00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"איכות הסביבה" נמצאו 7 פוסטים

"חוף מעשה במחשבה תחילה"

  המון המון זמן לא הייתי כאן, בושה מצידי. אבל באמת שיש לי סיבה טובה- השבוע קיבלתי את הציון האחרון שמסכם שתי שנות לימודים לתואר שני באמנות ואוצרות באוניברסיטת בן גוריון. ב"ה, יכולה לסמן וי, ולנשום לרווחה, וסופסוף לחזור במרץ   ליצירות האמנות שלי.  אז בינתיים מפרסמת פעילות טריה וצבעונית במיוחד מהשבוע האחרון, שנעשתה עם ילדי כיתות ה` ו`, בבי"ס שח"ר למדעים באשדוד, בנושא זיהום החוף, בסיוע ועידוד איגוד ערים לאיכות הסביבה, חבל אשדוד יבנה, שעושים פעילות מדהימה באיזור בנושא החינוך לאיכות הסביבה. ביצירה משתתפות טכניקת קולאז, עיסת נייר, צביעה, והרבה סוגים של חומרים שונים כמו אריזות של שקיות תה, ניירות כרומו ממגזינים, פקקי שעם, פקקי בירה, צמיג גומי, בקבוק פלסטיק, גליל נייר לידיים, ואפילו משטח היצירה הוא אריזת קרטון של רהיט. את הכותרת לעבודה נתנה המורה למדעים קטי טואיל, והפעילות לוותה בביקור ופעילות על חוף הים, שתועדה בצילומים.        
לדף הרשומה

כולנו רקמה אנושית אחת חיה

22/03/2012
במסגרת  שבוע איכות הסביבה, העברתי כמה פעילויות יצירתיות משותפות לילדי בתי ספר יסודיים באשדוד והסביבה. (בגלל המצב הבטחוני שגרם לביטולים בשבוע שעבר, הועברו ונדחסו כמה מהפעילויות לשבוע זה.) ברשומה זו- ילדי כיתות ה` מבית ספר "מכבים" בגן יבנה, לומדים כל אחד לארוג  קוביה בגודל 20-20 ס"מ משקיות פלסטיק, על גבי נול פרמיטיבי שהם יוצרים מאריזה משומשת של קורנפלקס או קרטון דומה, ואח"כ לומדים לגזור חוט משקית, למתוח חוטי שתי, ולשזור ביניהם חוטי ערב משובלי שקיות. (אני "המשועממת",  עומלת אח"כ בחיבור כל הקוביות יחדיו לשטיח ססגוני.) פעילויות דומות שכבר העברתי בשנים קודמות תוכלו למצוא תחת תגית `תמונה משותפת` בית הספר הציע את המשפט: "כולנו רקמה אנושית אחת חיה", וביחד חשבנו על מראה הדימוי. תהליך העבודה והתוצאה הסופית בצילומים הבאים. את דימוי השטיח בניתי בעקבות בקשת בית הספר להעביר מסר של אחדות, השפעה וקשר בינינו- יושבי כדור הארץ. האמת- דימוי מוכר, שרואים אותו ברשת החברתית, ובמקומות נוספים.   שובלי השקיות משמשים להשחלת חוטי הערב   אלו התוצאות- פרי עבודה של שני מפגשים בני שעה וחצי כל אחד, בשתי כיתות - סה"כ כ- 50 ילדים. כפי שרואים- ישנן קוביות מושלמות יותר ופחות- תוצאה של ילדים מוכשרים ומהירי תפיסה יותר ופחות.   את החסר אני משלימה ומתקנת לאט בביתי...   שחרור האריגים מהנולים- דימוי כדור הארץ מתחיל להסתמן. רקמה בחוט פלסטיק שחור להדגשת היבשות ולקראת סיום- כתבה בעיתון המקומי  http://israeli-muni-news.com/?p=19442       ולסיום- השטיח התלוי אף הוא באופן יצירתי למדי בבית הספר.
לדף הרשומה

להתרחק בכדי להתקרב

 לכבוד תערוכת 'פרספקטיבה', שהתקיימה בגלריה 'דואט' לפני כחודש, נולדה היצירה - מחשבה הזו. רק עכשיו – בזמן חופשת סמסטר, מצאתי זמן להעלות את הדברים.   חשבתי לעצמי- מהי פרספקטיבה? נקודת מבט?  נקודת זווית? ישנה הפרספקטיבה ה"גשמית", אם ניתן לכנות כך את נקודת המבט הפיזית על עצמים שונים בחלל. ככל שמתרחקים במבט, כמו הולכות ומתקרבות זו לזו אותן "קרני" ראיה דמיוניות באופק, הגורמות לעצמים בשדה הראיה להראות קטנים מאד, ונוצרת אשליה שהעצמים כמו מתקרבים ומתאחדים זה עם זה. מצד שני מרחב הראיה גדל, ומתבררת אחדותו. אבל אולי כך ממש פועלת גם הפרספקטיבה ה"רוחנית"? אותה נקודת התייחסות שלי למקרים שונים שקורים לי בחיים? ככל שהדבר קרוב אלי יותר, הן מבחינת הזמן, והן מבחינת התייחסותי האישית אליו, הדברים נראים גדולים מאד, מסעירים, לעיתים אף קשים, ומכאיבים. והנה ככל שחולף הזמן, והמקרים מתרחקים ממני, או קרבתי האישית אל המקרים היא רחוקה יותר, לפתע פתאום מטשטש חוזק המקרה, הוא נדמה בעיני רוחי כקטן, וקשה פחות, ולמעשה "מתאחד", עם כל שאר המקרים האחרים שקרו לי אי פעם מתישהוא בזמן... וכבר אינו מטריד אותי כל כך. זה מעניין העסק הזה- מבחינה מסוימת ככל שמתרחקים, למעשה בעצם מתקרבים... כשמתרחקים הפרספקטיבה גדלה, המקרים, או העצמים מתאחדים, ויש פחות קושיות, כי תופסים כוליות גדולה יותר, ולא נפרדות של מקרים או עצמים, שלכאורה אין ביניהם קשר. משל למבט של אסטרונאוט על כדור הארץ מהחלל. מצד אחד הוא אמנם אינו מבחין בפרטים הקטנים, אבל מצד שני יש לו יתרון בתפיסת מציאות האחדות של כל הכדור הזה. ברור לו כי זהו דבר אחד, ואם יזיקו לחלק ממנו, פוגעים בכדור כולו.   הרי גם בכדי להבין את הדימוי המוצג בתמונה הזו- עלי להתרחק, ואז לתפוס את כל התמונה, למרות שמסקרן מאד להתקרב אליה פיזית ולהבין ממה ואיך היא בנויה. הקרבה האמיתית- הקרבה ל"דעת"- מתקיימת רק כשמתרחקים... מעניין כי פירוש המילה "דעת" בלשון הקודש הוא חיבור, כמו "והאדם ידע את חווה אשתו" (בראשית ד, א)  כלומר- לדעת זה להתחבר, ובשביל להתחבר, כלומר להתקרב ב"דעת", יש צורך להתרחק. עולם הפוך. חיפשתי בעברית מילה מקבילה למילה 'פרספקטיבה', וכל שמצאתי היה 'זווית', מילה שבקונקורדנציה, מופיעה בהקשר
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

פיסות נוף

בסוף החודש ננעלת תערוכת 'איכות הסביבה ומיחזור' בשוהם, בה אני משתתפת, ומצורפת ההזמנה הנ"ל   בתערוכה אני מציגה שתי עבודות בגודל 60-60 ס"מ, של דימויי נוף גלילי,  ארוגים משקיות פלסטיק, בהשראת רישומים קטנים  שהייתי רושמת בנופי הגליל, כשגרנו ביישוב אשחר, ובעקבותם אף רקמתי פיסות נוף רקומות קטנות  (בגודל 10-10 ס"מ) בעיקר במהלך נסיעותי באוטובוס.       רישומים שרשמתי בנופים הסובבים את אשחר בשנת 2003-2004         קצת מתהליך העבודה- אפשר לשים לב שכל התמונה בנויה מחלקים קטנים מחוברים יחדיו- הפרטים המרכיבים את השלם  
לדף הרשומה

הצוללת הירוקה באשדוד

14/07/2009
פעם הכרנו את הצוללת הצהובה, עכשיו בישראל, בעיר הנמל אשדוד - קמה לחיים ה-   צוללת ירוקה. הצוללת הירוקה הינה פרויקט משותף למוזאון אשדוד לאמנות, לנמל אשדוד, חב` החשמל ואיגוד ערים לאיכות הסביבה חבל אשדוד יבנה.   בצוללת הירוקה מוזמנים המבקרים ללמוד קצת יותר על המחויבות לסביבה- על הגורמים המזהמים, וכיצד אפשר למזער את הנזקים.   וכמובן  לקבל רעיונות יצירתיים רבים ומרתקים, להתנסות ביצירה מעשית בחמרים בשימוש חוזר.   הצוללת עוצבה והוקמה ע"י צוות העובדים .
לדף הרשומה
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גל עיני1 אלא אם צויין אחרת