00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בודדה

יושבת עם החברים ולא מרגישה חלק.

מנסה להעביר להם כלכך הרבה תחושות מבלי להגיד; הצילו לא טוב לי, אני בדיכאון, בבקשה תהיו פה איתי.

מנסה שמישהו ישים לב אבל אף אחד לא שם. אף אחד לא שם לב שלא טוב לי, שאני צריכה עזרה.

יושבת וחושבת וכותבת ומחשבת. מחשבת כמה זמן צריכים כדי להבין שלא הכל בסדר. שאני צריכה עכשיו מאוד את החברים שלי, שאני מרגישה לבד!

צריכה לדבר, להתייעץ, לבכות אבל אין למי. כולם חברים שלי, כולם מגדירים את עצמם חברים שלי אבל בפועל אף אחד לא שם לב. לא שם לב שאני בודדה, לא שם לב שלמרות אני מנסה להעביר מסר בכל דרך אפשרית הם לא קולטים.

ואני צריכה עזרה. אין לי ממי לבקש. צריכה שמישהו מהאנשים שאני אוהבת יעזור לי להרזות, לשמוח, להתאהב, להיות מאושרת.

היו אני כבר לא מאושרת. פעם הייתי מאושרת, סבא שלי היה ואיתו לא היתי בודדה אף פעם.

אתם יודעים? פעם לא הבנתי את "הבודדים", זה היה נראלי סתם: איך יכול להיות שמישהו שיש לו כלכך הרבה חברים מרגיש כלכך לבד.

היו אני מבינה, מאז שסבא לא פה אני לא מאושרת, אני מאושרת חלקית, בימים מסויימים, אושר לא שלם.

המשאלה שלי: להיות מאושרת, לא להיות בודדה.

לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גיל123441 אלא אם צויין אחרת