00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"יום הולדת" נמצאו 289 פוסטים

105 שנה להולדת קלרה רוקמור

קלרה רוקמור נולדה בליטא, ולמדה לנגן בכינור. לאחר שחלתה בדלקת פרקים, הפסיקה לנגן בכינור, והתוודעה לכלי האלקטרוני, שהמציא לב סרגייביץ טרמין. הטרמין מורכב משתי אנטנות אשר משדרות גלי רדיו שמתורגמים לגלי קול,מוגברים ומועברים לרמקולים. יד אחת של המנגן שולטת על התדירות של הגל המשודר מהאנטנה (המאונכת), ויד שניה שולטת על עוצמת הקול. התדירות של הגל, שמשפיעה על גובה הצליל, נוצרת מקיצור והארכה של גל הקול, בעזרת היד. רוקמור למדה לנגן בטרמין, יצרה קשר עם הממציא, ואף השפיעה על הפיתוח - היא שכנעה את לב טרמין להפוך את הכלי לתגובתי יותר, ולהציע מנעד רחב יותר של צלילים (5 אוקטבות במקום 3, כפי שהיו בכלי המקורי שפיתח). לימודי הכינור הקלאסיים של רוקמור היוו יתרון גדול על פני נגנים אחרים של טרמין. היתה לה שליטה מצויינת בתנועות הידיים - חשוב כשמדובר בכלי שכל כך תלוי בתנועות. היא פיתחה שיטות איצבוע שאיפשרו לה מעברים חדים וקפיצות גדולות בין התווים, בלי ה"החלקה" המוכרת של הטרמין. למרות שמוסיקה אלקטרונית לא נחשבה בכלל למוסיקה בשנות ה- 30, רוקמור הופיעה כסולנית עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת של פילדלפיה ועם התזמורת הסימפונית של טורונטו. ב- 1977 יצא האלבום של "אמנות הטרמין", בו ניגנה עיבודים של יצירות מפורסמות לטרמין, בליווי אחותה, נדיה רייזנברג, שניגנה בפסנתר. לב טרמין הציע לקלרה נישואין כמה פעמים, אך היא בחרה להתחתן עם רוברט רוקמור, שהיה עורך דין. לא היו להם ילדים. קלרה רוקמור מתה בניו יורק בגיל 87. לוגו גוגל בכל העולם הוא מעין חידון, המציע לעקוב אחרי הצלילים המופקים מטרמין.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

80 שנה להולדת ז`ורז` פרק

ז`ורז` פרק נולד בפריז. הוריו היו יהודים מפולין, ואביו, שהיה קרוב משפחה של הסופר י"ל פרץ, נהרג בשורות ליגיון הזרים הצרפתי ב- 1940. לאחר מות אביו, נשלח הילד ז`ורז` לקרובי משפחה של אביו בחלק של צרפת שהיה תחת שלטון וישי, ואמו, שנותרה בפריז, נרצחה באושוויץ ב- 1943. לאחר המלחמה חזר לפריז, וגר עם דודתו. פרק למד בסורבון היסטוריה וסוציולוגיה, והחל לכתוב ביקורות ומאמרים לכתבי עת ספרותיים. ב- 1958 התגייס לצבא,  והשתחרר כעבור שנה. פרק נשא לאישה את פולט פטרס, ונסע עימה לתוניסיה, שם עבדה כמורה. כעבור שנה חזרו לצרפת, ופרק החל לעבוד בארכיון של מעבדה רפואית, עבודה שהשפיע על סגנון כתיבתו. בשנות ה- 60 כתב תסכיתי רדיו ותסריטים לקולנוע, והמשיך לעבוד במעבדה עד 1978. ב- 1965 כתב את הרומן הראשון שלו, "הדברים", עליו זכה בפרס "רנודו", והפך לסופר מפורסם. ב -1967, הצטרף כחבר לקבוצת אוליפו (OuLiPo), "הסדנא לספרות פוטנציאלית", אותה ייסדו ריימונד קואנו והמתמטיקאי פרנסואה לה ליונז. אוליפו הייתה קבוצת עבודה של כותבים, מלומדים ומתמטיקאים, סייעה לחידוש של הספרות על-ידי בנייה, חידוד ושיפור של כלים לכתיבה, כמו אילוצים שונים. ב- 1969, בעודו חבר בקבוצה, המטמיע את עקרונותיה בשיטות עבודתו, כתב את "ההיעלמות", רומן שכולל 300 עמודים, שבאף אחד מהם לא מופיעה האות e, האות הנפוצה ביותר בשפה הצרפתית. כעבור 3 שנים כתב את Les Revenentes, שבו מופיעה כתנועה רק האות e. ספרים נוספים שלו הם "חלל וכו`, מבחר מרחבים", שיצא לאור ב- 1974 ו- "W או זכרון ילדות", שנכתב ב- 1975. שלוש שנים מאוחר יותר יצא לאור "החיים - הוראות שימוש", ספרו המפורסם ביותר, שזכה בפרס "מדיסיס". לאחר זכייתו בפרס מדיסיס, עזב פרק את עבודתו והתמסר לכתיבה. ב- 1981 נסע לאוסטרליה, והחל לעבוד באוניברסיטת קווינסלנד על יצירתו האחרונה "53 ימים", אותה לא סיים, עקב מותו בטרם עת מסרטן הריאה, בגיל 46. ההתענינות בספריו גברה לאחר מותו, וכיום הוא נחשב לאחד הסופרים הצרפתים החשובים ביותר. רבים מספריו כוללים משחקי מילים והתחכמויות צורניות, כמו היעלמות האות e ופרקי ספר שמתרחשים בחדרים שונים בבית, והתנועה ביניהם היא כמו תנועתו של פרש על לוח שחמט. פרק רצה לכתוב על הכל - ספרי ילדים, ספרי מדע, מתח ורומנים. הוא כתב גם תשבצים, קומיקס וליברית לאופרה.
לדף הרשומה

182 שנה להולדת דימיטרי מנדלייב

דימיטרי איוואנוביץ מנדלייב נולד בטובולסק שבסיביר, הצעיר מ- 17 ילדים. אביו התעוור לאחר הולדתו, ואמו, שנאלצה לפרנס את כל בני המשפחה במקומו, ייסדה בית חרושת לזכוכית. כעבור שנה מת האב ובית החרושת נשרף, ואם וילדיה שנותרו בבית עברו למוסקבה. דימיטרי הצעיר, שעד אז למד אצל גיסו, פעיל פוליטי שהוגלה לסיביר, ניסה להתקבל לאוניברסיטאות במוסקבה ובסנט פטרבורג, ולא התקבל בגלל מכסה מוגבלת לתלמידים מסיביר. לאחר שאמו הפעילה פרוטקציה אצל מנהל המכון הפדגוגי בסנט פטרבורג, התקבל מנדלייב ללימודים, והחל ללמוד הוראת המדעים. תוך כדי הלימודים עסק במחקר, ולאחר סיומם, זכה במלגת הצטיינות ונסע להשתלם בפריז ובהיידלברג, שהיו בירות המחקר המדעי באותה תקופה. בשובו לרוסיה עבד בבית ספר טכני ובהמשך מונה לפרופסור לכימיה באוניברסיטת סנט פטרבורג, והיה למרצה נערץ וסוער. מכיוון שהרגיש בחסרונו של ספר כימיה שיקיף את כל הידע הקיים באותה תקופה, החליט לכתוב אחד בעצמו, ולצורך כך סידר את היסודות הכימיים במבנה מאורגן. הסידור היה מבוסס על חוקיות בתכונותיהם של היסודות שקשורות ישירות למשקלם האטומי, כפי שמנדלייב הבחין. כשחקן סוליטר חובב, הכין קלפים לכל היסודות, ועליהם כתב את שמם, המשקל האטומי ותכונותיהם. הוא מיין אותם לפי קווי דימיון בתכונות בסידורים שונים, ומצא שכאשר היסודות מסודרים בסד עולה של משקלים אטומיים, תכונותיהם משתנות בהדרגה, והשינוי חוזר על עצמו, כך ששוב מופיע יסוד שתכונותיו והתנהגותו דומים לזה של יסוד ששוקל פחות ממנו בהרבה. מנדלייב שרטט את הטבלה כך שבשורות האופקיות השתנו התכונות בהדרגה, ובטורים האנכיים סודרו היסודות לפי משקל אטומי הולך ועולה. את הטבלה המחזורית שרטט ב- 17 בפברואר 1869. ב- 1890 התפטר ממשרתו באוניברסיטת סנט פטרבורג, לאות מחאה עקב סירובה של הנהלת האוניברסיטה להעניק יותר חופש לסטודנטים. 3 שנים מאוחר יותר התמנה למנהל המשרד למידות ולמשקלות. מנדלייב זכה בפרסים רבים, אך לא בפרס נובל.  הוא מת בסנט פטרבורג ב- 1907, בהיותו בן 73. על שמו נקרא היסוד מנדלביום, מספר 101. בלוגו גוגל בכל העולם מנדלייב מחזיק את הקוביה המציינת גופרית, ומאחוריו הטבלה, צבועה בצבעי גוגל. התמונה נלקחה מ כאן
לדף הרשומה

103 שנה להולדת אמריטה שר גיל

אמריטה שר גיל נולדה בבודפשט שבהונגריה. אביה, אומראו סינג שר גיל מג`יתיה, היה חוקר שפות סיקי ואמה, מרי אנטואנט גוטסמן, היתה זמרת אופרה יהודיה. לאמריטה היתה אחות צעירה ממנה, אינדירה סאנדראם, שבנה, ויואן סאנדראם, הוא אמן הודי מפורסם. בגיל 8 עברה עם משפחתה לעיר שימלה שבהודו, והחלה ללמוד לנגן בפסנתר ובכינור. יחד עם אחותה אינדירה , החלה להופיע בקונצרטים. אמריטה החלה ללמוד ציור בגיל 8, ובגיל 11 נסעה לאיטליה עם אימה, בעקבות אמן איטלקי, אותו הכירה בשימלה, והחלה ללמוד בפירנצה בבית ספר לאמנות סנטה אנונציאטה. עוד באותה שנה חזרה אמריטה להודו, אך בינתיים הספיקה להתוודע לעבודותיהם של הציירים האיטלקיים המפורסמים. בגיל 16 נסעה עם אמה לפריז ללמוד אמנות. היא התקבלה ללימודים בבית הספר הלאומי לאמנויות יפות, והחלה להסתובב בחוגי הבוהמה הפריזאית. ב- 1932 ציירה את ציורה המפורסם הראשון " נערות צעירות ", ושנה מאוחר יותר התקבלה כשותפה הצעירה ביותר בגרנד סלון הפריזאי. ב- 1934 חזרה להודו, והחלה לחקור את האמנות ההודית, ובעיקר שני סגנונות מסורתיים - מוגהל ופאהארי. ב- 1935 פגשה את העיתונאי האנגלי, מלקולם מגרידג`, שהיה למאהב שלה, וסידר לה עבודה ככתבת במגזין ההודי "The Calcutta Statesman". אחד הציורים המפורסמים שלה הוא דיוקן שלו, ומוצג כיום במוזיאון הלאומי לאמנות בניו דלהי.ב- 1937 ביקרה במערות אג`נטה, ובהשפעת הציורים שראתה בהם, ציירה את הטרילוגיה המפורסמת שלה, " חדר הכלה ", "ברהמצ`רים", ו" כפריים מדרום הודו הולכים לשוק ". ב- 1938 נישאה לבן דודה, ד"ר ויקטור איגן, וגרה איתו בסאראיה, שבגוראקפור, אוטר פראדש. באותה תקופה ציירה ציורים רבים שנושאיהם היו לקוחים מהחיים בהודו הכפרית. שר גיל נמשכה לחיי הכפר השלווים ולהודים הכפריים. למרות שמשפחתה היתה קשורה לראג` הבריטי, היא הביעה תמיכה במפלגת הקונגרס של נהרו, שהגיע לבקר אותה בסאראיה ב- 1940. יחד עם בעלה עברה לעיר לאהור (אז בהודו, היום בפקיסטן), בירת האמנות והתרבות ההודית, והרבתה לצייר נשים וגברים, שעם חלקם ניהלה רומנים. אמריטה שר גיל מתה בגיל 28 בלאהור (אז בהודו, היום בפקיסטן), לאחר מחלה קצרה ומסתורית, ימים ספורים לפני פתיחת תערוכה גדולה של ציוריה. אמה האשימה את בעלה ברציחתה, אך מכיוון שבריטניה הכריזה מלחמה על הונגריה יום למחרת, נשלח ויקטור איגן
לדף הרשומה

75 שנה להולדת ביאטריס טינסלי

ביאטריס טינסלי נולדה בצ`סטר שבאנגלית, ולה אחות גדולה ואחות קטנה. כשהיתה בת 5 עברה המשפחה לקרייסטצ`רץ` שבניוזילנד, ולאחר מכן לניו פלימות. טינסלי למדה לתואר ראשון ולתואר שני במדעים באוניברסיטה של קנטרברי בניו זילנד וסיימה בהצטיינות. במהלך הלימודים התחתנה עם בן כיתתה, האסטרונום בריאן טינסלי. ב- 1963 עברה עם בעלה לדאלאס, טקסס, אך ביאטריס מצאה עבודה רק באוסטין, שמרוחקת מעל 300 ק"מ מדאלאס. כעבור 3 שנים סיימה את הדוקטורט באוסטין, בנושא התפתחות הגלקסיות ואיך זה משפיע על תיאורית התפתחות היקום וגודלו. המודלים שפיתחה הביאו להערכה ראשונית על מבנה היקום מיד לאחר המפץ הגדול. בני הזוג טינסלי אימצו 2 ילדים, וביאטריס ניסתה לאזן בין חיי המשפחה לחייה המקצועיים, אך ב- 1974 החליטה להתגרש ולעבור לאוניברסיטת ייל כפרופסור לאסטרונומיה, האישה הראשונה בתפקיד באוניברסיטה זו. באותה שנה העניקה לה האגודה האמריקאית לאסטרונומיה את הפרס ע"ש אני ג`אמפ קנון. במהלך עבודתה פרסמה 100 מאמרים בתחום. טינסלי מתה מסרטן ב- 1981 בהיותה בת 40.לזכרה מעניקה האגודה האמריקאית לאסטרונומיה את הפרס השנתי ע"ש ביאטריס טינסלי. על שמה נקרא האסטרואיד 3087 Beatrice Tinsley וכן הר טינסלי בניו זילנד. בלוגו גוגל בכל העולם מוצגת דמות אשה הצופה בכוכבים ובכוכב שביט באמצעות טלסקופ. התמונה נלקחה מ כאן
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של יותם1 אלא אם צויין אחרת