00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"בבושקה" נמצאו 8 פוסטים

PINUK IN PINK

נתחיל מגילוי נאות. אני לא ממש אשה של ורוד. יש צבעים אחרים שהרבה יותר עושים לי את זה... ירוק על גווניו, טורקיז, תכלת, סגול. ובכל זאת, בלי להתכוון יצא לי להכין כמה דברים ורודים , להחלפות שהיו. ראשונה היתה יעל . ידעתי שהיא אוהבת ורוד. והרבה. אז הכנתי לה "מנת יתר" ורודה במיוחד. המון ורוד, עם בן דודו הקרוב ירוק.   הרעיון נוצר תוך כדי תנועה והסתכלות על ערימת הסרטים שלי. חיברתי אחד לאחד ובתור אחת ששרוטה חזק על תרשימי זרימה, סידרתי אותם בסימטריות ותפרתי. אח"כ הבנתי שצריך להכין מהם זיפור קטן שמתאים לאיפור או לכל מיני דברים שתמיד צריך בתיק. לקינוח הוספתי לו  "קמצוץ צבעוניות צוענית מתפרצת שמשווה מראה אקלקטי רב תרבותי".... או במילים אחרות- בבושקה בשני שקל מעליבאבא אקספרס (מי מכורה? אני? לאאאאאאאאא!)   השניה היתה רוני . היא ביקשה משאלה. היה לי ברור שכדי להגשים אותה צריך לעשות שימוש בורוד. שוב בהרבה ורוד.... קרשתי קצת תפרתי קצת השמשתי בבדים בסגנון kawai הוספתי כלב גילגלתי קצת.... וזה מה שיצא ומבט קולאז'י על הסרגונית (=ארגונית סריגה) מזוויות שונות עוד פריט טרי וורוד מאד ירד לפני דקה קלה מן המסרגות. עוד אי אפשר לפרט כי הוא בשלבי סיום סופיים, ולאחר מכן עליו לעבור תהליך מפרך של בקרת איכות, אריזה, כירטוס ושליחה עם צבי ישראל. בלי קשר לאהבת הצבע, נראה לי מתאים לאחל שיהיה לנו יום ורוד.....
לדף הרשומה

אוהבת אבל כבר לא מאוהבת....

זהו. הגיע הזמן להגיד 'אינפ איז אינפ'! כמה עוד אפשר להמשיך ככה? למחזר? לחזור על עצמי? זה כבר לא מרגש.... נכון, מודה ומתוודה שבהתחלה הרגשתי עקצוצים באצבעות, וכל פעם זו היתה חגיגה. נפעמתי לראות איך זה מתחיל מלמטה ומתגלגל למעלה, ממש כמו שיר או תינוק (תלוי בנקודת הראות של המסתכל). אני בהחלט אוהבת אתכן, אבל מרגישה שחייבת לקחת פסק זמן. שלא תבינו אותי לא נכון, זה לא אתן,זו אני. אני אוהבת אבל קצת פחות מאוהבת.... ולכן הגיע הזמן להניח אתכן בצד לפרק זמן בלתי מוגדר, תוך הבטחה ששוב אשוב! ולא, אני לא מתכוונת אליכן הקוראות, לא נמאסתן עלי ואני לא סוגרת את הבלוג (חס וחלילה ) , אלא לבבושקות. אני חייבת חופשבשקת. קצת סכריני לי בעיניים, יותר מידי ורדרד ועגלגל ואני חייבת פסק זמן.... אז רגע לפני שאני מניחה את ארבעת המסרגות ועוברת לפרויקטים אחרים, קבלו את השלוש האחרונות הטריות שירדו מן המסרגות ונשלחו לצליל המקסימה, במסגרת החלפת הבבושקות.   זה הזמן גם  לאחל לה ולמשפחה הרבה נחת ואושר עם הולדת הבת הנסיכה המקסימה. אל דאגה, יש לי המון רעיונות מה עוד אפשר  לסרוג עם ארבע מסרגות, סליל חוטים ועשר אצבעות....
לדף הרשומה

ים של מתנות

אחרי שהערימה ששכנה תחת העץ חולקה לבעליה החדשים, ניירות נפתחו בקול שאון חרישי, סרטים הוסרו ובתים חדשים אימצו לחיקן  את שלל המתנות, מתבקש איזה פוסט קצרצר שיראה מה כמה למי ולמה. הלא כן? סוף השבוע שעבר, היה מתיש ומהנה כאחד, עמוס בהמון אירועים ומפגשים. סוג של אפטר פרטי אחד ארוך וממושך במהלכו חגגתי את סוף חופשת הלידה. הארוע הראשון היה מפגש שווה במיוחד של קומונת צומת הצבעים שנערך בניצוחה של יפעת "אי שם" בקצה כביש שש .... (סתם... את הרי יודעת שאני עושה כמעט כל שבועיים את הדרך הזו להורים, ככה שזה ממש לא סוף העולם מבחינתי). היה כיף גדול, אוכל משובח ביותר (מי אחראית ללחם הממולא האגדי הזה?) חברה של בנות מקסימות ושיאו של הערב מבחינתי היה לפגוש את זוהר המקסימה בעלת הבלוג המשובח big mook . להחלפת המשאלות שהתקיימה, הכנתי לסמיילר פרחי וקישוטי קרושה. בעצתה של דפי הנפלאה, הגשתי אותם הפעם קצת אחרת.... ותקריב על העיקר אני, ששכחתי בכלל מה רציתי ומה ביקשתי, הופתעתי בשמחה לקבל מברבימה זוג ארנבונים מושלמים עבור ינוקא. מקוה שהיא צילמה ותעלה תמונה לבלוג.  מתנות קטנות נוספות ניתנו ליפעת כתודה על האירוח (כיד המלך) ולזוהר היקרה, לאוסף הבודדות שלה חזרתי הביתה לכמה שעות (בלי שינה.....) רק כדי לצאת למחרת בבוקר למפגש אחרון בקומונת פרידה ונומה. למרות העצב שלי מסגירתה של הקומונה הזו, שהיתה עבורי הבית הראשון שקלט אותי בחיבוק לשורותיו היצירתיים, היה מפגש שמח, מהנה, אינטימי ומוצלח ביותר! שוב התקיים משחק החלפת המשאלות (ובו שוב שכחתי מה ביקשתי....). כדרכו של עולם שמסתובב לו, יצא לי הפעם להגשים משאלה ל..... ברבימה, שביקשה חצאית חורפית לבתה. בחרתי בשני בדי פליז עבים ושמחים (בד הפרפרים נרכש בחנות מעין בדים בכפר סבא) ובגזרה קלה שמתאימה לחצאית בלתי מנפנפת בעליל (טוב זה חורף, רצוי שהיא לא תתנפנף......). השלבים צולמו ואני מקוה להספיק להעלות הדרכה לפני שהחורף יסתיים.... אחרי שסיימתי, ראיתי שנותרו לי בדים. אז לא יכולתי להתאפק והכנתי חצאית גם לפשושה הקטנה של ברבימה. החצאית כנראה תהייה טובה לה לשנה הבאה, אבל העיקר הכוונה.... אני זכיתי  שתוגשם לי משאלה בגדול. מה בגדול?- בענק!!! כששרון רותם , האחת והיחידה הגשימה לי משאלת תיק ספרייה שיש בו מקום לעוד כל מיני
לדף הרשומה

תניניה פשוט עשר

השתתפתי בהחלפת קאוואי שהתקיימה בפורום טכסטיל כאן בתפוזיה ווואי  וואי וואי איזה איחור שנוצר לי בשליחתה.... אני שונאת לאחר ומחשיבה עצמי בן אדם שמכבד מאד את זמנם של אחרים, אבל איכשהו התנקזו מליון דברים מעצבנים לתקופה הזו של ההחלפה שגרמו לי לאחר בשליחתה (התחייבות לעבודה למרות  חופשת הלידה, בעל חולה, ילדים חולים ועוד...). למזלי הגדול הגרלתי פרטנרית שהיא לא רק יוצרת מוכשרת, אלא גם בן אדם מקסים ומלא הבנה, הלא היא התנינה המנוקדת והמקסימה- תנינה שהיא פשוט עשר.   לכל מי שלא יודע , קאווי זה ביפנית חמוד, ולהרחבה אפשר לקרוא על זה כאן בבלוג של יקירתי הקיפודה (במקום פוסט יפני יוצא לי פוסט על חיות......   ). רק אחרי שנרשמתי להחלפה הבנתי שלא ממש מתחשק לי להכין לשגית דובון ורוד ושמאלצי. מצד שני זו הרי בכל זאת החלפה של דברים מתקתקים וחמודים. הפתרון נמצא בדמות בדים יפניים בדרגת חמידות בינונית פלוס (אולי קצת עקום אבל  קשור) והכנת משהו פרטי ושימושי. למנה העיקרית הכנתי קופסת בד   השתמשתי בפליזלין מקשיח אימתני (זה ספציפי מחו"ל אבל אני מניחה שמקשיחי המחוכים למינהם יעשו את העבודה גם הם) ולכןן ויתרתי על הלבד. והנה זוית אחרת של הבדים                                בגלל שאיחרתי במשלוח, החלטתי להכין ארוחה שלמה. אז למנה הראשונה הכנתי בבושקה סרוגה בשתי מסרגות (כמו זאת שהכנתי ליעל המוכשרת) והפעם מוטיב הנקודות כיכב בסינר (זה לבד מנוקד שרוכשים אותו כך באסתי).   ולקינוח, הכנתי לתנינה הכי עשר שאני מכירה, משהו אישי.... תנינה סרוגה קטנה אפשר לחבר אותה למחזיק מפתחות אבל בחרתי להשאיר לשיקול דעתהשל שגית מה לעשות עם הירקרקה הזו. כאן תוכלו לראות את מה שאני קיבלתי- ובתזמון מושלם יומיים לפני שהגיעו הספות החדשות! תודה שגית זה מקסים (עדין בודד על הספה, אבל נעבוד על זה).
לדף הרשומה

רוקמת חלום

אני רוקמת מאז ומעולם. נדמה לי שעוד לפני הסריגה, ובוודאי לפני התפירה, קנתה לי סבתא שלי רקמת צלבים עם חישוק קטן מפלסטיק כחול. את הרקמה היו מותחים על גבי החישוק הזה, שבעצם היה מורכב משני חישוקים שהיו נכנסים אחד בתוך השני, ורוקמים. לא חושבת שהיום היו נותנים לילדים כ"כ צעירים לאחוז מחט דוקרנית, אבל אם אני לא טועה, אני הייתי לכל היותר בת 6 כשנתנו לי את הערכה הזו. בהמשך התקדמתי לרקמת צלבים מורכבת שכללה כל מיני פרחים בחוטי DMC על שלל גווניהם. בטיפשותי הרבה לא שמרתי את הרקמות הראשונות שלי, .
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל hila696 אלא אם צויין אחרת