44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מקור" נמצאו 9 פוסטים

משפחה לדוגמה / מאירה ברנע גולדברג

  קראתי בשקיקה את שני ספריה הקודמים של  סופרת מוכשרת זו והתאהבתי בכתיבתה. חיכיתי בקוצר רוח לצאת ספרה החדש ולשמחתי הוא מופלא כקודמיו. בדומה לספרה הראשון, "כמה רחוק את מוכנה ללכת",  גם ספר זה נולד מחוויותיה האישיות של הסופרת. הספר נכתב מהלב ונכנס ללב הקורא ופותח צוהר לעולמם של ילדים עם צרכים מיוחדים. האתגרים העומדים בפני הורים לילדים עם צרכים מיוחדים אינם פשוטים ומצריכים כוח נפשי ורגשי רב. "משפחה לדוגמה" עוסק  באתגר מסוג זה ממש והתמודדות המשפחה עם המצב ראויה להערצה. הספר מסופר מנקודת מבטה של הגיבורה, אשת קריירה שמלהטטת בין אמהות תובענית לקריירה מצליחה ולא אחת רוצה לשבור את הכלים ולצאת ממירוץ העכברים. בספר הקודם של הסופרת, "כמה רחוק את מוכנה ללכת", סופר על טיפולי פוריות שעברה גיבורתו חסרת השם. גם בספר זה עברה הגיבורה טיפולי פוריות, רק שהפעם יש לה שם והיא אחרי התהליך ואם לילד מקסים ומחונן בשם נמרוד. משפחתה של הגיבורה הינה "משפחה לדוגמה", משפחה שכל קורא יכול למצוא בה קווים משותפים למשפחתו. במשפחה זו אפשר למצוא הכל מכל: סבתא ניצולת שואה וחסרת טקט שמתקשה להביע גילויי חיבה, אך ברגע האמת מתגייסת לעזרה, אם חולת נקיון  שמעדיפה בבירור את האחות הקטנה, אב  עקשן, חשוך דעות והומופוב, אח מוכשר ובעל תואר העובד בחנות פרחים וטרם מצא את הנישה שלו, אחות קטנה ומפונקת שחדשות לבקרים מבטלת את חתונתה ומיכל, גיבורת ספרנו זה. מיכל נשואה באושר לערן  ונמצאת בעבודה מתגמלת שאינה אוהבת, בעוד שבעלה הוא זה שמטפל בילד ובמטלות משק הבית. עולמה של מיכל קורס עליה יום בהיר אחד, עת רומזת הגננת שבנה סובל יותר מסתם עיכוב התפתחותי ומציעה לאבחן את הילד.  הילד המחונן והחכם אומנם  יודע לצטט ספרים שלמים בעל פה, מכיר את כל המלחינים הקלאסיים ומפותח מעבר לגילו בדברים מסויימים, אך אוכל רק מאכלים לבנים ושקדי מרק, לא סובל רעשים, מתקשה ביצירת קשרים חברתיים ובפירוש רגשות, סובל מקבעונות ולא מסוגל ליצור משפטים עצמאיים, סממנים מדאיגים לכל הדעות. לא קל להורה המגלה שילדו נמצא על הרצף האוטיסטי. לא קל להורה להכיר בעובדה שילדו שונה מאחרים, לא קל להורה להסתגל למציאות חדשה ומורכבת. הגיבורה מספרת על התמודדותה , ובעקיפין
לדף הרשומה

העץ שצימח עלי כסף / שלומית מירון

העץ שצימח עלי כסף /  שלומית מירון הוצאת צמרת 2013 , 23 עמ' איור: ענת אלזם  * הספר הוקרא ליאיר בן ה-6 + "אתן יכולות לסמוך עלי!" היה חרוט על גזע העץ. העץ שמלים אלה היו חרוטות על גזעו, היה בתחילתו של הסיפור עץ ככל העצים. עץ רגיל שצפורים מקננות עליו אך בסופו של סיפור הוא נעשה עץ מאד מיוחד: עץ שצימח עלי כסף. האם ההצהרה "אתן יכולות לסמוך עלי", כוונה לצפורים? לעושי הצוף? לפיות שהתגוררו במדשאה שעליה צמח העץ? ודאי לא לשדונים או לזבובי התסיסה שגם הם מאכלסים סיפור קסום זה. מה זיכה את העץ בעלי כסף יתברר בסופו של הסיפור. כן תתחזק ההבנה, שיש חשיבות לצורך והרצון לשמוע את האחר ולקבל אותו, למרות השוני והייחוד של כל אחד מאתנו." איזה יופי של ספר! הקראתי בעבר לבני מספרי הסופרת המוכשרת ובני מאד אהב את הספרים. שמחתי כשהוציאה  הסופרת ספר נוסף ושמחתי עוד יותר כשהגיע הספר לרשותי. האיורים הצבעונים והחיים תפסו את עיני,  עוד בטרם התחלתי להקריא לבני  את הסיפור. עיצוב הספר מזמין ביותר והשילוב הגאוני בין הטקסט והאיורים יוצרים ספר משובח בתכלית! הספר כתוב בדמיון רב ובהומור, השפה יפה, הרעיון מקורי  וביצועו יצירתי ומרשים. הספר כתוב בהומור המדבר לילדים ומעביר את המסר בחינניות ובאופן לא דיקקטי. זהו סיפורו של עץ מיוחד שיום אחד הפכו עליו לעלי כסף. אבל הבה נתחיל מההתחלה. הספר מספר על עץ מיוחד כמוהו לא תראו בשום מקום. העץ צמח במרכז מדשאה מיוחדת שמזכירה שעון מחוגים. העציצים מסביב למדשאה מסמלים את מספרי השעון ( יאיר התלהב במיוחד מרעיון השעון ומנה את מספר העציצים בתמונה ).כשהעץ גדל, החלו להגיע אליו מבקרים רבים וביניהם ציפורים. לצערו של העץ הציפורים לא נשארו זמן רב. העץ ביקש מהם להישאר, אך הם סרבו ופייסו אותו שייספרו על מקומו לאחרים. העץ לא בדיוק הבין למי יספרו הציפורים ומיהם המבקרים המסתוריים ושאל כל עובר ושב אם בו מדובר. כשאף אחד לא הבין את כוונתו, נואש העץ והחליט להפסיק לחכות. כשהעץ כבר איבד תקווה, הגיעו המבקרים המסתוריים, קרי הפיות. לא סתם פיות, במטותא ממכם, אלא מלכת הפיות בכבודה ובעצמה ופמלייתה! העץ היה נרגש מאד וענפיו  אף קדו בפקודתו  קידה למלכה. אגב, ענפי העץ
לדף הרשומה

אודיסאוס / יחיעם פדן

אודיסאוס / יחיעם פדן הסדרה הצעירה, הוצאת כתר, 2007 עיצוב וציור עטיפה: רחלי פלאוט 395 עמ` מגב הספר: "האודיסיאה, אחת משתי השירות האפיות היווניות הגדולות (יחד עם האיליאדה), מתארת את סיפור נדודיו של אודיסאוס, מלך איתקה, עד לחזרתו לביתו ולרעייתו פנלופה עשרים שנים אחרי שנפרד מהם. האיליאדה והאודיסיאה נכתבו לפני כשלושת אלפי שנים. מאז ועד היום הייתה הדעה הרווחת שמחברן, הומרוס, כתב דברי אגדה; טרויה וגיבוריה לא היו ולא נבראו, וגם מסעותיו של אודיסאוס הם פרי הדמיון. ועם זאת, הסיפורים שעליהם השתית את יצירותיו הציתו את הדמיון ושימשו בסיס ליצירות רבות מספור ולמאות מחקרים. הספר מתאר את סיפור חייו של אודיסאוס בעיני המחבר; את מה שהומרוס לא סיפר השלים יחיעם פדן בעזרת רמזים שמצא בשירה הקדומה ובעזרת הרבה דמיון. מחבר הספר משוכנע כי התיאורים המדויקים של האיש, מולדתו ונדודיו אינם פרי דמיונו של הומרוס. ההשקפה שהדריכה אותו היא שאודיסאוס היה היווני הראשון שהפליג במרחבי הים התיכון ממערב ליוון. הספר מיועד הן למבוגרים והן לבני נוער, ועוסק בחיי הגיבור מיום הולדתו ועד מותו. בני נוער ישמחו להכיר גיבור שעלילותיו מרתקות עד היום, ומבוגרים ייהנו לגלות מחדש את גיבור ילדותם כגיבור אנושי, הנעזר קודם כל בכוח רצונו, באומץ לבו ובכריזמה שלו ופחות בכוחם של האלים. ואם כך, מנין הגיעו ליצירתו של הומרוס הענקים והמפלצות שפגש אודיסאוס בשנות נדודיו? מן הספר עולה כי אודיסאוס דיבר אל היוונים בשפתם, שפת המיתוסים: באותה תקופה נדרש גם מי שרצה להציג עמדה להשתמש בסיפור מוכר כדי להבהיר אותה; כך עשה גם אודיסאוס: הוא השתמש בתבניות מיתולוגיות קבועות על אלים ומפלצות כדי לספר סיפורים אמיתיים, חדשים, כך שקהל שומעיו יוכל להאמין לדבריו. בסיפור כמו שהתרחש אין כלל אלים ומפלצות, כל ההתרחשויות מתקיימות במציאות, ודרך החשיבה של הגיבור רציונאלית-מודרנית. רק כאשר אודיסאוס חוזר על הדברים הוא מקשט אותם, וכאשר המשוררים הופכים את סיפורו לשירה - הם מעצימים אותו עוד יותר." אני אוהבת ספרי מיתולוגיה וביחוד ספרים הכתובים כרומן. חלק מה אודיסיאה של הומרוס קראתי די מזמן ואהבתי ולכן שמחתי לקבל ספר זה לקריאה. אני מכירה את שפת הכותב ולכן ידעתי שספר זה יהיה כתוב היטב. חששתי בתחילה פן הסופר לא יצליח להעביר את העוצמה שיש ביצירה הנצחית 
לדף הרשומה

דם כחול - ורד טוכטרמן

  אתחיל בגילוי נאות: אני אוהבת לקרוא מגוון רב של סגנונות ולשלב בין הז'אנרים השונים, אך יש לי חולשה מיוחדת לספרי מדע בדיוני בכלל ופנטזיה בפרט. אני אוהבת את הקסם שבספרי הפנטזיה, השקיעה בעולמות בדיונים והבריחה מהמציאות היומיומית. בספרי פנטזיה הכל אפשרי ונתון לדמיון הכותב (והקורא), אין מגבלות והכי חשוב: אין מחבלים ושאר מרעין בישין. "דם כחול" עוסק בערפדים, בני אנוש ומה שביניהם ובבחורה אחת שהגיעה לנקודת האל חזור. חן רסקו נמצאת בצומת דרכים בחייה ועוברת תהליך הזדככות. היא יוצאת מתוך קשר רע ובו זמנית מאבדת את מקום עבודתה. היא אינה יודעת מה צופן לה העתיד וחבריה הטובים, שרון ועומרי (החולקים דירה משותפת), מנסים לתת לה כיוון וטעם לחייה. החברות האפלטונית המתפתחת בין חן ועומרי פוגמת בקשר בינה לבין שרון, הנשארת מחוץ לתמונה.  במטרה לנער את חן מערפול החושים שלה, עומרי מספר לה על סוכנות "דם כחול", המספקת יחסי מין עם ערפדים בתמורה לדם ועל חדר 314, המקום בו מתגשמות הפנטזיות האפלות שלך.  חן אומנם מכורה לסרטי ערפדים והפנטזיה הכמוסה שלה היא להכיר ערפדים מקרוב (לא רעיון מוצלח כשמדובר במוצצי דם), אך היא ספקנית ומתקשה להאמין שערפדים באמת קיימים. לאחר היסוס  מה חן הולכת לפגישת היכרות עם ערפד בשם אלן וחייה משתנים מן הקצה אל הקצה. בלי משים, חן נסחפת לעולם של מזימות, קונספירציות וערפדים פנאטיים. סודות ושקרים רוחשים מתחת לפני השטח וחן מגלה ש " 'דם כחול' היא הרבה יותר ממה שהיא נראית." אין הרבה ספרי פנטזיה ישראלים ולכן שמחתי שיצא עוד ספר פנטזיה כחול לבן. זהו ספר הביכורים של ורד טוכטרמן (וספר ראשון בסדרה) וסימן טוב לבאות. למען האמת אני הרבה יותר סלחנית לספרות מקור, ביחוד כאשר מדובר בספר ראשון, ולכן לא אכפת לי שמדרג השפה לא תמיד נשמר  והמשפטים לא תמיד מהוקצעים .  הספר כתוב היטב, הדמויות אמינות, העלילה מסקרנת והשפה מתנדנדת בין גבוהה לנמוכה. בספר משולבים מספר סיפורי משנה (סיפורי ערפדים למיניהם) המתחברים יפה לעלילה המרכזית. סיפורי המשנה כתובים בשפה פחות עממית מהסיפור המרכזי ואהבתי יותר את צורת הכתיבה בהם. האווירה בספר משכנעת ואמינה. היה קצת משונה לקרוא על ערפדים כחול לבן, אך יכולתי לראות בדמיוני ערפדים חיוורי עור
לדף הרשומה

כמה רחוק את מוכנה ללכת/מאירה ברנע גולדברג

  ספר זה סיקרן אותי עוד בטרם צאתו לאוויר העולם. להוציא ספר טוב אינו דבר של מה בכך. קראתי בעניין בפורום ספרים וספרות על תלאותיה של הכותבת, על העריכות המתישות והשינויים הרבים שעשתה בספר ושאר חבלי לידה הכרוכים בדבר. כל זאת הועבר בשפה משעשעת ובהומור עצמי, דבר שבישר טובות לגבי הספר. כאשר הספר יצא לאור, בשעה טובה, שמחתי על שנפלה בידי הזכות לקראו. הספר פותח צוהר לנושא הפוריות ותהליך האימוץ. הסופרת מתארת בפתיחות רבה ובמדויק את תהליכי ההפריה ויחס הסביבה לנשים שלא עומדות בקודים החברתים. מה יותר טבעי מאשר רצונו של אדם להרחיב את המשפחה? זוג נישא, עובד, חוסך ומגיע השלב בו בני הזוג מרגישים בשלים לתינוק. לכאורה המשוואה פשוטה:  " א. גבר ואישה שוכבים.    ב. אישה נכנסת להריון.    ג. לאחר חמש דקות האישה בבית-חולים. קצת מאמץ ומעט בכי ונולד תינוק בריא. " (עמ' 14). אז זהו שלא. רבים מאיתנו לוקחים את האופציה להרות כמובנת מאליה ולמזלם לא נתקלים בקשיים מיוחדים בדרך למטרה הנכספת. לאחרים, התהליך אינו כה פשוט ועליהם לעבור (בנוסף ללחץ החברתי, ההערות, העצות הידידותיות, הכניסה לציציות) דרך מכשולים וחתחתים במטרה להגיע לתינוק הנכסף. זהו סיפורה של חמודה, גיבורה חסרת שם, שביום בהיר אחד מחליטה שהיא רוצה תינוק ועכשיו! להפתעתה היא מגלה שהמציאות שונה (ובמקרה שלה אף מרה) מהסרטים המתקתקים של הוליווד. בגילוי לב מרשים וברגישות רבה משתפת אותנו הגיבורה על המשברים בחייה, הנסיונות הכושלים להרות באופן טבעי ומלאכותי, האכזבות, אטימות המערכת, חוסר בהסברים מספקים מצד הרופאים (דבר המוכר לרובנו ולאו דווקא בעניין הזה), הפגיעה האפשרית בזוגיות (למזלה של הגיבורה היה לה בעל תומך), ההתלבטות באם לשתף את הסביבה באמת וכמה לשתף.  כמובן שגם לאחר השגת המטרה הנכספת (תינוק כמובן) לא פסה התערבות הסביבה החל מדרך גידול התינוק וכלה בהתעניינות בהריון הבא.   יש זוגות המתביישים לשתף את הסביבה במאבקיהם (משיקולים שלהם, מוצדקים או לא) וטוב שהסופרת חושפת לפנינו ללא כחול ושרק את המחשבות וקשת הרגשות של הגיבורה (ושלה?) בהומור ובשנינות. בספר יש יסודות אוטוביוגרפיים וניכר כי הסופרת יודעת על מה היא כותבת. אני מסירה לפניה את הכובע (שאין לי) על כנותה, האומץ שלה ויכולת כתיבתה.
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מסדר זיהוי/ליעד שהם

  אתחיל ב"וידוי" (שבודאי לא יפתיע את מי שמכיר אותי): אני לא מרבה לקרוא ספרות מקור ומעדיפה לקרוא ספרות מתורגמת (ורצוי באנגלית). כשאני קוראת ספר, אני רוצה להתרחק מהמתרחש בארץ, להחליף אווירה ולטעום ניחוחות אקזוטיים .  אני אוהבת ספרים המתארים מציאות לא מוכרת, ספרים המתרחשים הרחק מכאן ולא בפיצוציה השכונתית וששמות גיבוריהם לא ישראלים מדי. זהו ספרו הראשון של ליעד שהם שאני קוראת והופתעתי לטובה. התחלתי וסיימתי את הספר עוד באותו היום ומיהרתי לספר לבעלי שזה ספר שהוא יאהב וחייב לקרוא. החצי, בניגוד אלי, מעדיף ספרות מקור והביע עניין רב בספר. הספר מתחיל במתח מהדף הראשון ונקרא במהירות ובהנאה, יש לציין. ניכר כי הסופר יודע על מה הוא כותב וערך תחקיר בנושא. העלילה בקצרה: אונס ברוטאלי מזעזע את הארץ. האונס מתרחש בשכונה מבוססת, המקום האחרון בו אחד היה מצפה לכך. "חבל שאנשים לא יודעים ש"המקום האחרון" היא קלישאה חסרת בסיס... הפשע נמצא בכל מקום" (עמ' 20). למשטרה אין קצה של חוט ואביה של הנאנסת מנסה לאתר את האנס בכוחות עצמו. חקירתו מובילה אותו לזיו נבו, שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. האב מגיש את החשוד למשטרה על מגש של כסף, אך בכך שנהג בניגוד לכללי החקירה המקובלים פגע בסיכויי התביעה והרס את החקירה. נבו שותק בחקירה, מסיבותיו הוא, ומסרב לשתף פעולה עם חוקרו, רב פקד אלי נחום. כל הראיות הנסיבתיות מצביעות עליו והחוקר הותיק בטוח שהוא האנס. או שלא?? רגע לפני השחרור מתוודה החשוד ומכאן העניינים מתגלגלים במהירות  ככדור שלג ללא שליטה. כל מה שנשאר זה לחגור את חגורת הבטיחות ולנסוע במדרון התלול שטווה הסופר ללא אפשרות לעצור. ליעד שהם משחק עם הקורא כמו חתול בעכבר, הוא זורק רד הרינג ותמרוני הסחה פה ושם וכבר שהקורא בטוח שהוא יודע מהי האמת, מפתיע הסופר מחדש. מזמן לא נהניתי כך מספר ישראלי. השפה אומנם לא גבוהה, אך קולחת וכיפית. הסופר מצליח להיכנס לראש הדמויות והן ממש קורמות עור וגידים לנגד עינינו. התיאורים בספר (של האונס, החברה הישראלית, המאפיה המקומית, השחיתות, עיגול הפינות הכה ישראלי),  הרגשות והחששות של הדמויות, האווירה, כל אלה מתוארים בכשרון רב. המתח נשמר עד לסופו של הספר ואין רגע דל. אומנם לא תמיד אקדח שמוזכר בתחילת העלילה יירה
לדף הרשומה

גאיג`ין - יורם כסלו

  בילדותי אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות דוגמת סיפורי  נרניה, אי המטמון, חסמבה  ועוד רבים טובים אחרים וספר זה החזיר אותי באחת במנהרת הזמן. גם כיום אני נהנית לשקוע מדי פעם בספר הרפתקאות משובח. כשהספר הגיע לידי, התחלתי לעלעל בו כדי לראות על מה מדובר ותוך זמן קצר מצאתי עצמי שקועה בהרפתקאותיו הקסומות של הגיבור. נחמד לקרוא ספר מקור שלשם שינוי לא מתרחש רק בארץ ומאפשר לקוראיו להפליג בדמיון לארצות רחוקות ואקזוטיות. רוב הילדים חולמים בשלב זה או אחר לברוח מהבית, אך רק מעטים ונואשים מממשים זאת. אני מודה ומתוודה שגם אני בילדותי "ברחתי" פעם אחת מהבית בעקבות ויכוח שטותי עם אימי, אך בריחתי הנועזת הסתיימה במקום עבודתו של אבי ששכן ממש מעבר לפינה.. זהו סיפורו של נחום, ילד בן 11 וחצי שמגיל צעיר חולם לברוח מהבית ואף מממש בהעזה את חלומו. מגיל צעיר שמע נחום סיפורים על כך שהוריו אינם באמת הוריו האמיתים והוא הוחלף בעריסתו ביום היוולדו ע"י הזוג שגידלו. הוא מחליט לברר את אמיתות הדבר ולהתחקות אחר מוצאו. חיפושו מוביל אותו ליפן  ועוברות עליו שם הרפתקאות שונות ומשונות. במסעו הוא פוגש שלל דמויות צבעוניות ומרתקות וחלקן אף עוזר לו בחיפושיו. בין השאר הוא פוגש מנקה רחובות תמהוני שלו שלדים בארון, מפלצות מוזרות וסמוראים מסתוריים. בשלב מסוים מצטרפת למסעו מיצוקו בת ה-10 שלה סוד משלה. זהו ספר הרפתקאות משעשע ומבדר שמתאים לנוער, אך גם מבוגרים יהנו ממנו. הסופר מזגזג בחן בין ריאליזם וסוריאליזם, אמת ובדיה. בספר יש שלושה מקבצי קומיקס של הגיבורים וזה בהחלט תוספת מבורכת. אהבתי את הספר ומצאתי אותו מקסים, מלא דמיון וסוחף. שאלה אחת נותרת ללא מענה: מה עלה בגורלה של מיצוקו המקסימה?? בתי וחברתה כבר ביקשו לקרוא אחרי את הספר. זהו ספרו הראשון של יורם כסלו תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע "שיודע בדיוק מהי אמת, מהי אגדה ואת העובדה שאין שום הבדל ביניהם". אחכה בסקרנות לספרו הבא!   מומלץ בחום! הוצאת ידיעות ספרים איורים: דור בן-דיין עורכת ספרי הילדים והנוער: רינת פרימו עריכה: מיכל פאר עריכה לשונית: מתת עשת 295 עמודים 2011  
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גלי1היחידה אלא אם צויין אחרת