00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"אמונה" נמצאו 30 פוסטים

ושמחת בחגך

  בשמחה - מחשבה / "ושמחת בחגך"     בהמשך לרשומה הקודמת שלי בנושא השמחה:  "שמחה סוד החיים", בה ניסיתי להראות כיצד מבינים מהי שמחה לפי חכמת לשון הקודש, הפעם נתקדם שלב נוסף וננסה להבין כיצד ניתן להגיע אל השמחה, ובמה שונה השמחה בה מצווה היהודי כל השנה, (`עיבדו את ה` בשמחה`) מהציווי המיוחד שאנו מצווים בו בשלושת הרגלים, ובמועדים: `ושמחת בחגך`. שוב נוכל לקבל רמזים מהשפה שלנו, שפת לשה"ק: אותיות   `מחשבה`. הן אותן   אותיות של המילה: `בשמחה`, לרמוז כי המחשבה .
לדף הרשומה

הולך ומתבהר

כן, בזמן האחרון יצא לי להציג במס` תערוכות, וזה כיף, כי הזמנה להשתתף בתערוכה מכריחה אותי להוריד לעולם סוף סוף, את שלל הרעיונות הצצים להם כל הזמן בראשי, ומפאת ריצת החיים, וריבוי המטלות, לא תמיד מתאפשר לתת להם ביטוי מעשי. את היצירה הזו, (כן, גם היא משקיות...) יצרתי לכבוד יום האשה הבינלאומי, שהיה לא מזמן. ובכן, מה יותר טוב מלהתחבר לעצמי?... פעם שמעתי משל יפה המסביר כי שינוי גדול בעולם מתחיל משינוי האני, ולא שינוי הזולת... אז אולי כדאי שאפנה את האצבע כלפי- ואשאל את עצמי- מה אני יכולה לשפר בעצמי, באני שלי???  הגעתי למסקנה, כי חשיבה חיובית היא בסיס לכל דבר. רוב בני האדם נוטים להיות מאד ביקורתים כלפי עצמם, (יחס חמור כלפי האני, גורם לנו אח"כ גם להיות חמורים וביקורתיים יותר כלפי סביבתנו) יחס ביקורתי ומחשבה שלילית לאני שלנו, מוריד מהאנרגיה החיובית, מדכדך, גורם לעצבות, יכול אפילו להוביל במקרים קיצוניים לפסיביות, ולחוסר רצון לפעול וליצור בעולם. לעומת זאת חשיבה חיובית, ופרגון עצמי, וראיית ה`כוס` המלאה שבמעשים לי, גם אם יש מה לשפר, ולהוסיף, בכל זאת יש גם איזה טוב שאנו עושים בעולם, לכן למה לא לראות זאת, ומתוך כך להחיות את עצמי, ולתת לעצמי כח להמשיך ולפעול??? איך אומר רבי נחמן? "גם מעט זה טוב"... יש לנו שאיפות ומחשבות גבוהות וגדולות על כל מיני דברים, ומתוך שלא הספקנו הכל, הנה אנו מבטלים עצמנו לחלוטין. לא זו הדרך. יש לייקר כל מעשה וכל השתדלות ולו הקטנה ביותר שלנו, ומתוך כך לצמוח. יש תקווה, אין יאוש... ממליצה בחום להקשיב להרצאתה של הגב` אביבה שטיינמץ , ולראות מה גדול הוא כח המחשבה החיובית...                   עבודה זו מוצגת בימים אלו ועד 5.4.09 בבית האמנים ברחובות.  
לדף הרשומה

ת-כלי-ת

      במוזאון הבילויים בגדרה  מוצגת בימים אלו ועד 30.6.09 עוד תערוכה בנושא מיחזור ואקולוגיה, ושמה: "שונה בתכלית". אני מציגה שם מיצב מושגי קטן, המנסה לתאר באיזו דרך, את המילה תכלית. כבר כתבתי על מילה זו בעבר, אבל אחזור שוב, בפרט שבכל פעם עולים בי רעיונות נוספים מעניינים. כאמור המילה תכלית, פירושה מטרה. תכלית הינה מילה כללית, מכיוון שקיימות להן הרבה מטרות בחיי האדם, מטרות קטנות ומטרות גדולות יותר, מטרות גשמיות ומטרות רוחניות, ובוודאי כי כל מטרה מושגת באמצעות כלי אחר, הנה המילה `כלי` נמצאת באמצע המילה תכלית. .מדוע האות ת` נמצאת גם בתחילת המילה, וגם בסופה? ובכן- האות ת` רומזת לאמת, היא נמצאת בסוף האלפבית, וגם את האמת אנו יודעים בד"כ רק בסוף... יש כאן רמז לרעיון: "סוף מעשה במחשבה תחילה", הן, המחשבה הראשונית, המופיעה בהתחלה, והן המעשה המתבטא בסוף, נרמזים באות ת`, והדרך להוציא לפועל את המחשבה- כאמור ע"י הכלי. אדם יוצר בקבוק פלסטיק, על מנת להכיל בתוכו מים. כשכלו המים, הסתיים השימוש בכלי. ונשאלת שאלה- מה לעשות בבקבוק שאין לנו צורך בו, ואשר עשוי מחומר שאינו ידידותי לסביבה? נולדת מטרה חדשה- הצורך לשמור על איכותה של הסביבה- אחת הדרכים להשיג מטרה זו, היא למחזר את הכלי. כיצד? לקחת לכלוב הבקבוקים, משם הוא יגיע למפעל ממנו ייצרו מוצרים חדשים. הדרך הנוספת - לעשות שימוש חוזר בכלי- ליצור תמונה, או חפץ אחר. המטרה הראשונית היתה בסיסית וגשמית - הכלת מים בכלי. המטרה השניה כבר רוחנית יותר, שמירה על סביבתנו. המטרה הרוחנית גרמה בעצם להארכת חיי הכלי. אדם המתבונן מן הצד יוכל לחשוב שהמטרה היתה ליצור יצירה אמנותית, (שגם היא מטרה רוחנית), והכלי להגשמתה הוא אותו חומר שהאמן בחר ליצור איתו, אולם למעמיק להתבונן יובן כי ישנה מטרה רוחנית אף גבוהה מיצירת האמנות, היצירה עצמה היא כלי המשרת מטרה גבוהה ממנה - העברת מסר, שמירה על איכות הסביבה, וכד`. יוצא שככל שהמטרה רוחנית יותר, חיי הכלי ארוכים יותר... כלי החשיבה שאינם גשמיים, הינם הנצחיים ביותר.    
לדף הרשומה

כַּלָּה, כִּלָּה, כֻּלָה

      בימים אלו מוצגת בבית יד לבנים באשדוד, תערוכת אמנות של אגודת אמני אשדוד בנושא `אקולוגיה`. כן, גם יצירה שלי מוצגת שם, ו- נחשו באיזה חומר התעסקתי - כמובן  -שקיות! גודל היצירה 1.20/1.20 מ`, אריג שקיות ה עשוי מ- 25 שטיחוני שקיות בגודל 20/ 20 ס"מ, מחוברים יחדיו ומתוחים על מסגרת עץ טבעי.        זהו שיר קטן שרקמתי על אחד מן השטיחונים בחוט רקמה אדום.         ואלו חלק מהמחשבות שהיו רקע להשראתי, וכמובן סיבה טובה להמשיך להעמיק ולהתפלסף עוד קצת, כמו שאני אוהבת... בשבילי החקירה הזו היא בעצמה יצירה...      המתח שבין הכלי המכיל, לתוכן המתכלה .                                                           בביתי נערמות להן שקיות לבנות לרוב, הנלקחות מהמרכול השכונתי לנשיאת     מצרכים.   השקית הלבנה הינה למעשה כלי , ומתכלה באיטיות, והזכירה לי   בצבעוניותה שמלת כלה לבנה.   התבוננתי במילה `כַּלָה` במובן הסתיים- נגמר ובמילה   `כַּלָּה`, (דגש ב-`ל`) של חתן, וחיפשתי את הקשר. גיליתי כי שורש המילה `כַּלָה` במובן  הסתיים הינו כ.ל.ה , ממנו נגזרות גם המילים: כליה, כליון, כילה, ועוד. שורש המילה  `כַּלָּה` (של חתן) הינו כ.ל.ל. ממנו נגזרות גם המילים: נכלל, התכללות ועוד. לכאורה  שתי  משמעויות הפוכות- התכללות וכליה – התמלאות והתרוקנות , בהן משמשות  אותן  אותיות: כ,ל, אך למעשה שתי פעולות אלו של הכלה וכליה קשורות זו בזו:    מהו כלי ? במילה זו מופיעות שוב אותיות כ.ל. הרומזות למשמעות של הכלה, הכלי- מכיל  בתוכו. אך יותר מזה –   ממהות אותיות `כ`, `ל`, נלמדת המשמעות המדויקת יותר של  המילה `כלי` :   אות `כ` רומזת לכף היד, לכלי המכיל , לכמות, למידה.
לדף הרשומה

צהר תעשה לתיבה

      בימים אלו מוצגת  במרכז מונארט באשדוד תערוכת יצירות של אגודת אמני אשדוד בנושא "חלונות". כל אמן מתחבר  ויוצר את החלון האישי שלו. גם ציור שלי מוצג שם, ואני התחברתי ויצרתי לפי הפסוק הידוע מפרשת נח: "צהר תעשה לתיבה..." המדבר בעניין החלון שציווה ה` את נח לבנות בתיבה.   כידוע ניתן לדרוש את התורה בפרד"ס , כלומר ב- 4 רבדים של עמקויות: פ שט, ר מז ד רש, ס וד. ישנם מפרשים הנחשבים יותר למפרשים בדרך הפשט, כגון רש"י , וישנם אחרים שפירושם על התורה הוא יותר בכוון הרמז, או הסוד, וכו`. וכמובן שאין סתירה, וכולם משלימים זה את זה. הרי 70 פנים לתורה, כמו יהלום גדול בעל זוויות נוצצות, וכל זווית שנתבונן תאיר צד נוסף של אותו יהלום.   אם כן בפירוש הפשט- מובן הוא כי הכוונה במילה "תיבה" לאותה תיבת עץ שנצטווה נח לבנות על מנת להציל את עצמו, בני משפחתו ובעה"ח מהמבול. אולם - תיבה היא גם "מילה" (ראשי תיבות = ראשי מילים...)    התבוננתי במס` מפרשים והנה גיליתי פירוש נפלא על הפס`: "צהר תעשה לתיבה, ואל אמה תכלנה מלמעלה, ופתח התיבה בצידה תשים, תחתיים, שניים ושלישיים תעשה"                 (בראשית ו, ט"ז) פירוש זה היווה השראה לציור שציירתי.   אומר רש"י:   צהר - יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה. מהו ההבדל בין חלון לאבן טובה? חלון הינו פתח המאפשר חדירת האור, במידה ואין אור לא יעביר החלון את האור. אבן טובה מאירה בעצמה. הנה דורש רבי נחמן:  (ליקוטי מוהר"ן ט,ג,)    צהר תעשה לתיבה. הכוונה שתהיה התיבה, דהיינו המילה, מאירה בעצמה לנשמתנו בעבודת התפילה. וכיצד אפשרי הדבר? כאשר אדם עומד בתפילה לפני בוראו ישנם הרבה מפריעים, מחשבות, וקליפות המסובבות אותו ואינן מאפשרות לו להתפלל ולהתחבר לה`. האדם נמצא אז כשרוי בחושך, כיצד אפשר שאור ה` יאיר בו? אומר רבי נחמן ע"י אחיזה במידת האמת אפשר שאור ה` יאיר בו. שהרי ה` חותמו אמת ונאמר: "ה` אורי וישעי". ואם כן מהי אותה אמת? הרי כל תפילתנו הינה דברי אמת, למה מתכוון רבי נחמן באומרו אחיזה באמת? והכוונה למעשה שנתכוון כשאנו הוגים ואומרים את מילות התפילה, שנחוש אותן, נתבונן בהן. עד כדי כך עבודה זו אינה פשוטה, אלא קשה
לדף הרשומה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גל עיני1 אלא אם צויין אחרת