00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אמנות" נמצאו 26 פוסטים

ת-כלי-ת

      במוזאון הבילויים בגדרה  מוצגת בימים אלו ועד 30.6.09 עוד תערוכה בנושא מיחזור ואקולוגיה, ושמה: "שונה בתכלית". אני מציגה שם מיצב מושגי קטן, המנסה לתאר באיזו דרך, את המילה תכלית. כבר כתבתי על מילה זו בעבר, אבל אחזור שוב, בפרט שבכל פעם עולים בי רעיונות נוספים מעניינים. כאמור המילה תכלית, פירושה מטרה. תכלית הינה מילה כללית, מכיוון שקיימות להן הרבה מטרות בחיי האדם, מטרות קטנות ומטרות גדולות יותר, מטרות גשמיות ומטרות רוחניות, ובוודאי כי כל מטרה מושגת באמצעות כלי אחר, הנה המילה `כלי` נמצאת באמצע המילה תכלית. .מדוע האות ת` נמצאת גם בתחילת המילה, וגם בסופה? ובכן- האות ת` רומזת לאמת, היא נמצאת בסוף האלפבית, וגם את האמת אנו יודעים בד"כ רק בסוף... יש כאן רמז לרעיון: "סוף מעשה במחשבה תחילה", הן, המחשבה הראשונית, המופיעה בהתחלה, והן המעשה המתבטא בסוף, נרמזים באות ת`, והדרך להוציא לפועל את המחשבה- כאמור ע"י הכלי. אדם יוצר בקבוק פלסטיק, על מנת להכיל בתוכו מים. כשכלו המים, הסתיים השימוש בכלי. ונשאלת שאלה- מה לעשות בבקבוק שאין לנו צורך בו, ואשר עשוי מחומר שאינו ידידותי לסביבה? נולדת מטרה חדשה- הצורך לשמור על איכותה של הסביבה- אחת הדרכים להשיג מטרה זו, היא למחזר את הכלי. כיצד? לקחת לכלוב הבקבוקים, משם הוא יגיע למפעל ממנו ייצרו מוצרים חדשים. הדרך הנוספת - לעשות שימוש חוזר בכלי- ליצור תמונה, או חפץ אחר. המטרה הראשונית היתה בסיסית וגשמית - הכלת מים בכלי. המטרה השניה כבר רוחנית יותר, שמירה על סביבתנו. המטרה הרוחנית גרמה בעצם להארכת חיי הכלי. אדם המתבונן מן הצד יוכל לחשוב שהמטרה היתה ליצור יצירה אמנותית, (שגם היא מטרה רוחנית), והכלי להגשמתה הוא אותו חומר שהאמן בחר ליצור איתו, אולם למעמיק להתבונן יובן כי ישנה מטרה רוחנית אף גבוהה מיצירת האמנות, היצירה עצמה היא כלי המשרת מטרה גבוהה ממנה - העברת מסר, שמירה על איכות הסביבה, וכד`. יוצא שככל שהמטרה רוחנית יותר, חיי הכלי ארוכים יותר... כלי החשיבה שאינם גשמיים, הינם הנצחיים ביותר.    
לדף הרשומה

כַּלָּה, כִּלָּה, כֻּלָה

      בימים אלו מוצגת בבית יד לבנים באשדוד, תערוכת אמנות של אגודת אמני אשדוד בנושא `אקולוגיה`. כן, גם יצירה שלי מוצגת שם, ו- נחשו באיזה חומר התעסקתי - כמובן  -שקיות! גודל היצירה 1.20/1.20 מ`, אריג שקיות ה עשוי מ- 25 שטיחוני שקיות בגודל 20/ 20 ס"מ, מחוברים יחדיו ומתוחים על מסגרת עץ טבעי.        זהו שיר קטן שרקמתי על אחד מן השטיחונים בחוט רקמה אדום.         ואלו חלק מהמחשבות שהיו רקע להשראתי, וכמובן סיבה טובה להמשיך להעמיק ולהתפלסף עוד קצת, כמו שאני אוהבת... בשבילי החקירה הזו היא בעצמה יצירה...      המתח שבין הכלי המכיל, לתוכן המתכלה .                                                           בביתי נערמות להן שקיות לבנות לרוב, הנלקחות מהמרכול השכונתי לנשיאת     מצרכים.   השקית הלבנה הינה למעשה כלי , ומתכלה באיטיות, והזכירה לי   בצבעוניותה שמלת כלה לבנה.   התבוננתי במילה `כַּלָה` במובן הסתיים- נגמר ובמילה   `כַּלָּה`, (דגש ב-`ל`) של חתן, וחיפשתי את הקשר. גיליתי כי שורש המילה `כַּלָה` במובן  הסתיים הינו כ.ל.ה , ממנו נגזרות גם המילים: כליה, כליון, כילה, ועוד. שורש המילה  `כַּלָּה` (של חתן) הינו כ.ל.ל. ממנו נגזרות גם המילים: נכלל, התכללות ועוד. לכאורה  שתי  משמעויות הפוכות- התכללות וכליה – התמלאות והתרוקנות , בהן משמשות  אותן  אותיות: כ,ל, אך למעשה שתי פעולות אלו של הכלה וכליה קשורות זו בזו:    מהו כלי ? במילה זו מופיעות שוב אותיות כ.ל. הרומזות למשמעות של הכלה, הכלי- מכיל  בתוכו. אך יותר מזה –   ממהות אותיות `כ`, `ל`, נלמדת המשמעות המדויקת יותר של  המילה `כלי` :   אות `כ` רומזת לכף היד, לכלי המכיל , לכמות, למידה.
לדף הרשומה

שטיח קיר משקיות

  השבוע לקחתי על עצמי פרויקט מאתגר - להעביר סדנת אריגת שקיות ל - 70 ילדים, ילדי כיתות ו`, מאחד מבתי הספר באשדוד.   זה לא היה קל, כמו שקיוויתי.   תהליך - שבו למדו הילדים להכין את הנול בעצמם, מקרטון בשימוש חוזר, באדיבות מפעלי safe place באשדוד.   ואח"כ לבחור צבע שקית המתאים לקוביית האריג בה הם זכו,     ואח"כ לגזור שקית לחוט...... ולמתוח את חוטי השתי....... ולהשחיל את חוטי הערב, ולא למתוח אותם יותר מידי, שלא יתכווץ האריג........     בקיצור - מתוך קבוצה של 70 ילדים, התקבלו כ- 32 עבודות הראויות להתחבר לשטיח.     ועוד כל השעות שעמלתי לחבר בתיפורים את כל חלקי האריג.... תשמעו - סיפור, אצטרך לחשוב על דרך קלה יותר.....     בכל אופן, הוספתי בסוף "רקמה" בחוטי שקיות שהפכה את היצירה כולה ל- מעניינת, אפשר לומר.  אולי אפילו  יכולה להיחשב כ`אמנות עכשויית`......         השטיח הגמור תלוי בביה"ס.     תודה לאיגוד ערים לאיכות הסביבה - חבל אשדוד יבנה, על שיתוף הפעולה.         .
לדף הרשומה

צהר תעשה לתיבה

      בימים אלו מוצגת  במרכז מונארט באשדוד תערוכת יצירות של אגודת אמני אשדוד בנושא "חלונות". כל אמן מתחבר  ויוצר את החלון האישי שלו. גם ציור שלי מוצג שם, ואני התחברתי ויצרתי לפי הפסוק הידוע מפרשת נח: "צהר תעשה לתיבה..." המדבר בעניין החלון שציווה ה` את נח לבנות בתיבה.   כידוע ניתן לדרוש את התורה בפרד"ס , כלומר ב- 4 רבדים של עמקויות: פ שט, ר מז ד רש, ס וד. ישנם מפרשים הנחשבים יותר למפרשים בדרך הפשט, כגון רש"י , וישנם אחרים שפירושם על התורה הוא יותר בכוון הרמז, או הסוד, וכו`. וכמובן שאין סתירה, וכולם משלימים זה את זה. הרי 70 פנים לתורה, כמו יהלום גדול בעל זוויות נוצצות, וכל זווית שנתבונן תאיר צד נוסף של אותו יהלום.   אם כן בפירוש הפשט- מובן הוא כי הכוונה במילה "תיבה" לאותה תיבת עץ שנצטווה נח לבנות על מנת להציל את עצמו, בני משפחתו ובעה"ח מהמבול. אולם - תיבה היא גם "מילה" (ראשי תיבות = ראשי מילים...)    התבוננתי במס` מפרשים והנה גיליתי פירוש נפלא על הפס`: "צהר תעשה לתיבה, ואל אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התיבה בצידה תשים, תחתיים, שניים ושלישיים תעשה"                 (בראשית ו, ט"ז) פירוש זה היווה השראה לציור שציירתי.   אומר רש"י:   צהר - יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה. מהו ההבדל בין חלון לאבן טובה? חלון הינו פתח המאפשר חדירת האור, במידה ואין אור לא יעביר החלון את האור. אבן טובה מאירה בעצמה. הנה דורש רבי נחמן:  (ליקוטי מוהר"ן ט,ג,)    צהר תעשה לתיבה. הכוונה שתהיה התיבה, דהיינו המילה, מאירה בעצמה לנשמתנו בעבודת התפילה. וכיצד אפשרי הדבר? כאשר אדם עומד בתפילה לפני בוראו ישנם הרבה מפריעים, מחשבות, וקליפות המסובבות אותו ואינן מאפשרות לו להתפלל ולהתחבר לה`. האדם נמצא אז כשרוי בחושך, כיצד אפשר שאור ה` יאיר בו? אומר רבי נחמן ע"י אחיזה במידת האמת אפשר שאור ה` יאיר בו. שהרי ה` חותמו אמת ונאמר: "ה` אורי וישעי". ואם כן מהי אותה אמת? הרי כל תפילתנו הינה דברי אמת, למה מתכוון רבי נחמן באומרו אחיזה באמת? והכוונה למעשה שנתכוון כשאנו הוגים ואומרים את מילות התפילה, שנחוש אותן, נתבונן בהן. עד כדי כך עבודה זו אינה פשוטה, אלא קשה
לדף הרשומה

אתערותא דלעילא

    אתערותא דלעילא הינו מושג חסידי שפירושו "התעוררות מלמעלה" כלומר - פעולה מיוחדת מאת ה` לעורר את נשמת האדם ולהעניק לה כוחות מיוחדים. ממש כפי שהיה בחנוכה. בחנוכה עם ישראל לא עשה השתדלות מיוחדת  על מנת להצליח במלחמתם נגד היוונים. מלבד קומץ גיבורים, החשמונאים, העם כולו המשיך לדשדש באותם מעשים ולא התעורר לתשובה, התבוננות פנימה, חרטה על העבר, וכו`. כל הנס קרה בהשפעה מלמעלה- ללא השתדלות מלמטה- חלשים ניצחו חזקים, מעטים ניצחו רבים, וכך אף מברכים בנוסח שעל הניסים בחנוכה: "רבת את ריבם, דנת את דינם", שהוא לשון הרומז לה` שלחם את מלחמתנו. זאת בניגוד לחג הפורים בו העם לבש שק ואפר, עשה תשובה, צם 3 ימים כהכרזתה של אסתר, כל זאת על מנת לנסות לבטל את הגזרה של המלך אחשוורוש, להשמיד להרוג ולאבד את היהודים מקטון ועד גדול.פעולות אלו של התעוררות מלמטה נקראות "אתערותא דלתתא". בחיים האדם נמצא תמיד בין שני כוחות אלו הפועלים עליו, עיתים הוא חש כי נמסכים עליו כוחות של התרוממות הרוח גדולה, ורצון לקדושה ולמעשים טובים, כאילו מישהו עוזר לו מלמעלה, ועיתים האדם עצמו צריך לעמול בכח רב על מנת להגיע להישג כלשהו. ויש צורך תמיד בשילוב של שני הכוחות הללו. אי אפשר רק ע"י עזרה מלמעלה, כי סוף כל סוף אחרי רוח ההתעוררות, ישוב האדם למצבו הקודם, ומצד שני האדם לבדו גם לא יוכל להגיע למעלה גבוהה ללא עזרה מלמעלה. כמה יפים הם מנהגי החגים שלנו, שגם בהם ניתן למצוא רמזים מעניינים לכל הרעיונות הגבוהים המלווים את החג. בחנוכה נוהגים ילדים לשחק בסביבון אותו אנו אוחזים מלמעלה, רמז לאתערותא דלעילא, כנזכר לעיל. בעוד בפורים אנו משחקים ברעשנים אותם אוחזים מלמטה, רמז להתעוררות שהיתה מלמטה, וכך אף מברכים "הרב את ריבנו, הדן את דיננו" שהוא לשון רבים להורות כי גם ע"י השתדלות ישראל מלמטה במעשים טובים תשובה חרטה ותפילות נושעו עם ישראל.
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גל עיני1 אלא אם צויין אחרת