00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"צלמים" נמצאו 4 פוסטים

106 שנה להולדת גבריאל פיגרואה

  צלם הקולנוע גבריאל פיגרואה מטאוס נולד במקסיקו סיטי שבמקסיקו. אמו מתה בעת לידתו ואביו שלא יכול היה להתמודד עם אובדנה, השאיר אותו ואת אחיו רוברטו בהשגחת דודותיהם ובעצמו נפטר כשגבריאל היה בן 7. גבריאל למד ציור באקדמיה דה סן קרלוס ובגיל 16 החל להתעניין בצילום בהשפעת חוזה גואדלופה ולאסקו. מאוחר יותר התחבר עם צלמים נוספים, כמו גילברטו וראול מרטינז סולארס ויחד איתם עשה את המעבר לצילום קולנוע. ב- 1932 נכנס לראשונה לעסקי הקולנוע כצלם סטילס בסרט "מהפכה" של מיגל קונטררס טורס. מאוחר יותר היה אחד מ- 20 צלמי קולנוע שעבדו בסרטו של הווארד הוקס "ויוה וייה". לאחר עבודות נוספות קיבל מילגה ללימודים בארה"ב.  משחזר למקסיקו ב- 1936, צילם את סרטו של פרננדו דה פואנטס, "שם ברנצ`ו גרנדה", אחד הסרטים הפופולרים ביותר באמריקה הלטינית, ועל כך זכה בפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה. פיגרואה צילם 235 סרטים במשך 50 שנה. המפורסמים שבהם הם "הנשכחים (לוס אולבידדוס)" של לואיס בוניואל, "ליל האיגואנה" של ג`ון יוסטון, "הנמלט" של ג`ון פורד, ו"ריו אסקונדידו" של אמיליו פרננדס, שאיתו צילם 20 סרטים, אשר חלקם זכו בפרסים בפסטיבלי הסרטים של קאן, ונציה וברלין. בשנות הארבעים הקים אולפן עם פרננדס ועם השחקנים דולורס דל ריו, פדרו ארמנדריס ומריה פליקס, בו הופקו סרטים רומנטים או סרטי אקשן שהתרחשו במקסיקו הכפרית. גבריאל פיגרואה מת במקסיקו סיטי בגיל 90. לוגו גוגל מקסיקו מציג את דמותו של גבריאל פיגרואה רכון על מצלמת קולנוע, ובאור היוצא ממנה נראות כמה מאותיות הלוגו כחלק מסרט.  התמונה נלקחה מ כאן
לדף הרשומה

100 שנה להולדת נורמן פרקינסון

רונלד ויליאם פרקינסון סמית נולד בלונדון ולמד בווסטמינסטר. הוא החל את הקריירה שלו כשולייה לצלמי החצר ספייט ובניו בע"מ. ב- 1934 הוא פתח את הסטודיו שלו יחד עם נורמן קיבלווייט בפיקדילי. בחמש השנים הבאות עבד עבור המגזינים הארפר`ס באזאר  ו בייסטנדר . בזמן מלחמת העולם השניה שירת בצרפת כצלם בחיל האוויר המלכותי. ב- 1947 נשאה לאישה את השחקנית והדוגמנית וונדה רוג`רסון. בין השנים 1945 ו- 1960 הועסק במגזין ווג כצלם אופנה ודיוקנאות. בין השנים 1960 ו- 1964 עבד כעורך במגזין קווין . ב- 1963 עבר לאי טובאגו, אך חזר ללונדון לעיתים קרובות. מ- 1964 ועד למותו ב- 1990 עבד כצלם פרילאנס. ב- 1981 הוא קיבל עיטור קומנדר במסדר האימפריה הבריטית.  פרקינסון טען תמיד שהוא אומן ולא אמן, וזאת למרות שהוא נחשב במשך שנים רבות לאחד מצלמי האופנה והדיוקנאות החשובים ביותר בבריטניה. עבודתו חוללה מהפכה בצילום האופנה הבריטי בשנותה ארבעים, כשהביא דוגמניות מסביבת האולפן הנוקשה אל אתרי חוץ שהיו משוחררים ודינאמיים יותר. להומור היה חלק חשוב בצילומיו, כולל אלה שלו עצמו. פרקינסון יצר מדי שנה לוח שנה מעוטר בצילומי נשים צעירות וזוהרות. כאשר הצלם המלכותי, ססיל ביטון, מת ב- 1975, פרקינסון קיבל את תפקידו, וצילם את הנסיכה אן, המלכה אליזבת והמלכה האם בסדרה של דיוקנאות מפורסמים. הוא זכה בפרסים מאיגוד הצלצמים המלכותי ומהאגודה האמריקאית לצלמי דיוקנאות.  לוגו גוגל בריטניה הוחלפה האות o בדמותו של פרקינסון. הגופן דומה לזה שבכותרת המגזין ווג .  התמונה נלקחה מ כאן  (ויש עוד מעבודותיו)
לדף הרשומה

111 שנה להולדת מנואל אלוורס בראבו

הצלם מנואל אלוורס בראבו נולד במקסיקו סיטי למשפחה חובבת אמנות. סבו היה צייר דיוקנאות ואביו היה מורה ועסק כתחביב בצילום וציור. בגיל 13 עזב את הלימודים והחל לעבוד, תוך שהוא רוכש את יסודות הצילום בעזרת מצלמת דאגרוטיפ של חברו. מנואל הצעיר בנה בביתו חדר חושך ולמד לפתח סרטי צילום בעצמו. בגיל 14 החל ללמוד חשבונאות ולעבוד עבור משרד האוצר. שנה מאוחר יותר החל ללמוד ספרות ומוסיקה באקדמיה סן קרלוס וציור באקדמיה הלאומית לאמנויות יפות. במקביל עבד כאסיסטנט של צלם והתיידד עם צלמים נוספים. הוא רכש מצלמה ובגיל 22 החל לעבוד כצלם מקצועי. שנה מאוחר יותר התחתן, עבר לעיר וואחקה, ועבד שם במשרד האוצר. שנתיים מאוחר יותר, כשנולד בנו, חזר עם משפחתו למקסיקו סיטי, והוא ואשתו לולה, שהיתה גם היא צלמת, פתחו גלריה והציגו בה עבודות של אמנים מקסיקנים, ביניהם דייגו ריברה ופרידה קאלו. ב- 1930 החל לעבוד במגזין על פולקלור מקסיקני, וצילם ילידים מקסיקנים ופורטרטים. שנה לאחר מכן, רכש המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק מספר עבודות שלו.  ב- 1932 הציג בראבו את תערוכת היחיד הראשונה שלו במקסיקו סיטי, ושלוש שנים מאוחר יותר הציג בניו יורק ובשיקגו. ב- 1936 החל ללמד בבית ספר לאמנות, תחילה בשיקגו ושנתיים מאוחר יותר גם במקסיקו. ב- 1938 התוודע לאנדרה ברטון, מייסד התנועה הסוריאליסטית, שהתלהב מעבודתו והציג תמונות שלו בתערוכה בפאריס שנה לאחר מכן. בראבו התעניין גם בקולנוע. ב- 1934 הפיק סרט באורך מלא על דרום מקסיקו, ונפרד מאשתו לולה. ב- 1942 התחתן עם דוריס היידן, שהיתה צלמת, סופרת וארכיאולוגית. בין השנים 1943-1959 לימד צילום ועבד כצלם בתעשיית הקולנוע במקסיקו. מ- 1969 לימד באוניברסיטה ללימודי קולנוע.  התערוכה הראשונה בה הציג היתה ב- 1928 במקסיקו סיטי. ב- 1945 נכללו עבודותיו בתערוכה של המוזיאון לאמנות מודרנית במוסקבה. ב- 1955 הוצגו שניים מתצלומיו בתערוכה "משפחת האדם" במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. ב- 1976 נפתח חדר המוקדש לעבודתו במוזיאון לאמנות מודרנית במקסיקו סיטי. ב- 1978 וב- 1983 הוצגו רטרוספקטיבות של עבודותיו: הראשונה בוושינגטון והשניה במוזיאון ישראל בירושלים. בשנת 1987 קיבל אות כבוד מהמרכז הבינלאומי לצילום בניו יורק. בראבו נפטר בשנת 2002, בהיותו בן 100.  לוגו גוגל מקסיקו בשחור לבן מוקרן על
לדף הרשומה

100 שנה להולדת רובר דואנו

רובר דואנו נולד בז'נטילי לאב שנהרג במלחמת העולם הראשונה,כשהיה בן שלוש, ולאם שמתה בהיותו בן 7. הוא גדל אצל דודתו. בגיל 13 התקבל לבית ספר לאמנות, אקול אטיין, ובגיל 16 החל ללמוד צילום. שנה אחר כך סיים את הלימודים בהתמחות גילוף וליתוגרפיה. בסוף שנות העשרים החל לעבוד בסטודיו לעיצוב גרפי כשרטט אותיות, וכעוזר צלם. בהמשך הפך לצלם הראשי באותו סטודיו.  אמנם כסטודנט לצילום היה ביישן מאוד, וצילם אבני מרצפות בעיקר, אך בתחילת שנות השלושים החל לעבוד כעוזר לצלם אנדרה ויינו ועבור חברת רנו, והתעניינותו בצילום אנשים גברה. ב- 1932 התפרסם הצילום הראשון שלו, במגזין אקסלסיור. ב- 1939 פוטר מעבודתו בגלל איחורים, והחל לעבוד כצלם פרילנסר. באותה שנה החל לעבוד עבור סוכנות הצילום "ראפו", ונשלח למשימות ברחבי צרפת. אז גם החל להתעניין בצילום רחוב.  בשנת 1934 פגש את אשתו, פיירט שומזון, כשדיוושה על אופניה בכפר בו שהה. הם נישאו שנתיים אחר כך ונולדו להם שתי בנות, אנט ופראנסין. אנט עבדה כעוזרת שלו במשך 15 שנה עד מותו. כשפרצה מלחמת העולם השניה, גויס לשורות הצבא הצרפתי. הוא השתחרר ב- 1940, ועד לשחרור צרפת מהכיבוש הגרמני, ניצל את כשרונו כגלף אותיות ושרטט, וסייע למחתרת הרזיסטאנס בזיופי תעודות. לאחר המלחמה חזר לעבוד כפרילנסר ומכר צילומים למגזינים שונים, ביניהם "לייף". הוא נשאר נאמן לסוכנות "ראפו", למרות שקיבל הזמנה מהצלם אנרי קרטייה ברסון להצטרף לסוכנות "מגנום". ב- 1948 החל לעבוד עבור מגזין האופנה "ווג", אולם לא אהב צילומי אופנה באולפן, והעדיף לחזור לרחובות.  ב- 1950 הצטרף לקבוצת XV, שכללה אמנים צרפתיים ושמטרתה היתה לשמר ולהפיץ את תרבות הצילום הצרפתית. ב- 1984 זכה בתואר אביר על תרומתו לתרבות הצרפתית.  צילומיו של דואנו מציגים את חיי הרחוב של הערים בצרפת, בעיקר פריז. הוא הרבה לצלם ילדים בעת משחקם, והקפיד להציג את המצולמים באור חיובי. ידועה אמרתו  "אני לא מצלם את החיים כפי שהם, אלא את החיים כפי שהיו צריכים להיות". כשצילם את תמונתו הידועה ביותר, "הנשיקה ליד בית העיריה בפאריז", ביקש מהמצולמים להתנשק שוב למען המצלמה, כי לא היה נעים לו לצלם אותם ללא ידיעתם.  דואנו נפטר בגיל 82 ממחלות לב ולבלב, שלוש שנים אחרי אשתו. הוא זכה בפרסים רבים, הציג בתערוכות רבות בצרפת
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של יותם1 אלא אם צויין אחרת