ארד דין אנדרסון שיחק את מקגאיוור- סוכן חשאי מסוקס בשירות ארה"ב?. חוץ מהבלורית, היתה לו למקגאיוור היכולת המופלאה הזו לקחת מסטיק חצי לעוס, חבל כביסה, חבילת אטבים משרדיים ומשקפי שמש ולהכין מהם מסוק שימלט אותו מהמדבר אליו הושלך על ידי הרעים. לא יכולתי שלא לחשוב עליו כשהעברתי לכמה חברות סדנא של שמלות מציפית.... כן ציפית, הקטנה הזו שבסט המצעים, זאת שאם השתבשה עליכן דעתכן ונכנסתן לגולף/פוקס הום/ ורדינון וביקשתן לרכוש אחת כזו, כי יש לכן בערב סדנא להעביר, נאלצתן להפרד מלא פחות משישים שקלים חדשים טובין ותקילין תמורת ציפית אחת. אחת! בקיצור, בתור הומאג' למקגאיוור ההוא המפורסם, הנה לכן הסבר בתמונות - איך להכין שמלה מציפית, חוט, סרט צבעוני וכמה קישוטים. לפני ההסבר (הקצר עד מאד) מציעה לכן לגשת ולראות את השמלות המדהימות שהכינו גליש וסמדר . נשבעת שמדובר בפרויקט של שעה עבודה גג . הערה חשובה , בגלל הרוחב הסטנדרטי של הציפית והעובדה שאנחנו רוצות כמה שפחות לעבוד, השמלות הללו מתאימות בעיקר לילדות בגילאים 4-9. שלב ראשון מודדים את הילדה הספציפית שעבורה אתן מכינות את השמלה. ציפית סטנדרטית היא בד"כ 50*70 ס"מ ובהתאם לגובה של הילדה חותכים את הציפית- בחלק הסגור שלה!. יש לכן עכשיו מלבן בד שפתוח משני קצותיו וסגור משני צדדיו. הופכים את הציפית לצד ב' ועוברים שלב. שלב שני לוקחים חולצה או גופיה של הילדה מסעיף א'. מסמנים בצידי הציפית את פתח הזרוע בהתאם לגודל הגופיה/חולצה שלקחתם. גוזרים כחצי ס"מ מקו הסימון. כעקרון הפתח צריך להיות בצורת האות J אבל מטעמים פרקטיים של נוחות תפירת השלב השלישי אני מציעה שתיישרו את הקו ותעשו אותו יותר אלכסוני ופחות מעוגל בקצה.  אחרי שעשיתן צד אחד, קפלו את הבד והעתיקו את הגזירה לצד השני- ככה הפתח יצא סימטרי. וכך זה נראה אחרי גזירת שני הצדדים- שלב שלישי מקפלים קיפול כפול לכל אורך פתח הזרוע. הקיפול צריך להיות ברוחב של כחצי ס"מ לכל היותר. אני מציעה להתחיל מהמרכז- קל יותר להגיע לסימטריה כך. מריצים במכונה את שני פתח הזרוע (מאחר ותופרים על צד שמאל- אנא וודאו שהחוט התחתון - אותו יראו בצד היפה של השמלה, הוא בצבע מתאים).   שלב רביעי מקפלים קיפול
לדף הרשומה

רקוויאם לחורף

לבלוגולדה נרשמתן כבר? מחר 15.3.11 ההגרלה נערכת- כנסו לרשומה שכותרתה מאה והשאירו תגובה אומרים לנו שהוא היה כאן. האמת- בקושי הרגשנו משהו, דקה וחצי היה קר בעורף, רבע שעה ירד קצת גשם מהשמים ויומיים לכל היותר פטפטו פתיתי שלג קלים עם אדמת החרמון הצמאה. ועכשיו, אומרים לנו שהוא בעצם כבר הסתיים ושלכל היותר עוד מערכת קצרה אחת ודי. לכבוד הסתלקותו בטרם עת של מה שאמור היה להיות החורף הישראלי, קבלו את מה שעבורי מסמל חורף, זה שמתעורר עם טיפות הגשם הראשונות, ומתחיל את מסעו המפרך ואת חיפושיו אחר ירוקת רעננה (ומקום שבו לא ידרכו עליו..). תחזקנה עוד רגע מעמד ותשארנה איתי עד הסוף (כדאי כי יש הדרכה !!!!) ובואו ונתחיל בארבע עובדות שאני בטוחה שלא ידעתן על השבלולים:  השבלול הוא חלק ממערכת הרכיכות. יש כאלו עם בית (חילזון) ויש כאלו בלי (חשופית, שהיא עם כל הכבוד קצת איכסה בעיני....)  החילזון ניזון מעלים ומבעלי חיים מקרוסקופיים אותם הוא אוכל בעזרתה של הלשון שלו, שהיא דמויית פצירה חזקה במיוחד ומורכבת מהמון המוני שיניים זעירות.  הבר'לה שאנחנו מכירים אותו הוא דו מיני- כלומר כל בר'לה הוא גם ברל'ה   וגם פיגלע . בעת ההזדווגות היבט זה בא לידי ביטוי והחלזון לא בוחר צדדים, אלא עושה גם וגם. הרגל בעזרתה צועד החילזון (טוב צועד זו מילה קצת מרחיקת לכת... לכל היותר הוא זוחל) היא בעצם שריר חזק ורירי. יש שמספרים כי החילזון יכול לזחול על סכין גילוח בלי להפגע. לא ניסיתי ואני מציעה שלא לנסות לבד בבית.... מה שכן, על חלון זכוכית אנכי החילזון מצליח לטפס היטב למרות חלקלקותה של הזכוכית.  במהלך שהותו קצרת המועד של החורף, הכנתי כמה שבלולים כמתנות למארחות שונות, ומיגנטתי אותם   בעקבות לחץ פיסי מתון מהקהל (הי יעל ) שביקש את הרצפט, הרווחתן כולן הדרכה. אז ככה תכינו לכן שבלול חייכני: חוט ברזל דק עינים זזות שובבות (יש לקנות בכפר השעשועים וברוב חנויות ההכל בשנקל) דבק גוטרמן מעט שאריות צמר מחק לסריגה מסרגה אחת מספר 3 מעט אקרילן למילוי מגנט עגול למי שרוצה. הגוף : ** הסריגה מתבצעת במעגלים- בלי עיני שרשרת או עינים שטוחות בין שורה לשורה ובלי להפוך את העבודה ** מתחילים בטבעת קסם או סורגים שתי עינים ובעין השניה מהמסרגה: * 5 חצאי עמוד. * בכל חצי
לדף הרשומה

מדריך לרוקמות- חלק ב`

אחרי שהצטיידתן בכל הדרוש (כולל הגליית הילדים לסבתא/לגן שעשועים עם הבעל) כל שנותר הוא להעביר את האיור לבד ולהתחיל לרקום. אז זהו, שזה בדיוק החלק הכי מעצבן ומתיש (ותאמינו לי שיש לי כמה וכמה חתיכות בדים ארוזות איפה שהוא, שעד שסיימתי להעביר אליהן את האיור הייתי כבר כ"כ מותשת, שאיבדתי את החשק לרקום....) ולכן אני פה, עם כמה חידושים ורעיונות שליקטתי ברחבי הרשת.  השיטה הראשונה, שהיא גם הכי פרימיטיבית, היא שיטת החלון . כל שנדרש לעשות הוא להדביק עם צלוטיפ על חלון את הדף עליו נמצא האיור אותו אנחנו רוצות להעתיק , להניח מעל את הבד (עדיף להדביק גם אותו כדי למנוע תזוזות) ולעבור עם עפרון דק  על קווי המתאר שמשתקפים בחלון. השיטה הזו מתאימה בעיקר לרקמה קטנה (אלא אם שרירי הזרוע האחורי שלכן מפותחים מאד... ).         שיטה נוספת היא שיטת הגיהוץ . השיטה הזו מתאימה לדוגמאות שרוכשים בחנויות יצירה ורקמה. פשוט מניחים את הדוגמה כשהציור כלפי הבד ומגהצים את הנייר. הגיהוץ גורם להעתקת הדוגמה וכל שנשאר הוא לרקום. שימו לב שמדובר בדפים עליהם מצויירים איורים מוכנים כבר, ראו למשל כאן .   תת שיטה נוספת של גיהוץ היא בעזרת עט מיוחד שעובר בגיהוץ אל הבד. הכוונה לעט כזה   ניתן לראות איך השיטה עובדת באתר של החברה שמייצרת את העטים הללו. מצאתי כמה חנויות ב EBAY שמוכרות אותם- כולל עט לבן להעביר בגיהוץ לבד כהה. חשוב לזכור !- אם רוצים לרקום מילים, יש לכתוב אותן הפוך כדי שבעת הגיהוץ יצאו כתובות רגיל.   תת שיטה שניה של גיהוץ  עליה חשבתי תוך כדי כתיבת הפוסט הזה, היא עשיית שימוש במדפסת הביתית. ניתן לרכוש דפים מיוחדים למדפסת עליהם אפשר להדפיס תמונות ולגהצ אותן אל בד. עשיתי בעבר שימוש בטכניקה הזו בתחפושת שהכנתי לילדים. אם הנייר המיוחד הזה מצליח להעביר תמונה צבעונית- מדוע שלא נשתמש בו גם להעברת איור? השיטה תנוסה ותדווח בקרוב.....      העתקה בעזרת ניר פחם . בשיטה הזו עושים שימוש בוואריאציה על נייר הקופי שפעם הי כותבים איתו, אלא שמדובר בנייר פחם מיוחד. קיימים גם ניירות שמאפשרים העתקה לבדים כהים. פשוט מניחים את נייר הפחם על הבד, עליו מניחים את הדוגמה ועוברים
לדף הרשומה
123
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hila696 אלא אם צויין אחרת