00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"שירה" נמצאו 3 פוסטים

קול קורא לשפויים שבינינו

03/01/2012
אחיי ורבותיי, ובעיקר גבירותיי ואחיותיי - הגיע הזמן להפסיק לצקצק בלשוננו ולקום ולעשות מעשה. אין צורך בהקדמות שיפרטו את מהלך העניינים הקשור בהדרת נשים ואת שורת הביזיונות  - חלקם הגדול בגושפנקה מוצהרת של הרשויות ושל שלטון החוק, לכאורה (ה"לכאורה" מתייחס לחוק, לא לגושפנקה). כולנו חשופים לתקשורת ולרחוב ויודעים - אם מצילומים, אם מכתבות ואם - כשיש לנו פחות מזל - מהניסיון הפרטי שלנו, עד כמה זה חמור ועד כמה זה יחמיר אם נשתוק. אם נחכה שאחרים יריבו את ריבנו וישמרו על כבודנו ועל זכויותינו - אנחנו יכולות להמשיך לחכות. לכן הבה לא נחכה, ופשוט נקום ונעשה מעשה. או ליתר דיוק - מעשים. בהפגנות, לצערי, אין כל תועלת, שכן אין בהן שום דבר מעשי; אני מציעה כמה דרכי פעולה, שיינקטו במקביל, ובעוצמה גדולה. ככל שיותר נשים ישתתפו - כך יהיה לנו קול גדול יותר. אנחנו מהוות למעלה מחמישים אחוזים מאוכלוסיית המדינה הזאת, ואין שום סיבה שקולנו יהיה חלש משל צוררינו ושונאינו. גברים שרוצים להשתתף, לתמוך ולהשפיע - יבורכו, ונשמח מאוד בנוכחותם ובתמיכתם הגלויה,  אבל נשים - ללא השתתפות פעילה ותקיפה שלכן כלום לא ישתנה, זכרו זאת. בקרוב נהיה אפגניסטן אם לא נתעורר ונצא מייד לפעולה. היות שאף אחת מאיתנו אינה רוצה לסכן את עצמה ואת שלומה עלינו לפעול כצוות, בקבוצות . ככל שהקבוצה גדולה יותר - כך ייטב. הנה כמה הצעות לפעולה:   שלב ראשון - מיגור התופעות שמתפשטות לאחרונה:  קווי אוטובוס שבהם דורשים מנשים  לשבת מאחור או לעלות בדלת האחורית - יש לבוא בקבוצות גדולות ולעלות לאוטובוסים האלה מלפנים, להתיישב בכל מושב פנוי באוטובוס - רצוי גם ליד גברים חרדיים -  ולשיר כל הדרך ביחד, לא באופן קולני או מתלהם אלא כמו שהייתן שרות לו נפגשתן כדי לשיר ביחד. בכיף. בהנאה, בשמחה.  בטקסים שמבקשים מכן לשבת בנפרד ולא להיראות או לא לעלות לבמה - יש לשבת בדיוק במקומות שאסרו עליכן. אם מישהו אומר משהו - התשובה צריכה להיות שירה גדולה, עם כמה שיותר נשים משתתפות. הנשק שלנו הוא לא אלים, זכרו. כל מה שאנחנו צריכות לעשות זה לשיר. לשיר. לשיר.    במקומות שבהם יש שילוט האוסר על נשים לעבור שם (בכוונה למקומות ציבוריים - כמו רחובות, תחנות אוטובוס,
לדף הרשומה

פוסט מודרניזם

תדמיינו רגע שפתחתם את קול המוזיקה ב"שעת שיר", ואתם שומעים את אחד הקריינים שלהם, רהוטי המבע ובעלי הטון השטוח משהו, אם כי דידקטי במידה, מקריאים את השורות שלהלן בפאתוס הראוי לגַלֵּי האֶתֶר התרבותיים הספציפיים של קול המוזיקה.     זה, לפחות, מה שדמיינתי לעצמי אני, כשראיתי את הדף הממוסגר הזה נח על השולחן שלי בבית הקפה. וכמו אלה שגומרים ורצים לספר לחבר'ה - גם אני גמרתי את הקפה ורצתי לספר לכם.  
לדף הרשומה

מלאך בשמי תל אביב

דותן מלאך – "הכול מהכול"   הפנייה קצרה בפורום מוזיקה עברית זרקה אותי לקליפ שהיה סוג של פאזל משברי חיים של המשורר המנוח דוד אבידן ושברי חיים של מוזיקאי חי מאוד בשם דותן מלאך, שנראה עוקב אחריו, הולך בעקבותיו בזהירות אבל בנחישות, מנסה לתפוס רגעים, להבין משמעויות ולתת פרשנות משלו. ככה התוודעתי לדותן מלאך, שהלחין ושר את "שיר פרידה ישן שהוחמץ מזמן". הוא לא היה הראשון שהלחין את השיר הזה – כנסיית השכל כבר עשתה זאת לפניו, אלא שהפרשנות של כנסיית השכל ושלו למילים של אבידן כמעט הפוכות זו מזו: בעוד כנסייית השכל תוקפת את השיר באגרסיביות מחוספסת, כמעט שורטת, דותן מתייחס אליו ברגישות מופלאה, נזהר בכבודו ובכבוד הרגשות שאבידן חושף.   לדותן מלאך יש קול יוצא מן הכלל, נדיר לשמוע כיום קול בוגר וטוב כמו שלו. כשהוא שר שום הברה לא חומקת, שום עיצור ושום תנועה לא נשמטים. יש לו כבוד למילים בדיוק כמו שיש לו למוזיקה, ואי אפשר שלא להתייחס אליו בכבוד בחזרה. אבל לא רק קול טוב יש לדותן – יש לו גם דיסק חדש, שהוא קורא לו "הכול מהכול". הדיסק הוא סוג של הפגנת יכולות, מבחינת אי האחידות של החומר, אבל מצד שני אפשר לראות בו באמת כמה מגוונת היכולת של דותן, הן מבחינה מוזיקלית, הן מבחינת כתיבה – והן קולית. הוא נעזר במוזיקאים מצוינים שעושים עבודה טובה מאוד, ואפילו בגרפיקאים שתומכים גרפית במסר של "הכול מהכול", ואת כל הערב-רב הצבעוני, האינטליגנטי  והמרגש הזה, הוא מקדיש לסבתא שלו שהלכה לעולמה, שבזכותה וגו'.   השיר הראשון האלבום – שאהבתי מייד -  הוא מצוקה של גבר, שרוצה להגיד ולא יכול; כי הכי קל זה להתקפל, והכי קשה זה להגיד מה באמת הוא מרגיש.  אבל אחריו באים עוד כמה שירים חשובים, חזקים – חלקם מדברים על אובדן וחלקם על כאבים מסוג אחר, אבל שלא תטעו – הדיסק רחוק מלהיות מדכדך. נהפוך הוא – יש בו אמירה שכולה דבקות בחיים ובכוחם, הוא חזק מוזיקלית ואחרי כמה דקות של האזנה תמצאו את עצמכם חוזרים שוב לשיר זה או אחר ומתחברים למילים וללחן.   הבוקר נודע לי שתחנת הרדיו 88 FM   בחרה את האלבום של דותן מלאך לאלבום השבוע, מה שאומר שאני לא היחידה שחושבת שמדובר ביוצר
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גנגי אלא אם צויין אחרת