22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
ניתן לעקוב גם אחרי פרסומים שלי בפייסבוק

על הכרעה רצונית

על הכרעה רצונית

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.

בהמלצת יתרו למשה למנות שופטים ודיינים על מנת להקל מעליו את העול של מסירת משפט התורה לישראל, אנו קוראים: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ. ; אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְיָכָלְתָּ עֲמֹד וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם."

נשאלת השאלה: מה משמעות המילים "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם"? על כך אמר מורי ישעיהו ליבוביץ' זצ"ל דברים עמוקים, וברצוני לדגום מדבריו מתוך הספר "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע":

"מן המפורסמות הוא שהיחס בין משפט לבין שלום מסובך וגם מורכב, וכבר אמרו חכמים: 'במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט.' ללמדנו כי המשפט מושתת על מיצוי הדין, ולעולם אין שלום מתקיים אלא על סמך ויתורים הדדיים ופרשות. דווקא משום רוח אלהים המצויה במשה וייחודו הנבואי בהכרת מהות הדין, נמנע בעדו להכריע בסכסוכים משפטיים על ידי פשרה. לעומתו, הדיינים והשופטים שנתמנו שהיו בני אדם מן השורה, בשבתם בדין ניתנת להם אפשרות העדפת הפשרה, ועל ידי כך להביא את העם הבא אליהם למשפט ולסיום של שלום כהמלצת יתרו.
על פי ההלכה, מצוה להגיע למה שנקרא מיצוי הדין, ודבר זה לא ניתן להעשות כל זמן שאין הדיין יודע את תמצית הפסק. אולם ברגע שהדיין הגיע להכרה להיכן נוטה הדין, אין הוא רשאי להעלים את הצדק שהכיר, אלא הוא חייב להכריע לפי חומר הדין.
לכן לפני שהדיין בא לפסוק על פי החוק, הריהו שומע את טענות הצדדים, והוא רשאי לבקש...לבעלי הדין שלא ידרשו את מיצוי הדין אלא יתפשרו ביניהם, כדי להימנע מלהגיע להכרעה משפטית שתביא לאכיפת החוק על אחד הצדדים...
מסורת מדרשית מקובלת ומפורסמת אומרת כי משה ואהרן נבדלו זה מזה בכך, שהאיש משה נהג על פ העיקרון של 'יקוב הדין את ההר', ואילו אהרון לעומתו היה 'אוהב שלום ורודף שלום'. בנושא זה ראוי שנביא את דברי הנצי"ב מוולוז'ין... הרב תמה על כך, שהרי מידה זו נראית נוגדת את הכלל בדיני ממונות על פי התורה, שכאשר יש משפט בין שני בעלי דין, מצווה הדיין להשתדל שלא להביא להכרעה משפטית, אלא לפעול להבאת בעלי הדין לידי הסכמה ביניהם על ידי פשרה. והנצי"ב מפרש: 'והטעם בזה, כי משה היה מהיר משפט, על כן מיד כששמע טענות ותשובות בעלי הדין, היה יודע היכן הדין נוטה, ולא היה מצוה שוב לעשות פשרה'. כלומר, תבונת משה בהכרת בעיות האדם נבעה מכוחו הנבואי, עובדה שאיפשרה לו להיות מהיר משפט, ובשומעו את טענות הצדדים בבעיות המשפטיות שהובאו בפניו, תפסן מיד במהותן וידע להיכן נוטה הדין, ובכך הגיע להכרעה משפטית ברורה ללא כל צורך בפשרה. על רקע זה מובנים דברי יתרו...עליהם מוסיף הנצי"ב: 'כשיתרבו דיינים שלא ידעו הדין כל כך מהר בשמיעת הטענות והתשובות, יעשו פשרות כמצוה, ואם כן כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום, כלומר בפשרה."

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ...

לאחר שבפרשת "בשלח" קראנו לפני שירת הים הגדולה את הפסוק האדיר: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ." אך נוכחנו לראות שראיה זו של "היד הגדולה" והשירה שהתלוותה לה כלל לא הועילה לבני ישראל, אשר שלושה ימים בלבד לאחר מכן התעוררו אצלם ספקות גדולות באמונה. בפרשת "יתרו" אנו קוראים במעמד הר סיני את הפסוק הנשגב: "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק." וכאן יש לשים לב היטב לשתי המילים האחרונות "וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" שהן עמוקות מאד. אמנם, באותו מעמד בני ישראל כביכול ראו ושמעו, אך הם עמדו מרחוק - כלומר, הם הסתפקו בהכרה שהיתה להם ולא התאמצו להתקרב בכוחות עצמם. ואם אין רצון, גם קולות וברקים וקול שופר אין בכוחם להביא אדם לאמונה. וכידוע, אותם בני ישראל שנכחו במעמד הר סיני הם שחטאו לאחר מכן בחטא העגל. ולכן, נהג מורי ישעיהו ליבוביץ' זצ"ל לומר שמעמד הר סיני מוצג לנו ע"י התורה ככישלון טוטאלי, כיון שלא היה בכוחו לקרב את בני ישראל לאמונה.

וכן כתב מורנו הרמב"ם (מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ב): "ואמנם מעמד הר סיני - ואף על פי שהיו רואים כולם האש הגדולה שומעים הקולות הנוראות המפחידות על צד הפלא - לא הגיע למדרגת הנבואה אלא הראוי לה", במילים אחרות, ההכרה האמונית מותנית במאמצי האדם וברצונו.

כהשלמה לעניין זה שהוא עמוק ביותר, ברצוני להעלות נקודה נוספת דרך הנביא יחזקאל. ספר יחזקאל פותח בחזון המרכבה, שהוא אותו מראה גדול שזכה יחזקאל לראות במראה הנבואה. "וַיְהִי בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּרְבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה עַל נְהַר כְּבָר נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים...הָיֹה הָיָה דְבַר יְהוָה אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים עַל נְהַר כְּבָר וַתְּהִי עָלָיו שָׁם יַד יְהוָה. ; וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ." והחזון ממשיך בתיאורי המלאכים "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. ; וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק. ... מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן." וכל זה הוא כמובן רק תמצית מתוך התיאור הארוך בפסוקים.

באותו חזון נשלח יחזקאל אל בני ישראל המורדים בה' ובתורתו: "וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ. ; וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי וַתַּעֲמִדֵנִי עַל רַגְלָי וָאֶשְׁמַע אֵת מִדַּבֵּר אֵלָי. ; וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם שׁוֹלֵחַ אֲנִי אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בִי הֵמָּה וַאֲבוֹתָם פָּשְׁעוּ בִי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה." ויחזקאל משמיע דברי תוכחה קשים לבני ישראל החוטאים, כאשר בין חטאיהם הרבים הוא מונה את החטא החמור של עבודה זרה. חרף אזהרותיו של יזחקאל, בני ישראל לא שמעו לו והמשיכו לחטוא, עם כל ההשלכות החמורות הכרוכות בכך שמפניהן הזהיר הנביא. לכאורה, כאן יש מקום לשאול: וכי במה אשמים בני ישראל? לכאורה, ניתן לומר שכל חטאם של בני ישראל הוא שהם אינם מכירים את האמת, ולא זכו לראות את מה שראה יחזקאל. ואם הם אינם יודעים ואינם מכירים את האמת, הרי הם אנוסים ואינם יכולים לנהוג אחרת מכפי שהם נוהגים. אולם גם לשאלה זו ניתן למצוא תשובה בפסוקים: "וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר. ; בֶּן אָדָם בְּתוֹךְ בֵּית הַמֶּרִי אַתָּה יֹשֵׁב אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְלֹא רָאוּ אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְלֹא שָׁמֵעוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵם." במילים אחרות, הפוטנציאל לראות ולשמוע היה קיים בכל אחד ואחד מבני ישראל, ואם בכל זאת הם לא שמעו וראו הרי זה נבע מרצונם, והם כלל לא רצו ולא התאמצו להכיר את האמת.

מכאן אנו למדים, שגם אי הכרת האמת של האדם היא באשמתו המלאה, ולכן הוא נושא באחריות מלאה על טעויותיו.

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

משולש, מרובע, ואל טרנסצנדנטי.

האל הטרנסצנדנטי הוא מעבר לכל המושגים הלוגיים והמתמטיים המצויים בתודעתו של האדם

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

על דרך האדם לידיעת ה'

על קיום המצוות שהוא דרך האדם לידיעת ה'

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GILADOS אלא אם צויין אחרת