00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בין המצרים

נכנסנו גם לתקופת בין המצרים... תקופה של 3 שבועות שמתחילה ב-17 לתמוז (היום בו הובקעה חומת ירושלים) ומסתיימת בצאת ט' באב (היום בו חרב בית המקדש) 20/7 - 10/8.

כל אחד חווה תקופה זו אחרת – מצב רוח ירוד, עייפות, עצבנות, תקלות, תאונות, פציעות, ריבים, אי הבנות...

בכללי, זוהי תקופה לא קלה מבחינה אנרגטית, תקופה של קושי, כבדות, אסונות וסכנות. עלייה בתאונות הדרכים, הים מסוכן ולא שקט... (המדוזות מגיעות לחופינו בהמוניהן כל שנה בכדי להגן עלינו).

חוץ ממילים כמו צר ומצר מתחבאת במילה מצרים גם שמה של המדינה. שכן, הכל התחיל בתקופה שבני ישראל הלכו במדבר לאחר יציאתם ממצרים. כשחזרו המרגלים מארץ ישראל עם חוות דעת שלילית בני ישראל התאכזבו, התאבלו ובכו, ולמעשה התחרטו על כך שעזבו את מצרים. "העונש" שהם קיבלו היה ללכת במדבר 40 שנה עד כניסתם לארץ ישראל, במקום מסלול שהיה אמור לקחת 11 יום בלבד. ("הן בכו בכייה של חינם ואני אקבע להם בכייה לדורות״). מלבד זאת שהם נענשו על התנהגותם, הסיבה הנוספת לשהייה הארוכה במדבר היא שבני ישראל עדיין לא היו מוכנים ולא היו ברמה רוחנית מספיק גבוהה כדי להיות בארץ הקודש.

מכיוון שאנרגיות לא נעלמות, אלא נשארות ביקום, הפכה מאז תקופה זו לתקופה של אבל, בה קרו הרבה אסונות, כגון: חורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית המקדש השני, גירוש יהודי אנגליה, גירוש יהודי ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה, תחילתו של ״הפתרון הסופי״ וכ'ו...

בבקשה ממכם, היו זהירים. שימרו על עצמכם. אל תתחייבו לשום דבר ואל תחתמו על שום דבר. היזהרו גם בדרכים, גם במשרד, גם בבית, גם בים וגם בלשונכם.

וזיכרו – אחרי ט' באב תמיד יש ט'ו באב! ??

https://www.facebook.com/HarielHearot/

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פרשת פנחס

אז מי זה הפנחס הזה?

בקצרה, פנחס היה נכדו של אהרון - פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן. אחד הגלגולים של פנחס הוא אליהו הנביא.

הוא היה היחיד מכולם שהתגבר על הפחד שלו, הלך נגד הטבע שלו ובכך עצר את המגיפה שפרצה.

פרשת פנחס היא הפרשה השמינית בספר במדבר והשנייה באורכה מבין פרשות השבוע. פרשה שנויה במחלוקת וקשה מאד להבנה.

מצד אחד הרג פנחס שני אנשים, מצד שני בחטאם הם התחילו מגיפה שהרגה אלפים מדי יום ועל ידי הריגתם הציל פנחס את כל בני ישראל...

לפרשת פנחס יש את היכולת לסלק מחלות ולנקות מגיפות. אם קיים בתוכינו נגיף / וירוס / זרע כלשהו של מחלה שעתיד להתפרץ, גם בעוד שנים, לפרשה זו יש את היכולת לנקות אותה.

מחלה היא לא מצב חיצוני בחיינו, כי אם מצב שבו השליליות נמצאת בשליטה, מצב שבו יש יותר כח שלילי. הזרע של כל המחלות הם כעס ואגו.

אם כן, שבת זו היא שבת מיוחדת עם יכולות ריפוי. למי שיש את האפשרות מומלץ לקרוא את הפסוקים שצט', ת', תא' מתוך הפרשה.

זוהי כמובן לא מקריות שפרשה עם כוחות ריפוי נופלת על היום בו מתחילה התקופה המאתגרת של בין המצרים...

שבת שקטה ובריאה ??‍??

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

שבועות

אז מחר, עם ערב חג שבועות, אנו מסיימים את התהליך הרוחני שהתחלנו בליל הסדר.

לא יודעת מה אתכם, אבל אני בהחלט הרגשתי את האתגרים בתקופה הזאת. 

לאחר 49 ימים, ביום ה-50 נמסרת לנו ה"תורה".  

 

התורה היא בעצם השיטה שבאמצעותה ניתן לחיות בהרמוניה עם הטבע, להיות כאחד עם היקום ובחיבור עם הבורא/ים שלו.

ממש כשם שכל התאים בגוף האדם פועלים יחד בהרמוניה מושלמת.  

 

אך למרות שהתורה נמסרה לנו כבר במעמד הר סיני, לפי ההיסטוריה של העם היהודי ניתן לראות שקבלת התורה עדיין לא התקיימה. משום כך נקרא חג מתן התורה ולא קבלת התורה. 

אנו לא תמיד מסוגלים לקבל / להכיל את הדברים שניתנים לנו, ולפעמים זה קורה רק אחרי שעברנו דרך ארוכה...  

זוהי הסיבה שבליל שבועות נהוג להישאר ערים כל הלילה ולקרוא בתורה ביחד – על מנת להכין אותנו, על מנת לגרום לנו להתאסף, להיות באחדות. ממש כשם שעמדנו כולנו אז, תחת ההר... 

 

 חג שמח!

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מספר יעוד

מספר יעוד שנקרא גם מספר גורל / שביל גורל, הוא סך כל המספרים בתאריך הלידה.

מאחר וקיימים רק 9 מספרים (1-9) מצמצמים הכל למספר אחד תמיד.

לדוגמא - 27.5.1963 = 6 (33)

7.4.2001 = 5 (14)

מספר היעוד עוזר לנו להבין במה נכון לאדם לעסוק, האם בכלל נכון לו להיות שכיר או עצמאי ואיזה תחום / קריירה מתאימה לו.

כדאי לקחת בחשבון גם את יום הלידה וחודש הלידה שמייצגים תכונות אופי, וכמובן גם את השם.  

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

אל תהיו כמו צ'מבלו

כשראיתי את קובי מרימי בפעם הראשונה ישר התאהבתי בבחור הביישן, הצנוע, והמעט גמלוני שלא הפסיק לצחקק ממבוכה...

חשבתי לעצמי - זה יהיה מדהים אם דווקא הבחור הביישן והחסר בטחון שברח כל הזמן מתחרויות כאלו דווקא הפעם הזאת יחליט להישאר ולהילחם, ובסוף עוד יזכה ויהיה הנציג שלנו בארוויזיון...

בראיון לטלוויזיה קובי סיפר שהשתתף בהצגת ילדים בה שיחק דרקון שבמשך 200 שנה חי במערה ושמר על אוצר. בסוף ההצגה מתברר שכל הזמן הזה האוצר בעצם היה מחוץ למערה – נגיש.

הדרקון / קובי החליט סוף סוף להפסיק לפחד ולחשוף את האוצר.

לכמה מאתנו יש כשרון מיוחד שאנו מסתירים / שומרים לעצמינו? האם זה מפחד להיכשל? האם זה מפחד להצליח? האם מחוסר בטחון עצמי? מחוסר אמונה בעצמינו? האם מחוסר באהבה עצמית ובעקבות כך אנו לא מאמינים שאנחנו ראויים להצליח, ראויים למחמאות, לשבחים, לאהדה? 

ואולי בכלל עוד לא גילינו מהו הכישרון הזה?

הדרך "מחוץ למערה" מאתגרת וארוכה, אך כל כך שווה את האוצר שבסופה.

אל תהיו כמו צ'מבלו. לא הגיע הזמן לצאת מהמערה?

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הריאל ה8רות אלא אם צויין אחרת