00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"גרמניה" נמצאו 19 פוסטים

גביע העולם בכדורגל - גרמניה אלופת העולם

בלוגו גוגל גרמניה , הדודל האחרון בהחלט של גביע העולם בכדורגל, כל האותיות צבועות בצבעי דגל גרמניה, והן מקפצות בשמחה לצד החיפושית ופול התמנון ז"ל.
לדף הרשומה

גביע העולם בכדורגל - גרמניה

האותיות בלוגו גוגל גרמניה צבועות בצבעי הדגל הלאומי, ושחקן מספר 15 עושה סלטה באוויר, לאחר הבקעת גול, ממש כמו מירוסלאב קלוס במשחק נגד גאנה אתמול.
לדף הרשומה

גביע העולם בכדורגל - גרמניה

אותיות הלוגו של גוגל גרמניה התחפשו לאוהדים נלהבים של הנבחרת הלאומית. ה- G צועקת במגפון את הקריאה המסורתית של האוהדים הגרמנים.
לדף הרשומה

137 שנה להולדת גבריאלה מונטר

הציירת גבריאלה מונטר נולדה בברלין שבגרמניה להורים מהמעמד הבינוני. היא החלה לצייר כילדה והוריה תמכו בשאיפותיה האמנותיות, והשיגו לה מורה פרטי ושיעורי אמנות בבית ספר לנשים. בהיותה אישה לא התקבלה ללימודים גבוהים באקדמיה לאמנות. כשהיתה בת 21 מתו הוריה, והיא יצאה עם אחותה לטיול בארה"ב, שם ביקרו קרובי משפחה רחוקים במשך שנתיים. ההורים הורישו לבנותיהן סכום כסף גדול, שאיפשר להן לחיות ברווחה. בשובה לגרמניה נרשמה לבית ספר גבוה חדש בשם "פלנקס", ולמדה ציור, פיסול, חריטה והדפס. זמן מה לאחר תחילת לימודיה, מנהל בית הספר, הצייר הרוסי המפורסם, ואסילי קנדינסקי, הציע לה לבוא איתו לקורס קיץ בציור בהרי האלפים. מונטר הצטרפה לקורס, ויחסיה עם קנדינסקי הפכו אישיים יותר.  מונטר היתה חלק מהתנועה האקספרסיוניסטית הגרמנית והתיידדה עם רבים מהאמנים המפורסמים של התקופה, בינהם, פול קליי ופרנץ מארק. ב- 1909 החלה לעבוד בזכוכית, וחבריה האמנים אימצו את שיטותיה.  יחד עם קנדינסקי ייסדה את אגודת הציירים החדשה, שחבריה היו אמנים אוונגרדיסטיים, והעמידו תערוכות של אמנות בסגנון זה עד מלחמת העולם הראשונה.  ב- 1911 ייסדו קנדינסקי ומארק את תנועת "הפרש הכחול", שמטרתה היתה ליצור זרם אמנותי חדש ולתקן את האמנות המסורתית, ממש כמו דמותו של הפרש הכחול בסיפור ילדים גרמני ידוע, שביקש לתקן את העולם. מונטר וקנדינסקי סיירו ברחבי אירופה ובסוף טיולם הגדול התיישבו במינכן. יחסיהם נמשכו כ- 12 שנים, למרות שקנדינסקי היה כבר נשוי מספר שנים לבת דודתו.  לאחר סיום יחסיה עם קנדינסקי, הפסיקה לצייר למספר שנים, אך חזרה לציור בשנות ה- 20. עבודותיה הוצגו במוזיאונים רבים, גם בארה"ב, והיא זכתה במספר פרסים.  עם עליית הנאצים לשלטון, עבודותיה ועבודותיהם של חבריה לתנועה הוכרזו "אמנות מנוונת". היא הבריחה את היצירות שברשותה לבית ילדותה והחביאה אותן שם. כשהיתה בת 80 תרמה אותן למוזיאון במינכן. מונטר מתה בביתה במינכן בשנת 1962   מונטר נמשכה לציור נופים, אבל הטעינה אותם בנופך אקספרסיוניסטי ומופשט, בשונה מהאימפרסיוניסטים ומאמני האר-נובו. בנופיה היו פשטות וסמליות בצבעים שקטים ובצורות שטוחות. סגנונה השתנה עם השנים: ב- 1908 הושפעה מואן גוך ומאטיס האימפרסיוניסטים וציירה פיגורטיבי. לאחר הקמת "הפרש הכחול", סגנונה השתנה
לדף הרשומה

217 שנה להולדת אנטֶה פון דרוסטֶה הולסהוף

אנה אליזבת פרנציסקה אדולפינה ווילהלמינה לואיזה מאריה (אנטֶה) פון דרוסטֶה צו הולסהוף נולדה בטירת בורג הולסהוף בנסיכות מינסטר. משפחתה השתייכה לאריסטוקרטיה הקתולית של ווסטפאליה - הוריה היו שניהם ממשפחות של ברונים. אנטה היתה הבת השניה מארבעה. היא למדה אצל מורים פרטיים שפות עתיקות, צרפתית, היסטוריה, טבע, מתימטיקה ומוסיקה. היא החלה לכתוב כילדה, ובין הגילאים 7-17 כתבה 50 פואמות. סבה מצד אמה התחתן שוב לאחר מות סבתה ודודיה החורגים הקימו בטירתו החדשה, הקסטהאוזן, מעגל אינטלקטואלי, שבו היו חברים האחים גרים וסופרים מפורסמים אחרים. דרוסטה ביקרה בטירה זו לעיתים קרובות, התחברה עם וילהלם גרים, ואף סיפרה לו סיפורי עמים ווסטפליים, שנכנסו לאוסף המפורסם של האחים. ב- 1819 בילתה שנה בטירת הקסטהאוזן והתאהבה בהיינריך שטראובה, סטודנט למשפטים פרוטסטנטי, שהיה ידיד של דודה החורג. המשפחה לא התלהבה מהקשר ביניהם וקשרה להפרידם. הם שכנעו את אוגוסט פון ארנסוולדט, קתולי מהמעמד הגבוה, להעמיד פנים כמחזר אחרי אנטה, שהוחמאה, אך הודיעה לו שהיא מאוהבת בשטראובה. זה היה מאוחר מדי, ופון ארנסוולדט נסע לספר לשטראובה, על יחסיה של אנטה עימו. השניים כתבו לה מכתב משותף ובו ניתקו איתה את הקשר, וזה פגע בסיכויי הנישואין שלה. מרוב כעס על בני משפחתה סירבה לבקר בטירה במשך 18 השנים הבאות. ב- 1820 שיריה הפכו דתיים יותר. דרוסטה תכננה לכתוב שירים עבור כל יום ראשון ויום חג של השנה הנוצרית ("השנה הרוחנית"), אך לאחר שכתבה 25 שירים כאלה, הבינה שהם אישיים מדי, ומראים יותר מדי ספקנות דתית. היא הפסיקה לכתוב עד 1839, אז שכנע אותה ידיד להשלים את הסדרה. השירים פורסמו רק ב- 1851, 3 שנים לאחר מותה. לאחר מות  אביה ב- 1826 עברה לגור עם אמה ואחותה הגדולה בבית קטן ליד הולסהוף. היא חיה בו חיים שקטים שהופרעו רק על ידי נסיעות מזדמנות לריין ולבון. לאחר נישואי אחותה ליוזף פון לסברג, מומחה לשירת ימי הביניים, נסעה עם אמה לטירתו באלפים השוויצרים. שם הוקסמה מהנוף וכתבה שירים נוספים, אך למרות ידידותה עם גיסה, הוא לא העריך שירה מודרנית, ולא עזר לה להוציאם לאור, כפי שקיוותה.  דרוסטה נתנה לשניים מידידיה להוציא לאור את ספר שיריה הראשון. הם פנו למו"ל מקומי, לאכזבתה, שכן ווסטפליה היתה ידועה בחוסר
לדף הרשומה
1234
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של יותם1 אלא אם צויין אחרת