00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אדריכלות" נמצאו 10 פוסטים

200 שנה להולדת אז`ן ויולה לה דוק

אז`ן עמנואל ויולה לה דוק נולד בפריז שבצרפת. אביו היה אספן ספרים ואמו היתה בעלת סלון ספרותי בו התארח בין היתר הסופר סטנדהאל. ויולה לה דוק היה רפובליקאי מרדן, שהשתתף במרד הבריקדות בפריז ב- 1830. הוא סירב להכנס לבית הספר לאמנויות יפות והעדיף לרכוש ניסיון מעשי אצל האדריכלים ז`אק מארי הואב ואכיל לקלר.  בתחילת שנות השלושים של המאה ה- 19 החל גל של שימור נוסטלגי של בניינים מימי הביניים בצרפת. ויולה לה דוק, שחזר ב- 1835 מלימודי ארכיטקטורה באיטליה, קיבל את משימתו הראשונה בצרפת - שימור ושחזור של המנזר הרומנסקי בווזליי. היתה זו עבודת השחזור הראשונה מרבות: שני המבנים המפורסמים ביותר בפריז שוחזרו על ידו - קתדרלת נוטר דאם וכנסיית סן שאפל, כמו גם בזיליקת סן דני ושאטו דה ונסנס ליד פאריז ,וכן כנסיות, ארמונות ובתי עיריה רבים. שיחזוריו כללו שילוב של עובדות היסטוריות ושינויים יצירתיים, כי הוא גרס שהשחזור אינו העתק אלא יצירת מצב של שלמות, שאולי מעולם לא התרחש. ויולה לה דוק זה שתכנן את המגדל השלישי בנוטרדם בפריז, שלא היה קיים במקור, והוסיף גגות מחודדים במגדלי החומה של קרקסון בדרום צרפת, שאופייניים למבנים בצפון צרפת.  בשנת 1839 מונה ויולה לה דוק לתפקיד האדריכל הראשי של הוועדה הממלכתית לשימור בניינים היסטוריים, אותה הקים הסופר פרוספר מרימה, שהיה המפקח על העתיקות בצרפת. פרט לתכנון ולשחזור, ויולה לה דוק גם כתב ושרטט בניינים, רהיטים, כלי נגינה, כלי נשק, ביגוד ואביזרים מהתקופות הרומנסקית, הגותית והרנסנס. כתביו היו לבסיס עבודתם של אדריכלים רבים שתכננו בסגנון נאו-גותי באירופה ובארה"ב, ביניהם גם האדריכל הקטלוני אנטוניו גאודי . ספרו המפורסם ביותר הוא המילון לאדריכלות צרפתית במאות ה- 11 עד ה- 16.  הקריירה השניה של ויולה לה דוק כללה שירות צבאי, בהגנה על פריז בזמן מלחמת צרפת פרוסיה ב- 1870. את תובנותיו מהמלחמה כינס בספר הבדיוני בחלקו, "קורות מבצר", שתורגם לאנגלית פעמיים. הספר השפיע רבותע על התפיסה ההגנתית הצרפתית עד מלחמת העולם השניה, שהתבטאה בהקמת קו מז`ינו וביצורי ורדן.  ב- 1871 פרש ויולה לה דוק מתפקידו כאדריכל הראשי של פריז, ולתפקיד זה נכנס סגנו, פול אבאדי , שהמשיך גם את שחזור קתדרלת נוטרדאם. הוא עבר ללוזאן שבשוויץ ושיפץ שם וילה (שמאז נהרסה). הוא מת ב-
לדף הרשומה

86 שנה להולדת גאי אאולנטי

  גאייטנה אאולנטי נולדה בפריולי שבצפון איטליה, ולמדה ארכיטקטורה במילאנו. שנתיים לאחר תום לימודיה ב- 1953, החלה לעבוד במגזין קסבלה קונטינואיטה כמעצבת גרפית והתקדמה לדרגת מנהלת אמנותית. את המגזין עזבה כעבור 10 שנים. במהלך אותן שנים למדה לדוקטורט והחלה ללמד בבית הספר לאדריכלות במילאנו. היא תכננה את הכלבו "לה רינשנטה", והחלה לעצב רהיטים עבור חברת זנוטי. בין רהיטיה המפורסמים -כסא מתקפל "אפריל", העשוי מפלדת אל-חלד, ושולחן "סן מרקו" מפלטת זכוכית. באותן שנים שימשה כסגנית נשיא של איגוד המעצבים התעשייתיים באיטליה. ב- 1981 נבחרה להפוך את תחנת הרכבת גאר ד`אורסיי בפריז למוזיאון. בעקבות ההצלחה של המוזיאון, שמתמקד באמנות צרפתית בעיקר בין השנים 1848-1915, הוזמנה לתכנן מוזיאונים נוספים, חלקם שימשו בעבר בתפקיד אחר: המרכז לאומנות מודרנית, ע"ש הנשיא פומפידו, פאלאצו גראסי בונציה שהפך למוזיאון, השגרירות האיטלקית בברלין שהפכה לאקדמיה למדעים, אולם תצוגה בברצלונה שהפך למוזיאון הלאומי לאמנות של קטלוניה, והספריה במוזיאון לאמנויות יפות בסן פרנסיסקו שהפכה למוזיאון לאמנות אסייתית. כמו כן תכננה שש חנויות למעצב האופנה אדריאן ויטדיני (כולל הבובות בחלון הראווה). בשנות השבעים החלה לעצב תפאורות לתאטרון ולאופרה.  אאולנטי הושפעה מסגנונות וחומרים רבים, אך המוקד של כל חדר, בעיניה, היה האנשים שהשתמשו בו. הסגנון שלה היה צנוע, והיא העדיפה שימוש בחומרים פשוטים ועמידים על פני הסחפות אחר מגמות חולפות.  אאולנטי מתה בשנה שעברה, מספר שבועות לפני יום הולדתה ה- 85. שבועיים קודם לכן זכתה בפרס בטריאנלה של מילאנו. בפרס נוסף בטריאנלה זכתה בשנת 1964, ואף שימשה בחבר המנהלים של הטריאנלה בשנות השישים והשבעים. היא זכתה בפרסים רבים.  בלוגו גוגל איטליה הוחלפה האות l במנורה "פיפיסטרלו", שעיצבה גאי אאולנטי. התמונה נלקחה מ כאן
לדף הרשומה

125 שנה לתערוכה העולמית של ברצלונה

  התערוכה העולמית של ברצלונה, שהתקיימה בין ה- 8 באפריל ל- 9 בדצמבר 1888 היתה התערוכה העולמית הראשונה שהתקיימה בספרד. התערוכה התקיימה בפארק המצודה, ומבנים שנבנו במיוחד בשבילה, כמו שער הניצחון (שער הכניסה לתערוכה),מסעדת "טירת שלושת הדרקונים" (כיום המוזיאון הזואולוגי), ואנדרטת כריסטופר קולומבוס בפתח נמל ברצלונה, ניצבים עד היום. המבנים נבנו מלבנים, שהיו חומר זול, פרקטי ומקומי, אשר גילמו את התפיסה החדשנית של אדריכלי ברצלונה באותה תקופה. האדריכל הנודע אנטוניו גאודי, שהיה אז בראשית דרכו, השתתף אף הוא בתכנון אחד המבנים בתערוכה. כך התערוכה פרסמה את התנועה המודרניסטית באדריכלות וסייעה להפוך את ברצלונה לעיר מודרנית. ארמונות התצוגה שימשו קודם מבנים צבאיים, וכיום הם בית הפרלמנט של קטלוניה. לכבוד התערוכה הושלמה סלילתן של השדרות המרכזיות בעיר - שדרות גרסיה, כיכר קטלוניה, שדרת דיאגונל, הרמבלה ושדרת פארלל.  יזמי התערוכה היו אנשי המעמד הגבוה בקטלוניה והעוצרת מריה כריסטינה היתה פטרונית התערוכה. הצלחת התערוכה סייעה ליצירת קשרים טובים בין הבורגנות לבית המלוכה, ועל כך נשמעו מחאות מצד נציגי מעמד הפועלים והרפובליקאים.  לוגו גוגל ספרד כתוב באותיות בסגנון אר-נובו מעל לציור של בנייני התערוכה/
לדף הרשומה

150 שנה להולדת הנרי ון דה וולדה

הנרי קלמנס ון דה וולדה נולד באנטוורפן שבבלגיה ולמד באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות שבעיר. בהמשך עבר לפאריז והמשיך שם את לימודיו. כצייר צעיר הושפע מפול סיניאק ומז`ורז` סרה ואימץ סגנון נאו-אימפרסיוניסטי, המכונה פואנטליזם (ציור בנקודות). ב- 1889 נהיה חבר בקבוצת האמנים הבלגיים "ה- 20". ון דה וולדה הושפע רבות מווינסנט ואן גוך, לאחר שהאמן המפורסם הציג באחת התערוכות השנתיות של "ה- 20". שלוש שנים מאוחר יותר זנח את הציור, והחל להקדיש את זמנו לעיצוב פנים (צורפות זהב וכסף, קדרות וחרסינה, עיצוב אופנה, שטיחים ובדים). ביתו, "בלומנוורט", בעיר אוקל, היה התנסותו הראשונה באדריכלות, ובעיצובו הושפע רבות מהתנועה האמריקאית-בריטית, Arts and Crafts. ב- 1895 עיצב חללים ורהיטים עבור הגלריה המשפיעה של סמואל בינג בפאריז, שבביתן שלו ביריד העולמי שנערך בפאריז ב- 1900, הוצגו עבודות נוספות של ון דה וולדה. עוד הושפע סגנונו מעבודותיהם של ויליאם מוריס וג`ון רסקין, ו-ון דה וולדה היה מראשוני המעצבים ששילבו קווים מעוגלים ביצירותיהם. ב- 1899 התיישב בוויימאר שבגרמניה וייסד את בית הספר לאומנויות בחסותו של הדוכס הגדול של וויימאר. מאוחר יותר הפך בית הספר לבאוהאוס, בניהולו של האדריכל וולטר גרופיוס, שוון דה וולדה המליץ עליו לתפקיד. ון דה וולדה נאלץ לעזוב את וויימאר במלחמת העולם הראשונה, בגלל שהיה אזרח זר, ולכן חזר לבלגיה. מאוחר יותר חי בשווייץ ובהולנד, שם תכנן את מוזיאון קרולר-מילר באוטרלו. ב- 1925 התמנה לפרופסור במכון לתולדות האמנות וארכיאולוגיה באוניברסיטת גנט שבבלגיה, והרצה על אומנות שימושית ועל אדריכלות עד 1936. הוא היה מעורב בהקמת בית הספר "לה קמברה" לאדריכלות ולאמנות חזותית בבריסל. ב- 1936 החל לתכנן את בניין הספריה באוניברסיטת גנט, שביצועו יצא לפועל רק לאחר מלחמת העולם השניה, וכן תכנן את בית החולים האוניברסיטאי.  הנרי ון דה וולדה מת בגיל 94 בציריך.  בלוגו גוגל בלגיה , גרמניה, הולנד ושוויץ האותיות הן חלק ממבחר עבודותיו של ון דה וולדה. ה- l הוא בניין הספריה באוניברסיטת גנט.  התמונה נלקחה מ כאן
לדף הרשומה

200 שנה להולדת פול אבאדי

האדריכל פול אבאדי נולד בפאריס שבצרפת. אביו, שנקרא גם הוא פול אבאדי, היה גם הוא אדריכל. פול הבן החל ללמוד בבית הספר לאמנויות יפות בפאריס ב- 1835. לאחר סיום לימודיו התעניין בעיקר בשחזור מבנים מימי הביניים, כגון כנסיית סן פרון והקתדרלות של פריגו ואנגולם , שבה תכנן גם את בניין העיריה. ב- 1874 החליף את ויולה-לה-דוק כאדריכל הנוטרה-דאם. אבאדי זכה בתחרות לתכנון הבזיליקה של סאקרה-קר בפאריס, אך נפטר בזמן הבניה ב- 1884, בגיל 72. לוגו גוגל צרפת מציג את אותיות הלוגו כחלונות בבתים טיפוסיים לפאריס וברקע כנסיית הסאקרה-קר, אותה תכנן אבאדי.  התמונה נלקחה מ כאן
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של יותם1 אלא אם צויין אחרת