00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"מיחזור" נמצאו 29 פוסטים

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

22/03/2012
במסגרת  שבוע איכות הסביבה, העברתי כמה פעילויות יצירתיות משותפות לילדי בתי ספר יסודיים באשדוד והסביבה. (בגלל המצב הבטחוני שגרם לביטולים בשבוע שעבר, הועברו ונדחסו כמה מהפעילויות לשבוע זה.) ברשומה זו- ילדי כיתות ה` מבית ספר "מכבים" בגן יבנה, לומדים כל אחד לארוג  קוביה בגודל 20-20 ס"מ משקיות פלסטיק, על גבי נול פרמיטיבי שהם יוצרים מאריזה משומשת של קורנפלקס או קרטון דומה, ואח"כ לומדים לגזור חוט משקית, למתוח חוטי שתי, ולשזור ביניהם חוטי ערב משובלי שקיות. (אני "המשועממת",  עומלת אח"כ בחיבור כל הקוביות יחדיו לשטיח ססגוני.) פעילויות דומות שכבר העברתי בשנים קודמות תוכלו למצוא תחת תגית `תמונה משותפת` בית הספר הציע את המשפט: "כולנו רקמה אנושית אחת חיה", וביחד חשבנו על מראה הדימוי. תהליך העבודה והתוצאה הסופית בצילומים הבאים. את דימוי השטיח בניתי בעקבות בקשת בית הספר להעביר מסר של אחדות, השפעה וקשר בינינו- יושבי כדור הארץ. האמת- דימוי מוכר, שרואים אותו ברשת החברתית, ובמקומות נוספים.   שובלי השקיות משמשים להשחלת חוטי הערב   אלו התוצאות- פרי עבודה של שני מפגשים בני שעה וחצי כל אחד, בשתי כיתות - סה"כ כ- 50 ילדים. כפי שרואים- ישנן קוביות מושלמות יותר ופחות- תוצאה של ילדים מוכשרים ומהירי תפיסה יותר ופחות.   את החסר אני משלימה ומתקנת לאט בביתי...   שחרור האריגים מהנולים- דימוי כדור הארץ מתחיל להסתמן. רקמה בחוט פלסטיק שחור להדגשת היבשות ולקראת סיום- כתבה בעיתון המקומי  http://israeli-muni-news.com/?p=19442       ולסיום- השטיח התלוי אף הוא באופן יצירתי למדי בבית הספר.
לדף הרשומה

פיסות נוף

בסוף החודש ננעלת תערוכת 'איכות הסביבה ומיחזור' בשוהם, בה אני משתתפת, ומצורפת ההזמנה הנ"ל   בתערוכה אני מציגה שתי עבודות בגודל 60-60 ס"מ, של דימויי נוף גלילי,  ארוגים משקיות פלסטיק, בהשראת רישומים קטנים  שהייתי רושמת בנופי הגליל, כשגרנו ביישוב אשחר, ובעקבותם אף רקמתי פיסות נוף רקומות קטנות  (בגודל 10-10 ס"מ) בעיקר במהלך נסיעותי באוטובוס.       רישומים שרשמתי בנופים הסובבים את אשחר בשנת 2003-2004         קצת מתהליך העבודה- אפשר לשים לב שכל התמונה בנויה מחלקים קטנים מחוברים יחדיו- הפרטים המרכיבים את השלם  
לדף הרשומה

יצא`תה מהכלים

בגלריית מוזיאון הבילו"יים בגדרה  מוצגת בימים אלו תערוכה חדשה ושמה: "לצאת מהכלים" לכבוד נושא זה הכנתי את היצירה הבאה, העשוייה מחומר גלם חדש עבורי, אותו אני אוספת, ואף  ואוספים לי בחודשים האחרונים. מזהים מאיזה חומר?     קצת יותר מקרוב     ניחשתם נכון! אריזות של שקיות תה, בכל מיני צבעים, ריחות וטעמים. (התמונה באמת מריחה...) אז כמובן שאם על "לצאת מהכלים" אנו מדברים- אפשר לקחת את זה לכל מיני כיוונים מעניינים..... שונים ומשונים, יכולים לתאר למה אני התכוונתי.... היצירה- שיצאה מאריזות של שקיות תה, וגם קצת יותר לעומק.... וגם אתם מוזמנים למצוא את ההקשרים שנראים לכם.   ו כאן תוכלו לראות סרטון קצר על התערוכה   http://www.youtube.com/watch?v=bTyHFudW7zE ובינתיים קבלו עוד כמה תמונות מתהליך העבודה, שהגעתי אליו מתוך ניסוי וטעיה, ותהיה...           "קומפוזיציה" בהשראת האמן מונדריאן       אפשרות ליצירת פנקסים קטנים מאריזות של שקיות תה.
לדף הרשומה

מתקן לשקיות- משקיות!

  מכירים את מתקני הפלסטיק שמוכרים באיקאה ועוד חנויות, לאיחסון שקיות פלסטיק? כבר מזמן עלה בי הרעיון ליצור מתקן כזה מחיבור של דיסקים עגולים מלופפים בשקיות, מאחורה סרגתי גב משקיות, ויש יתרון למפגש בין צורות עגולות היוצרות ביניהן מרווחים, וכך מתאפשר למשוך את השקיות בין המרווחים. מדליק, לא? מעין- הכלי מכיל את עצמו...       כל הזמן מדברים על הפחתת צריכת השקיות, אבל- השאלה אם אפשר בכלל להסתדר בלעדיהן?? עושה רושם שכל דבר קטן אורזים בשקיות. מה .
לדף הרשומה

ויידגו לרוב בקרב הארץ

  במוזאון הבילויים בגדרה מתקיימת בימים אלו תערוכה בנושא איכות הסביבה ששמה הוא: "אין חיות כאלה"     בזכות תערוכה זו הגיחו לאוויר העולם  22 דגים שקופים למחצה עם שתי עיני מתכת לכל אחד.  וזאת בעקבות פרוש מעניין שקראתי על הפסוק: "וידגו לרוב בקרב הארץ". במדרש רבה. פסוק זה מופיע  בספר שמות, פרשת ויחי, שם מסופר על יעקב אבינו המברך את בניו לפני מותו, ובהגיעו לברך את אפרים ומנשה, בניו של יוסף, הוא אומר: "המלאך הגואל אותי מכל רע,  יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק, וידגו לרוב בקרב הארץ".  שם מקביל המדרש את עמ"י לדגים בגלל מס' סיבות, (כגון שהם מתחת למים ולכן עין הרע אינה שולטת בהם, שהדגים נתפסים בגרונם, כך עמ"י נתפסים בגרונם. מי שירצה לקרוא עוד, יוכל לעשות זאת כאן ) אחת מההקבלות היא כי למרות שהדגים חיים במים, ומוקפים מים כל חייהם, הנה כאשר יורדת טיפה אחת של גשם מלמעלה, שותים אותה בצימאון כמי שלא טעמו טעם מים מימיהם. (וזו אמורה להיות ברכה לעמ"י, שהם גדלים, ומוקפים ב"מי התורה", ובכל אופן כששומעים דבר תורה חדש, שותים אותו בצימאון כמי שלא שמעו דבר תורה מימיהם.) לי הצית מיד מדרש זה את המחשבה על חיי השפע, הקידמה והמותרות בהם אנו חיים. לכאורה לא חסר לנו דבר, (כמו מוקפים במים...)  ובכל זאת כמו הדגים- צמאים למעט טבע, איכות חיים, ירוק בעיניים, אויר נקי, אוכל בריא.... לא מתועש... ועוד ועוד... מס' צילומים מתהליך הלידה. (-:       הדגים אצלי בסטודיו.   ובגלריה.   http://www.youtube.com/watch?v=8ksppNj2dEI בכתובת זו ניתן לראות סרטון על התערוכה ביוטיוב
לדף הרשומה
12345
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גל עיני1 אלא אם צויין אחרת