00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הון חברתי- מהו בעצם והאם הוא משמעותי בימינו?

כשאומרים לי הון חברתי אני חושבת על הילדים המגניבים בבית הספר, אנשים שהצליחו להפוך למשהו רק עקב אהדה מאנשים סביבם וקשרים שיצרו עם האנשים הנכונים. 
אבל מהי ההגדרה האמיתית להון חברתי? 

הון חברתי הוא מושג במדעי החברה המתאר את סך המשאבים הבלתי חומריים העומדים לרשות החברים ברשת חברתית מסוימת מכוח שיתוף הפעולה, האמון וערוצי המידע ביניהם.
כלומר, מדובר על רמה של קשרים ברשת חברתית כלשהי שנותנים לחברים בה כוח מסוים. הכוח הזה הוא ההון החברתי, כאשר לאורך מחקרים רבים שנעשו גובשו מספר מדדים לצרכי השוואה ובחינה של ההון המדובר אך ללא הצלחה חד משמעית. הרי מדובר במושג מופשט אשר לא ניתן למדוד ולכמת. בעזרת ההון החברתי של אדם ביכולתו להשיג דברים שלאדם אחר אין את היכולת להשיג- בעזרת הקשרים החזקים שלו כמובן, והון חברתי יכול אף להפוך להון כלכלי לעיתים. 

פוטנאם, אחד החוקרים שבחן את תופעה זו טען כי המושג של הון חברתי אינו חזק כפי שהיה פעם עקב התפתחות טכנולוגיה והחלפת דורות. 
אין ספק שחוקר זה לא ידע עד כמה הטכנולוגיה עוד הולכת להתפתח ולהשפיע על המחקר שלו. לא רק שהמושג לא נחלש, בעיני הוא חזק מתמיד. דווקא בגלל התפתחות הטכנולוגיה והרשתות החברתיות אשר נותנות לנו אפשרות לפרסם בדיוק מי אנחנו ולמה אנחנו הכי טובים ומה אנחנו עושים בכל רגע נתון באינטרנט- הבמה הגדולה בעולם. דווקא בגלל הטכנולוגיה שמאפשרת לאדם אנונימי מישראל להפוך לכוכב אינסטרם בינלאומי ברגע, כזה שקיבל במה על מנת שכל העולם יצפה בכל דבר שהוא בוחר לאכול ובכל רגע ביום שלו.
וכך בימינו צוברים הון חברתי, שלא פעם ולא פעמיים ראינו כיצד הוא הפך להון כלכלי משמעותי. אלפי משתמשים ברשתות החברתיות הפכו אותן לקריירה לכל דבר מאחר ואותו ההון החברתי פתח להם דלתות לעולמות שלמים שלא היו מגיעים אליהם באף דרך אחרת. 
מעבר לטכנולוגיה ניתן לראות את השפעתו של הון חברתי גם במקומות הפשוטים יותר כמו בית ספר, צבא ואפילו מקום עבודה. הרי יהיה הרבה יותר קל למצוא עבודה מאוד טובה אם נכיר את האנשים הנכונים להכיר ויהיה הרבה יותר כיף בבית ספר אם נכיר ונתחבר לילדים המגניבים. למעשה, המושג הזה פוגש אותנו בכל מקום לאורך כל חיינו. 

תמיד אומרים שקשרים הם הנשק הכי חזק ואין ספק כי זה נכון ועדיין רלוונטי. על כך מתבסס מושג ההון החברתי.   
  

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מתחקרים ביחד!

בשבוע שעבר דיברנו על למידה ארגונית. הפקת מסקנות קבוצתית תוך למידה משותפת ודיון כוללני אודות הבעיות המונחות בפנינו. דבר הגורם לנו לגדול ולשפר את עצמנו יחד כקבוצה. 
השבוע ארצה לדבר על מה שקורה כתוצאה מהלמידה, כיצד מתמודדים עם המסקנות וכיצד נצליח להפיק לקחים בדרך הפרודוקטיבית ביותר. 

קיימות דרכים רבות להפיק לקחים ולנתח את המסקנות אך אני אבחר לדבר על שלב התחקירים. 
לא כל סיטואציה נבחר לתחקר כל כך לעומק. מהם הקריטריונים לאירוע אותו כן נתחקר?
ראשית נתחקר אך ורק אירועים אותם נגדיר כמשמעותיים (לדוגמא- אירוע בטיחות יתוחקר תמיד- נגדיר כמשמעותי). 
שנית, נבחר לתחקר אירועים תפעוליים משמעותיים שלא צפינו כמו כשל פתאומי או תקלה לא שגרתית. 
נרצה לתחקר אירועים בעלי משמעות רוחבית ובנוסף הצלחות ארגוניות אשר ניתן ללמוד מהן כיצד לשחזרן. 
אירועים שלא נתחקר הם לדוגמא-כישלון או הצלחה הנובעים מגורמים אישיים- לא ייחשבו כהצלחה ארגונית ולכן לא נרצה לחקור אותם, תחקיר על אדם ולא על תהליך הרלוונטי לארגון ואירועים נדירים מאוד- לא יהיה ניתן להפיק מהם רבות. 
כעת שבחרנו איזה סוג אירועים נרצה לתחקר, נדבר אודות דרך בניית התחקיר. 
הגדרת שאלת תחקיר הינה חלק חשוב מאוד בתהליך, מאחר וזה קובע את בסיס התהליך כולו. 
נרצה לאסוף את העובדות הקיימות והרלוונטיות לשאלה הנחקרת במקרה מסוים. עובדות אלו יעזרו לנו רבות להסיק מסקנות ולבנות נימוק ממשי בתחקיר זה. 
בהתייחס לעובדות אותן הבאנו ומתוכן, נבנה רשימה של ממצאים אשר יכולים לעזור לנו בהמשך. 
כאשר בידינו העובדות והממצאים נרצה לקדוח עד השורש על מנת למצוא את הגורם הבסיסי לבעיה הנחקרת. 
לבסוף, התהליך החשוב ביותר, הסקת המסקנות הסופיות מתוך כלל העובדות והממצאים ושימוש בהן לצורך הפקת לקחים להמשך. 
אחרי כלל התהליך המפורט ימליץ הצוות על דרכים למימוש הלקחים אליו הגיע לשם פתרון הבעיה הנחקרת. 
 

וכך גבירותי ורבותי, מיישמים את תוצאותיה של למידה ארגונית מועילה. angel

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

למה ללמוד לבד אם אפשר ביחד?

מהו הרעיון מאחורי הארגון הלומד? 
קיימות טענות שהדרך היחידה של ארגון לשרוד בימינו היא לאמץ את עקרונות הארגון הלומד. 
"ארגון לומד" הוא ארגון בו קיימת למידה תמידית, בו אנשים לא מפסיקים לגלות ולשנות את המציאות בה הם עובדים וחיים. כלומר, התפיסה טוענת כי עלינו להמשיך ללמוד יחדיו כל הזמן, בין אם במודע או לא במודע, כדי להפרות אחד את השני וליצור סביבה יותר טובה, חכמה ויעילה לעבוד בה. 
על פי התפיסה, קיימים מספר תחומים ללמידה של הארגון, אשר תלויים אחד בהצלחה של השני. כלומר לא נוכל ללמוד אחד מבלי השני ולקבל תוצאה משמעותית של ארגון לומד: 
1. מיומנות אישית- חייבת להיות ליחיד מיומנות ללמידה עצמית על מנת שתוכל להתקיים למידה קבוצתית שמתבססת על הפריית דעות אחד של השני. הרי כל הרעיון הוא שכולם ילמדו מכולם, לא מאדם אחד כמו בשיעור שאנו רגילים אליו, לכן יש צורך במיומנות למידה אישית לכל אחד בקבוצה. 
2. מודלים מנטליים- עקרון זה מבוסס על המודלים המנטליים הקיימים ומוטמעים בצורת החשיבה של כל אחד מאיתנו. הכוונה היא שהאדם פועל וחושב לפי כללים וקונבנציות שמגיל צריך חקוקות בראשו וחלק מהרעיון של ארגון לומד צריך להיות הבאת המודלים הללו לתשומת ליבו של האדם על מנת להבין כי ניתן לחשוב גם אחרת וכי בעצם אנחנו די מקובעים. 
3. חזון משותף- בארגון סטנדרטי קיים מנהל אשר אומר לעובדים שלו איך הוא רואה את הדברים קורים ומה היא חזונו לעתיד ומטרתו. בארגון לומד נרצה שהחזון יהיה משותף, חזון של כלל העובדים לגבי איך הדברים צריכים להיראות ולאן אנו שואפים להגיע ורק בצורה זו נגיע למצב בו ישנה מוטיבציה אמיתית וכנה מכל הצדדים להזיז דברים לכיוון הרצוי. 
4. למידה קבוצתית- אז נכון אמרנו שכל אחד מחברי הקבוצה צריך מיומנות אישית לחשיבה, אבל איך אפשר ללמוד בקבוצה אם לא נשים רגע את הדעות והחשיבה העצמאית שלנו ונקשיב למה שיש לאחרים בקבוצה להגיד? כדי להגיע לתוצאות מיטביות מלמידה קבוצתית רצוי וכדאי שחברי הארגון יצליחו לחשוב וללמוד אחד מהשני ולעיתים גם לשים בצד את הדעות האישיות שלהם. 
5. חשיבה מערכתית- התחום החשוב ביותר מבין החמישה על פי הוגה הארגון הלומד. חשיבה מערכתית היא צורת הסתכלות מסוימת על נושאים ובעיות. חשיבה מערכתית היא היכולת לראות את הכלל לעומת הפרט, היא ההבנה שבעוד שפתרנו בעיה מסוימת במחלקה אחת זה לא אומר שלא יצרנו בעיה נוספת במחלקה אחרת. מדובר על ראייה כללית יותר מראייתו של עובד סטנדרטי, ועל מנת להגיע למצב של ארגון לומד, על אותו העובד להגיע לצורת המחשבה הזו.  

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

מהמרים על החיים- שווקי תחזית

שווקי תחזית הם דבר שאני לא נתקלתי או שמעתי עליו מעולם עד לשיעור האחרון, דבר שעל פניו נשמע מוזר למדי. 

אז לאלו בינכם שלא נחשפו לזה עדיין, אסביר בקצרה: שוק תחזית הוא שוק בו סוחרים ברעיונות, דעות ותחזיות במקום בכסף. 
נשמע קצת מצחיק, אבל לדבר ישנה משמעות רבה ושימושים רבים בעולמנו כיום. 

למשל, חברה אשר תרצה לבחון רעיון מסוים ואת הצלחתו בעיניהם של ההמון המשתתף בהימורים הללו, תעלה אותו לבורסה על מנת לבחון את תחזיותיהם של ההמון לגביו. הרי רעיון שאנשים יהיו מוכנים להמר עליו (בין אם מדובר בכסף אמיתי או לא), הוא כנראה רעיון מוצלח. 
למשל, פוליטיקאי שירצה לבצע סקר נוסף לגבי תוצאות הבחירות הבאות עליו לטובה, יכול להעלות תחזית לניצחונו ולראות את סיכוייו על פי קהל המשתמשים בשוק זה. 

שני דברים מאוד חשובים בבנייתו של שוק מסוג זה (קיימים רבים כיום, מוצלחים יותר ופחות) : 
כמות משתמשים גדולה- הרי מה הוא שוק מניות ללא בעלי מניות? נרצה כמה שיותר משתמשים על מנת לקבל תשובות ותחזיות מדויקות ואמינות יותר.
מגוון דעות- נרצה אנשים בעלי מגוון דעות בצבעים שונים על מנת שנראה בתחזיות קשת רחבה כמה שיותר.

אז הבנו למה שבעלי עסקים, חברות, פוליטיקאים וכדומה ירצו לעשות שימוש בשווקים הללו, אבל השאלה המתבקשת ביותר היא למה שמשתמשים יתעניינו בשווקים אלו? 
כל מה שאנשים רוצים בסופו של דבר היא שדעתם תישמע ומה שהמשתמשים בשוק הזה מקבלים הוא בדיוק את הבמה הזו. אנשים רוצים הערכה, כבוד, מעמד, שיעריכו את מה שיש להם לומר וכאן יש להם מקום להיחשב כמומחים! הרי אם אתה מהמר טוב ויודע איפה לשים את הכסף המזויף שלך כנראה שאתה מבין עניין! אנשים יקשיבו לך, יתפסו מדעתך ויתחילו לחשוב קצת יותר כמוך. מעבר לכך, אנשים אוהבים להמר על הכל, מדובר בסוג של רשת חברתית או משחק שיעביר את הזמן למשכילים שבינינו כי הם סיימו את כל השלבים בקנדי קראש .

לסיכום, מדובר בפלטפורמה אדירה עם פוטנציאל אדיר לשימוש לצרכי העברת דעות ומידע, בחינת רעיונות, מוצרים, מהלכים ואף חיזוי בחירות פוליטיות.
אולי אפילו אנסה להמר קצת בעצמי :)    

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף

חכמת ההמונים

“Under the right circumstances, groups are remarkably intelligent, and are often smarter than the smartest people in them"

חכמת ההמונים היא תופעה שאני מאמינה מאוד חזקה בה. הרי אם נחשוב על זה לעומק רגע, נבין כי כמעט כל המערכות בעולם שלנו פועלות בהתבסס על תופעה זו.

קחו לדוגמא מערכת בתי משפט המתבססת על חבר מושבעים. מערכת זו מעניקה את זכות ההכרעה למספר אנשים אקראיים במקום שופט יחיד, על אף שהוא נחשב מומחה בחוק ובמידה מסוימת נעלה ביחס לאנשי העם הפשוטים שהם המושבעים. השיטה הזו מסתמכת על כך שבצורה זו יגיעו להחלטה טובה יותר, בהינתן חבר מושבעים בעל מגוון של דעות ותפיסות עולם שונות. גיוון זה הוא אשר יביא להחלטה טובה יותר על פני החלטה אחרת, מאחר ובצורה זו ההחלטה מגלמת בתוכה את כלל הצדדים- שחור, לבן, שמאלני, ימני, דמוקרטי, רפובליקני, מבוגר או צעיר. לכן, האמונה איתה הולכת מערכת משפט זו היא ששופט זה, שבילה את כל חייו בלמידת החוק ונחשב לאדם משכיל עד מאוד, פחות טוב ממקבץ של אנשים שונים, ללא תלות ברמת האינטיליגנציה שלהם. 

הבעיה המרכזית בתופעה זו היא שדעתו של אדם בקבוצה יכולה להיות מושפעת ביתר קלות. חוכמת ההמונים לא תראה את כוחה במידה ומנהיג החבורה יסית את רוב דעות חברי קבוצתו להיות זהות לשלו, מאחר וזוהי כבר לא דעת הקבוצה, אלא דעה של איש אחד. מכאן, כאשר נשווה דמוקרטיה לשלטון עריצות, נוכל להבין כי דמוקרטיה מתבססת על רעיון חוכמת ההמונים, בעוד עריץ הוא אותו המנהיג שהכריח או הסית את ההמון לחשוב כמוהו ולא לחשוב עצמאית ולדבוק בדעתם. הסיבה ששלטונות העריצות נפלו במרבית המדינות היא שאנשים התחילו לחשוב עצמאית, רצו לשנות לפי אמונותיהם השונות ובכוח הקבוצתי שלהם הצליחו לשנות את דרך ההתנהלות הזו שפגעה בזכותם להיות בעלי דעה. 

בסופו של דבר ההבנה שההמון אף חזק יותר מהחכם ביותר ביניהם שינתה את העולם שלנו. כל כך הרבה בעיות גדולות שהיו בעולם נפתרו על ידי צוותים של מיטב המוחות, על ידי שיתופי פעולה של מומחים ממקומות שונים בעולם. כל אחד מאיתנו חווה דברים אחרים, חושב דברים אחרים וטוב יותר בדברים אחרים. כדי למקסם את יכולת האדם, אין מנוס, עלינו לעבוד ביחד. 

אז חשבתם לעומק? הבנתם שכל ארגון כמעט מתבסס על חוכמת המונים? החל מצוות שאחראי על פרויקט כלשהו לדרך התנהלות מעצמות בכל העולם, דעת רבים מגוונת המכילה דעות עצמאיות, תהיה לרוב טובה מדעת יחיד.    

לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Efi132 אלא אם צויין אחרת