00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

"בחורות" נמצאו 37 פוסטים

הודעת אבל

בצער רב וביגון עמוק, הנהלת הבלוג מודיעה על מותו הבלתי-צפוי בטרם עת (סתם, על מי אנחנו עובדים, צפוי מאוד)  של קראש הקיץ       יולי 2009 - אוקטובר 2009.   יהי זכרו ברוך. הקראש, כיאה לקראש איכותי שכותב הבלוג עלול להתקרשקרש בו (עיין ערך: ללקות בקראש, להידלק, להתעניין עד מאוד בבן-אנוש מזן נקבה, להאמין שיש קצת צדק בעולם אחרי הכל), היה לא צפוי בכלל, אך הצליח להפיח תקווה ואושר, אמנם באותו זמן הביא גם לתסכול רב. הקראש טופח מזה שלושה חודשים ארוכים ושרד חבטות ומהלומות רבות.  ביום ה` של שבוע שעבר, 1 אוקטובר 2009, בשעת ערב מאוחרת ומדכאת, הקראש התרסק באופן חזיתי בתוך טריבונת ישיבה ליד בית אירופה בשדרות שאול המלך בתל-אביב. כוחות הצלה שהגיעו למקום ניסו לבצע החייאה נואשת בקראש, אך עוצמת הפגיעה הייתה קשה מדי, ובשעה 22:42 נקבע מותו. הקראש נטמן שלשום בטקס אשכבה צנוע בבית העלמין לקראשים באזור קראשים-לא-ממומשים בחלקת קראשים-לא-ממומשים-ללא-שום-הצדקה-הגיונית. על הקבר הטרי נאמו מספר מנחמים, להלן סיכום דבריהם: ג`ון סיוואטר, נציג הדגים הרבים שבים, ספד: "על אף שסופו היה כמעט ידוע מראש, אמנם לא בצורה כה טראגית, ואפילו לאור סירובו העיקש לשחות במי הים התיכון, הקראש לחם באמונה ולא הרפה אל מול מכשולים רבים בדרך, וכך אנחנו צריכים לזכור אותו." ברוּס פוטשטיין, דובר התאחדות הסירים והמכסים, ספד גם הוא: "חייו הקצרים והסוערים של הקראש, כמו גם מותו הטראגי, צריכים להיות לנו לשיעור חשוב ולעדות על עוז ותושייה כנגד כל הסיכויים, כמו המגבת שצריכה לכסות כמעט את כל הסיר בזמן הכנת הפתיתים, עלינו ליישם ולאמץ את הדרך בה יצק הקראש את נפשו הקשוחה והאיתנה." אירוע יוצא-דופן נרשם לאחר תום ההלוויה, כשתגרה כמעט התפתחה בין נציג דגי הים לבין נציגי הסירים והמכסים, אך ברגע האחרון הצליח יחצ"ן איגוד "זמן מרפא" להפריד בין הניצים. יושבים שבעה בחדרו של קורבן הקראש, נא להצטייד בטובלרון, קינדר-בואנו או פררו-רושה לפני הגעה. בונבוניירות בצורת לב לא יתקבלו. טוב נו, אולי כן אם הן ממש טעימות.
לדף הרשומה

נצחון ההגיון.

אחד ממשפטי הניחומים הנפוצים ביותר שמקבלים במקרים של אהבה נכזבת, לב שבור, דחייה, וכל הבלוּז הזה, זה "עזוב אותך אחשלו, היא לא שווה את זה". ברוב המקרים, מושא הניחום לא מוצא מפלט בדברים, כי כשממש רוצים מישהי, או גרוע יותר, מאוהבים במישהי, קשה לבטל את כל הסיפור הכימיקלי הזה שמתרחש בראש באמצעות הגיון בריא. הגיון בריא שאומר: "נכון, אתה רוצה אותה, אבל היא לא רוצה אותך", והבחורה הזו, מושלמת ככל שהיא תהיה, בין אם זה בגלל השיחות ההיסטוריות הארוכות שאתם מנהלים או העובדה שהיא מצליחה להצחיק אותך כמו שאף .
לדף הרשומה

דואר ישראל.

בשבועיים האחרונים יצא לי לבקר בסניף הדואר הנמצא בקרבת ביתי, פעמיים. ביקור אחד נבע מצרכים אישיים שלי, ביקור נוסף התקיים בגלל סנג`ור של אמא. הביקור הראשון עבר בשלום. ניגשתי ל"אשנב-כל" וקיבלתי את השירות הכי טוב בעולם שאי פעם קיבלתי מנותן-שירות (או נותנת שירות, באותו מקרה) שלא צריך לתת לי כי אני משלם לו ישירות - אלא רק בגלל שאני משלם מסים, כלומר - נותן שירות מטעם המדינה. השירות באמת היה מצוין, עד כדי-כך שאמרתי לפקידה "אני מודה לך על השירות האדיב!" בסופו. השירות כמובן היה מושלם יותר עם עבודת נשיפה .
לדף הרשומה

אנחנו מצטערים, הבחורה שבה התעניינת תפוסה.

בכל פעם שאני נדלק על מישהי, אני תמיד מרגיש כאילו אני מתקשר לאיזה קו תמיכה טכנית בכדי לקבל עזרה במשהו, ותמיד יענו לי ויגידו "אנחנו מצטערים, כל השיחות תפוסות כרגע", רק שבסוף, אחרי תקופת זמן כזו או אחרת, חוזרים אליך בטלפון (אלא אם זה "הוט"), בעוד שהבנות - הן אף פעם לא "מתפנות". וגם אם כן, מה זה משנה? הרי כשלמישהי יש חבר, יש לה חבר. מישהו אחר עשה את מה שעשה בכדי להביא לכך שתבחר אותו כפרטנר לגיטימי להתעלסויות פסיכולוגיות ופיזיולוגיות.   עושה רושם שכל בחורה שאי פעם הבעתי בה עניין .
לדף הרשומה

הרהורים על אופנוענים.

אתמול, כשמצאתי את עצמי בשעת לילה מאוחרת מאוד, מביט ברגליים נשיות חשופות מבעד לשמלה פרחונית-קיצית קצרה של בחורה שישבה וחיבקה את האופנוען הראוותן מצד ימין שלי ברמזור, שקעתי למספר רגעים ארוכים לפנטזיית האופנועים הישנה והטובה. אף פעם לא באמת נמשכתי לאופנועים, אבל זה תמיד נראה כמו כלי-תחבורה מגניב. אני מניח שכשאתה חוזר למיטה ריקה שוב, אחרי סיאוב שנכפה עליך על-ידי חבריך, ואתה רואה את האלפא-אופנוען לצד רכבך, עם הבחורה חשופת הרגליים הגוהרת מאחוריו, זה איפשהו גורם לך להעריך את הסטטוס שכלי התחבורה הזה .
לדף הרשומה
| הוסף תגובה |
שתף
12345
נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Antonio Montana אלא אם צויין אחרת